האם נדה אוכלת בלי ברכה

[עושה חדשות]

ידוע מה שהובא בראשונים ובגאונים חומרות מיוחדות בעניני נדה, ומהם שאין לה להזכיר את השם בימי נדותה, וגם אסור לברך בפניה שמא תאמר אמן. ראה כאן שאסף את המקורות בענין זה. אבל לא ראיתי בפירוש מה הכוונה, שראוי לה לאכול בלי ברכת הנהנין (ובלי ברכהמ"ז) עד שתטהר?

בספר המקצעות כתב שאשה לא תכנס בבית הכנסת כל ימי ראייתה עד שתתלבן שנאמר בכל קדש לא תגע, ורש"י התיר. ובשערים מדור"א כתוב כי בימי נדתה אסורה להזכיר את השם וכן בימי לבונה. וכן הוא בשם רב צמח גאון. וכן מנהג בשתי ישיבות ואפי' מחוץ לכנסת. ואין לי אלא בימי נדותה בימי שמירתה מנין ת"ל עד מלאת ימי טהרה ולא מבעי' דאסורה למיעל לבי כנשת' אלא כד שמעה מידי דברכתא אסור לה לענות אמן. דאמר רבי יהודה אסור לברך לפני הנדה שלא תהרהר ותאמר אמן. ונמצא שם שמים מתחלל. מספר אור זרוע הגדול.

[יבנה]

כך כתוב במקורות שהבאת ע״פ ה״ברייתא״ דמסכת נדה [דלאו דסמכא הוי וזיופו ניכר מתוכו כפי שכתב אפטוביצר]. סברו שהיא מדי טמאה בשביל להזכיר את שם ה׳, ולכן פטורה מלברך. ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

[חד ברנש]

כך כתוב במקורות שהבאת ע״פ ה״ברייתא״ דמסכת נדה [דלאו דסמכא הוי וזיופו ניכר מתוכו כפי שכתב אפטוביצר]. סברו שהיא מדי טמאה בשביל להזכיר את שם ה׳, ולכן פטורה מלברך. ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

דומני, שגישת אפטוביצר על 'זיופה' של הברייתא אינה מקובלת היום במחקר.
כיום מקובל שהיא אוטנטית אלא שהיא משקפת מסורת פסיקה שונה.
כך לזכרוני.

[עושה חדשות]

ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

בעל קרי יכול לטבול מיד, אבל נדה תאכל כל שבעת הימים ולא תברך ברכהמ"ז.

[כדכד]

לא תכנס בבית הכנסת כל ימי ראייתה עד שתתלבן שנאמר בכל קדש לא תגע

לא עד שתטבול אלא כל עוד דמים מצויים בה

[יבנה]

כך כתוב במקורות שהבאת ע״פ ה״ברייתא״ דמסכת נדה [דלאו דסמכא הוי וזיופו ניכר מתוכו כפי שכתב אפטוביצר]. סברו שהיא מדי טמאה בשביל להזכיר את שם ה׳, ולכן פטורה מלברך. ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

דומני, שגישת אפטוביצר על 'זיופה' של הברייתא אינה מקובלת היום במחקר.
כיום מקובל שהיא אוטנטית אלא שהיא משקפת מסורת פסיקה שונה.
כך לזכרוני.

לפי אפטוביצר זה מעשה ידי הקראים, ולליברמן זה מעשה ידי כת מארץ ישראל.
אך מעיון פשוט בחיבור עצמו אפשר לראות מיד לפי הסגנון והתוכן ועירבוב שמות מדורות שונות וכו׳ וממה שאין מקבילות בחז״ל להאמור שם ושזה סותר כסדר דברי חז״ל, שזה לא חובר בזמן חז״ל ולא הושפע מהם.
הכר נא למי החותמת https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... ira=513000

[יבנה]

ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

בעל קרי יכול לטבול מיד, אבל נדה תאכל כל שבעת הימים ולא תברך ברכהמ"ז.

עצם הרעיון מצינו אף שפרטיהם שונים.

[חד ברנש]

כך כתוב במקורות שהבאת ע״פ ה״ברייתא״ דמסכת נדה [דלאו דסמכא הוי וזיופו ניכר מתוכו כפי שכתב אפטוביצר]. סברו שהיא מדי טמאה בשביל להזכיר את שם ה׳, ולכן פטורה מלברך. ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

דומני, שגישת אפטוביצר על 'זיופה' של הברייתא אינה מקובלת היום במחקר.
כיום מקובל שהיא אוטנטית אלא שהיא משקפת מסורת פסיקה שונה.
כך לזכרוני.

לפי אפטוביצר זה מעשה ידי הקראים, ולליברמן זה מעשה ידי כת מארץ ישראל.
אך מעיון פשוט בחיבור עצמו אפשר לראות מיד לפי הסגנון והתוכן ועירבוב שמות מדורות שונות וכו׳ וממה שאין מקבילות בחז״ל להאמור שם ושזה סותר כסדר דברי חז״ל, שזה לא חובר בזמן חז״ל ולא הושפע מהם.
הכר נא למי החותמת https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... ira=513000

הרבה ראשונים הביאו את דברי הברייתא, רבינו חננאל, ספרי דבי רש"י ועוד, וכנראה 'חוש הריח' שלהם לא הטעה אותם כ"כ.

[חד ברנש]

כעת נזכרתי שידידי רא"י בראדט הביא בספרו 'ליקוטי אליעזר', את דעות המפקפקים, והם רבים, אך עדיין לא הסביר כיצד הרבה ראשונים וקדמונים הביאו מדברי הברייתא, ולא הבחינו במוזרותה. ולא אדע מאי אידון ביה.
ראו במצורף.

ליקוטי אליעזר, ירושלים תשע12321.pdf

(209.99 KiB) הורד 122 פעמים

[יבנה]

כעת נזכרתי שידידי רא"י בראדט הביא בספרו 'ליקוטי אליעזר', את דעות המפקפקים, והם רבים, אך עדיין לא הסביר כיצד הרבה ראשונים וקדמונים הביאו מדברי הברייתא, ולא הבחינו במוזרותה. ולא אדע מאי אידון ביה.
ראו במצורף.

ליקוטי אליעזר, ירושלים תשע12321.pdf

לכאורה צ״ל שלא ראו בעצמם את החיבור, אלא הביאו מפי השמועה דבר א׳ או ב׳. אך ברור שכל מי שרואה את החיבור כמו שהוא ויש לו חוש ביקורת מינימלית שיכיר מיד שהוא זיוף.