פורום אוצר החכמה

בס"ד
במדרש מבואר שאליפז בנו של עשיו, לא הרג את יעקב מצד אחד אבל שמר על ציווי אביו מצד שני משום שגדל אצל יצחק. משמע שצדיק היה.
בנוסף, בספר איוב אחד מרעיו שענו לאיוב היה אליפז התימני וכתב הגר"א שם שהוא אליפז בנו של עשיו, ומשמע שמבין גדול היה בדעת אלוקות. (אמנם נאמר אליו מפי ה' "כי לא דיברתם נכונה אל עבדי איוב", מה שלא נאמר על אליהו אבל משמע שרשע בעצם לא היה).
מצד שני כתב רש"י בפרשת שבוע שכולם ממזרים היו ואליפז בא על אמו משמע שרשע גמור היה, וגם אביו של עמלק .
מי שיוכל להביא מקורות נוספים, או הסבר בנושא תבוא עליו ברכה

מה שבא על אמו הוא גנות משפחה אך לא נאסר קודם מתן תורה. ועל אליפז בודאי לא נאמר שקיים את כל התורה. בעצם אישיותו שרדף אחר יעקב להורגו מכח כיבוד אב ואם, ומחמת שגדל על ברכי יצחק הסכים לפשרה לצאת ידי שניהם ניכר שהוא מתאים לאשכול הסמוך דודינו ר' עשיו...

אך לא נאסר קודם מתן תורה

בן נח אסור באימו.
רמב"ם מלכים ט ה

באמת לא מובנים דברי אליפז: "ומה אעשה לציווי של אבא?", שעל זה יעקב ענה לו שיקח ממונו ועני חשוב כמת.
שהרי אם מפחד מאביו, ודאי שלא יועיל לאביו "חשוב כמת", אלא רוצה מת ממש,
אלא שפשוט רצה מעצמו לכבד את אביו ולשמוע ציוויו, ולכן די ב"חשוב כמת" לצאת ידי חובה...
ומוכח שאליפז לא נקט את ההילכתא של ציוהו אביו לעבור על דברי תורה לא ישמע לו,
ואולי קשור לכל ההפרזה של הגויים בכיבוד אב ואם, כעשו לאביו, וכדמא בן נתינה, וכבר דרש זאת המהר"ל (בחידושיו לאגדות בקידושין)לגנאי.

.

בס"ד
ראישת יישר כח על התגובות.
איך זה מסתדר "משום שגדל בביתו של יצחק", משמע שאת הנהגותיו למד מיצחק אבינו, ומה שכתבו כאן איך רצה לרצוח, אדרבה , משמע שלא רצה להרוג, וחיפש טצדקי לצאת ידי חובה גם כלפי אביו.
מלבד הנ"ל כל זה הסבירו את אליפז מהפרשה, מה אם אליפז של איוב?

גאולה בקרוב כתב:ומוכח שאליפז לא נקט את ההילכתא של ציוהו אביו לעבור על דברי תורה לא ישמע לו,

[ועוד בענין]:
viewtopic.php?f=17&t=2875

מענין לקרוא מדרש חז"ל זה (ולא נמצא מקומו) שמביא ר' אברהם אזולאי:
http://www.otzar.org/aspcrops/7256_45_4 ... 122011.asp

וק"ל מדוע לקח אליפז כל בגדיו של יעקב והשאירו ערום דהוא מעשה רשעות ואילו את מקלו השאיר בידו דהוא מעשה חסד?
דאם רצה לקחת כל ממונו, מדוע השאיר לו את מקלו וא"ת משום שגם כך-אם ישאיר לו מקלו, יהיה עני (פחות מ-200 זוז) וחשוב כמת ורצה לגמול חסד עם יעקב, מדוע לא השאיר לו גם בגדיו או לכל הפחות בגדים פחותים שעדיין יחשב כעני?

סיכום צדדי הספק:
אליפז צדיק:
א.ריחם על יעקב ולא הרגו.
ב.[קיים מצות כיבוד או"א].
ג.למד תורה עם יעקב.
ד.אליפז התימני.
ה.השאיר ליעקב המקל.

אליפז רשע:
א.בא על אימו. [איסור עריות שאסור גם לני נח-(ומסתמא גם לבני נח יש "יהרג ולא יעבור" דעל כל 7 מצוות חייבים הם מיתה)]
ב.לקח כל ממון יעקב ואף את בגדיו.
ג.[אביו של עמלק].
ד.לפי הנוטריקון "ויצא יעקב מבא"ר..." מיד בא אליפז רשע.
אשמח להשלמות אם החסרתי.
[color=#FFFF00]

[quote="יאיר"]מענין לקרוא מדרש חז"ל זה (ולא נמצא מקומו) שמביא ר' אברהם אזולאי:
http://www.otzar.org/aspcrops/7256_45_4 ... 122011.asp

וק"ל מדוע לקח אליפז כל בגדיו של יעקב והשאירו ערום דהוא מעשה רשעות ואילו את מקלו השאיר בידו דהוא מעשה חסד?
דאם רצה לקחת כל ממונו, מדוע השאיר לו את מקלו וא"ת משום שגם כך-אם ישאיר לו מקלו, יהיה עני (פחות מ-200 זוז) וחשוב כמת ורצה לגמול חסד עם יעקב, מדוע לא השאיר לו גם בגדיו או לכל הפחות בגדים פחותים שעדיין יחשב כעני?

סיכום צדדי הספק:
אליפז צדיק:
א.ריחם על יעקב ולא הרגו.
ב.[קיים מצות כיבוד או"א].
ג.למד תורה עם יעקב.
ד.אליפז התימני.
ה.השאיר ליעקב המקל.

אליפז רשע:
א.בא על אימו. [איסור עריות שאסור גם לני נח-(ומסתמא גם לבני נח יש "יהרג ולא יעבור" דעל כל 7 מצוות חייבים הם מיתה)]
ב.לקח כל ממון יעקב ואף את בגדיו.
ג.[אביו של עמלק].
ד.לפי הנוטריקון "ויצא יעקב מבא"ר..." מיד בא אליפז רשע.
אשמח להשלמות אם החסרתי.
[בס"ד
ראשית יישר כח על הסיכום הנפלא.
מהמדרש שהבאת משמע שמה שלקח את ממון יעקב הוא משום שלא היתה לו ברירה אחרת מלבד כבוד אביו- משום שאביו יכרות את ראשו, ואדרבה כתוב שם שהיה בוכה על כך ולמד מיעקב תורה. משמע שצדיק גמור היה.
מה נשאר תמוה מאוד, שבא על אימו.
ואולי אפשר לומר דבר "מוגזם":
מפני שקודם מתן תורה היה אפשר לאדם לעשות "חשבונות" (וכמו שהאירך בענין זה בספר נפש החיים), והדוגמא לכך היא שיעקב אבינו ע"ה נשא ב' אחיות, ויתרה מזו שאמרו במדרש שאנשי המקום בכו כשראו שיעקב נשק לרחל משום שהיו גדורים מהעריות, אלא עשה זאת מפני טעם רוחני שעל פי חשבון יצא מזה רק תועלת רוחנית, וייתכן שלגוי אף ללאחר מתן תורה זה דינו, וייתכן שלכן אליפז בא על אימו דווקא משום שידע שעדיף לדחות את ענלק מכל צד של קדושה. לולי דמיסתפינא.

עי' מדרש תנחומא מהודרת בובר פר' וישלח ח'

אמר ר'ברכיה מה ראה עובדיה לפרע מאדום ראה שהקב"ה משלם גמול לאוהביו לשונאיו עאכו"כ ורוה"ק אומרת ע"י אליפז התימני ויען אליפז התימני ויאמר וכו'
אמר לו איוב הסתכל נא באביך עשו אמר לו אין לי עסק עמו וכו' אמר לו איוב ואתה מה אתה לך (א"ל) ואלי דבר יגנב אני נביא אני וכו' אמר הקב"ה [לאליפז] לאיוב עבדי בחזון הוכחת אהי מעמיד ממך נביא שיפרע מבית אביך בחזון וכו'.