הגהמ כתב:יתכן שהואיל ליעקב הסכמת אביו שאמר אח"כ 'גם ברוך יהיה'.
כנראה זהו מבואר במד"ר שם (פרשה ס"ז פיסקא ב'):
"א"ר לוי לפי שהיה אבינו יצחק מתפחד ואומר תאמר שלא עשיתי כשורה שעשיתי את שאינו בכור בכור, כיון שאמר את בכורתי לקח, אמר יאות ברכתי.
אמר ר"א אין קיום הגט אלא בחותמיו, שלא תאמר אלולי שרימה יעקב באביו לא נטל את הברכות, ת"ל גם ברוך יהיה:
לפי ר' לוי י"ל שנתכוין לברך את הבכור, לאו דוקא את עשו, לכן כיון שהודה עשו שלקח את בכורתו, א"כ חלה הברכה על יעקב... "יאות ברכתי".
וגם לפי ר"א י"ל, כיון שאין הקיום אלא בחתימה, וחתם יצחק "גם ברוך יהיה", א"כ שוב חלה הברכה דוקא על יעקב (וכמ"ש ר' הגהמ).
כעת מה יומתק האמור יחד עם דברי הרמב"ן הנ"ל כפתור ופרח, כי קשה למה כפל יעקב ליוסף "ידעתי בני ידעתי" יאמר "ידעתי בני" שהוא הבכור ותו לא?
אלא יוסף טען לו שהברכה לא תחול בבלי דעת, אמר לו יעקב "ידעתי בני" - אני כבר ידעתי זאת מברכת אבי יצחק אלי שהוצרך לחזור ולומר "גם ברוך יהיה" שברכה לא תחול בבלי דעת... וגם "ידעתי" - שמנשה הוא הבכור וא"כ זה כן בדעת...
[וע"ע רמב"ן שמות ג' י"ח: "אולי ידרוש הרב (א.ה. רש"י שם) כי יוסף אמר פעמים פקד יפקוד להגיד שהיתה מסורת בידו מאביו...". עד"ז אולי י"ל ה"נ שכפל "ידעתי בני ידעתי" לומר שיש מסורת בידו מאביו לזה שברכה לא תחול בבלי דעת...].