מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערה בס' נפש החיים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
י. אברהם
הודעות: 2793
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' דצמבר 18, 2023 10:50 am

בנפש החיים שער א' פ"ג כתב: כן בדמיון זה כביכול ברא הוא ית' את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר ומסרם בידו, שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו וכו'.

והביא ראי': ואמרו ז"ל באיכה רבתי ר' עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון אומר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה כמה דאת אמרת באלקים נעשה חיל, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה דכתיב צור ילדך תשי וגו'.

ולא הבנתי הראי',
דהמדרש מיירי בכלל ישראל ולא באדם פרטי. ובשלמא בכלל ישראל שפיר מובן שיש להם דין אחד בכללות, או שנחשבים כלל ישראל עושין רצונו של מקום או להיפך, וממילא או שמוסיפין או שמתישין. אבל לגבי באדם פרטי, הרי אם ראובן עובר עבירה ומתיש כח, כנגדו שמעון עושה מצוה ומוסיף גבורה, ומאי אלימא האי מהאי להוסיף או להתיש.

איבן עזרא
הודעות: 31
הצטרף: ה' מאי 18, 2023 7:06 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי איבן עזרא » ב' דצמבר 18, 2023 12:03 pm

כוונת הנפה"ח על האדם כחלק מעם ישראל הקולקטיבי.
לשונות כאלו מצויות בתורה לרוב, כשההתייחסות היא לכאורה לאינדיבידואל - אך היא מכוונת כלפי הקולקטיב, למשל: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (ואם נבוא לתת דוגמאות לא נגמור כי התנ"ך מלא מזה).
וכמובן שזה נפק"מ גם ליחיד האינדיבידואלי כי "עשה מצווה אחת, הכריע את העולם כולו לכף זכות; עבר עבירה אחת הכריע את העולם כולו לכף חובה". אחריות הכלל מוטלת על כל יחיד ויחיד. (וזוהי הסיבה שמשתמשים בשם היחיד כדי לתאר את הקבוצה).

י. אברהם
הודעות: 2793
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' דצמבר 18, 2023 12:14 pm

לא הבנתי איך מתורץ.

אין רצוני ליכנס לענין צדדי, אבל בגמ' שהבאת איתא יראה אדם עצמו כאילו וכו'

איבן עזרא
הודעות: 31
הצטרף: ה' מאי 18, 2023 7:06 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי איבן עזרא » ב' דצמבר 18, 2023 12:37 pm

הנפה"ח מביא ראיה שמה שבני אדם עושים בעולמות התחתונים פועל בעולמות העליונים. וזה כתוב מפורש בחז"ל שהוא הביא.
כיוון שיש תרי"ג מצוות גם כלפי היחיד, (ולא רק כלפי הרבים), לכל אדם ואדם יש את האחריות של לבנות עולמות ולהחריב עולמות.
זה שכאשר ראובן עובר עבירה שמעון עשה מצווה זה לא משנה את האחריות של ראובן; האם אפשר לומר, שאני לא שברתי - כי פלוני תיקן?
דוגמא לאחריות שיש על האדם ראינו בגמ' בקידושין, שהאדם צריך להסתכל כאילו העולם מחצה עוונות ומחצה זכויות. כלומר: אל תפטור את עצמך מהמצוות שיש עליך, כי אני בסך הכל בורג קטן - ובוודאי יש כרגע הרבה עושי מצוות שיתקנו במקומי, והרבה עוברי עבירה ר"ל שיקלקלו - כי למעשים שלך יש פוטנציאל להכריע את כל העולם כולו.

י. אברהם
הודעות: 2793
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' דצמבר 18, 2023 1:15 pm

אחריות מאן דכר שמי'?

י. אברהם
הודעות: 2793
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' מרץ 12, 2024 6:57 pm

כעת קבלתי תשובת מהרב יוסף אביב"י
ואלו דבריו:
אתה צודק בשאלתך. אלא שר' חיים נסמך בכל דבריו - בספר כולו - על ספרי המקובלים.

הוא מעדיף שלא לכתוב אסמכתאות מספרי המקובלים, ועל כן הוא מצטט מדרשים.

בספרי הקבלה, למשל בספר עבודת הקודש, נכתב באריכות על האדם הפרטי שהוא אחראי לעולמות וכו'.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערה בס' נפש החיים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' מרץ 12, 2024 7:09 pm

י. אברהם כתב:בנפש החיים שער א' פ"ג כתב: כן בדמיון זה כביכול ברא הוא ית' את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר ומסרם בידו, שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו וכו'.

והביא ראי': ואמרו ז"ל באיכה רבתי ר' עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון אומר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה כמה דאת אמרת באלקים נעשה חיל, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה דכתיב צור ילדך תשי וגו'.

ולא הבנתי הראי',
דהמדרש מיירי בכלל ישראל ולא באדם פרטי. ובשלמא בכלל ישראל שפיר מובן שיש להם דין אחד בכללות, או שנחשבים כלל ישראל עושין רצונו של מקום או להיפך, וממילא או שמוסיפין או שמתישין. אבל לגבי באדם פרטי, הרי אם ראובן עובר עבירה ומתיש כח, כנגדו שמעון עושה מצוה ומוסיף גבורה, ומאי אלימא האי מהאי להוסיף או להתיש.

אם השאלה היא בסתם מה [הכרח] המקור [דהיינו מנין ללמוד מ'כלל' ל'יחיד'] - ניחא. אבל אם [בפשטות מובן שיש כאן בנין אב אלא] הטענה היא [רק מצד] שיש לחלק בסברא בין המקור לבין דברי הנפה"ח, [וסברא זו גופא היא רק] מצד השאלה מאי אולמיה דהאי מהאי - יש ליישב בפשיטות [מצד מבט המקובלים ויסודו רחב בתנ"ך ובחז"ל שהאדם בעולם להשרות שכינה בעולם, ובמבט המקובלים לפעול ולתקן (ופעולתו היא היא שכרו כמש"כ הנפה"ח, שכר מצוה מצוה), ולא רק עבור עבודתו שלו בבחירה ונסיון כהכ"ת למתן שכר. והרי כל דברי הנפה"ח כאן בנויים על יסוד זה] דלא על חינם בא כל איש פרטי לעולם, וידוע ומפורסם מאד היסוד שמה שבא כל איש פרטי לפעול ולתקן אין ולא היה ולא יהיה שום אחד שיפעל ויתקן במקומו, ובזה ממש נברא כל אדם יחידי וכל העולם אינו אלא לצוות לזה. וממילא פשוטים דברי הנפה"ח, דאת מה שמוסיף או מתיש כל יחיד - אין מי שישלים. ובכל זה אין הכוונה רק לאיזה פרט בעולמות שפלוני ממונה לתקנו, אלא שביחס לכל יחיד - כל העולמות מושפעים ממנו, באותה הבחינה הפרטית שעבורה בא הוא לעולם [שהיא היא "כל העולמות" מבחינתו, וראה במאמר ראשון מג' מאמרים שבסוף ספר חובת התלמידים].


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 143 אורחים