אבקש להציע בפני המעיינים שאלה שהתעוררה אצלי בדברי רש"י על הפסוק (בראשית ו', ו'): " 'ויתעצב אל לבו':
'נתאבל על אבדן מעשה ידיו, כמו (ש"ב יט ג) נעצב המלך על בנו. וזו כתבתי לתשובת המינים:
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו: אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד.
אמר לו: הן.
אמר לו: והא כתיב ויתעצב אל לבו?!
אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך?
אמר לו: הן.
אמר לו" ומה עשית?
אמר לו: שמחתי ושימחתי את הכל.
אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות!
אמר לו: בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא.
אמר לו: כך מעשה הקב"ה, אף על פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן לא נמנע מלבראן, בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם'. עכ"ל.
רצוני לשאול: האם דברי רש"י 'וזו כתבתי לתשובת המינים' הינם חלק מן הציטוט המבוא בהמשך, וממילא רש"י מצטט את דברי המשיב לשאלת הגוי. או שמא משפט זה משל רש"י עצמו הוא, דהיינו, רש"י עצמו הוא שכתב לתשובת המינים?
אודה לכל מי שיסייע להבנת הענין.
בברכת חורף בריא