אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה

[י. אברהם]

שייך קצת לענינא דיומא - להיות כל איש שורר בביתו
אמרו חז"ל בתדב"א אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה ומובא ברמ"א אה"ע סוס"י סט
האם אשה שאינה עושה רצון בעלה עוברת איזה איסור?
האם כשבעלה מקנא לה ואומר אל תסתרי עם איש פלוני והיא עוברת על רצונו, האם עברה על איזה איסור?

[עזריאל ברגר]

האם כשבעלה מקנא לה ואומר אל תסתרי עם איש פלוני והיא עוברת על רצונו, האם עברה על איזה איסור?

מדברי חנה הנביאה ש"איימה" על הקב"ה שהיא תלך ותסתתר וכו' - משמע שאין בזה איסור (במצב שאין בזה איסור ייחוד הרגיל, כגון עם אביה ואחיה).

[HaimL]

אבל אם אין קינוי אין סתירה, ושמא נטלה עצה עם אלקנה בעלה שיקנא לה והיא תסתתר. דאלת"ה, לא תיסק אדעתין שיקנא אלקנה לחנה הצדקת. וגם בזה יתיישב מ"ש ואי אתה עושה תורתך פלסתר, מאי קמ"ל, אלא דכיוון דלא מסתבר שיקנא לה אלקנה מעצמו, ושמא היה מקנא בעצתה, ולא בזה אמרה התורה ואם לא נטמאה האישה וגו', קמ"ל דמשום שלא תיעשה התורה ח"ו פלסתר, תתעבר גם חנה.

[י. אברהם]

כ' הרמב"ם בפט"ו מהל' אישות ה"כ: וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא וכו'. דעת החיד"א בחיים שאל ח"א סי' כ"ז דהוא מדרבנן.
בהמקנה קידושין ל: כתב לא מצינו באשה שתהא מחוייבת לציית אותו בדבר שאין נוגע להנאתו בשימושה, דאף שאמרו בנדרים אין לך אשה כשירה בנשים אלא שעושה רצון בעלה, אבל חיובא ליכא. (כמדומה שבשו"ע לא הביא דברי הרמב"ם).

[חיס]

לשון הפלא יועץ :

כן תזהר בכבוד בעלה, כי כן צוה לה המלך, ויגדל שכרה כאשר מעשיה מוכיחים שעושה הדברים לשם פעלם ומקימת גזרת מלכו של עולם.
ואמרו רבותינו ז"ל (תנדא' ר ט): אין לך אשה כשרה בנשים אלא מי שעושה רצון בעלה.
וכל הנשים תוסרנה ממעשה שהובא בש"ס (נדרים סו, ב) גבי בבא בן בוטא
באותה אשה שחלקה כבוד לבעלה והכתה על ראש בבא בן בוטא על שעשתה רצון בעלה.
על כן כל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן (אסתר א כ):

[HaimL]

יל"ע שמא אצל בני אשכנז דכל הנשים שלנו חשובות, כדאיתא בדברי הרמ"א הידועים,
הגה: וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב, כי סמכו על ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין[1] להסב (דברי עצמו):
---
שמא נהגו אחרת מדברי הרמב"ם ז"ל.