דברי הרד"ק: יהודה מדרום ויוסף מצפון, והשבעה שבטים ביניהם

[תלמוד_ישן]

רד"ק יהושע יא:כג

ואלה (פי', יהודה ויוסף) יעמדו על גבולי ארץ ישראל, יהודה מדרום ויוסף מצפון, והשבעה שבטים ביניהם.

בכל המפות שראיתי היום (הנדפסים בסוף יהושע מקראות גדולות מהדורת ארטסקרול) יש רק שני שבטים בין יוסף ויהודה, ועוד חמשה לצפונו של יוסף.
מי יודע פשר דבר?

[פי האתון]

יוסף: היינו גם מנשה, ומנשה היה הצפוני ביותר...

[כח עליון]

רש"י יהושע פרק טז
(א) ויצא הגורל לבני יוסף - במיצר צפוני של גמר כיבושו של יהושע נפל להם הגורל כמ"ש למטה ובני יוסף יעמדו על גבולם מצפון והרבה מן הארץ היה בין בני יהודה ובין בני יוסף שנטלו שאר השבטים אחריהם (ר"ל ביניהם) כמו שמצינו בשבט בנימין ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף:

[תלמוד_ישן]

ייש"כ לכל העונים. למעשה בכל המפות שראיתי שבטי בני יוסף נמצאים באמצע הארץ ולא בגבול צפונה
(מצאתי מפה זו ע"י חיפוש בגוגל)

[פי האתון]

...

[פי האתון]

מפה זו אינה שוה את המקום שהיא תופסת על המסך...

ארץ עוג (אותה כבש יאיר בן מנשה) השתרעה עד החרמון שהוא כמובן הצפוני ביותר.

ליתר דיוק כדאי לך לדבר עם הרב 'קו ירוק'.

[קו ירוק]

דברי רד"ק שהביא פותח האשכול כבר נכתבו גם בפירש"י (הובאו לעיל ע"י כח עליון), וגם בפירוש הגר"א באדרת אליהו
אין לי תשובה לזה.
וביותר קשה כי מהפסוקים עצמם ניתן לעשות את החשבון שיוסף באמצע הארץ.

[באמונתו]

ייש"כ לכל העונים. למעשה בכל המפות שראיתי שבטי בני יוסף נמצאים באמצע הארץ ולא בגבול צפונה
(מצאתי מפה זו ע"י חיפוש בגוגל)

אינני מבין השאלה;
הלא במפה הזו רואים יהודה לגבול דרום (שמעון נוחל בתוך יהודה) ומנשה לצפון, לבד דן הצפוני יותר, שגובל עם מנשה, וזאת אחרי שנים רבות, שכבשו ליש, מלבד נחלתם המקורית שבתווך.
קצה הגבול של אשר ונפתלי אינם מוחלטים.

[קו ירוק]

אמנם לשון רד"ק שבעה שבטים כוללים את עבר הירדן, אבל לכאו' לא דק, וכוונתו למה שנוחלים כעת, ולא למה שמשה הנחילם כבר שזה לא מן הענין. ועוד, שעבר הירדן בעצם אינו מן הענין. גם על שמעון לא מדברים.
מדברים על 'שבטים' כמו שכתב רש"י והגר"א, והם; דן בנימין, יששכר, זבולון, אשר ונפתלי.
ואגב, אשר נחל גם הרבה מצפון למנשה שבעבר הירדן עד צידון. שהרי משה לא הנחיל את החרמון למנשה (יהו' יג כט-לא), אלא יהושע בחלוקה חדשה אחרי שכבר נחלו כולם (דבהי"א ה כג), כדפירש הגר"א בדברי הימים (א ה ט).

(קצה צפוני של אשר התפרש בפסוק עד צידון, אלא שהמפה לעיל לא נכונה, וקצרה את נחלתו).

[באמונתו]

דוחק גדול לומר ששבעה היא לאו דווקא. ברד"ק חוזר על מספר זה הרבה, ואף פירש ביהושע פרק יח פסוק ב:

שבעה שבטים - כי ראובן וגד וחצי שבט מנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן ובארץ כנען כבר נפל הגורל ליהודה ולאפרים ולחצי שבט מנשה כמו שפירש' למעלה למה קדמו הם בפסוק והארץ שקטה ממלחמת הראשון:

לענ"ד מסתבר שנחלת שמעון נחשבת כמו"כ בתווך, כי מ"מ נחלת יהודה נמשכת דרומה יותר מנחלת שמעון.
נחלת יהודה היא עד הגבול הדרומי ממש, שמעון לא.

[קו ירוק]

אז הרד"ק קשה, גם בזה עצמו, כי שבט אשר נטל הרבה צפונה מחצי המנשה שבעבר הירדן.
ורחוק לומר שהוא התכוון שבעה לאפוקי אשר (שמעון, דן, בנימין, ראובן, גד, יששכר, זבולון ונפתלי), לא זו כוונת הפסוק.

עוד היינו יכולים לקבל שבין יוסף ליהודה יש גם ראובן וגד, אבל לומר שכוונת הפסוק שיוסף (חצי המנשה) הוא זה שגובל על צפונם של כל השבטים בזמן שבא"י עצמה ארבעה שבטים (חמשה כולל דן בצפון) נחלו מצפון לעיקר נחלת יוסף אין הדעת סובלת, ועדיף להישאר בקושיא.

[באמונתו]

עדיין לא הבנתי הבעיה.
מדוע לא נאמר שהרד"ק התכוון בפשטות לחלוקה הכוללת אף מנשה עד החרמון, ע"ד המוצע לעיל?
לענ"ד, כך תתיישב כוונתו בלי שום דוחק.

[פי האתון]

זה נשמע שדברי רש"י ורד"ק מקורם בדברי חז"ל.

[באמונתו]

זה נשמע שדברי רש"י ורד"ק מקורם בדברי חז"ל.

מקרא מלא - יהושע פרק יח:

(א) וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם:
(ב) וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָלְק֖וּ אֶת־נַֽחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים:
(ג) וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד־אָ֙נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְיָ֖ אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיכֶֽם:
(ד) הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַֽחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי:
(ה) וְהִֽתְחַלְּק֥וּ אֹתָ֖הּ לְשִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֑ים - יְהוּדָ֞ה יַעֲמֹ֤ד עַל־גְּבוּלוֹ֙ מִנֶּ֔גֶב וּבֵ֥ית יוֹסֵ֛ף יַעַמְד֥וּ עַל־גְּבוּלָ֖ם מִצָּפֽוֹן:
(ו) וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַֽהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵֽינוּ:
(ז) כִּ֠י אֵֽין־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי־כְהֻנַּ֥ת יְיָ֖ נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְיָֽ:
(ח) וַיָּקֻ֥מוּ הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵ֑כוּ וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֡עַ אֶת־הַהֹלְכִים֩ לִכְתֹּ֨ב אֶת־הָאָ֜רֶץ לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִתְהַלְּכ֨וּ בָאָ֜רֶץ וְכִתְב֤וּ אוֹתָהּ֙ וְשׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י וּ֠פֹה אַשְׁלִ֨יךְ לָכֶ֥ם גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֥י יְיָ֖ בְּשִׁלֹֽה:
(ט) וַיֵּלְכ֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיַּעַבְר֣וּ בָאָ֔רֶץ וַיִּכְתְּב֧וּהָ לֶֽעָרִ֛ים לְשִׁבְעָ֥ה חֲלָקִ֖ים עַל־סֵ֑פֶר וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁלֹֽה:
(י) וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל בְּשִׁלֹ֖ה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וַיְחַלֶּק־שָׁ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ אֶת־הָאָ֛רֶץ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כְּמַחְלְקֹתָֽם: פ

רש"י - דברים י"ח:ב':

ובסיפרי דורשו (ספרי דברים י"ח:ב'): ונחלה לא יהיה לו – זו נחלת שאר, בקרב אחיו – זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה הוא. ונראה לי: שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממים, ושל סיחון ועוג שני עממים – אמורי וכנעני, ונחלת שאר – לרבות קיני קנזי וקדמוני, [אם תזכו לירש בהן.] וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן: על כן לא היה ללוי (דברים י':ט') – להזהיר על קיני קנזי וקדמוני.
[שוב נמצא בדברי ר' קלנימוס: הכי גרסינן בספרי: ונחלה לא יהיה לו – אילו נחלת חמשה, בקרב אחיו – אילו נחלת שבעה, נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי מנשה (במדבר ל"ב), ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי מנשה (יהושע י"ד-י"ז), ושבעה האחרים נטלו מאיליהם אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד.]

[כח עליון]

את הפסוק הזה הביא רש"י המצוטט למעלה.
מה שקשה, שבפסוק נאמר "בית יוסף" - כלל השבטים החונים תחת מלכות ישראל, ולא נאמר ששבט יוסף (אפרים ומנשה) בגבול צפון וכל השאר ביניהם, כפי שמשתמע מרש"י.

[באמונתו]

את הפסוק הזה הביא רש"י המצוטט למעלה.
מה שקשה, שבפסוק נאמר "בית יוסף" - כלל השבטים החונים תחת מלכות ישראל, ולא נאמר ששבט יוסף (אפרים ומנשה) בגבול צפון וכל השאר ביניהם, כפי שמשתמע מרש"י.

אך כ"פ ברש"י מפורש, שבית יוסף מכוון לשבט יוסף, ויש שיוצא מן הכלל.

[כח עליון]

לא הבנתי

[קו ירוק]

את הפסוק הזה הביא רש"י המצוטט למעלה.
מה שקשה, שבפסוק נאמר "בית יוסף" - כלל השבטים החונים תחת מלכות ישראל, ולא נאמר ששבט יוסף (אפרים ומנשה) בגבול צפון וכל השאר ביניהם, כפי שמשתמע מרש"י.

אך כ"פ ברש"י מפורש, שבית יוסף מכוון לשבט יוסף, ויש שיוצא מן הכלל.

את הפסוק גם היה אפשר לפרש שבית יוסף יעמדו על גבולם מצפון ליהודה, כלומר יהודה נחל, בית יוסף נחלו. כעת השבטים ינחלו איפה שינחלו - גם מצפון לבית יוסף וגם מדרום לבית יוסף.

[פי האתון]

יעויין גם ברמב"ן עה"ת בב' מקומות.

ואם המקום (של לידת בנימין שנקרא בן-ימין דהיינו בן דרום) בהר אפרים, הרי הוא בצפונה של ארץ ישראל, כדכתיב (יהושע יח ה) יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון, ואם בחלקו של בנימין גם כן אינה בדרום, דכתיב ויהי להם גבול לפאת צפונה. ומכל מקום אין טעם לקרותו בן דרום (רמב"ן בראשית לה, יח).


והזכיר אפרים ומנשה שהיו בצפונה של ארץ ישראל, וארץ יהודה שהוא בדרום, כדכתיב (יהושע יח ה) יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. ויהודה נטל כל דרומה של ארץ ישראל מן הירדן ועד הים (ס"א הגדול, ומנשה ואפרים כל צפונה ג"כ מן הירדן ועד הים), ודן נטל בצפונית מערבית. (רמב"ן דברים לד, א)

[קו ירוק]

גם בדברי הרבמב"ן ניתן לבאר שבית יוסף צפוניים ליהודה שנטל נחלה מאוד גדולה את כל דרום הארץ.
ובאמת שאם שכם בטבורה של א"י (לענין ערי מקלט), אזי יהודה לא רחוקה ממנה הרבה, ואפרים כבר מדרום לשכם ככתוב).
מלבד זאת כידוע האחרונים נשארו בקושיא על הרמב"ן אודות למה בנימין לא בדרום ביחס לחרן.