בתשובת רעק"א לאחיו הג"ר בונים אייגר זצ"ל במכתב ב' בסוף ספר דרוש וחידוש מחדש בענין מי שעבר ותרם מן הרעה על היפה, שמוטל עליו להישאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע את האיסור שעשה.
וכאן הבן שואל - עד כמה?
א.) אם אחד הפריש תרומ"ע ולא ברך לפני ההפרשה, האם יחויב להשאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע את ביטול חיוב ברכת המצוות לפניה?
ב.) אם אחד מתחיל לשחוט ונזכר שלא ברך לפני השחיטה, האם יחויב לדרוס ולנבל את העוף או הבהמה, כדי לברר למפרע שלא היה מחויב בברכה?
ויש עוד ועוד דוגמאות כהנה שאכמ"ל בהן, והשאלה: עד היכן? אם בכלל?