ידיעת מחשבות ברוח הקודש

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 19, 2024 9:07 pm

בתבונה כתב:אני מניח שיש גם כאלו

שעוברים על (לתא ד)אונא"ד. מרגש לפגוש באחד מהם, ולו באופן וירטואלי.

בברכה המשולשת

לבי במערב כתב:
בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .
וכנ"ל:
לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.

אכתוב בצורה הכי ברורה, למען הסר כל ספק, ואני מבקש מחילה מכל מי שעלול להיפגע מדבריי-
על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר
וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים
וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
(ובכך תשובה גם לשאלת הרב הגאון צו"מ שליט"א)

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 19, 2024 9:20 pm

בברכה המשולשת כתב:על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת

דהיינו:

לבי במערב כתב:סטנדרטי־אימות גבוהים [בהרבה] מהממוצע

[וכפי שהוכיח הרב 'צופה_ומביט' ממעשה דהגראז"מ, שאף כת"ר מוכן לקבל מעשיות שאינם עונים לסטנדרטים גבוהים שכאלה (שכמעט ואינם מצויים - מסיבות טבעיות המובנות ומוצדקות לחלוטין)].
אגב, אינני רואה סיבה לפגיעה כלשהי מהדברים.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ב' פברואר 19, 2024 9:21 pm

גם בענין תפיסת מחשבה בדורות האחרונים של תלמידי בע"ש ידוע שלא בכל פעם הי' זה בדרגא דתפיסת מחשבה ניכרת, ובודאי יש להבחין מי הוא המספר אם חסיד שוואנץ או בעל מדריגה שיודע להבחין, ואם המספר היו מהאנשים המבינים על מדריגות, אז מנו במספר למשל שראיתי אצל האדמו"ר שלשה פעמים ענין תפיסת מחשבה.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' פברואר 19, 2024 9:40 pm

לבי במערב כתב:
בתבונה כתב:אני מניח שיש גם כאלו
שעוברים על (לתא ד)אונא"ד. מרגש לפגוש באחד מהם, ולו באופן וירטואלי.

טוב, נכנסנו לתחרות של זריקת בוץ, מחילה שלא אשתתף בכך...

ישעיהו לוריא

בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב:
בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .
וכנ"ל:
לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.

אכתוב בצורה הכי ברורה, למען הסר כל ספק, ואני מבקש מחילה מכל מי שעלול להיפגע מדבריי-
על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר
וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים
וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
(ובכך תשובה גם לשאלת הרב הגאון צו"מ שליט"א)

צריך לחקור, לפי אמת המידה הנוקשה של ידידנו, מה יהיה דין העדות הנשמעת ממישהו שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו,
אבל אחר שראה מה שראה נעשה לחסידו המושבע/תלמידו הנאמן/מתקבלו התמים, ובפרט מה הדין אם נעשה לחסיד/תלמיד/מושפע - רק בגלל הסיפור המפעים של תפיסת המחשבה שראה.

וצ"ע.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ב' פברואר 19, 2024 10:10 pm

בעקבות האשכול נזכרתי מעשייה נאה.
באחד ממעונות הקיץ שתושבי' הי' חסידים וליטאים ישבו אצל מלוה מלכה וישב בראש השלחן מספר חסידי וסיפר מעשיות מתלמידי בע"ש ובתוך הדברים סיפר מעשה איך שאדמו"ר פלוני התגלה בהקיץ וכו', אחר המלוה מלכה ניגש ליטאי אחד ושאלה בפיו, ילמדינו רבינו אתה מכחיש פרשה בתורה של עדים זוממים שבנוי על יסוד של עמנו הייתם...
וכבר כתבתי מעשה זו ועיי"ש באשכול
viewtopic.php?f=17&t=55945#p705151

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' פברואר 19, 2024 10:16 pm

בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].

צופה_ומביט

לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:מהי הלשון המדויקת שבה נאמרו דבריו?
א.png

וראה גם:
ב.png

לגבי המקור הראשון:
א. ידיעת המחשבות שעתיד לחשוב היא דבר נורא. ועד כה לא מצאנוהו אלא על הקב"ה בעצמו [ושם הוא לכאורה מ/בגדרי ידיעתו יתברך שאינה מושגת לנו (ולא שיסוד זה נצרך רק כדי ליישב שלא יקשה מהבחירה)], ולכאורה צריך בו להודעה משמיא. וצ"ע.
[האם היו הצדיקים הנוראים האלה בגדר מתמיד של הודעה קבועה משמיא "בזמן אמת" על כל העומד לפניהם, ולשם מה, וכל זה רק דייקא במי שנמצא באותה השעה לפניהם. אבל מי יבוא בסודם].
כמובן ולמותר לומר שוב שאין לי שום הבנה בעניינים אלה, אבל זהו חידוש איום ונורא, לומר שלפני הצדיק גלויות המחשבות שעתיד אדם לחשוב וטרם נחשבו - ממש כמו אצל הקב"ה בעצמו [למעט שאצל הצדיק הוא רק בעומדים לפניו באותה השעה] - ומבלי צורך בהודעה משמיא.

עוד יש להעיר שידיעת המחשבות שעתיד אדם לחשוב לכאורה נוגדת את הבחירה, על פי האור שמח בהלכות תשובה ש"ידיעת הנביאים מכרחת" כי עליה [מרגע שנודעה לנביא והיא חלק מתודעתו וידיעותיו, הכרתו וזכרונו] א"א לומר "לא מחשבותיי מחשבותיכם" כתירוץ הרמב"ם. אמנם דבריו שם הם כדי ליישב קושיית הלחם משנה, וחזינן לכאורה שהלחם משנה לא סבר כך [וכלומר שמה שנודע לנביא בנבואה גם מתבצר לו בנפש ובדעת הנביא מקום שבו אין ידיעתו כידיעתנו, אלא הוא מסוג ידיעת הקב"ה, אבל זה דבר קשה מאד מאד לסוברו, וצ"ע, ואכן האור שמח לא כתב דבריו בתור "תירוץ" אלא פתח דבריו על פלפול הלח"מ: "כל זה טעות - דידיעת הנביאים מכרחת"], וכמדומה לי שבהרבה מקומות רואים בחז"ל שהנביאים ידעו עתידות הנוגעות לבחירה ועכ"ז לא הכריחו את הבחירה, ואולי סבר האור שמח שבכל כה"ג אכן החטאים שנעשו אח"כ היו מוכרחים והכל היה בגזירה, אי נמי שבמקומות ההם יתורץ כתירוץ הרמב"ם על מצרים שאותו בא האו"ש להעמיד בדבריו שם, וצ"ע.

ב. יישר כוח גדול על הבאת מקור הדברים, ולכאורה משנה לגמרי את כל התמונה:
לא כתוב כאן שידיעת/תפיסת מחשבות היא ע"י טהרת המחשבה ולא מרוה"ק [ואדרבה, כתוב שלדעת מחשבות הוא הוכחה לרוה"ק, אא"כ נאמר שהכוונה רק כלפי העתיד], אלא המדובר כאן הוא ראיית פגמיו/וחטאיו של אדם [וכל שכן כשהוא עומד לפני הצדיק], שהוא נושא אחר לגמרי, וצדיקים הרגישו סרחון החטא, וראו בשם [קוויטל], וראו על המצח וכו' [ואף אם עשה כבר תשובה מאן יימר שנמחק רישום החטא לגמרי וכו' כידוע, ואף אם אפשר לטעון שהחטא נמחק כבר לגמרי ורק את מה שחשב החנווני באותה שעה תפס הצדיק, לא משמע כך כלל בכתוב, ושהחנווני חשב מזה כלל לפני שהצדיק העירו לזה, ובכל מקרה המחדש מכאן שלתפיסת מחשבה אין צריך רוה"ק אלא טהרת המחשבה עליו הראיה, ולא יכול "להעמיד ולהוכיח"], וכן / וכל שכן לידע האם העומד לפניו הוא יהודי או גוי, וכמדומה שעל כל כה"ג אכן מצינו מפורש שלא נצרך לזה רוה"ק [ובזה אמר הר"ה שבא מהרגשה של מחשבה טהורה, ואולי אחרים אמרו בזה הגדרות (מעט) אחרות].

לגבי המקור השני:
כתוב כאן שלדעת על כוס אם היא טבולה הוא רוה"ק, ופלא, שלכאורה הוא הרבה פחות מאשר לתפוס מחשבות, ואפילו על זה הבאתם שלא צריך רוה"ק. וכמו"כ מימרות מכו"כ צדיקים מכמה חוגים שעל כה"ג אי"צ רוה"ק אלא הוא מהרגשה של טהרה ויראת שמים. וצ"ע.

לבי במערב

א. כמדומה שלא הובן הענין. על המעשה מהרה"ק מוהרמ"נ אמר הרה"צ ר' הלל שזהו רוה"ק, לאפוקי ממה שסיפרו לפניו אודות (בנו) הרה"ק ר' מרדכי - שאינו אלא טהרת המחשבה (והתכוונתי בעיקר לראי' מהמעשה השני, שלכאורה אין עיקרו בהכרת העומדים 'לפניו', אלא בתפיסת מחשבות שולחי').
ב. לשאלתו - הכי מטו משמי' דמוהרי"א מהאמיל נ"ע, שכ"ק אדה"ז נ"ע הי' משמש תדיר ברוה"ק, כ"ק בנו אדהאמ"צ נ"ע כל אימת שחפץ הי' משתמש בה (ולא כל העת), וכ"ק אדמו"ר הצ"צ מליובאוויטש נ"ע - איזה פעמים ביום [וטען לפניו רעהו הרה"צ ר' הלל, שבכדי לומר 'מבינות' על רוה"ק - יש להיות בעצמו בעל רוה"ק... ולנוסחא א' השיבו מוהרי"א שעכ"פ גילוי אלי' אפשר שיהי' לו (להרה"צ הר"ה)].
ג. הלשון בסה"ש שם כמובן אינו מוגה (אלא מרשימת השומעים), ואין סיבה לדקדק בל' רוה"ק שנז' שם (הרה"צ ר' הלל חשש מעה"ר כיון שהוא מילתא דתמיהא בעיני רובא דעלמא, וכמובן).

צופה_ומביט

לבי במערב כתב:א. כמדומה שלא הובן הענין. על המעשה מהרה"ק מוהרמ"נ אמר הרה"צ ר' הלל שזהו רוה"ק, לאפוקי ממה שסיפרו לפניו אודות (בנו) הרה"ק ר' מרדכי - שאינו אלא טהרת המחשבה (והתכוונתי בעיקר לראי' מהמעשה השני, שלכאורה אין עיקרו בהכרת העומדים 'לפניו', אלא בתפיסת מחשבות שולחי').

הובן בהחלט, ופשיטא [והלוא הוא אשר אמרתי שאדרבה, משם מוכח שידיעת מחשבות היא ברוה"ק], ובמעשים ממוהר"מ אין תפיסת מחשבה אלא הבחנת עובדא [שהיתה קלה אצל הצדיקים, ואותה תלו החסידים ברוה"ק והעמידם הר"ה על טעותם, ושאי"ז אלא מטהרת המחשבה (להגדרתו)] וכפי שכתבתי, וגם במעשה השני כך, ויגיד עליו רעו.
[והפלפול שבמעשה השני יש תפיסת מחשבת השולחים, (ושזהו עיקרו של המעשה), במחיכ"ת, מה צריך לזה תפיסת מחשבה, ברור/מסתבר מאד שמישהו העמידה שם, וברור/מסתבר מאד מדוע, ועל מארגני העניין אמר מה שאמר (מה עוד שיתכן והיה אז רקע באותו המקום שלא נכלל בסיפור, וממילא ההבנה וההקשר היו מתבקשים). להזכיר שעל סברות פחות מזה (לענ"ד) אמרה הגמרא במגילה ז, א שהן פירכא לטענה לרוה"ק (ואל ישיבני מר שזו פירכא "לרוה"ק" דייקא)].

נ.ב.
באם התכוון מעלתו לסדר תגובותיו לפי אותיות דבריי, כמדומה נתחלפו אצלו אותיות א-ב.

פרנקל תאומים

קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].

א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..

לבי במערב

צופה_ומביט כתב:נ.ב.
באם התכוון מעלתו לסדר תגובותיו לפי אותיות דבריי, כמדומה נתחלפו אצלו אותיות א-ב.

לא התכוונתי לכך, אך מאז כבר ערכתי דברי (ועוד אגיב בזה אי"ה בתיבה הפרטית, בל"נ).

לבי במערב

צופה_ומביט כתב:[והפלפול שבמעשה השני יש תפיסת מחשבת השולחים, (ושזהו עיקרו של המעשה), במחיכ"ת, מה צריך לזה תפיסת מחשבה, ברור/מסתבר מאד שמישהו העמידה שם, וברור/מסתבר מאד מדוע, ועל מארגני העניין אמר מה שאמר (מה עוד שיתכן והיה אז רקע באותו המקום שלא נכלל בסיפור, וממילא ההבנה וההקשר היו מתבקשים). להזכיר שעל סברות פחות מזה (לענ"ד) אמרה הגמרא במגילה ז, א שהן פירכא לטענה לרוה"ק (ואל ישיבני מר שזו פירכא "לרוה"ק" דייקא)].

איני יודע. זו עכ"פ הבנתי־שלי במעשה הנ"ל.

צופה_ומביט

לבי במערב כתב:ב. לשאלתו - הכי מטו משמי' דמוהרי"א מהאמיל נ"ע, שכ"ק אדה"ז נ"ע הי' משמש תדיר ברוה"ק, כ"ק בנו אדהאמ"צ נ"ע כל אימת שחפץ הי' משתמש בה (ולא כל העת), וכ"ק אדמו"ר הצ"צ מליובאוויטש נ"ע - איזה פעמים ביום [וטען לפניו רעהו הרה"צ ר' הלל, שבכדי לומר 'מבינות' על רוה"ק - יש להיות בעצמו בעל רוה"ק... ולנוסחא א' השיבו מוהרי"א שעכ"פ גילוי אלי' אפשר שיהי' לו (להרה"צ הר"ה)].

כמובן שאין לי מושג בעניינים אלה וכו', אבל להעיר שדבריי היו כלפי מה שמוכרח [לכאורה] "הודעה משמיא", שאל"כ הרי הוא ממש כהקב"ה בעצמו, ידיעת העתיד מה יחשוב אדם בעל בחירה, ועל זה שאלתי האם נתקיים בתמידות בזמן אמת. משא"כ על רוה"ק של "כיוון/צפה ברוה"ק" [שהבאתי לעיל בפתיחת האשכול] יותר יש לומר כן, ובפשטות [של חסר מושג כלל] ע"ז משמע יותר שמדובר במימרא שהביא.

ואגב, זה אולי [ואולי לא, אבל התבקש לי בעקבות מה שהביא כאן ולעיל] המקום לשאול, שבשבחי הצדיקים האלה מדורות האחרונים כמדומה מצינו דברים שלא אמרום חז"ל אפילו על תנאים, שעליהם מצינו רק פה ושם [וגם זה באופן נדיר, והוצרכו לראיות ע"ז] שצפה ברוה"ק, ואילו על הצדיקים האחרונים אומרים כדבר פשוט שבכל עת ובכל שעה וכו' ומחלקים בזה דרגות וכו'. או [על צדיקים אחרים] שלא ראו בכלל חיזו דהאי עלמא, וכשביקשו מהם למצוא פלוני שנעלם [מה שבזמן הנביאים היו באים לנביא עבור זה, ומבואר בראשונים שאלמלא בנבואה בוודאי יש שיבוש וטעות וחסרון] היו מחכים לשעה שיהיו בבית הכבוד ושם הביטו בכל העולם הגשמי היכן הוא [ראה מבוא השער בשומר אמונים]. ומי מדבר בענייני תיקון הנפשות ושיכלו להכניס יראה עילאה באבן דומם וכיו"ב, דברים שבהלוך ילך של תיאור זמן חז"ל שיש בידינו בגמרא ומדרשים לא נשמע מציאות כזאת, ושל דמויות כאלה והמתרחש סביבם. ולפעמים נאמרים עליהם דברים שאפילו על אבות העולם לא מצאנו, שלא טעו מעולם ולא כעסו מעולם וכיו"ב [כמובן שבכל המובא על אבות העולם וקדושי קדם אפש"ל שהכוונה כפי ערכם ובדקות או שהכוונה לאיזה סוד].
ואמנם בכל המקומות שכותבים שבחים אלה כותבים שכמעט לא נשמע כזאת מזמן התנאים - אבל צ"ע היכן נשמע כזאת בזמן התנאים. בנגלה [גמרא ומדרשים] בוודאי שלא [ולא רק כי לא עסקו בזה בנגלה, אלא כמדומה המשמעות בנגלה היא סותרת], אולי בנסתר [היכלות וזוהר. ואולי רק על רבי ישמעאל כה"ג, רבי עקיבא ורשב"י?], איני יודע.
ואולי כל המבין מתוך הנגלה איזו תורה בלתי נתפסת היתה להם, והיתה אצלם כדבר פשוט, מבין מיד שהם היו אנשי פלא שאין כמוהם, ובנגלה הביאו מהם רק את הנוגע להלכה, או את הנוגע למעשה עבורנו לאיזה לימוד, ואין לחפש בנגלה תיאורים לדברים אחרים שהיו בהם, שניתן רק לנחש לפי רום ערכם. [או שדי במה שכן נאמר עליהם מעט (או מעט שבמעט) בנגלה בשאר עניינים, בכדי להבין מזה על מה שלא נאמר, וכל שכן למבין לעומק את מה שכן נאמר]. וכל שכן אבות העולם, המבין את אשר רואות עיניו בפסוקי התורה [אפילו בפשוטם] ואת הנאמר עליהם בחז"ל ובראשונים, אין אצלו שום ספק ששום דבר הנאמר בהם כפי ערכנו אין להבינו כפשוטו אפילו מרחוק כי אין לנו בהם שום השגה שהיא, ומה שנאמרו מימרות אלה בלשוננו הוא כדי שנלמד מזה כפי ערכנו, וכיו"ב. [כמובן שנושא זה כבר נדון ומוכר, הבאתיו כאן רק מחמת נגיעתו לכאן ע"ד אפשר].
ואולי כי השתנו הזמנים וכבר מאיר אורו של משיח, [שבתוקפו יהיה אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם וכו' וכל שכן הצדיקים למעלה למעלה. וידועים גם דברי האר"י לרח"ו בשער הגלגולים הקדמה לח שלנשמתו מעלה גדולה על כמה צדיקים מזמן התנאים, ואילו היה חי בזמנם היו מעשיו וחכמתו נפלאים מכמה מהם]. אבל עכ"פ אם זה הביאור, צריך לפחות להכיר בכך שמדובר בחדשות.
אקוה שלא תהיה מזה סטיה מהאשכול, הגם שהעניין מתעורר מהמובא כאן, וכפי שהעיר לעיל הרב עקביה, ועכ"פ שאם יתעורר איזה דיון בזה - יוקדש לו אשכול נפרד, או שיציינו להיכן שכבר מדובר בזה בפורום.

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ב' פברואר 19, 2024 11:57 pm

שאלה להרב "בברכה המשולשת":
האם דברי אדמו"ר ה'צמח צדק' (ספר החקירה, סה, ע"א): "גם מזקיני נ"ע [אדמו"ר הזקן בעל התניא] שמענו עתידות קולע אל השערה" מספיקים, או שמא גם בהם לא תאמין מפני ש"מדובר בחסיד"?
אם כלישנא אחרינא נקט – דין ודברים אין לי עמך.

: חקירה1.png (84.29 KiB) נצפה 1296 פעמים

וראה גם שם, נ, ע"א:

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 19, 2024 11:58 pm

היה דיון דומה במקצת לגבי מה שמצינו בגמרא על תנאים ואמוראים שהקפידו על מי שפגע בהם וכיו"ב, בשעה שבימינו הדרישה המינימלית מכל ת"ח קטן היא להיות מהנעלבים ואינם עולבים וכו'.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' פברואר 20, 2024 12:04 am

בגמ' עז י קטן שבהם מחיה מתים, וברמב"ם ובפסוקים משמע שרק נביאים גדולים החיו מתים
ועיין בזה דברים נפלאים שכתב בעל הלשם בכללי התפשטות והסתלקות כלל ב' ענף ג אות ט'

אוצר החכמה_לשם שבו ואחלמה - ספר הכללים א - אלישוב, שלמה בן חיים חייקל_34_36.pdf: (8.92 MiB) הורד 32 פעמים

צופה_ומביט

אגב [המובא לעיל בהודעת א איד], שמעתי בעצמי מבעל המעשה זצ"ל מיהודי תימן מעשה שהיה בדידו גופא עם סבו הקדוש [שהיה רב צדיק ומקובל בתימן, וכמדומה גם בעל קבלה מעשית], שהנכד יצא לדרך בשליחות הסבא, והסבא עמד בחלון והביט אחריו [גם אחרי שנעלם מעיניו מזמן] זמן רב [לתמיהת כולם] עד שחזר הנכד, וסיפר שבדרכו היתה לו איזו תקלה מוזרה שלא יכול היה להמשיך בדרך בשופו"א, כמה שניסה, [כאן איני זוכר האם סיפר שעל כן חזר, או שרק לאחר שעה ארוכה הפסיקה התקלה והמשיך בדרכו ולאחר מכן חזר], ולאחר מכן התברר שערבים ימ"ש ארבו בהמשך הדרך באותה השעה שהוא התעכב בדרך לשם, והוא ניצל בנס. והיה ברור מגופא דעובדא שהסבא השגיח עליו בעיני קודשו כל הדרך. הם עצמם לא התרגשו מזה, כי אצל הסבא הקדוש הזה היו אלה מעשים שבכל עת ובכל שעה, והיה מפורסם במופתיו בכל האזור, אפילו אצל הערבים ימ"ש.

זאב ערבות

בברכה המשולשת כתב:
מעיין כתב:לענין החוזה ור' מאיר פרימשלאן ור' מרדכי מנדבורנא שייך המפורסמות א"צ ראי' ושם שנקרא חוזה מוכיח עליו.
---
ומ"מ נזכרתי דבר שאין מן הענין ממש אבל הוא מענין לענין באותו ענין שלאחרונה נדפס בהיכל הבעש"ט באריכות נפלא העתק מאנגלית מה שאיש פשוט מאוד כמסיח לפי תומו הוציא לאור לאיזה ענין שהי' נוגע למשפט באמעריקא שדנו שם בגוי שהותיר ממונו לאיזה תפלה והמשפחה ערער ע"ז שלא מסתבר להותיר ממון לדברים רוחניים או למוסד רוחני והי' זה על סדר היום באמעריקע, או אז הדפיס יהודי אחד פשוט שכנראה לא הי' שומר תורה ומצוות בשלימות, מעשה באריכות מה שהי' עד ראי' מהצדיק ר' צבי הירש מליסקא שהי' בנעוריו בארצות אירופא לביקור אצל משפחתו, ותמצית הסיפור שראה נפלאות אצלו איך שקרוביו רצו להרע ליהודי ולהוציא מחנותו ופתאום ראו מחזה שהצדיק התגלה להם, והוא נתפעל מזה עד שנסע אל הצדיק ושאל לו, והסביר לו ענין זה, וגם דיבר עם הצדיק בשאר ענינים של תפלות ומדריגות הצדיקים, והנה המתרגם שם בהקדמות האריך שאף שהתדפיס הי' מוכר ומוזכר בספרי הביבלאטעק של אמעריקא מ"מ הי' זה בחזקת אגדה, אבל היא חקר על זאת וראה שכל השמות והפרטים הנזכרים שם מאומתים ממקומות אחרים, וכנראה שדברים אמיתים הם, ואף שהוא לא הי' שומר תורה ומצוות וגם הסיבה שהוצא לאור הי' רק להראות שיש דברים רוחניים בעולם ולא הבחין בין איש צדיק מופת להבדיל בין הגלחים מ"מ נכרים דברי אמת שכל האריכות בהקונטרס אמת, ואשאל אם אחד מן החבירים יש לו גישה לזה להעלות כאן.
---
ולענין תפיסת המחשבה, אני ראיתי זאת בכמה ספרים בשם כמה צדיקים ואזכיר א'
הגה"ק ר' יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל הי' רגיל לספר סיפורי צדיקים ממה ששמע מצדיקים הקודמים ונקלטו על טעיפס ומהטעיפס עשו הנכדים ספר י"ג אורות
ובספר י"ג אורות ע' שנט מוזכר מעשה שהי' שהרה"ק מציעשנוב הרגיש מחשבה של חתנו ר' לייבוש מטאמשוב ונשתומם מזה ואז אמר לו חותנו תפיסת מחשבה אינו רוח הקודש, ובהערה שם שר' יעקב סיפר ששמע דבר זה מבעל העובדה ר' לייבוש.

אחרי בקשת המחילה, יוצא שכל המקורות הם סיפורים שסיפרו חסידים.
(את הסיפור מאמעריקא אשמח לראות במקורו, כי הוא נשמע משונה מאוד מכו"כ סיבות)

זאב ערבות

הרי המעשה מהיכל הבעש"ט עם רבי צבי הירש מליסקא, וכן קובץ סיפורים מהספר שיחות יקרות - ויחי יוסף מרב יוסף גרינוואלד האדמור מפאפא.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ג' פברואר 20, 2024 12:25 am

פרנקל תאומים כתב:
קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].

א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..

א. כמדומני שאין זה נחשב למידי דאכילה, אלא בגוף האכילה כמבואר בתוס'.
ב. פרשנות כבקשתך [לא כתבתי שזה היה ברוה"ק].
ג. אין מקשין בדוחק...
ד. כבר נזכר בפורום במק"א מכתוב של הגרמ"מ שולזינגר זצללה"ה אודות קדושתם הנוראה של גדולי ליטא ועל ההסתר שנהגו בדרכיהם, וא"צ לכפול. [ומ"מ הוא לו לספר קדשי יהושע לחתן הגרא"א דסלר שהביא בסוף חלק ה' עובדות נוראות מאד מקדושתו של הסבא מקעלם אשר הרגיש הרגשות קדושה מבהילות על הרעיון].

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' פברואר 20, 2024 12:35 am

ומעשים נפלאים של מופתים ורוח הקודש מאומתים מסופרים גם אתלמידי חת"ס לדוגמא עיין באמרי אש מהודרא חדשה ע' תמד

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' פברואר 20, 2024 12:36 am

וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

זאב ערבות

מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

את זה כל אחד יכול להרגיש

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' פברואר 20, 2024 12:43 am

זאב ערבות כתב:
מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

את זה כל אחד יכול להרגיש

:) אני יודע שלכלב יש חוש הריח טוב, אבל שיהי' גם לזאב לא ידעתי...
בכל אופן אני נהנה מחוש ההומור שלך... הצחקתני לכבוד חודש אדר... צלח ורכב...
בכל אופן ענין רבי ברוך בער התכוונתי להמסופר שנסע ברחוב ואמר שמריח ריח מטונף והי' זה ברחוב של בתי בידור היפוך הקדושה

צופה_ומביט

מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

זכור לי על רבי אלחנן.

לרבי זאב, המכיר הנך את המעשה?
לקחוהו ברכב עם וילונות על החלונות ברחובות שאינו מכיר, ועיניו עצומות, וזעק כאשר הנהג עשה קיצור דרך ברחוב שהיו בו ענייני היפך הקדושה.
זה לא כל אחד יכול להרגיש. [אא"כ נאמר שהיה נשמע לאוזניים וששם לבו לזה הגם שהיה מן הסתם שקוע בתלמודו וכיו"ב].

פרנקל תאומים

קרית מלך כתב:
פרנקל תאומים כתב:
קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].

א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..

א. כמדומני שאין זה נחשב למידי דאכילה, אלא בגוף האכילה כמבואר בתוס'.
ב. פרשנות כבקשתך [לא כתבתי שזה היה ברוה"ק].
ג. אין מקשין בדוחק...
ד. כבר נזכר בפורום במק"א מכתוב של הגרמ"מ שולזינגר זצללה"ה אודות קדושתם הנוראה של גדולי ליטא ועל ההסתר שנהגו בדרכיהם, וא"צ לכפול. [ומ"מ הוא לו לספר קדשי יהושע לחתן הגרא"א דסלר שהביא בסוף חלק ה' עובדות נוראות מאד מקדושתו של הסבא מקעלם אשר הרגיש הרגשות קדושה מבהילות על הרעיון].

ב. לא הבנתי.
ג. זו קושיא אלימתא. מתבקשת לגמרי. לפלא בעיניי שידידי סבור אחרת.
ד. הגרמ"מ ידוע בסגנונו בעניינים הללו ובכלל. בכל אופן, אצ"ל שגדולי ליטא היו והינם קדושים וטהורים. יהודים שעמלים בתורה יומם ולילה מתוך יר"ש טהורה, ופורקים מעל צווארם עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, מדקדקים במצוות ה', ענוונתנים ושפלי ברך ולא מחזיקים טובה לעצמם, הרי הם מתקדשים קודש קדשים. ואצ"ל שרבינו מרן הגרש''ז זי"ע היה קדוש וטהור אמיתי. אין קדושה כתורה. אבל סבורני שאת המסקנות שכפי הנראה ידידי רוצה להסיק מכך, לא בהכרח ניתן להסיק..

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' פברואר 20, 2024 1:03 am

צופה_ומביט כתב:
מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

זכור לי על רבי אלחנן.

לרבי זאב, המכיר הנך את המעשה?
לקחוהו ברכב עם וילונות על החלונות ברחובות שאינו מכיר, ועיניו עצומות, וזעק כאשר הנהג עשה קיצור דרך ברחוב שהיו בו ענייני היפך הקדושה.
זה לא כל אחד יכול להרגיש. [אא"כ נאמר שהיה נשמע לאוזניים וששם לבו לזה הגם שהיה מן הסתם שקוע בתלמודו וכיו"ב].

על תתן לי חומר בערה להתחיל שוב... אך פטור בלא כלום אי אפשר, אם הנהג היה חרדי כיצד הוא הרשה לעצמו לנסוע דרך רחובות עם טומאה, הלא גם לו אסור להביט? ודרך אגב הרחובות האלו מריחים לא טוב בין כה וכה.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ג' פברואר 20, 2024 1:10 am

פרנקל תאומים כתב:
קרית מלך כתב:
פרנקל תאומים כתב:
קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].

א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..

א. כמדומני שאין זה נחשב למידי דאכילה, אלא בגוף האכילה כמבואר בתוס'.
ב. פרשנות כבקשתך [לא כתבתי שזה היה ברוה"ק].
ג. אין מקשין בדוחק...
ד. כבר נזכר בפורום במק"א מכתוב של הגרמ"מ שולזינגר זצללה"ה אודות קדושתם הנוראה של גדולי ליטא ועל ההסתר שנהגו בדרכיהם, וא"צ לכפול. [ומ"מ הוא לו לספר קדשי יהושע לחתן הגרא"א דסלר שהביא בסוף חלק ה' עובדות נוראות מאד מקדושתו של הסבא מקעלם אשר הרגיש הרגשות קדושה מבהילות על הרעיון].

ב. לא הבנתי.
ג. זו קושיא אלימתא. מתבקשת לגמרי. לפלא בעיניי שידידי סבור אחרת.
ד. הגרמ"מ ידוע בסגנונו בעניינים הללו ובכלל. בכל אופן, אצ"ל שגדולי ליטא היו והינם קדושים וטהורים. יהודים שעמלים בתורה יומם ולילה מתוך יר"ש טהורה, ופורקים מעל צווארם עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, מדקדקים במצוות ה', ענוונתנים ושפלי ברך ולא מחזיקים טובה לעצמם, הרי הם מתקדשים קודש קדשים. ואצ"ל שרבינו מרן הגרש''ז זי"ע היה קדוש וטהור אמיתי. אין קדושה כתורה. אבל סבורני שאת המסקנות שכפי הנראה ידידי רוצה להסיק מכך, לא בהכרח ניתן להסיק..

חשבתי שהענין ברור, אם עדיין מע"כ מתעקש על השאלה אשיב בפירוט יותר... מאחר שבליטא לא עשו "עסק" מדברים כגון אלו [כידוע גם שיחת הגר"ח על 'מופתים' שסיפר כמה וכמה מופתים פלאיים מאביו הבה"ל], הדברים לא היו ידועים לרבים, והאבות גם לא הנחילו זאת לבניהם, ולא עשו מזה "מסורת". ופשוט עד מאד.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' פברואר 20, 2024 1:37 am

בענין המופתים של האדמורי"ם וגדולי ליטא מאשכול אחר
viewtopic.php?f=51&t=16025&p=377417#p372102

פרנקל תאומים

קרית מלך כתב:חשבתי שהענין ברור, אם עדיין מע"כ מתעקש על השאלה אשיב בפירוט יותר... מאחר שבליטא לא עשו "עסק" מדברים כגון אלו [כידוע גם שיחת הגר"ח על 'מופתים' שסיפר כמה וכמה מופתים פלאיים מאביו הבה"ל], הדברים לא היו ידועים לרבים, והאבות גם לא הנחילו זאת לבניהם, ולא עשו מזה "מסורת". ופשוט עד מאד.

יסביר לי מר איך מה שכל רב גדול בליטא ידע, וגם הגרש"ז ידע, היום אף אחד אינו יודע?
ואיך בשעתו כל רב גדול ידע זאת אם לא שהוא שמע זאת/למד זאת מהיכנשהוא?
אם כת''ר מבין את השפה הזאת, לחיי. לדידי כל זה מילתא דתמיהה.
(אגב, יכלת לציין למה שכתב הגר''ח מוולוז'ין אודות הגר"א נ"ע).

נ"ב:
פשוט וברור ואצ"ל שהיו ענקי עולם בעלי מדרגות כאלו ואחרות ברוה"ק. מה שכפי הנראה מפריע למע''כ הג''ר בברכה המשולשת שליט"א (וגם לי הקטן), זו האינפלציה המסחררת שנעשתה בעניין זה ועדיין נעשית, כאשר מאות רבות של רביים (ולא רק) מהמאתיים/שלוש מאות השנים האחרונות מוכתרים בטייטל של בעלי רוה"ק על סמך סיפורי מעשיות על ניסים ונפלאות ללא שום חוש ביקורת, משל היו הם כולם בדרגה של תנאים ואמוראים או לכה"פ כגדולי הראשונים, או משל רוה"ק וענפיה הם מוצרים שניתן לרוכשם כמעט כלאחר יד אם עכ"פ נולדת למשפחה הנכונה...

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' פברואר 20, 2024 1:58 am

פרנקל תאומים כתב:נ"ב:
פשוט וברור ואצ"ל שהיו ענקי עולם בעלי מדרגות כאלו ואחרות ברוה"ק. מה שכפי הנראה מפריע למע''כ הג''ר בברכה המשולשת שליט"א (וגם לי הקטן), זו האינפלציה המסחררת שנעשתה בעניין זה ועדיין נעשית, כאשר מאות רבות של רביים (ולא רק) מהמאתיים/שלוש מאות השנים האחרונות מוכתרים בטייטל של בעלי רוה"ק על סמך סיפורי מעשיות על ניסים ונפלאות ללא שום חוש ביקורת, משל היו הם כולם בדרגה של תנאים ואמוראים או לכה"פ כגדולי הראשונים, או משל רוה"ק וענפיה הם מוצרים שניתן לרוכשם כמעט כלאחר יד אם עכ"פ נולדת למשפחה הנכונה...

כנראה שהיום בלי רוח הקודש וכדומה אינך נחשב. פעם העריכו אותך לפי גדלות בתורה, היום שיש ירידת הדורות צריך תכונות אחרות.

בברכה המשולשת

לבי במערב כתב:
בברכה המשולשת כתב:על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
דהיינו:
לבי במערב כתב:סטנדרטי־אימות גבוהים [בהרבה] מהממוצע
[וכפי שהוכיח הרב 'צופה_ומביט' ממעשה דהגראז"מ, שאף כת"ר מוכן לקבל מעשיות שאינם עונים לסטנדרטים גבוהים שכאלה (שכמעט ואינם מצויים - מסיבות טבעיות המובנות ומוצדקות לחלוטין)].
אגב, אינני רואה סיבה לפגיעה כלשהי מהדברים.

הסברתי את ההבדל בין ראייה שהכלי אינו טבול לבין קריאת מחשבות.

בברכה המשולשת

ישעיהו לוריא כתב:
בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב:
בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .
וכנ"ל:
לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.

אכתוב בצורה הכי ברורה, למען הסר כל ספק, ואני מבקש מחילה מכל מי שעלול להיפגע מדבריי-
על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר
וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים
וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
(ובכך תשובה גם לשאלת הרב הגאון צו"מ שליט"א)

צריך לחקור, לפי אמת המידה הנוקשה של ידידנו, מה יהיה דין העדות הנשמעת ממישהו שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו,
אבל אחר שראה מה שראה נעשה לחסידו המושבע/תלמידו הנאמן/מתקבלו התמים, ובפרט מה הדין אם נעשה לחסיד/תלמיד/מושפע - רק בגלל הסיפור המפעים של תפיסת המחשבה שראה.

וצ"ע.

אני עוד יותר אתקשה להאמין לסיפור כזה

צופה_ומביט

כתב הרב השוחט שליט"א באשכול שפתח על הב"י [הודעה ראשונה אות ה]:

אאמו"ר הכ"מ היה תלמיד ישיבת פוניבז'. ונמשך לדמותו של הרבי זצ"ל.
מדי פעם היה נוסע לשבת ומביא עמו עוד בחורים.
דומני שלפעמים הרבי היה אומר לו להשתדל להביא את פלוני או אלמוני.
שבת אחת אבא שם לב שאת הבחורים שהוא הביא הרבי מקרב בכל מיני קירובים, ואותו עצמו לא כל כך.
כמובן שלרבי היו כל מיני שיקולים, ומי בא בסוד קדושים.
אבל הוא לא הרגיש נעים עם זה והחל לשקול בדעתו להפסיק לנסוע.
כדי "להרגיע" את עצמו הוא החל לחשוב מה בעצם הוא מוצא כאן...
מה רואים בבירור, וכו' וכו', ובתוך מחשבותיו חשב כל הזמן, וכי מדוע עליו להתאמץ כל כך לנסוע ולהתכופף, "וכי כל כך קשה להיות רבי"?
משום מה כל השבת המשפט הזה ניקר בו.
במוצ"ש, כשבא להיפרד (געזייגענן), הביט בו הרבי זצ"ל ואמר לו בזה הלשון "וכי באמת אתה חושב שכל כך קל להיות רבי?"
(מיינסט טאקע ס'איז אזוי גרינג צו זיין א רבי).
אבא גמר בדעתו שבין אם זו רוה"ק גלויה ובין אם זו חכמת הנפש מופלגת, שם מקומו.
ואכן אבא דבק בו בכל נפשו.

אין כוונתי לפרשנות מה היה שם, וכמו שכתב הרב השוחט בעצמו שני צדדים, רק מביא כי שייך למדובר באשכול.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' פברואר 20, 2024 1:16 pm

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:מעניין לציין שאבי כל חוזה, משה רבינו ע"ה, לא ידע מה בלב חברו, כמבואר במו"ק טז. זו כנראה מתנה שנתברכו בה צדיקים אחרונים.

זוהי קושיא בין הגמרא במועד קטן לגמרא במגילה, ויש ליישב!

מה קשה?
כשבמגילה אמרו שאסתר ברוה"ק נאמרה הכוונה היא שמשמים הודיעו לכותבי המגילה מה היה, לא שהם ידעו זאת מעצמם.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' פברואר 20, 2024 1:19 pm

לבי במערב כתב:
עקביה כתב:מעניין לציין שאבי כל חוזה, משה רבינו ע"ה, לא ידע מה בלב חברו, כמבואר במו"ק טז. זו כנראה מתנה שנתברכו בה צדיקים אחרונים..
על כך ועוד יעוי' בתגובה זו viewtopic.php?t=32850&start=40#p353470 ובשאר האשכול.
לא אדע מהי ה"ראי’" שהביא שם כת"ר מלשון רש"י. הלא לא ביאר הטעם לכך ש"אי לאו דשליח דאמר לי' למשה משה לא הוה ידע", אלא רק ציין את העובדה (העולה בפירוש מפשטות הגמרא).

הראיה היא מכך שרש"י אינו מוצא לנכון לפרש טעם לחוסר ידיעתו של משה רבנו.
פשוט לו שידיעה זו אינה בתחום יכולותיו של משה. משה רבנו היה נביא - מה שאמר לו ה' הוא ידע, ומה שלא גילה לו, לא ידע.

במחשבה שניה, מצאנו בעירובין סד: 'באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש', ומה שהיה יכול ר"ג ודאי היה יכול מ"ר, אבל כנראה זה לא משהו שהיו משתמשים בו סתם כך, ונצרכה לכך פעולה מיוחדת. עובדה היא שידיעתו זו של ר"ג מעוררת התפעלות בגמ'.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' פברואר 20, 2024 1:48 pm

ידוע לי על אברך שיודע מחשבות, ואינו בעל מדרגה מיוחדת, והוא עצמו אומר שזה סתם כשרון.

צופה_ומביט

תוכן כתב:ידוע לי על אברך שיודע מחשבות, ואינו בעל מדרגה מיוחדת, והוא עצמו אומר שזה סתם כשרון.

השאלה כמובן אם הוא אכן "יודע מחשבות" או כמו שכתבת הוא בעל כישרון והבנה [אפילו לא מודעת] לתנועות והבעות וחכמת הנפש ומבין דבר מתוך דבר.
וכבר עסקו בזה לעיל בדוגמאות שהובאו כאן [וכן באישי].
ומן הסתם יש מבחנים לזה, מה שיוציא את הדבר מכלל ספק.
ומה שכתבת שהוא אינו בעל מדרגה מיוחדת, שמא כן ומסתיר עצמו, [ו/או יש לו איזו זכות שבעבורה זכה לדבר מיוחד זה].
[וכל זה בהנחה כמובן שאין זה ח"ו רח"ל "שד שיושב לו על המחשבה ומגלה לו דברים" כפי שהובא לעיל שיש גם דברים כאלה].

פורום אוצר החכמה

מי מחובר