מישהו יודע פשט בגמ' התמוהה "קטן היודע לנענע אביו חייב לקנות לו לולב"?
[השטמ"ק במקום מדגיש: מוליך ומביא מעלה ומוריד]
הנענוע הוא חיוב מדרבנן ומדוע הוא קשור לשיעור הגיל של הקטן בזמן שמדאוריתא הוא חייב כבר כשהגביהו?
את הקושיא שמעתי בדרשת שבת שובה ממורי ורבי האהוב הגאון ר' מרדכי בונים זילברברג שליט"א רבה הפופולארי של שיכון ה'.
הוא הביא שדבר זה נשאל לגרש"ז אויערבאך זצ"ל והשיב שחינוך הוא מצוה כללית ובאה לידי ביטוי בכל מצוה. אנו לא יכולים לחנך את הקטן לחצאי מצוות.
ובהמשך דבריו הרחיב ע"פ הגמ' הנוספת התמוהה לגבי שיעור גודל הלולב שהוא ג' טפחים ועוד טפח כדי לנענע. האם בלולב בן 3 טפחים לא יצא דאוריתא? [מח' הפוסקים אם יטול ואכמ"ל]
ומזה הוכיח שיש מצוה מדאוריתא בנענועים אלא שהיא חוץ ממצות הלקיחה ואפשר לצאת בה בפנ"ע.
הקושיא היא לפי"ז איך נחנך ילדינו לצום ביום כיפור לשעות, הרי זו חצי מצוה