מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עד היום הזה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
דן בקרקע
הודעות: 7
הצטרף: ש' דצמבר 31, 2011 9:53 pm

עד היום הזה

הודעהעל ידי דן בקרקע » ש' דצמבר 31, 2011 10:02 pm

אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

יאיר
הודעות: 10343
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי יאיר » ש' דצמבר 31, 2011 10:17 pm

וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

דן בקרקע
הודעות: 7
הצטרף: ש' דצמבר 31, 2011 9:53 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי דן בקרקע » ש' דצמבר 31, 2011 10:31 pm

אם כך, איזה נפק"מ יש בזה שהוצרך הכתוב להשמיענו?
בכל מקרה אשמח לשמוע אם לאי מי יש מקורות בעניין.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ש' דצמבר 31, 2011 10:45 pm

דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

פרוזבול
הודעות: 133
הצטרף: א' אוקטובר 09, 2011 1:20 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי פרוזבול » ש' דצמבר 31, 2011 10:51 pm

וחלופיהן בגולם.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ש' דצמבר 31, 2011 11:01 pm

פרוזבול כתב:וחלופיהן בגולם.

???
[חכם וכו' שואל כענין וכו' וחילופיהן בגולם. אנא החכמנו מה מציק לך]

ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' ינואר 01, 2012 1:11 pm

עשוי לנחת כתב:
דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

וממך נעלמו דברי נכדו רשב"ם באותה פרשה (שם יט,לז) החולק על כך, וז"ל: "...כל 'עד היום' - עד ימי הסופר שכתב את הדבר, עכ"ל.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' ינואר 01, 2012 1:45 pm

אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' ינואר 01, 2012 7:30 pm

עשוי לנחת כתב:אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

פעמים רבות נוקט הרשב"ם בפירושו שלא כדעת חז"ל (ראה לדוגמא פירושו לויקרא יט,יג ולבמדבר ל,יא) כך שלא ברור לי כל כך מה קשה לך דווקא כאן.

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » א' ינואר 01, 2012 8:21 pm

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

דן בקרקע
הודעות: 7
הצטרף: ש' דצמבר 31, 2011 9:53 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי דן בקרקע » א' ינואר 01, 2012 8:37 pm

[/quote]
קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.[/quote]

ומה נעשה עם 'וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש', איך שייך לפרש שהכוונה עד ימינו אנו? וכן עוד הרבה מקראות כגון דא.

יאיר
הודעות: 10343
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי יאיר » א' ינואר 01, 2012 8:53 pm

איסתרא בלגינא כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 02, 2012 5:17 pm

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' ינואר 02, 2012 7:59 pm

יאיר כתב:
איסתרא בלגינא כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

כוונת הרב א"ב להקשות - מה בא הכתוב להשמיענו בכך? אמנם, יעוין בראב"ע גבי "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד,ו) שנראה שהרגיש בקושי זה, וז"ל: "עד היום הזה" - דברי יהושע, ויתכן שכתב זה באחרית ימיו, עכ"ל.

ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' ינואר 02, 2012 8:12 pm

לייטנר כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

אשמח מאוד אם יואיל כבודו לפרש את שיחתו.

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 02, 2012 8:22 pm

ארי שבחבורה כתב:
לייטנר כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?


והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

אשמח מאוד אם יואיל כבודו לפרש את שיחתו.


נראה שהבנת היכן לעיין, אלא שבהודעתך (שאביא) להלן הדגשת את שאינו צריך להדגשה, ולהפך:

ארי שבחבורה כתב:
יאיר כתב:
איסתרא בלגינא כתב:
ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

כוונת הרב א"ב להקשות - מה בא הכתוב להשמיענו בכך? אמנם, יעוין בראב"ע גבי "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד,ו) שנראה שהרגיש בקושי זה, וז"ל: "עד היום הזה" - דברי יהושע, ויתכן שכתב זה באחרית ימיו, עכ"ל.


בשולי הדברים: מיהו 'הרב א"ב'? והמבין יבין.

ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' ינואר 02, 2012 8:51 pm

חוששני שכבודו מייחס לי הרבה יותר תחכום מן הראוי לי.
לא הבנתי מדבריך כלל וכלל היכן לעיין, ועוד יותר לא מובן לי מה בדברי גרם לך לחשוב שאני הבנתי מדבריך היכן לעיין (מזה שציינתי אבן-עזרא? נו באמת... תאמין לי שיש עוד אנשים שפותחים אבן-עזרא בזמננו חוץ ממך), אך מחיפוש בפרויקט השו"ת עולה שכוונתך לדברי ראב"ע בריש פרשת דברים, וז"ל: ואם תבין סוד השנים עשר - גם "ויכתוב משה" (להלן לא,כב), "והכנעני אז בארץ" (בראשית יב,ו), "בהר ה' יראה" (שם כב,יד), גם "הנה ערשו ערש ברזל" (להלן ג,יא) תכיר האמת, עכ"ל, ולא הבנתי את דבריו כלל וכלל ומה זה שייך לעניננו.
כמו כן לא הבנתי את טענת כבודו עלי לגבי הודעתי הקודמת.
ובשולי הדברים - לא הבנתי כלל וכלל, אבל אולי 'והמבין' לא מתייחס לאנשים פשוטים שכמוני.
נערך לאחרונה על ידי ארי שבחבורה ב ב' ינואר 02, 2012 9:18 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 02, 2012 9:18 pm

בקצרה:

לטענת ראב"ע, אכן אין משמעות לביטוי כמו 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה', אם לא שנאמר שזו הערה שהוספה תקופת זמן אחר שנכתב עצם הסיפור. במילים פשוטות יותר, לטענת ראב"ע, היה מישהו שהוסיף דברים לאחר שמשה כתב את התורה!

ישיבישקייט
הודעות: 184
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 3:05 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ישיבישקייט » ב' ינואר 02, 2012 10:25 pm

עד כדי כך?!
פירושים שלא כחז"ל, מילא, אחשיבו כבעלי מקרא.
אבל לא לקבל את נתינת התורה כדבר גמור?
יש עוד שסברו כך או הרחיבו בנושא?


ארי שבחבורה
הודעות: 1034
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' ינואר 02, 2012 10:55 pm

תודה מרחביה.
האם ישנו מאמר מקיף בנושא שמביא הכל בצורה מסודרת?

ההוא תלמידא
הודעות: 134
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » ד' מרץ 14, 2012 7:17 pm

אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.

נוטר הכרמים
הודעות: 6393
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 14, 2012 11:04 pm

ההוא תלמידא כתב:אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.


שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם על מנין המצוות

ב. שאלה ילמדנו רבנו מה שאמרה התורה במספר מקומות עד היום הזה מהו הגבול הקצוב בכתוב זה. יורנו אדוננו.
התשובה מה שאמר עד היום הזה רומז אל זמן מתן תורה או כתיבת אותה הנבואה. אלא שלפעמים ענין שנאמר בו עד היום הזה הוא חובה אחרי היום ההוא שנרמז אליו, כדבר שנאמר בגיד הנשה על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וכו' וזאת היא מצוה לדורות (ספר המצות שורש ג', ומל"ת קפ"ג) כמבואר בקבלה (חולין פט ב). וכתב אברהם ביר' משה זצו"ל.


שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אורח חיים סימן פז

מה שהקשה על רש"י בסוטה דף מ"ו בד"ה ויקרא שמה כו' כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה כו' עכ"ל רש"י. ועל זה הקשה מר והרי במס' יומא דף נ"ד קאי בתיובתא כו'. נלע"ד ליישב דמאי טעמא מסיק בתיובתא משום שנאמר ואסיר גבולות עמים. והרי סוגיא זו דסוטה קאמר בפירוש סנחריב לא בלבלה וא"כ לפי סוגי' זו ואסיר לאו דוקא ולא על כל העמים קאי וממילא נסתר התיובתא שם. ולפי הסוגיא דיומא בלא"ה ליתא לברייתא זו דלוז ורש"י בסוטה פי' לפי הסוגיא דכאן דסנחריב בלבל הכל א"כ יליף מעד היום הזה, ואף דהיכא דלא כתיב שם בלא"ה הקשה שם ביומא מחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש כו'. אין הפירוש דהיכא דלא כתיב שם אין משמעותו לעולם אבל הכוונה דביבוסי לא כתיב שישב שם עד היום הזה אבל כתיב וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה ומשמעותו שלעולם ישב היבוסי בקרב בני בנימן ואף שבודאי בחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש לא היו שם בארץ ישראל לא בני בנימן ולא היבוסי מ"מ לא זזו בני בנימן מקרב היבוסי וכל מקום שגלו גלה היבוסי עמהם וישב בקרבם לעולם. דברי הד"ש.


שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אורח חיים סימן פח

בלתי תשובתו אשר השיב לדחות דברי הנ"ל שכתבתי דביבוסי לא כתיב רק וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה. וכתב שבאמת שבגמרא הועתק הפסוק הזה בטעות כי בקרא כתיב ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלים עד היום הזה והוא קרא דשופטים א' הרי דכתיב בירושלים עד היום הזה. וגם אגב הודיע מה שתמה על הגמ' דלמה הביאו קרא המאוחר דשופטים ולא הביאו קרא המוקדם ביהושע ט"ו גבי בני יהודה דכתיב לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה. הנה אף על פי שזה אמת שהפסוק הועתק בש"ס בטעות אעפ"כ אני נשאר בתירוצי ועד היום הזה לא אדסמיך לי' קאי על בירושלים רק אשלפניו שישב היבוסי את בני בנימן עד היום הזה וגם כשגלו ישבו יחד במקום גלותם. ואל תתמה דהרי מצינו בתורה בפ' ראה ולקחת את המרצע וגו' ואף לאמתך תעשה כן ובאמת אף לאמתך לא קאי כלל ארציעה דכתיב סמוך לו רק על העניק תעניק דכתיב שלשה פסוקים קודם:

ובזה מתורץ גם קושייתו דגם המקשן ידע דמצינו מקרא נדרש רק לפני פניו וא"כ גבי בני יהודה ידע לתרץ עד היום הזה קאי על תחלת המקרא שלא יכלו להורישם דהיינו עבור שבועת אברהם לאבימלך ולעולם השבועה קיימת ולכן לא יכלו להורישם עד היום הזה ואף שחרבה ירושלים ולא עבר בה איש מ"מ הם לא יכלו להורישם ואם יחזרו ויבואו לירושלים לעולם לא יוכלו להורישם. אבל גבי בני בנימן לא כתיב לא יכלו להורישם רק כתיב שלא הורישו וסיפר מעשה ועל זה לא שייך עד היום הזה שהרי נ"ד שנה לא הי' שם איש ואם יחזרו ויבואו לא שייך לומר שלא הורישום ולכן הי' סובר דקאי שישבו בתוכם בירושלים. והתרצן משני לי' דלא כתיב שם ולכן אף דקאי על וישבו בתוכם מ"מ לא קאי על בירושלים. ואמנם בילקוט סוף דברי הימים מביא סוגי' זו דיומא ומביא באמת פסוק דיהושע שהרי העתיק לא יכלו להוריש. דברי ד"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 6393
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 14, 2012 11:06 pm

מדי התענינותי וחפושיי בנושא זה מצאתי עוד כמה מרגניתות בענין זה, והרי הם בהעתקה מפרויקט השו"ת.

תפארת ישראל - בועז מסכת אהלות פרק טו

.אמנם תמהני. הרי בעכן כתיב (יהושע ג' פנ"ז) ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה. ואף על גב דכל עד היום הזה אין משמעותו לעולם ממש. דהרי בבני עשו כתיב וישבו שם עד היום הזה (דברים ב' פנ"ב) והרי סנחריב בלבל כל האומות (כידים פ"ד מ"ד). עכ"פ משמע זמן ארוך מאד. וא"כ איך כתב רבינו [הרא"ש] שגל עכן לא היה רק עד אחר שקברוהו.


חזון איש אהלות - סימן יג אות טז ד"ה שם אפי' כגלו


שם אפי' כגלו של עכן כ' הרא"ש דלא היה אלא לפי שעה עד שקברוהו, והאחרונים ז"ל הקשו דכתיב עד היום הזה, ונראה דהגל נשאר עד היום הזה, אבל הוציאוהו וקברוהו כיון דיש לו חלק לעוה"ב כדתנן בסנהדרין מ"ג ב', חייבין בקבורתו, ומה שהוכיח בס' תפא"י מכאן דביטול לזמן חשיב ביטול, לא נראה דבבית שמלאוהו תבן ודאי בעינן ביטול לעולם אלא הכא כיון שאין כאן אהל קבוע על הגל חשיב רצוצה בכל ענין וכמש"כ לעיל, ובלא"ה למש"כ דהגל קבוע רק שלא בטלו הטומאה בתוכו הוא ענין אחר, מיהו צריך טעם מאי רבותא יש בזה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6393
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 14, 2012 11:07 pm

שער הציון או"ח סימן קכח
ודע דנשיאת כפים בחוץ לארץ הוא גם כן מדאורייתא, וכן העתיקו כל הפוסקים מימרא דר' יהושע בן לוי והובא לעיל בסעיף ב, ודלא כמור וקציעה שמצדד דמדאורייתא הוא דוקא במקדש, ששגה בזה, ואישתמטתיה ספרא פרשת שמיני פסקא ט"ז, וספרי פרשת שפטים פסקא נ"א. עיין שם [ואברכה קאי, וכבסוטה ל"ח, עיין שם], וירושלמי נזיר, הובא בסוטה ל"ח ע"ב תוספות דיבור המתחיל כל. והעירני א' מחכמי הזמן שהוא גם כן נגד בבלי חולין קל"ג, עיין שם. וגם פשטא דקרא (דברים י) ולברך בשמו עד היום הזה, משמע שנוהג תמיד:

נוטר הכרמים
הודעות: 6393
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 14, 2012 11:09 pm

שו"ת זכרון יוסף חושן משפט סימן י

שאלני עוד אהא דפירש"י במ' סוטה דף מ"ו ע"ב בד"ה ויקרא שמה לוז כו' כדאמרי' כל מקום עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים הוא עכ"ל דלא מצינו בשום דוכתי דאמרי' הכי אלא במ' יומא דף נ"ד ע"א אמר עולא הכי ואיתותב התם וקאי בתיובתא וצ"ע [עיין נוב"י תנינא א"ח סי' פ"ז פ"ח]:

תשובה זהו ודאי קושי' חמורה היא על רש"י ומ"מ נל"ל ע"פ הדחק ואקדים פירש"י בפ' וירא אקר' אשר יאמר היום בהר ה' יראה וז"ל שיאמרו ימי הדורו' עליו כו' היום הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים כו' עד היום שעומדי' בו ומ"א כו' ע"כ והנה גם דברי רש"י האלה צ"ע לכאורה. אמנם נ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דעד היום הזה נוכל לפרש בשני אופנים א' על אותו היום שקורא הספר עומד בו והיינו לעולמי' כדפירש"י כאן ב' על אותו היום שכותב הספר עומד בו. והוא דבר הלמד מענינו דכל היכא שנוכל לפרשו על יום עמידת סופר הספר כן נפרשה' אכן אם הדבר מוכרח או מסתבר לפרשו על יום עמידת קורא הפסוק והיינו לעולם ככה נפרשה'. והנה קרא דאשר יאמר היום שנכתב ע"י משה רבינו ע"ה ודאי מן הסברה על הקורא הפסוק גם לעתיד דאם אפשר שישתנה הדבר איך כתב מתחלה ספר בראשית לבד כדפירש"י בפ' משפטי' ואמרי' במ' גיטין דף ס' ע"א וכתב היום כו' ואפשר כשתגמור התורה ותנתן חתומה כבר נשתנה קריאת ההר א"ו על דורות העתידין נאמר. וכן אני אומר בפסוק זה דויקרא את שמה לוז שכתבו שמואל הנביא כדאמרי' במ' ב"ב דף י"ד [ע"ב] שמואל כתב ספרו וספר שופטים דע"כ היו כוונת שמואל שישאר לה שם זה לעולם דאי רק עד היום שעמד וכתב הפסוק וקמ"ל דלא נשתנה שמה עד היום ההוא למה לי' להאריך כ"כ לא ה"ל לכתוב ויקרא לה לוז במפיק ה"א והוי ידעינן דלא נשתנה עד זמנו דאי נשתנה הל"ל ויקרא לה בלא מפיק וכדכתיב בסוף פ' מטות ויקרא לה נובח בשמו ופירש"י דכתיב לה בלא מפיק ה' לפי שלא נתקיים לה שם זה וכ"כ התו' במ' קידושין דף מ"ט ריש ע"ב [סוף ע"א] ע"ש וזה שכתב רש"י בכל מקום היינו היכא דמוכרח וכנ"ל:

ובזה אתי' לי נמי שפיר ש"ס דיומא הנ"ל דקשה עלי כתורמוס שרשב"י ור' יהודא שאמרו התם הארון במקומו נגנז יטעו ח"ו בדבר זה ולא הוי סלקי אדעתייה' הנהי קראי דמותיב מנייה' אביי לעולא. א"ו נ"ל ברור ואמת דרק לעולא דקאמר לאביי בהדי' דכל היכא שנא' עד היום הזה הוא לעולם (דאפשר דאביי שמע מיני' הכי פא"פ מותיב לי' א"נ י"ל דהאי וכל מקום כו' דבש"ס הכל מדברי עולא הוא ודברי אביי המה מתחילין מן והכתי' ואת היבוסי כו') משא"כ אר"י וארשב"י לק"מ די"ל דס"ל כהא דתני' לעיל דף נ"ב ע"ב משנגנז הארון כו' ומי גנזו יאשי' גנזו וכו' אלא דמהתם לא שמענו שנגנז במקומו דהרי לא כתיב רק בבית אשר בנה שלמה כו' דאפשר לומר במקום זולת מקומו גנזו או בדיר העצים כדאמרו חכמים לקמן ולהכי ילפי מהא דכתיב בספר מלכים שנכתב ע"י ירמי' (כדאמרי' במ' ב"ב דף הנ"ל) ויאריכו הבדים כו' עד היום הזה דמשמע מיני' בהדי' שבמקומו גנזו יאשי'. ומוכח כן בממ"נ דאם תאמר ירמי' כתב ספר מלכים בסוף ימיו וכמ"ש רש"י והתו' שם במ' ב"ב שהי' אז לאחר חורבן בית המקדש הרי מוכח בפשיטות שלא גלה לבבל אלא נגנז במקומו ואם כתב פסוק זה לאחר שגנזו יאשי' תו הדר מוכח דלא גלה לבבל שהרי מטעם זה גנזו יאשי' כדאמרי' בש"ס וכדפירש"י על זה וא"ת שכתב אותו הפסוק טרם גנזו יאשי' קשה מאי אשמועי' בהא שכתב עד הים הזה פשיטא מהיכי תיתי נעלה על דעתנו שניטל ממקומו כבר בזמן ההוא אע"כ דכוונת ירמי' הי' שיהי' שם לעולם גם בזמן העתיד אפי' יהי' לימים ושנים רחוקים בזמן שנקרא לאותו הפסוק וא"כ ר"י ורשב"י לא איתותבי ורק עולא במה דס"ל דכל היכא דכתיב עד היום הזה אפילו בלתי מוכרח הוא לעולמים וק"ל. הקטן יוסף משטיינהרט:

נוטר הכרמים
הודעות: 6393
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עד היום הזה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 14, 2012 11:11 pm

ש"ך חושן משפט סימן מג ס"ק מה

עוד, דלשון עד היום הזה הוא בכל מקום עד עכשיו, כמו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה עד היום הזה [בראשית ל"ב ל"ג], וישם אותה יוסף לחק עד היום הזה [שם מ"ז כ"ו], ולברך בשמו עד היום הזה [דברים י' ח'], ואזנים לשמע עד היום הזה [שם כ"ט ג'], ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה [שם ל"ד ו'], יד אבשלום עד היום הזה [שמואל ב' י"ח י"ח], וישבו שם עד היום הזה [מלכים ב' ט"ז ו'], וכאלה רבות עצמו מספר, אבל בתשובה האחרונה שכתוב בו שמחל לו כל תביעות שיש לו עליו עד ה' בניסן, הוי כאומר עד הפסח, ורוצה לומר עד התחלת ה' בניסן. כן נ"ל ברור:



יום תרועה מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב

עד עצם היום הזה עד עצומו של יום וקא סבר עד ועד בכלל וכן פסקו הפוסקים כמ"ש הר"מ פ"י ממ"א וטי"ד וק' דלענין נדרים קי"ל עד ולא עד בכלל כדתנן בפרק קונם יין עד הפסח אסור עד שיגיע וכן נתבאר בי"ד סי' ר"כ סי"ב י"ל דבלשון תורה קי"ל עד ועד בכלל אבל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ועד ולא עד בכלל וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ע"ז סי' ד' ראובן הוציא שט"ח על שמעון כו' ע"ש וכן פסק מרן ח"מ סי' מ"ג סעי' כ"ז והקשו האחרונים מתשובה אחרת של הרא"ש כלל הנזכר סי' ג' דכתב שם ראובן הוציא שובר וכו' וכן פסק מרן ח"מ סי' מ"ג סכ"ו ורשד"ם ח"מ סי' קי"א דחק עצמו בשתי תשובות הללו והר"א ששון סימן פ"ז וסי' קצ"ג תירץ דלעולם קושטא דמלתא דבשטרות עד ולא עד בכלל וההוא דסי' ג' שאני משום דמוכח דגם המלוה מודה דלשון השובר הוא עד בכלל אלא הש"ח עשאו אח"כ וכן תירץ בגדולי תרומה דף שכ"ז באריכות יותר ע"ש והש"ך בח"מ סי' מ"ג ס"ק מ"ה תירץ דההיא דסי' ג שאני משום דכתיב בשובר דמחל לו עד היום הזה ומוכח דאותו היום בכלל יע"ש ויש להקשות על הש"ך דהרי הכא לענין חדש כתיב עד עצם היום הזה ואפליגו תנאי ואמוראי אם עד ועד בכלל אם לא ואיך אית ליה לש"ך בפשיטות דהך לישנא הוא ועד בכלל מכח קראי דמייתי שם ותו קשה דהסכמת כל הפוסקים דבנדרים ולשון השטרות עד ולא עד בכלל ואשכחן איפכא דתנן פרק מי שאחזו הרי זה גיטך ע"מ שתתני ק"ק זוז מכאן ועד ל' יום אם נתנה לו בתוך ל' יום מגורשת ומשמע אפילו נתנה ביום ל' אלמא בלשון תנאי בני אדם עד בכלל וכ"כ מרן א"ה סי' קמ"ג ס"ז ע"ש ואפשר לחלק ולומר דשאני התם דאמר עד ל' יום משמעותו סוף ל' אבל באומר עד יום ל' הוי עד ולא עד בכלל ועדיין צ"ע:


חתם סופר מסכת סוכה דף מא עמוד ב

ועיי' ש"ך ח"מ סי' מ"ג ס"ק מ"ה אשר כבר נתעורר עליו בכפ"ת ודבריהם מאוד תמוהים מה ענין ע"כ לא יאכלו ב"י את גיד הנשה עד עצם היום הזה לענינינו התם לא הוזכר על איזה יום מדבר אלא לא יאכלו ג"ה עד היום הזה שהקורא עומד בו והוא לעולמי עולמים כל הקורא מקרא זה אומר עד היום הזה שהוא עומד בו משא"כ כשהזמן מבואר בשטר וכותב עד היום הזה המוזכר בשטר וכן בקרא עד עצם היום הזה שמבואר שהוא יום הביאכם שהוא ט"ז ניסן כוונתו עד תחלת אותו היום ולא עד בכלל והא דקיי"ל לענין איסור חדש כר' יהודה היינו מטעם שכתבתי לעיל כיון דכתי' ב' ע"ד בקרא עד עצם עד הביאכם אבל בעלמא עד ולא עד בכלל ודברי ש"ך תמוהי'.

ובישוב ב' תשובת הרא"ש נלע"ד לחלק היכי דכתי' בשובר שמחל לו עד ה' ניסן או עד אותו היום שזמנו של שטר מוכיח עליו מ"מ השובר הוא סיפור דברי' מה שמחל לו כבר מיום שלפניו עד אותו היום שכותב בו ולא שמחל לו היום אלא אתמול וביומא אחרא מחל לו כל תביעותיו עד אותו היום ואמרי' עד שיגיע אותו היום בתחלתו ולא עד בכלל כי על זמן רב כזה לא שייך עד בכלל משא"כ כשכותב בשובר עד היום הזה מספר והולך מה שנעשה באמצע היום עצמו היום מחל לו תביעותיו ואפשר שהיה בסוף היום ועד בכלל עד כלות היום וכיון דלא יתבי' בירושלים דכתבי' שעות א"כ כל שעמד באותו היום אפי' בשחרית הוה כל היום בכלל ויד בעל השטר על התחתונה ובעל השובר על העליונה:



שפת אמת מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב

בגמ' עד ועד בכלל בס' יום תרועה הקשה על מ"ש הש"ך בחו"מ (סי' מ"ג ס"ק מ"ה) דהיכא דכ' בשטר עד היום הזה בודאי עד בכלל ומביא כמה פסוקים לראי' ע"ז דכתי' לחוק עד היום הזה גל אבנים גדול עד היום הזה ע"ש דהא הכא כתיב עד עצם היום הזה ופליגי בי' תנאי ע"ש ונראה דלק"מ דעיקר כוונת הש"ך הוא במקום שכוונת הכותב עד היום הזה הוא על יום הכתיבה כעין הני קראי הנ"ל דהפי' שהחוק והגל נשאר עד היום הזה שכותבין בו א"כ ודאי עד בכלל שכן דרך הלשון משא"כ עצם היום הזה דהכא הוי כמו היום ההוא של הקרבת העומר והוי כמו עד יום ששה עשר בניסן וזה פשוט אך גם להבנת היום תרועה הנ"ל ג"כ לק"מ כיון דקי"ל כר' יהודה א"כ שפיר י"ל דמה"ט קי"ל כר"י משום דכתי' עד היום הזה עד בכלל כסברת הש"ך [ולפ"ז מיושב מה שהשיג הטו"א באבני שהם ע"ד התוס' במנחות שנעלם מהם פלוגתא דתנאי בערכין ע"ש ולהנ"ל א"ש דהכא דכתי' עד היום הזה י"ל דכו"ע מודו דעד ועד בכלל] אך בלא"ה לק"מ כמ"ש:


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים