הודעהעל ידי ואם תאמר » א' דצמבר 11, 2011 5:24 am
אעתיק מה שכתב בקובץ עץ חיים (האחרון) וז''ל
בפירוש הרוקח עה"ת פרשת ויחי על פסוק אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, כתב וזה לשונו, לפי שהיו ראויין לצאת ממני עוד ב' שבטים אלא שהמלאך נגע בכף יריכי ולא יכולתי להוליד עוד עכ'"ל. מבואר מדבריו דאחר שנגע המלאך בכף יריכו לא הוליד יעקב עוד בנים.
ולכאורה צ"ע דהרי בנימין נולד שתי שנים אחר שנגע המלאך בכף ירכו, שהרי אחר שהלך מעשו שהה י"ח חודש בסוכות, כמו שהביא רש'י עה''פ ויעקב נסע סכתה מהגמרא סוף פרק קמא ממגילה (דף יז), ואח"כ הלך לשכם, ואח"כ הגיע לבית אל ושהה שם ו' חדשים, ורק אחר כל זה בעוד כברת ארץ לבא אפרתה מתה רחל בלידת בנימין, וא''כ דברי הרוקח צ''ע, אם לא שנאמר שרחל היתה מעוברת מבנימין שתי שנים שלא כדרך הטבע, מה שדוחק הוא.
אמנם שוב ראיתי דכן יש לדייק משאר מקומות בספר הרוקח, דעה"פ בסוף פרשת ויצא ''כי דרך נשים לי'' כתב הרוקח וז"ל, וקשה והלא מעוברת היתה שהרי ילדה בדרך, וי"ל כזבה לו, א"נ מאותו שעה היתה מעוברת ע''כ.
אכן ברוקח בפרשת וישלח עה"פ ותגשן השפחות הנה וילדיהם ותשתחוין הביא בשם המדרש דמשמע כוותיה, וז"ל המדרש, בזה היה המן מתווכח עם מרדכי, והלא השתחוויתם לאבי אבא עשו, אמר לו מרדכי בנימין זקיני לא השתחווה שלא נולד עדיין, אמר לו המן והלא רחל מעוברת היתה עם בנימין ועובר ירך אמו, אמר לו מרדכי כיון שלא נולד אינו חשוב השתחוה, עד כאן הרוקח בשם המדרש.
ובהגהות שם להגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א מציין דהמדרש היא באסתר רבה פ"ז, אמנם חיפשתי שם ולא מצאתי דבר זה דהיתה מעוברת, דזה לשון המדרש שם, אמרון ליה זקנו הלא השתחוה לזקני, הדא ה"ד (בראשית ל"ג) ותגשן השפחות וגו' ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו, היתיב ועדיין לא נולד בנימין, עכ"ד המדרש.
אולם בילקוט שמעוני על מגלת אסתר (אות תתרנד) על הפסוק ומרדכי לא יכרע, מצאתי כן אולם בשינוי לשון וז"ל, א"ל והרי מצינו אבותיך שהשתחוו לאבותי שנאמר וישתחו ארצה שבע פעמים, א"ל בנימין אבי במעי אמו היה ולא השתחוה, ואני בן בנו שנאמר איש ימיני ע"כ. מהמדרש הזה אכן מבואר דכבר היתה רחל מעוברת עם בנימין בעת האבקו עם המלאך.
אמנם מצאתי מי שכבר העיר על המדרש הנ"ל, והיא בספר תכלת מרדכי על הרמב"ן עה"ת בפרשת אחרי, דהרמב"ן שם כתב שנתעברה רחל מבנימין קודם בואם בשכם, וכתב שם התכלת מרדכי דאף שנמצא גם בילקוט אסתר פרשת ומרדכי לא יכרע וכו', ובנימין אבי במעי אמו היה כשהשתחוית אמו וכו'. משמע שהיתה מעוברת בבואם לא"י. אבל אי אפשר לומר כן, דהא סוגיא שלימה היא בסוף פרק קמא דמגילה (דף יז), דיעקב שהה י"ח חודש בסוכות וששה חדשים בבית אל, ורחל מתה בנסעם מבית אל בלדתה את בנימין. ועכצ"ל פירוש הדרש בילקוט במעי אמו, רוצה לומר בכח ולא בפועל, ודברי הרמב''ן מדוקדקים במה שכתב קודם בואם "לשכם" דייקא, דרבינו לטעמיה אזל, ע"כ.
אולם מצאתי עוד ראיה להרוקח, וזהו מדברי הזוהר הקדוש בסוף פרשת ויצא [מובא בהעמק דבר (בפרשת וישלח)], וזה לשון הזוהר הקדוש, ''ואי תימא אמאי לא אזיל לאורחיה מיד אלא כל זמן דרחל לא מיתעברא מבנימין אתעכיב תמן [דהיינו בבית לבן], וכן היא בזוהר בפרשת ויחי (מובא בסדר הדורות ב' אלפים ר''ח) דרחל נתעברה מבנימין בבית לבן ונולד בארץ ישראל.
אבל גם הזוהר אינו מוכרח כהרוקח, דכבר העיר עליו הרמ''ע מפאנו ביונת אלם פרק נה (ובמאמר הנפש ח"ז אות טז) וז''ל, גם מה שכתוב שם דכל זמן דרחל לא מתעברא מבנימין אתעכב תמן לאו למימרא שיצא מעוברת שהרי ישב בסכות י''ח חדש ומשם לשכם ומשם לבית אל קודם שנולד בנימין, אלא כל זמן שצפו שלא הגיע פרקו של בנימין קאמר, עכ''ל.
ועיין בסדר הדורות (ב' אלפים ר''ח) שהביא משם ספר נפתלי שבע רצון בפרשת מקץ שהביא את דברי התרגום יונתן עה"פ ויאבק איש עמו וז''ל, ואמר הלא אמרת לעשרא כל דילך והא אית לך תריסר בנין מיד אפריש ע''כ, וכתב ע''ז בספר הנ''ל דאעפ"י שעדיין לא היו לו רק אחד עשר בנים מ''מ עם בנימין שהיתה מעוברת ממנו היו י"ב, דמונין מן הבטן, ויפול התמיה שאם נאמר שהיתה באותו פעם מעוברת מבנימין, לפי זה היתה מעוברת ממנו שנה ומחצה. עכ"פ כי התרגום כתב ויעקב נסע סכותה, ואתעכב תמן י"ב חודש ומשם נסע לשכם, ושם ענו את דינה ומשם נסע לבית אל ובנסעו משם בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה נולד בנימין וצ''ע, ע''כ מספר נפתלי שבע רצון.
ובאמת לפי הגמרא דילן במגילה תגדל התמיה דמבואר דיעקב שהה בסוכות יח חודש (ולא רק יב חודש כהתרגום יונתן הנ''ל), וא''כ נצטרך לומר שהיתה מעוברת שתי שנים, ודו"ק.
ובשיטת הרוקח עצמו אפשר לתרץ ולומר, דהוא סובר דבנימין נולד באותו שנה דיצא יעקב מחרן (וממילא לא נצטרך לומר שהיתה מעוברת זמן רב). ולכאורה מוכרח לומר כן בשיטת הרוקח, מכיון דבפרשת ויצא על הפסוק (לא לב) לא יחיה כתב וז"ל, לא ''יחיה'' כך שנים חיתה רחל, בשנת הי"ד היתה כשבא יעקב לחרן כמו שהיתה רבקה כשנזדמנה ליצחק (זהו דלא כהידוע לנו דרבקה בת ג' שנים היתה ועיין ביבמות דף סא בתוס' ד''ה וכן ובמהרש'א שם), וזה לי כ' שנים בביתיך וביציאתו משם מתה בדרך מפני קללת יעקב, ע''כ לשון הרוקח.
נמצא לפי דבריו דהיתה בת י"ג שנים (דהיינו בשנת יד), כשבא יעקב וחיתה ל"ג שנה כמנין יחיה, והרי יעקב שהה בבית לבן כ' שנים, ע''כ מתה באותו שנה שיצא מחרן.
אבל ברוקח עצמו יש סתירות לזה, דבפרשת וישב כתב אלה תולדות יעקב תגין על ק', כי כל בניו נולדו לו כשהיה בן ק', כמו לאברהם שנולד לו יצחק כשהיה בן ק', עד כאן. וכוונתו דבנימין נולד לו כשהיה בן ק', וכן כתב כן בפירושו בפרשת וארא על הפסוק לכן אמר לבני ישראל, וז"ל, נעלם אות ק' מזה הפסוק כי אזכור אברהם שהיה בן ק' כשהוליד ויצחק מצא ק שערים ויעקב בן ק' כשהוליד כל בניו, עכ''ל.
וא''כ בואו ונחשוב דהא יעקב הרי היה בן ק' כעבור שתי שנים משיצא מחרן לא קודם לכן, והרי כתב דאז (כשהיה בן ק) נולד בנימין, וא''כ על כרחך חיתה רחל כל"ה-ל"ו שנים (ועיין בסדר הדורות שנת ב אלפים קצב)
ועוד סתירה לזה ממה שכתב בסוף פרשת וירא דיעקב שהה בדרך שתי שנים ובשנה שנייה מתה רבקה, ובפרשת וישלח כתב הרוקח על הפסוק (לה ט) ויברך אותו דהקב''ה נתן לו ברכת אבלים, על מיתת אמו ושם באותו מעמד הבטיח לו הקב''ה ומלכים מחלציך יצאו, ועדיין לא נולד בנימין באותו שעה, וכמו שכתב הרוקח בפרשת וישב על הפסוק וישראל אהב, דבאותו שעה עדיין היתה מעוברת מבנימין, נמצא דעל כרחך לא מתה רחל עד שנה שנייה לצאתו מחרן, א''כ הדרא התמיה לדוכתא, דנצטרך לומר שהיתה מעוברת זמן רב.
שוב מצאתי וראיתי בספר אוצר יד החיים בפרשת ויצא (ובדפוסים הישנים היא באות רעז), שהביא את דברי הזוהר שהעתקתי לעיל, דרחל נתעברה בבנימין בבית לבן, וכתב ע''ז ונשאלתי מהרה"ג מקראלע בארץ הגר, דהא יעקב נתעכב בדרך י"ח חדשים ולאחר שנסע מסוכות נולד בנימין, ולא מצינו שיתעכב עיבור במעי אמו יותר מן י"ב חודש כדאיתא ביבמות דף פ'. והנה באמת שהרגיש בזה הג' יעב"ץ ז"ל והראה דברי הזוהר לפליאה, ומצאתי בתרגום שני שצור עולמים שמר במעי אמו עד אשר יעלו בניו לארץ ישראל ויבנה בחלקו וישכון שכינתו בגבולו וכו', וא"כ זה מנפלאות הבורא ית"ש (א"ה, דהיינו שלא כדרך הטבע), ואין שום סתירה מהגמרא יבמות הנ"ל ומאהע"ז ס"ד, ומצאתי במאירי יבמות הנ"ל שהי' כמה וכמה מעוברות ששהה יותר מן י"ב חודש,(שכתב שם וז''ל ואף בימינו אירע מעשה באשה ששהתה חמש עשרה חדשים וילדה) עכ"ל.
ומהר''י אלגזי (בנו של הרי''ט אלגזי) בספר קהלת יעקב בקונטרס מדות חכמים (מערכת ו' אות עה), הביא מה שאמרו ביבמות פ, דרבה תוספאה עבד עובדא להכשיר על פי סברא דולד משתהי במעי אמו י"ב חודש, ומשמע דיותר מי''ב חודש לא, וכתב ששמע חוקרים בזה לפי מה שנתבאר בסדר עולם רבה בפרשת ויצא, (כן היא בילקוט שמעוני ריש פרשת שמות מובא גם ברבינו בחיי ריש פרשת שמות ועיין במדרש תדשא לר' פנחס בן יאיר פרק' ח' שכתב דיששכר נולד ד' אב) דיששכר נולד בעשרה באב, ולפי הנראה מהכתובים דעיבורה היה בימי קציר חטים דהיינו בימי חודש תמוז, ועד לידתה עברו יותר מי"ג חודש ואנו אין לנו בדברים אלו, שעתה נשתנו הטבעים עיי'ש
ובמש''כ הר''י אלגזי דהימי קציר חטים היה בחודש תמוז, יש להעיר מדברי התרגום יונתן על הפסוק וילך ראובן, שכתב "ואזל ראובן ביומי סיון בזמן חצד חטין" וגם ידוע מה שכתב האלשיך על הפסוק וילך ראובן וז''ל ואחשוב, גם שלא מצאתי גילוי הנזכר, כי אפשר שהיה הלילה ההוא ליל שבועות הוא מתן תורה, וד' יצילנו מלומר בתורתו דבר אשר לא הוא חלילה והוא כי כאשר נתייחס חג הפסח אל קציר שעורים, כן חג השבועות אל קציר חיטים, כי ע"כ בפסח היה קרב עומר השעורים, ובחג השבועות שתי לחם מהחיטים, ובפירוש יחסה תורתינו חג השבועות אל קציר חיטים, באומרה על חג השבועות פ' כי תשא בכורי קציר חיטים וכו' עיי"ש.
א''כ לפי דברי התרגום יונתן והאלשיך נמצא דעיברו של יששכר היה ליד' חדשים, ושוב ראיתי שבאמת כן העיר בספר סדר הדורות שנת ב' אלפים קצז על דברי האלשיך (וקצת פלא שלא הביא בסדר הדורות את דברי התרגום יונתן).
וגם במה שכתבו במדרש תדשא ובילקוט וברבינובחיי, דיששכר נולד י' אב, יש לציין את דברי הבני יששכר במאמרי חודש אייר, שכתב וז''ל והנה קיי"ל בדברי חז"ל פרדר"א פל"ו, אשר כל השבטי ישורון נולדו לשבעה ולמקוטעין, כי יולדת לז' יולדת למקוטעין, אם כן כיון שנתעברה לאה אמנו עיבורו של יששכר בחג השבועות, נולד יששכר בכסלו ומסתמא בחנוכה, שבו נעשה באחרית הימים נס באור המנורה הרמוזה לתורה שרצו היונים לבטל, ומזה נתקן לנו מצות נר חנוכה הרמוז לאור תורה אור הגנוז שמזה האור נתהווה הנס כאשר הארכנו במקומו עכ''ל.
ועיין בספר תפארת צבי (לר' צבי הירש בן ניסן נדפס בשנת תקטו) שכתב משם הגאון ר' אברהם ברודא ז''ל בתשובה לשאלה, במעשה שהיה באטליא שאיש אחד הלך למדינת הים, ולאחר י''ג חדשים ילדה אשתו ושאלו חכמי העיר מה טיבו באותו תינוק, אם האשה יכולה להועברה י''ג חדשים או לא? תשובה, דאיתא בפסוק דהמלאכים אמרו לשרה, למועד אשיב אליך והנה בן לשרה אשתך, ופי' רש''י בר''ה דף י''א וז''ל למועד אשוב אליך, ליו''ט הבא ראשון ולשרה בן וכל מה שאתה יכול להרחיק יום הבשורה מיום הלידה הרחיקם, כדי למצוא ימי עיבור הוולד בין שניהם ואין אתה יכול להרחיקו אלא ממועד למועד, כשתאמר שנתבשר במועד זה ושתלד למועד הבא עכ''ל רש''י, וידוע ע''י שקלא וטריא ש''ס דידן אימת הוה, אלימא בפסח הא פסח עד עצרת זמן קצר ומי קא ילדה, ואין לומר בעצרת מעצרת ועד סוכות מי קא ילדה, ומסיק שם לעולם בסוכות היה המעשה, ואין להקשות מסוכות עד הפסח מי קא ילדה, י''ל אותה שנה מעוברת היתה וכן מסיק במהרש''א ז''ל, וידוע דמעשה מאבימלך עם שרה היה בפסח, כמו דכתיב דנת מלך גרר בחצי הלילה וידוע מה שפי' רש''י בפרשת תולדות דהקב''ה צר קלסתר פנים מאברהם דומה ליצחק מחשד ליצני הדור, וקשה למה ליה להקב''ה לצר קלסתר פנים הרי בלא''ה ידעינן דלא מאבימלך נתעברה שרה, מטעם הנ''ל דמעשה מאבימלך היה בפסח ושרה ילדה בפסח והוי י''ג חדשים, דהשתא קיימינן בסברא אליבא דאמת דאותה שנה מעוברת היתה, אלא על כרחך צריך לומר דהאשה יכולה להעוברה י''ג חדשים, והיה חושדין אותה ליצני הדור ולכך צר קלסתר פנים מיצחק דומה לאברהם, א''כ כיון דזכינו להוכיח דאשה יכולה להועברה י''ג חדשים, אזי אשה הנ''ל שבעלה הלך למדינת הים יכולה ג''כ להיות מעוברת י''ג חדשים והוולד כשר בלי פיקפוק, והוציע דבריו לפני חכמי העיר פראנקפורט וקלסוהו והסכימו עמו להלכה ולמעשה ע''כ מספר תפארת צבי בפרשת וירא,
ועיין בשו''ת חיים שאל ח''ב סימן לח להרב החיד''א, שחלק עליו, דיותר מי''ב חודש א''א, ועל הראיה שהביא מלצני הדור, כתב החיד''א וז''ל, והראיה שהביא בספר הנזכר משם הגאון מהר"א ברודא הנזכר, ממה שאמרו רז"ל שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, ואמרו בש"ס דמעוברת היתה אותה שנה והיו י"ג חדש אינה ראיה כלל, וח"ו להכשיר ממזר ולהביא ראיה מליצני הדור, ועוד כי השתות יהרסון דמנ"ל דלדעת המדרש שנה מעוברת היתה, ותו דליצני הדור היו אומרים שנתעברה מפרעה או מאבימלך, ואיך יתכן מפרעה אלא ליצנות בעלמא, וכן הוא בתנחומא שהיו ליצני הדור אומרים מפרעה או מאבימלך כמ"ש הרא"ם פ' תולדות, והגם שהרב נחלת יעקב שם תמה על הרא"ם בזה, הרואה יראה בתנחומא שבידינו שכתוב כדברי הרא"ם ע''כ מדברי החיד''א,