שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים בית שמאי אומרים אחד משלשים והבינונית אחד מחמשים והרעה אחד מששים.
ובקידושין מא.
האומר לשלוחו צא תרום תורם כדעת בעל הבית ואם אינו יודע דעת בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה/quote]
ותוס' שםתורם כדעת בעל הבית. פירוש לפי מה שמכיר בבעל הבית עינו יפה או עינו רעה ויש בתרומה שלש מדות לפי שלא נאמר בה שיעור מפורש אלא ראשית דגנך דמשמע כל שהוא ובירושלמי מפרש להו א"ר לוי בינונית א' מן החמשים ונפקא ליה מתרומת מכס דכתיב (במדבר לא) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל מה שאתה אוחז אחוז א' מחמשים וכמו שמצינו תרומת מכס אחד מחמשים אף כל תרומה תורם אחד מחמשים וזו מדה בינונית ועין רעה אחד מששים ונפקא ליה מקרא דכתיב (יחזקאל מה) ששית האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורים וחומר הוי שלשים סאין ואיפה ג' סאין נמצא ששית האיפה עולה חצי סאה וכשתורם ששית האיפה מחומר נמצא דהיינו אחד מששים והיינו עין רעה ועין יפה אחד ממ' נפקא ליה נמי מהאי קרא דכתיב ששית האיפה וכתיב נמי בהאי קרא וששיתם כלומר וששיתם קאי אחומר חטים וחומר שעורים דבכל חד וחד איכא שתות דהיינו סאה לשני חומרים ותן ששית האיפה דכתיב בהאי קרא על וששיתם נמצא דהיינו אחד מארבעים דהויא סאה וחצי לששים סאין דהיינו חומר חטים וחומר שעורים.
ותמהתי למה צריך לימוד לאחד מחמשים הרי אם יש לימוד לאחד מארבעים ואחד מששים הרי בינונית ביניהם דהרי וודאי יכול ליתן גם אחד מארבעים וחמשה ולאו דוקא שיתן דוקא או עין יפה או עין רעה, וא"כ מובן מעצמו שאחד מחמשים הוא מדה בינונית.
ואמרתי דהרי באמת לכשתקדק למצות החשבון הבינונית הוא אחד ממ"ח, וקמ"ל דאין הולכין אחר חשבון האמיתי רק כפי שהולכין בחשבון בנ"א שמחשבין מקופיא וזה פיחת עשרה והוסיף עשרה. [והא לך מיצוי החשבון -למשל אם יש ששים סאה אחד מששים הוא אחת, ואחד מארבעים הוא אחת וחצי, ואחד מחמשים הוא אחת וחמישית, ורק אחד ממ"ח הוא אחת ורביע.]