מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בין נביא לרואה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15594
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

בין נביא לרואה

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' פברואר 03, 2024 10:08 pm

שמואל א פרק ט

(ח) וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ:
(ט) לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה:

וכ' המלבי"ם שם
מלבי"ם שמואל א פרק ט פסוק ט

כותב הספר יודיענו בל נתפלא איך היה זה שעל שור ועל חמור ועל כל אבדה היו הולכים אל הרואה והיו נותנים לו בשכרו כסף ובעד ראיית פניו תשורה (כי לולא היה המנהג כן לא היה שאול אומר כן לנערו), מה שלא מצינו כזאת בכל הנביאים אשר היו אחרי הדור ההוא, אומר כי יש הבדל בין הנביא בדור אחרון ובין הרואה לפנים, שהנביא נקרא שמו על שם דברותיו ותוכחותיו (מלשון ניב שפתים), על כי ה' דבר בו וישלחהו להגיד לעם פשעם ולבית יעקב חטאתם, ולא שלחהו במלאכות ה' רק לצורך עניני הכלל והגוי כולו ולא חל רוה"ק עליו להראותו דברים פרטיים הנוגעים אל היחידים, אבל הרואה נקרא בשמו על שם שהיה צופה ברוה"ק השורה עליו כל הדברים ההויים והעתידים וגם עניני היחידים ופרטיהם. ועל כן היו בורחים מן הנביא אשר היה תמיד מגיד פשע ומוכיח עלי עון, ורדפו(ם) אחר הרואה באשר כ"א השיג ממנו מבוקשו על הגניבה ועל האבידה ועל החולה ועל האשה והבנים, והיו נותנים לו תשורה ומתן בעבור שהתבודד לעיין על עניניהם. וז"ש כי לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה, כי היו הולכים אל הרואה ודורשים אליו, והיו הולכים אצלו חבורות אנשים כי כ"א היה לו ענין לשאול, כי לנביא היום שאין הרוח חל עליו רק לנבאות ולהוכיח בשבט פיו יקרא לפנים הראה, כי צפה על כל הפרטים ברוה"ק אשר לא מש ממנו:




סיכום דבריו, נביא עוסק בתוכחה ובדברים הקשורים לכלל, ורואה מתעסק בצרכים של היחיד. לא הבנתי איך הוא מפרש את הפסוק, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה, ומשמע שהוא נביא הוא רואה ורק שמם השתנה, ואם הם שונים בתפקידם ויעודם מה כוונת הכתוב שהשווה אותם.

שמות פרק יח

(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:


ופירש הרמב"ן
רמב"ן שמות פרק יח פסוק טו

(טו) כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - השיב משה לחותנו צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום, כי לדברים רבים באים לפני, כי יבא אלי העם לדרוש אלהים להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה שיאבד להם, כי זה יקרא "דרישת אלהים", וכן יעשו עם הנביאים כמו שאמר (ש"א ט ט) לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה, וכן ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה (מ"ב ח ח), שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו, וכן ותלך לדרוש את ה' (בראשית כה כב), כמו שפירשתי שם, ועוד שאני שופט אותם, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי. ועוד אני מלמד אותם תורה, והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורותיו:

וממש"כ 'וכן יעשו עם הנביאים' משמע דלא כמלבי"ם אלא שנביא גם הוא עוסק בצרכים פרטיים.

חיפשתי קצת באוצר ולא מצאתי דברים ברורים.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בין נביא לרואה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' פברואר 03, 2024 10:44 pm

גם ברמב"ם משמע שאין חילוק ביניהם, ועוד משמע בדבריו שאותם הדברים הפרטיים שעוסק בהם הם שייכים לאותות ומופתים של נבואת עתידות שנבחן בהם הנביא פעמים רבות [עד שנעשה נאמן ואז יש איסור לנסותו יותר, (יסוה"ת י, ה), וצ"ע האם מאז כבר לא שאלו את הנביא על דברים פרטיים], אמנם בתוה"ד מביא בעניין הנבואות הפרטיות את דברי התורה שישראל לא צריכים למעוננים וקוסמים וכו' כי יש להם נביאים. וצ"ע.
ועוד ברמב"ם שנביא היינו לאו דוקא מי שמשולח לאחרים [וברש"י מגילה ג, א משמע שהתואר נביא היינו שליחות לישראל].
כל זה בהלכות הבאות:

יסוה"ת סופ"ז:
הנביא אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד להרחיב לבו ולהוסיף דעתו עד שידע מה שלא היה יודע מאותן הדברים הגדולים ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה לבונן אותם ולהודיעם מה יעשו או למונעם ממעשים הרעים שבידיהם וכשמשלחים אותו נותנין לו אות ומופת כדי שידעו העם שהאל שלחו באמת ולא כל העושה אות ומופת מאמינים לו שהוא נביא אלא אדם שהיינו יודעים בו מתחלתו שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו שנתעלה בהן על כל בני גילו והיה מהלך בדרכי הנבואה בקדושתה ובפרישותה ואח"כ בא ועשה אות ומופת ואמר שהאל שלחו מצוה לשמוע ממנו.

שם פרק י:
כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבינו או כאותות אליהו ואלישע שיש בהם שינוי מנהגו של עולם אלא האות שלו שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו שנאמר וכי תאמר בלבבך איכה נדע הדבר וגו' לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות השם ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע אלא לעבוד את ה' במצות התורה אין אומרין לו קרע לנו הים או החיה מת וכיוצא באלו ואח"כ נאמין בך אלא אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן.

ובודקין אותו פעמים הרבה אם נמצאו דבריו נאמנים כולן הרי זה נביא אמת כמו שנאמר בשמואל וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה'.

הכתוב הבטיח ואמר שאותן הדברים שמודיעין המעוננים והקוסמים לאומות ומכזבין הנביא יודיע לכם דברי אמת ואין אתם צריכין למעונן וקוסם וכיוצא בו שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' כי הגוים האלה וגו' ואמר נביא מקרבך מאחיך וגו' הא למדת שאין הנביא עומד לנו אלא להודיענו דברים העתידים להיות בעולם משובע ורעב מלחמה ושלום וכיוצא בהן ואפילו צרכי יחיד מודיע לו כשאול שאבדה לו אבדה והלך לנביא להודיעו מקומה וכיוצא באלו הדברים הוא שיאמר הנביא לא שיעשה דת אחרת או יוסיף מצוה או יגרע.

יבנה
הודעות: 3688
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: בין נביא לרואה

הודעהעל ידי יבנה » ש' פברואר 03, 2024 10:48 pm

הקדמת הרמב"ם למשנה

ובכל עניניהם היו שואלים את הנביאים, ואלו לא היו שואלים את הנביאים בכל עניניהם לא היה הולך שאול לשאול את שמואל על אבידה שאבדה לו בתחלה. ובלי ספק שהדבר כך, לפי שה' העמיד לנו את הנביאים לכל משאלותינו במקום החוזים בכוכבים והמנחשים והמעוננים, נשאל אותם בכל ענינינו הכלליים והפרטיים ויודיעונו תשובות צודקות על פי ה', כמו שמודיעים אותם הסוגים דברים שפעמים מתקיימים ופעמים אינם מתקיימים, וזהו מאמר הכתוב כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך נביא מקרבך מאחיך כמוני, ומפני כך היו קוראים לנביא רואה לפי שרואה העתידות לפני היותם, כמו שנאמר כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בין נביא לרואה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' פברואר 03, 2024 10:55 pm

עוד יש לשאול על דברי המלבי"ם [שחילק בין נביא לרואה] לא רק מלשון הכתוב אלא מגופא דעובדא שהמדובר היה בשמואל, שהיה נביא בכל הגדרה שהיא, וכבר בפרק ג שם נאמר וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'. וא"כ איך אומרים עליו כעת "רואה".
אמנם מאידך בכל הפסוקים שם משמע ששאול לא ידע מי הרואה איש האלקים שבעיר הזאת, וגם כשפגש אותו לא הכירו [ושמואל לא אמר לו את שמו]. וגם נערו לא אומר שבכאן נמצא שמואל הנביא המפורסם, אלא שיש כאן איש אלקים נכבד שכל אשר ידבר בא יבוא.
וצ"ב.

ולגבי משמעות דברי הרמב"ם שכתבתי לעיל, גם זאת יש להוכיח מכאן שהיו שואלים לרואה/נביא בענייני העולם והעתידות גם לאחר שכבר נאמן לנביא בבחינה ובדיקה.

טור תלגא
הודעות: 456
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: בין נביא לרואה

הודעהעל ידי טור תלגא » א' פברואר 04, 2024 4:06 am

אגרות תימן
ולפיכך הוסיף במאמר ואמר כמוני שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב מאחיך יתכן להיות מעשו ומישמעאל לפי שמצאנו כתוב בעשו (במדבר כ' י"ד) כה אמר אחיך ישראל לפיכך הוצרך לאמר כמוני כלומר מבני יעקב ואין כמוני בכאן להיות כמוהו במעלת הנבואה שכבר אמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה והוא בעצם הפרשה המורה על מה שזכרנו אמר (דברים י"ח יו"ד י"א י"ג) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים תמים תהיה עם ה' אלהיך ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך נביא מקרבך מאחיך כמוני הנה התבאר והתאמת שהנביא הזה שהבטיח במקום הזה אינו נביא שיבא במצוה ולא יחדש תורה אבל הוא איש שלא יצריכנו לקסמים ולמעוננים ולחכמת הכוכבים ונשאל ממנו מה שיארע לנו כמו שהאומות שואלים למעוננים ולקוסמים שכן מצאנו שאול ששאל לשמואל על אבדה שאבדה לו



חתם סופר פרשת וארא
ואהרן אחיך יהיה נביאך, עיין פרש"י לשון ניב שפתים ויש לפרש בזה הקרא בשמואל א' סימן ט' פסוק ט', כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה דהנה תכלית הנביאות היא ב' דברים אחד להראות לנביא דברים אמתיים והעתידים לבוא להשיב דבר לשואלו, ובבחינה זו נקרא רואה (ולמשיח צדקינו יהיה עוד מעלה יותר שיהי' מורח ודאין [סנהדרין פרק חלק] כנאמר לא למראה עיניו ישפוט וגו' והריחו ביראת ה') אמנם התכלית השני של נביא להוכיח העם ולהדריכם בדרך השי"ת על פי התורה ע"י דבריו ועל שם זה נקרא נביא מלשון ניב שפתים מיהו זה הצריכו ביותר כשהדור אינו הגון אז העיקר תכלית להוכיח בניב שפתיו וזה שאמר כי לנביא היום, לפנים שהיו הדורות הגונים ועיקר תכלית לראות ולהגיד להם עתידותו הי' נקרא רואה:


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים