אדם היודע שיצטרך לחלל שבת לצורך פיקו"נ

[איש_ספר]

אדם היודע שבכל רבע שעה למשל, מזעיקים אותו לצורך פיקו"נ, האם ראוי לו לקבל שבת מן הפלג ?

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, הנושא נדון באחד (לפחות) מהספרים העוסקים בהלכות צבא. פעם ראיתי מפתח לספרים (לפי מה שפורסם עד אז) אבל איננו תחת ידי כעת.
בכל מקרה, אפשר לחפש לפי התוכן או מפתח העניינים בספרים הנ"ל.

[מה שנכון נכון]

תלוי לכאו' בהותרה או דחויה.

[יבנה]

https://medicalhalacha.org/2023/04/27/% ... 9A-%D7%90/
https://etzion.org.il/he/halakha/orach- ... 7%A4%D7%A9
https://www.idf.il/media/saxefunu/%D7%A ... %D7%AA.pdf עמ׳ 16 ו17, ובהערות מה-מז.

[עושה חדשות]

ראה בקונטרס המצורף כאן עמוד קכג.

[איש_ספר]

תודה רבה למשיבים

הנה דברים קצרים מסבי זצ"ל

בקשר לשאלה כשצריכים בצבא לצאת לאיזה משימה בליל שבת שיש בה היתר של פקוח נפש ובאופן שלא יספיקו לקדש בלילה עד אור היום, האם עדיף לקדש מבעוד יום או לקדש מחר בבקר. הדבר פשוט דאם יוכלו לשמור את הזמן הזה שבו מקדימים לקדש בקדושת שבת מבלי לחללו גם לצורך פקוח נפש, אפשר להקדים ולקדש מפלג המנחה, אך אם יהיו אנוסים גם על זמן זה, הרי אין אז כל סברא לומר שיקבלו עליהם מרצונם הטוב זמן לתוספת שבת ואח"כ יהיו צריכים לחללו, ומוטב אז להמתין עד הזמן הרגיל ואם לא יוכלו מפני זה לקדש בלילה יקדשו אח"כ ביום.
(זמנים לפועלים, ישורון מ' עמ' רכב)

[מעיין]

האם זה לא תלוי אם הותרה או דחויה
וגם גדר קבלת שבת בתוספות שבת הארוך ולא החיובי אי איסור מלאכה אז הוי דאורייתא או דרבנן, מטעם נדר או כחלק משבת עי' באחרונים, ואי שייך לומר בזמן דרבנן דלכ"ע הוי פיקוח נפש הותרה, ואפי' אי הוי דאורייתא ודאי אין כאן איסור לאו וכרת רק עשה או אפי' פחות מזה, ואפשר דבכה"ג לכו"ע הותרה, ואי הוי הותרה לכאורה לא שייך לומר דאין לו לקבל שבת בהקדם כ"כ, חוץ מחלק ההשקפה מפני הרואים וכדומה