למה לטרוח כ"כ על הבטחה שמוטלת בספק, בעוד שקי' הבטחות בטוחות!

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ג' אוקטובר 04, 2011 3:01 pm

מכמה חכמים אשר ארזו מטלליהם בשלהי שתא דאשתקד, ושמו פעמיהם רחוק רחוק אל ארץ נכר אל מקום קבורתו של אחד החכמים שנפטר לפני כעצ"ם שנים, שמעתי, דהטעם והסיבה למסעם זה הוא משום, שנכתב בספר אצלם, שאדם שיגיע שם בראש השנה מובטח לו עולם ומלואו, ועולם ומלואו זה כולל, תיקון הנפש, ותיקון הברית, ומשיכה והצלה משבעה מדורי גיהנם, ועוד ועוד. וכששאלתי להם, מדוע כ"כ מוכנים לטרוח, השיבוני, שלא מצינו איזה חכם שהבטיח כעין אלו הדברים, ושווה הדבר הרבה, כי יקר הערך הוא.
וכמה דברים רציתי לעורר בעניין זה, אך בכולם אשים לפי מחסום, ורק אחד אוֹמָר שהנה מצינו מרבותינו ז"ל תנאים ואמוראים, הבטחות נכבדות הרבה, במעט מאמץ ג"כ, ואצ"ל שכל דבריהם ברוה"ק, ר"ל שכינה הייתה מדברת מתוך גרונם, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים, קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה רעי"מ. ואמרתי אל ליבי מ"ט לא ייתנו אותם אלה המוסרים נפשם מידי שנה בשנה על נסיעה זו על אותם אלה דברי רבותינו ז"ל. ויקיימו דבריהם וכבר יהיה מובטח להם הבטחות שלוב איכותם לא יימצא אדם היכול להבטיחם, אלא אותם תנאים ואמוראים קדושי עליון ואכתוב כמה מהבטחות רבותינו נ"ע.
עי' לרבינו בחיי עה"ת (שמות טז, טז) שכתב: דקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות. ע"כ. וע"ע בברכות (נז ע"א): העונה יהא שמיה רבא מברך - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, הקורא קריאת שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה. ובמגילה (כח ע"ב) [וכן הוא בסוף נדה (עג ע"ב)]: תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: "הליכות עולם לו", אל תקרי הליכות אלא הלכות . ובכתובות (קיא ע"א): א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
וגדולה מזו איתא בירושלמי שבת (פ"א ה"ג): תני בשם רבי מאיר כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוקר ובערב מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא.
ובמדרש רבה (בחוקותי פרשה לז או' ד): א"ר יעקב בר אבינא כל מי שהוא נודר ומשלם נדרו יהא מובטח לו שנשמעה תפלתו.
ובמדרש משלי (פרשה יז או' א): טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב. אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם פת ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מבית מלא זבחי ריב. זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות. אמר ר' יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר ר' לוי כל הדר בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמא וכפר אדמתו עמו (דברים לב מג), אמר ר' נחמיה ארץ ישראל היא מכפרת על עונות מתיה. אמר ר' זבידא כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ מה אתה עושה להם, אלא הוי אומר שארץ ישראל מכפרת על מתיה, אבל הצדיקים שבחוצה לארץ עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות למלאכי השרת והם מביאים אותם במחילות מחוצה לארץ לארץ ישראל, ושם מתכפר להם, [א"ה, גם דבר זה - האחרון, פלא הוא, על הנוהגים בנסיעה זו. ודו"ק] שנאמר וטהרתים על אדמתם וגו', אמר ר' אבהו תאמר אף רשעים שבארץ ישראל מתכפר להם, ת"ל וינערו רשעים ממנה (איוב לח יג), להיכן הוא מנערן, אמר ר' לוי מן הארץ לחוצה לארץ.
ובכמה מקומות בחז"ל (עי' ברכות ד ע"ב, וזוהר במדבר קיט ע"ב) "כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב". וע"ע בראשית רבתי (וישלח עמוד 146): "כל המכבד אביו ואמו מובטח לו שהוא בן העוה"ב". ע"ש.
ולא יאומן מצאתי בהלכות קטנות למרדכי (מנחות, לשון רי"ף רמז תתקסט) בזה"ל: ובספר הגאונים נמצא כתוב א"ר כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העה"ב אמר אביי ואני מערב בו דאין גיהנם שולטת בו רב פפא אמר מערב אני שאין יצר הרע שולט בו.
עוד מצאתי ראיתי להגאון ר' יצחק מינקובסקי (תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, בספר קרן אורה יבמות קכב ע"ב) שכתב בזה"ל: וירבה בעסק התורה בכל עת וזמן, ולא יבטל משום סיבות המתהפכות. וכמו שישאלו בדין קבעת עתים לתורה, שתעשה לימודך קבע, ומובטח הוא שיצא מכל עניני הזמן, ובזה סיים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום, יכוין כי לא יבטל משום ענין זמנו, כי חפצו בתורת ה' ימשול על כל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולמעלה מן הזמן ועולם הזה, ועולמו עולם הבא יראה בחייו, ונפשו תתענג בה' תשיש בישועתו, אמן כי"ר.
ודברים אלו אינם אלא כטיפה מן הים, מהבטחות רבותינו ע"ה, ומוטב נעשה את אלו, ולמה לנו להטפל לדברם אשר הספק בהם רב. ובריא ושמא, בריא עדיף.
נ.ב. - וידועים דברי ר"נ (ליקוטי הלכות או"ח – הל' בית הכנסת ה"ה): וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, עַל כֵּן אָז אָנוּ עוֹסְקִין לַעֲשוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, שֶׁכָּל תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְשָׁם בְּקָרוֹב, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְרָאֵל הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יא), "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ'".

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ג' אוקטובר 04, 2011 3:40 pm

יש כלל בענייני אגדה (למשל מעניינא דיומא) גבי הרואה קרי ביום הכיפורים דמה שאמרו בגמרא אינו קיים בזמן הזה וכיוצא בזה בכמה עניינים אחרים שהנאמר בש"ס מדבר דווקא לנשמות הגבוהות שבזמן הש"ס וכו'
מעתה נאמר גם אנו שכל ההבטחות שאמרת היה יאה כוחן לדורות הראשונים שליבם כאולם אבל עתה אין לנו אלא מהבטחת החכמים שבדור הזה ואם הבאת איזה הבטחה מצדיק בדור הזה הרי פשוט שכל הנוסעים לשם.. לא סומכים עליו

יש כלל בענייני אגדה (למשל מעניינא דיומא) גבי הרואה קרי ביום הכיפורים דמה שאמרו בגמרא אינו קיים בזמן הזה וכיוצא בזה בכמה עניינים אחרים שהנאמר בש"ס מדבר דווקא לנשמות הגבוהות שבזמן הש"ס וכו'

מה המקור שלך לכלל הזה? במשנה ברורה כתוב שאם רואה מחמת הרהור אז אין לא חשש ולא הבטחה אבל שאינו נוהג בזמן הזה לא כתב.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ג' אוקטובר 04, 2011 5:54 pm

אבל כך כתב בעל התניא ואחריו נכדו הצמח צדק והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' אוקטובר 04, 2011 5:57 pm

לא כתוב שם הבדל בין דורות קדמונים לאחרונים, אלא החילוק בין אנשים גדולים לאנשים פשוטים

מה שאני מצאתי בקריינא דאיגרתא הוא מעין דברי המ"ב, מחמת שהוא צעיר ואין לו אשה ובא לו בטבעו, ולא שמן השמים סובבו שיקרה כן. וכתב שם שכן כתב הצ"צ מלובאביטש.
http://www.otzar.org/aspcrops/142235197-6705149393.asp

וכמובן שזה אינו שייך כלל בדברים שהביא אורייתא

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ג' אוקטובר 04, 2011 6:59 pm

אני לא מבין שהוא צעיר ואין לו אשה ובא לו בטבעו היה קיים גם בזמן השס ולמה לא כתבו כל הראשונים ואחרונים שהשס דווקא בנשוי
נראה לי שעדיף שתביא את המקור של הצמח צדק והתניא וירווח לכולם
ב. לא הבנתי חילוק בין אנשים גדולים לקטנים לבין חילוק בין דורות קדמונים ומאוחרים היינו הך

והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא

זה שיש לך קושיה על דבריו (שאני לא מבין מה אתה רוצה, אבל זה עניין אחר) עדיין לא משנה את דבריו של הסטייפאלער

ומ"מ עיקר ההבדל הוא שכאן מדובר באדם שקרה לו מקרה והשאלה היא אם הוא סימן ליחס אליו בשמים, (תדע שכל העולם רעב וכולי), וכאן אתה יכול לדון למי ראוי שיינתנו לו סימנים מהשמיים. אבל העניינים שהביא אורייתא הם הבטחות שהן שכר על המעשה ואדרבא כבר כתב ע"ז האריז"ל שבדורות האלו לפום פחיתותינו שמירת התורה והמצוות נחשבת יותר.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ג' אוקטובר 04, 2011 8:36 pm

אוצר החכמה כתב:
והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא

זה שיש לך קושיה על דבריו (שאני לא מבין מה אתה רוצה, אבל זה עניין אחר) עדיין לא משנה את דבריו של הסטייפאלער

ומ"מ עיקר ההבדל הוא שכאן מדובר באדם שקרה לו מקרה והשאלה היא אם הוא סימן ליחס אליו בשמים, (תדע שכל העולם רעב וכולי), וכאן אתה יכול לדון למי ראוי שיינתנו לו סימנים מהשמיים. אבל העניינים שהביא אורייתא הם הבטחות שהן שכר על המעשה ואדרבא כבר כתב ע"ז האריז"ל שבדורות האלו לפום פחיתותינו שמירת התורה והמצוות נחשבת יותר.

לא הבנתי מי שקורא פרשת המן שמובטח לו מזונותיו זהו שכר? הרבה קראו ולא עלתה בידן...... זה פשוט שמדובר כאן על סוג של שלימות מסוימת שבודאי לא נאמרה אלא ל"אנשים גדולים מאוד" ואדרבא סימן מהשמים יתכן שיתנו גם באנשים פשוטים אבל עולם הבא כנראה לא נותנים כל כך בחינם ולכל אחד....
זה ודאי שאף אחד לא התכוין שמישהו הרהר ביוכ"פ ח"ו וכמש"כ הצ"צ ונראה לי שגם הקריינא דאיגרתא לא התכוין לזה.. ועוד שגם החשש שהזכיר הצ"צ משמא יראה לא נראה לי שכ"כ רלוונטי היום כך שע"כ לומר שהכוונה שדברים כגון אלו בחז"ל אינם נאמרו בדווקא לכל מי שרק פתח את סוף יומא ואעפ"י שנכתבו בסתם והובאו בשו"ע בסתם ומהיכא היה פשיטא לו להתניא עד ששחק מזה כ"כ הרבה סוף שידאג מספק וכיוצב"ז שיתן צדקה וכו' ע"כ כנ"ל שמי שלא במדריגה גבוהה לא יכולים לדקדק עמו מכל לשון בחז"ל
הכלל העולה כל העיטין שאינם מתריג עיטין הידועים אינם נלמדים בהעתקה מספרים אלא מפי חכמי הדור ובכל דור וכמובן גם ליסוע לשם נכלל בשימושה של תורה
וכיוצב"ז מש"כ בזוהר והובא ביתה יוסף שהמניח תפילין בחול המועד חייב מיתה ועוד יש להאריך

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' אוקטובר 04, 2011 9:21 pm

אורייתא! כתב:מכמה חכמים אשר ארזו מטלליהם בשלהי שתא דאשתקד, ושמו פעמיהם רחוק רחוק אל ארץ נכר אל מקום קבורתו של אחד החכמים שנפטר לפני כעצ"ם שנים, שמעתי, דהטעם והסיבה למסעם זה הוא משום, שנכתב בספר אצלם, שאדם שיגיע שם בראש השנה מובטח לו עולם ומלואו, ועולם ומלואו זה כולל, תיקון הנפש, ותיקון הברית, ומשיכה והצלה משבעה מדורי גיהנם, ועוד ועוד. וכששאלתי להם, מדוע כ"כ מוכנים לטרוח, השיבוני, שלא מצינו איזה חכם שהבטיח כעין אלו הדברים, ושווה הדבר הרבה, כי יקר הערך הוא.
וכמה דברים רציתי לעורר בעניין זה, אך בכולם אשים לפי מחסום, ורק אחד אוֹמָרף שהנה מצינו מרבותינו ז"ל תנאים ואמוראים, הבטחות נכבדות הרבה, במעט מאמץ ג"כ, ואצ"ל שכל דבריהם ברוה"ק, ר"ל שכינה הייתה מדברת מתוך גרונם, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים, קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה רעי"מ. ואמרתי אל ליבי מ"ט לא ייתנו אותם אלה המוסרים נפשם מידי שנה בשנה על נסיעה זו על אותם אלה דברי רבותינו ז"ל. ויקיימו דבריהם וכבר יהיה מובטח להם הבטחות שלוב איכותם לא יימצא אדם היכול להבטיחם, אלא אותם תנאים ואמוראים קדושי עליון ואכתוב כמה מהבטחות רבותינו נ"ע.

א. כך היה לך לנסח את שאלתך: הואיל ואורייתא! סובר שההבטחה מוטלת בספק [במקרה הטוב...], אם כן כיצד אפשר להבין שאנשים טורחים לנסוע לאומן, הלא הדבר עומד בסתירה עם שיטת 'אורייתא' שההבטחה מוטלת בספק.

ב. לכל אותם המקושרים לאותו 'חכם', לכל ההולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו, מדובר בדרך חיים אשר חלק ממנו עובר באומן בראש השנה. חסידי ברסלב השתוקקו ומסרו את נפשם להגיע לאומן, משום שצעד זה היה חלק מהווייתם ונשמת רוח אפם. כל השוואה והפנייה להבטחות וסגולות אחרות, תהיינה נשגבות ככל שתהיינה, כאילו מדובר היה בשיווק 'סל' ישועות של מגבית 'קופת העיר' [בלי לזלזל, חלילה], מלמדת על חוסר הבנה יסודי בענין זה.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ד' אוקטובר 05, 2011 5:02 am

חיים כתב:...לכל אותם המקושרים לאותו 'חכם', לכל ההולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו, מדובר בדרך חיים אשר חלק ממנו עובר באומן בראש השנה. חסידי ברסלב השתוקקו ומסרו את נפשם להגיע לאומן, משום שצעד זה היה חלק מהווייתם ונשמת רוח אפם. כל השוואה והפנייה להבטחות וסגולות אחרות, תהיינה נשגבות ככל שתהיינה, כאילו מדובר היה בשיווק 'סל' ישועות של מגבית 'קופת העיר' [בלי לזלזל, חלילה], מלמדת על חוסר הבנה יסודי בענין זה.

הלואי וכל הנוסעים לאומן היו כאלו ש"הולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו", הלואי! ומבוטחני שלא עליהם תלונת אוריתא! שי', כ"א לאותם תלמידי הישיבות הליטאיות, חסידי פולין והונגריה וסתם 'עמך' בית ישראל, שמקווים שבבי"ד של מעלה יהיה להם מישהו שיטה את הכף לצד הנכון.

[הבהרה: אני לא מביע דעה האם נכון או לא נכון לנסוע לאומן לר"ה, אני לא חושב שאנשים כערכי יכולים להבין ולהכריע בנושאים העומדים ברומו של עולם, יעשה איפוא כל אחד את מאמר רבן גמליאל "עשה לך רב והסתלק מן הספק", ונהרא נהרא ופשטיה. אך להפוך את הדבר לחובת גברא, אף מי שאינו הולך בדרכיו של ר"נ, ואף כאלו ששו"ע אינו נר לרגליהם {ולתת להם לפתוח את ההיכל, ולפרסם את זה באתרים חרדיים} נראה לי קצת מנוגד לכוונת ר"נ עצמו].

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' אוקטובר 05, 2011 8:34 am

מי הרב/נים הכי גדול/ים שממליץ לנסוע לאומן?

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' אוקטובר 05, 2011 11:08 am

אדג כתב:הלואי וכל הנוסעים לאומן היו כאלו ש"הולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו", הלואי! ומבוטחני שלא עליהם תלונת אוריתא! שי', כ"א לאותם תלמידי הישיבות הליטאיות, חסידי פולין והונגריה וסתם 'עמך' בית ישראל, שמקווים שבבי"ד של מעלה יהיה להם מישהו שיטה את הכף לצד הנכון.

אם כך הם פני הדברים, אכן דברי טעם הם.

משה ששון · הודעהעל ידי **משה ששון** » ד' ינואר 18, 2012 12:40 am

אורייתא! כתב:מכמה חכמים אשר ארזו מטלליהם בשלהי שתא דאשתקד, ושמו פעמיהם רחוק רחוק אל ארץ נכר אל מקום קבורתו של אחד החכמים שנפטר לפני כעצ"ם שנים, שמעתי, דהטעם והסיבה למסעם זה הוא משום, שנכתב בספר אצלם, שאדם שיגיע שם בראש השנה מובטח לו עולם ומלואו, ועולם ומלואו זה כולל, תיקון הנפש, ותיקון הברית, ומשיכה והצלה משבעה מדורי גיהנם, ועוד ועוד. וכששאלתי להם, מדוע כ"כ מוכנים לטרוח, השיבוני, שלא מצינו איזה חכם שהבטיח כעין אלו הדברים, ושווה הדבר הרבה, כי יקר הערך הוא.
וכמה דברים רציתי לעורר בעניין זה, אך בכולם אשים לפי מחסום, ורק אחד אוֹמָר שהנה מצינו מרבותינו ז"ל תנאים ואמוראים, הבטחות נכבדות הרבה, במעט מאמץ ג"כ, ואצ"ל שכל דבריהם ברוה"ק, ר"ל שכינה הייתה מדברת מתוך גרונם, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים, קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה רעי"מ. ואמרתי אל ליבי מ"ט לא ייתנו אותם אלה המוסרים נפשם מידי שנה בשנה על נסיעה זו על אותם אלה דברי רבותינו ז"ל. ויקיימו דבריהם וכבר יהיה מובטח להם הבטחות שלוב איכותם לא יימצא אדם היכול להבטיחם, אלא אותם תנאים ואמוראים קדושי עליון ואכתוב כמה מהבטחות רבותינו נ"ע.
עי' לרבינו בחיי עה"ת (שמות טז, טז) שכתב: דקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות.
מבואר בפוסקים שלא מועילה אמירה לבד, ואכמ"ל
ע"כ. וע"ע בברכות (נז ע"א): העונה יהא שמיה רבא מברך - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, הקורא קריאת שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה. ובמגילה (כח ע"ב) [וכן הוא בסוף נדה (עג ע"ב)]: תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: "הליכות עולם לו", אל תקרי הליכות אלא הלכות . ובכתובות (קיא ע"א): א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
וגדולה מזו איתא בירושלמי שבת (פ"א ה"ג): תני בשם רבי מאיר כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוקר ובערב מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא.
וכאן הביא עוד חמש הבטחות לעולם הבא, וזה פשוט שיש עומק גדול בהבטחות אלו, כדי לזכות להם באמת

ובמדרש רבה (בחוקותי פרשה לז או' ד): א"ר יעקב בר אבינא כל מי שהוא נודר ומשלם נדרו יהא מובטח לו שנשמעה תפלתו.
ובגמ' אמרו שאין אדם ניצל מעיון תפילה וכו'
ובמדרש משלי (פרשה יז או' א): טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב. אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם פת ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מבית מלא זבחי ריב. זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות. אמר ר' יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר ר' לוי כל הדר בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמא וכפר אדמתו עמו (דברים לב מג), אמר ר' נחמיה ארץ ישראל היא מכפרת על עונות מתיה.
וכבר יכל לכתוב דברים יותר מפורשים שכל מי שדר בארץ ישראל נקרא צדיק, וקשה על זה מכמה מקומות (וביאר זאת באריכות בספר ויואל משה עיי"ש)

אמר ר' זבידא כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ מה אתה עושה להם, אלא הוי אומר שארץ ישראל מכפרת על מתיה, אבל הצדיקים שבחוצה לארץ עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות למלאכי השרת והם מביאים אותם במחילות מחוצה לארץ לארץ ישראל, ושם מתכפר להם, [א"ה, גם דבר זה - האחרון, פלא הוא, על הנוהגים בנסיעה זו. ודו"ק

הנה משה רבינו נקבר בחו"ל וכן הגר"א, וע"כ צ"ל שאין הכוונה לצדיקים שלמים

] שנאמר וטהרתים על אדמתם וגו', אמר ר' אבהו תאמר אף רשעים שבארץ ישראל מתכפר להם, ת"ל וינערו רשעים ממנה (איוב לח יג), להיכן הוא מנערן, אמר ר' לוי מן הארץ לחוצה לארץ.
ובכמה מקומות בחז"ל (עי' ברכות ד ע"ב, וזוהר במדבר קיט ע"ב) "כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב
וע"ע בראשית רבתי (וישלח עמוד 146): "כל המכבד אביו ואמו מובטח לו שהוא בן העוה"ב". ע"ש.
ולא יאומן מצאתי בהלכות קטנות למרדכי (מנחות, לשון רי"ף רמז תתקסט) בזה"ל: ובספר הגאונים נמצא כתוב א"ר כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העה"ב אמר אביי ואני מערב בו דאין גיהנם שולטת בו רב פפא אמר מערב אני שאין יצר הרע שולט בו.
עוד מצאתי ראיתי להגאון ר' יצחק מינקובסקי (תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, בספר קרן אורה יבמות קכב ע"ב) שכתב בזה"ל: וירבה בעסק התורה בכל עת וזמן, ולא יבטל משום סיבות המתהפכות. וכמו שישאלו בדין קבעת עתים לתורה, שתעשה לימודך קבע, ומובטח הוא שיצא מכל עניני הזמן, ובזה סיים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום, יכוין כי לא יבטל משום ענין זמנו, כי חפצו בתורת ה' ימשול על כל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולמעלה מן הזמן ועולם הזה, ועולמו עולם הבא יראה בחייו, ונפשו תתענג בה' תשיש בישועתו, אמן כי"ר.
ודברים אלו אינם אלא כטיפה מן הים, מהבטחות רבותינו ע"ה, ומוטב נעשה את אלו, ולמה לנו להטפל לדברם אשר הספק בהם רב. ובריא ושמא, בריא עדיף.
ע"כ הביא הבטחות שקשה מאוד לקיימן [למבין באמת] ולכן נוסעים לצדיק כדי לזכות לקיימן בזכותו

נ.ב. - וידועים דברי ר"נ (ליקוטי הלכות או"ח – הל' בית הכנסת ה"ה): וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, עַל כֵּן אָז אָנוּ עוֹסְקִין לַעֲשוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, שֶׁכָּל תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְשָׁם בְּקָרוֹב, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְרָאֵל הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יא), "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ'".

.

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ב' אוגוסט 20, 2012 8:38 pm

הקפצה.
לקראת ראש השנה תשע"ג..

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' אוגוסט 20, 2012 11:32 pm

שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ב' אוגוסט 20, 2012 11:43 pm

צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם

חחחחח
הצחקתני
דברתי עם אין ספור יהודים שהיו שם. ואין ממה שאמרת ולא כלום.
ואין להאריך בזה!
רק לעורר באתי

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' אוגוסט 20, 2012 11:52 pm

אורייתא! כתב:
צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם

חחחחח
הצחקתני
דברתי עם אין ספור יהודים שהיו שם. ואין ממה שאמרת ולא כלום.
ואין להאריך בזה!
רק לעורר באתי

א

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ג' אוגוסט 21, 2012 3:04 am

צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם

כלל ישראל די בכל אתר ואתר, עסוקים במצוות התשובה משך כל עשרת ימי תשובה, ואינם מסיימים בבוקרו של צום גדליה...
ובכלל ההגדרה "ללא הרף יומם ולילה במשמרות" היא תרתי דסתרי, שכן אם זה ללא הרף, אזי למה במשמרות. ואם זה במשמרות, אז למה נגרע חלקם של היושבים בארץ ישראל - בכותל המערבי למשל - שאחיהם נחנ"חיהם שבאומן ובסופיה, אינם יכולים לכוון גם עליהם ולהוציאם ידי חובת 'משמרות'???

תשובה זה לא משהו שעושים בלב? (ובוידוי פה) מה הכוונה לעשות תשובה ברציפות ובמשמרות.
עוד מעט קופות הצדקה יציעו לנו גם עשיית תשובה בשבילנו בכל המקומות החשובים...

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' אוגוסט 21, 2012 12:49 pm

אתה שואל שאלה סוציולוגית-חברתית, ולא שאלה דתית. התשובה אם כך נמצאת בהתאם בספרי פסיכולוגיה, ולא בספרי הלכה או יראה. אני מניח שבפורומים על פסיכולוגיה חברתית וכדומה יש יותר סכוי שתמצא תשובה שמניחה את הדעת.

אני שואל שאלה תורנית פשוטה, הדין לעשות תשובה הוא החלטה של אדם בלבו שיעזוב את מעשיו הרעים ו(חרטה עזיבת החטא וודוי ) מה כל זה שייך לעשייה במשמרות.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' אוגוסט 21, 2012 2:21 pm

היתממות לשמה
כלום התשובה שאכן עיקרה בלב אינה מתבטאת בהמון פעולות חיצוניות? בשאגה בתפילה בוידוי ובכל מה שרבינו יונה מונה בשערי תשובה
וגם בהיסטוריה ידועים קבוצות וכתות שעסקו במצוות שבלב כאהוי"ר ותשובה וכדו'
שלמרות שאלו תלויים בלב מתלוים אליהם הרבה פעולות מעשיות אם כביטוי לתהליך הקורה בלב כנ"ל ואם על דרך הפעולות מעוררות את הלבבות

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוגוסט 21, 2012 2:27 pm

יתר10 כתב:היתממות לשמה
כלום התשובה שאכן עיקרה בלב אינה מתבטאת בהמון פעולות חיצוניות? בשאגה בתפילה בוידוי ובכל מה שרבינו יונה מונה בשערי תשובה
וגם בהיסטוריה ידועים קבוצות וכתות שעסקו במצוות שבלב כאהוי"ר ותשובה וכדו'
שלמרות שאלו תלויים בלב מתלוים אליהם הרבה פעולות מעשיות אם כביטוי לתהליך הקורה בלב כנ"ל ואם על דרך הפעולות מעוררות את הלבבות

מצטרף לשאלתו של אוצר החכמה. גם כדבריך, מה עניין משמרות בכך?

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 21, 2012 3:01 pm

השאלה שבכותרת, היא בטעות
כי לא נוסעים לשם בשביל הבטחה, אלא משום מה שמבואר בספרים [עיין בספר ירח האיתנים]
וזה לא בספק

אומנם שמעתי ממו"ר שמובטח למי שנוסע שנה טובה ומתוקה
וביאר דבריו ששנה מתוקה היא שיודע שכל מאורעותיו הם לטובתו

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 21, 2012 3:05 pm

עוקר הרים כתב:
צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם

כלל ישראל די בכל אתר ואתר, עסוקים במצוות התשובה משך כל עשרת ימי תשובה, ואינם מסיימים בבוקרו של צום גדליה...
ובכלל ההגדרה "ללא הרף יומם ולילה במשמרות" היא תרתי דסתרי, שכן אם זה ללא הרף, אזי למה במשמרות. ואם זה במשמרות, אז למה נגרע חלקם של היושבים בארץ ישראל - בכותל המערבי למשל - שאחיהם נחנ"חיהם שבאומן ובסופיה, אינם יכולים לכוון גם עליהם ולהוציאם ידי חובת 'משמרות'???

כלל ישראל עוסק בתשובה
אבל ברוב המקומות בעולם, יש זמן שמתרוקן בית הכנסת, וברחוב קשה קצת לעסוק בתשובה
[וכבר פסקו שלישון בבית הכנסת בליל יום כיפור, זה מצורך בית הכנסת]
ושם כל הזמן יש אוירה של תשובה

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ג' אוגוסט 21, 2012 9:14 pm

קטע מתוך מאמר מצמרר...

מאמר1.pdf: (988.47 KiB) הורד 615 פעמים

בברכה המשולשת

אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...
מאמר1.pdf

נפלא ביותר. מי הרב המחבר?

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ג' אוגוסט 21, 2012 10:45 pm

בברכה המשולשת כתב:
אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...
מאמר1.pdf

נפלא ביותר. מי הרב המחבר?

אחד מגדולי הדור.
מירושלים.
[אינו מעוניין לפרסם את שמו פן ירוצצו את גולגלתו].

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' אוגוסט 22, 2012 1:29 am

אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...

איני יודע בנסתרות [ולכן איני מבין מה קשה לו, אומנם זה קבלתי שלא שייך לדבר על מה שאינו שייך לאדם,
ובמקום שמותר לדבר יש לנו אחיזה, ודו"ק]
אבל כבר לפני כשנה וחצי אמרו שהרב ברלנד חזר בו ממאמר זה

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' אוגוסט 22, 2012 2:22 am

היום שמעתי שהיה ראש ישיבה שכדי חבדוק מי מתלמידיו נוסע לאומן, פרסם מודעה על מכירת כרטיסים בזול
והנה מרוב חרדתו פן לא יהיו לו מספיק תלמידים בתפילת ראש השנה
עבר בלאו דאורייתא - אונאת דברים [כמ"ש לא יעמוד על המקח]
של מאות ואלפי יהודים

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' אוגוסט 22, 2012 2:23 am

יש עוד טעם ששמעתי לנסיעה והא ע"פ הספר כוכבי אור
שנינו במשנה
בר''ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון:

ובגמרא
מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון (אמר) רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד

וביאר בספר כוכבי אור
יש מעלת הצדיקים - בני אמרנא, שבכח מעשיהם זוכים להכנס קודם לדין
יש מעלת הזריזים השבים בתשובה ראשונים -כמעלות בית חורון התחילו דרכי התשובה מוקדם
ויש כחיילות של בית דוד - מצד רצון השי"ת שיכנסו ראשונים.

והנה קבלנו סוד שמי שנמצא אצל רבי נחמן בראש השנה נכנס מוקדם
[קיבל זאת במתנה]
ולכן יש יראים מהדין, הולכים לר"ה לאומן, ונשפטים בתחילה.

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » ד' אוגוסט 22, 2012 3:32 am

כבר הורו גדולי הדור הגר"ח קנייבסקי והגר"ע יוסף שאסור לצאת מא"י לאומן ובפרט לראש השנה.

משה ששון · הודעהעל ידי **משה ששון** » ד' אוגוסט 22, 2012 4:37 am

בענין ראש השנה יש לעיין בשיחות הר"ן סימן ר"ט-רט"ז

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ה' אוגוסט 23, 2012 1:26 am

הרב 'אוצר החכמה' כתב:תשובה זה לא משהו שעושים בלב? (ובוידוי פה) מה הכוונה לעשות תשובה "ברציפות ובמשמרות"?
...אני שואל שאלה תורנית פשוטה, הדין לעשות תשובה הוא החלטה של אדם בלבו שיעזוב את מעשיו הרעים ו(חרטה עזיבת החטא ווידוי) מה כל זה שייך לעשייה במשמרות.

אינני כדאי להשיב להאי גברא רבא, הרב 'אוצר החכמה' הי"ו, אך לא זכיתי להבין תמיהתו, שכן בכדי להגיע לחרטה אמיתית ולתשובה כנה, דרך המלך היא ע"י ההתבוננות בד"ת ומוסר, ואם עסוקים במשמרות בדברי רבי נחמן זי"ע המעוררים את הלב ומעודדים אפילו את השפל שבשפלים שלא להתייאש מלתקן מעשיו, האם אין זה דבר גדול?

[אגב, בעבר פרסמו שניסו לקטרג על הנוסעים לאומן לר"ה בפני הגראי"ל שטיינמן שליט"א ואמר שיש בזה מעלת ברוב עם, אכן דעת רבותיי שליט"א שאין לעשות כן, הן מצד מעלת ארץ הקודש הגוברת על העניינים הנ"ל, ובפרט בר"ה שהאריכו בעלי המוסר בנחיצות להיות "איש כלל", ואין מקום טוב לזה כארץ ישראל שבה אנו גוי אחד (עי' זוה"ק אמור צג: ואבני נזר יו"ד סי' קכו אות ד בשם המהר"ל), והן מצד שיש בזה מימד משמעותי של העדפת ה"חוויה הדתית" על פני עבודת ה' טהורה כמש"כ במק"א.]

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' אוגוסט 23, 2012 2:11 am

למאי_נמ? כתב:[אגב, בעבר פרסמו שניסו לקטרג על הנוסעים לאומן לר"ה בפני הגראי"ל שטיינמן שליט"א ואמר שיש בזה מעלת ברוב עם, אכן דעת רבותיי שליט"א שאין לעשות כן, הן מצד מעלת ארץ הקודש הגוברת על העניינים הנ"ל, ובפרט בר"ה שהאריכו בעלי המוסר בנחיצות להיות "איש כלל", ואין מקום טוב לזה כארץ ישראל שבה אנו גוי אחד (עי' זוה"ק אמור צג: ואבני נזר יו"ד סי' קכו אות ד בשם המהר"ל), והן מצד שיש בזה מימד משמעותי של העדפת ה"חוויה הדתית" על פני עבודת ה' טהורה כמש"כ במק"א.]

אמר לי פעם איש זקן וחכם שאינו מחבב הערות שוליים שכל מטרתן הוא הפניה למקור: "אתה מפריע לי באמצע קריאתי, מרים את עיני מהמקום שאחריו עקבו, רק כדי לומר מהו המקור לדבריך?!".

אם עסוקים במשמרות בדברי רבי נחמן זי"ע המעוררים את הלב ומעודדים אפילו את השפל שבשפלים שלא להתייאש מלתקן מעשיו, האם אין זה דבר גדול?

לעסוק בתורה ומוסר הוא עניין גדול, ואם קובעים משמרות לעסק התורה ומוסר ג"ז דבר נכבד, אבל אי אפשר לקרא לזה שעסוקים במצוות התשובה במשמרות, ולא רק השם הוא העניין אלא זה מביע איזה חוסר הבנה למעשה התשובה בעצמו לענ"ד, אגב גם השיטה של אמירת X ספרי תהלים בכל מיני מכפלות מומצאות כוללת בתוכה אי הבנה דומה לעניין התפילה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ספטמבר 16, 2012 12:20 am

מענייני דיומא...
http://www.otzar.org/aspcrops/300350_0_ ... 592012.asp
(ועיי"ש באריכות).

viewtopic.php?f=30&t=1569

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ה' ספטמבר 20, 2012 1:16 am

רק שתבינו להיכן הדברים מגיעים.
דיברתי עם אברך אחד מהכולל שרצה לנסוע. אמרתי לו, הרי כל ראש השנה עומד על אברהם ויצחק אבינו, השופר, העקידה, ו'עקידת יצחק היום לזרעו תזכור'
אילו של יצחק ועוד ועוד, מדוע שלא תעשה ראש השנה במערת המכפלה, שם, במקור שמסנגר על כלל ישראל ביום הזה?
ענה לי אותו אברך: כי רבינו נחמן הבטיח. שאלתי אותו: והבטחה של רבינו נחמן שווה יותר מול קברי אבות ללא הבטחה? ענה לי: כן.
וה' יאיר עיניהם של ישראל...

שלא יבינו אותי לא נכון: הלואי ותהיה לי הזכות להתפלל על קברו של צדיק זה, אבל הנהירה דווקא לראש שנה לשם זה דבר שטעון טיפול כמו שאמר אחד מכאן 'ליטאים,חסידים ועוד עמך בית ישראל שלא קשורים אליו כל השנה.

שבטיישראל

אוהב אוצר כתב:ענה לי אותו אברך: כי רבינו נחמן הבטיח

נכון לעכשיו לא ידוע על ההבטחה כזו ממוהר"ן על הקיבוץ שלאחר פטירתו

פורום אוצר החכמה

מי מחובר