אי-הכשרת עגל (בקר) לקרבן פסח

[ר_חיים_הקטן]

האם יש מקורות שכתב טעם הדבר שהתורה פסלה העגל (בקר) מקרבן פסח? אני חשבתי טעם אחד מפני שהתורה חסה על ממונן של ישראל (שהעגל יותר יקר מן השה) כיון שהוא קרבן שכולם חייבים בה, ועוד טעם שאין קטיגור נעשה סניגור ובסוף יצ"מ שהוא מתן תורה בנ"י נכשלו בחטא העגל ולכן אינו ראוי שיזכירו יצ"מ על ידי העגל. האם דיברו בזה הספרים הקדושים ונתנו טעמים כאלו או הדומים להם?

[עזריאל ברגר]

הטעם הראשון לא מספק אותי - כי אפשר לקיים "ולקח הוא ושכנו".
וגם השני - כי הציווי על פסח מן הצאן נאמר כמאה ימים לפני חטא העגל.

[צופה_ומביט]

בזמנו היה לי חשבון בזה לפי הטעם הכתוב בזוה"ק [פנחס] ובמפרשים [רמב"ן ועוד], שבכל אלוהי מצרים אעשה שפטים היינו קרבן פסח, שהיו עובדים לצאן ובמיוחד למזל טלה, אבל לא שמענו במקרא שהיו עובדים לבקר, וממילא קרבן פסח הוא מכבשים ועזים [ודוקא צעירים: מזל טלה ומזל גדי], אבל לא מבקר [וגם מזל הבקר אינו עגל, אלא שור].

וכוונתי לומר שעיקר הטעם [יישוב שאלת מעלתו] מבואר כבר בזוה"ק ובמפרשים, שנבחרו לפסח בהמות אלו דוקא כי להם היו עובדים המצרים, ובקרבן זה שיברו את כוחם והראה הקב"ה את שליטתו עליהם וכו', ובפרט מזל טלה [ראש המזלות, הראשון בסדר גלגל המזלות, ואכמ"ל] ששולט [עכ"פ שלט אז] בניסן, ותוקף שליטתו בט"ו לחודש במילוי הלבנה וכו', אלא שהיה לי חשבון בזה לבאר את העזים, כי בזוה"ק ומפרשים כתוב מזל טלה דוקא, א"כ מדוע יש כאן עניין גם עם מזל גדי. [אמנם מצד המבואר בקרא כתוב "תועבת מצרים כל רועה צאן" ואף גדי בכלל, אבל אי משום הא יקשה מדוע דוקא טלה וגדי צעירים ולא כבש ועז גדולים, ואם מצד המזל - הדרקל"ד למה גדי ולא רק טלה. ואמנם רוב קרבנות הפסח היו טלה כדאיתא בחז"ל, אבל מכ"מ גדי מפורש בתורה שכשר ולכתחילה בפסח. ובחלק זה היה לי איזה חשבון ליישב ואכמ"ל].

והיה לי עוד חשבון מסוים גם עם מזל שור, ואמרתי שהתיקון/ביטול של מזל שור בקרבן פסח הוא מה שהוציאה התורה את חגיגת י"ד בלשון "וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר".

[דרומי]

ולמה עגל פסול לקרבן התמיד כן מובן?...

ולמה גמל פסול לקרבן פסח כן מובן?...

בכל מקרה, המלה 'פסול' אינה מתאימה כאן בכלל, כי זה לא 'פסול' אלא שמלכתחילה קרבן הפסח וקרבן התמיד נבחר למין מסויים בלבד.

וכמובן שיש להתבונן בטעם הדבר, ואכן במפרשים כתבו שהוא שייך למזל טלה וכו'.

[צופה_ומביט]

ג"א הרגשתי ומצטרף לדברי הרב דרומי בנוגע ל"פסול".

לעצם האשכול:
מצינו גם בחז"ל שאלות מסוג זה ותשובות של נתינת טעם. למשל בתנחומא שמיני סימן י:

קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר. וְלָמָּה לֹא אָמַר פַּר. אֶלָּא עַל יְדֵי עֵגֶל נִתְפַּקְפֵּק הַכְּהֻנָּה בְּיָדְךָ, וּבָעֵגֶל מִתְבַּסֶּסֶת בְּיָדְךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: שֶׁלָּנוּ עֲוֹנוֹת מִמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל. לְפִיכָךְ אַף הֵם יַקְרִיבוּ עֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.

[ר_חיים_הקטן]

ג"א הרגשתי ומצטרף לדברי הרב דרומי בנוגע ל"פסול".

מסכים. תיקנתי הכותרת ע"פ דבריכם.