מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחניות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחניות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' ינואר 11, 2012 1:26 am

א.מכתב מאליהו לרב דסלר, ח"ג עמ' 31-32 שהגרי"ס זצ"ל כך נקט, שטובת הכלל עדיפה על טובתך הפרטית, וכגון שרוצה להיות צדיק נסתר ולמען טובת הכלל נגלה לציבור ומשפיע עליו, עיי"ש. ושם כבר מעמ' 26.

ב. מ"ב סוף סי'ב תרנח, שיוותר על ארבעת המינים שלו ויצא בשל הציבור (פחות מהודר) למען קהילה שאין לה כלל ארבעת המינים

ג. המעשה בגרב"ד זצ"ל, [ראיתיו ב"רבן של ישראל", הספדים על מרן הגרשז"א זצ"ל, עמ' 176 בהספדו של הרב בורדיאנסקי שליט"א] שכשחזר מאמריקה מגיוס כספים, אמר לתלמידיו שכעת ראה כמה "מפסיד" עבורם, בלימוד חלקים אחרים מהתורה... והוא כלל תמיד במגידי שיעור, שאולי פחות מתעלים בגלל טירדות התלמידים [ומ"מ זה גופא מעלם, והתלמידים מחדים רבם]

ד. רבי עקיבא בברכות תחילת פרק חמישי, שמפני טירחא דציבורא ויתר על תפילתו הרמה (וכאן הוא ויתור למען טובתם הגשמית)

רשמתי כעת מיקופיא, בלי סדר, ואודה לעוד מקורות
נערך לאחרונה על ידי גאולה בקרוב ב ד' ינואר 11, 2012 7:18 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 11, 2012 1:32 am

שמעתי הסבר מדוע אמרינן שאברהם אע"ה היה גדול מחנוך? הרי חנוך זיכך וטיהר עצמו עד ש"ואיננו כי לקח אותו אלקים" ונהפך למלאך. (מט"ט-שר הפנים), מה שלא מצינו באברהם.
אלא שחנוך דאג רק לרוחניותו ולכן הגיע למה שהגיע אך אברהם דאג גם לאחרים -"ואת הנפש אשר עשו בחרן" על חשבון רוחניותו שלו ובזה חפץ ה' יותר.

אדג
הודעות: 1520
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי אדג » ד' ינואר 11, 2012 2:23 am

וה"ה גבי נח ואברהם.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 11, 2012 2:36 am

אדג כתב:וה"ה גבי נח ואברהם.

אכן. אך גבי נח אין הו"א שהיה גדול מאברהם ולכן לא הזכרתיו.

ארי שבחבורה
הודעות: 1337
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' ינואר 11, 2012 8:28 am

יאיר כתב:שמעתי הסבר מדוע אמרינן שאברהם אע"ה היה גדול מחנוך? הרי חנוך זיכך וטיהר עצמו עד ש"ואיננו כי לקח אותו אלקים" ונהפך למלאך. (מט"ט-שר הפנים), מה שלא מצינו באברהם.
אלא שחנוך דאג רק לרוחניותו ולכן הגיע למה שהגיע אך אברהם דאג גם לאחרים -"ואת הנפש אשר עשו בחרן" על חשבון רוחניותו שלו ובזה חפץ ה' יותר.

ה'ספורנו' (בראשית ה,כב) אינו סבור כן, וז"ל: "ויתהלך חנוך את האלוהים" - התהלך בדרכיו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת.

ארי שבחבורה
הודעות: 1337
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' ינואר 11, 2012 8:29 am

אדג כתב:וה"ה גבי נח ואברהם.

כן כתב ה'ספורנו' (בראשית ו,ח) - יעו"ש.

ארי שבחבורה
הודעות: 1337
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' ינואר 11, 2012 8:35 am

"...בכל דרכיו היה ממעט כבוד עצמו להרבות כבוד שמים, הן במילי דציבורא - בפרט בעניני הכלל מודעת שהשליך נפשו מנגד ועסק הרבה יתר על כדי כוחו, ואף כי זקן היה היו ידיו אמונה עד בא השמש. ואף ככלות כח רח"ל גם על משכבו בחליו רעיוניו סליקו ועיניו היו נשואות השמימה לשתף שם שמים בצערא דהכלל והפרט, בגנוחי ואנחות בשברון מתנים, ואנחותיו הרבות בזה היו שוברות כל גוף השומע. [והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. וכה היה דברו אלי תמיד - שזה כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות] ודן והורה אהב שלום ורדף שלום אהב את הבריות וקרבן לתורה..."
(הגאון ר' איצל'ה מוואלאז'ין זצ"ל, הקדמה ל'נפש החיים')

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' ינואר 11, 2012 9:05 am

לכאו' דבר זה לא פשוט כ"כ.
א. קודם כל אם הדבר יגרום לו לעבור על איסור, או עכ"פ יהיה לו רפיון בעבודת ה', משמע מכ"מ ש"חייך קודמין" ואין לו להעדיף אחרים.
[וכעין שנאמר אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך]

ב. עוד נראה פשוט שבשנות הבחרות ובכלל בשנות בנייתו הרוחנית של האדם, אסור לו לאדם לוותר על כי הוא זה למען אחרים על חשבון התקדמותו הרוחנית.
[ועי' תוס' בכתובות ד' יז ע"א ד"ה מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת - וקשה דבהלכות דרך ארץ אמר ר"ע תחלת תשמישי לפני חכמים פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה ונטפלתי בו ד' מילין עד שהבאתיו לבית הקברות וקברתיו וכשבאתי והרציתי דברי לפני ר"א ור' יהושע אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה כאילו שפכת דם נקי וי"ל וכו' והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה ע"כ. ומשמע מדברי הר"י מקורביל שבשנות שימוש ת"ח והיינו כשלומד מרבותיו בישיבה, אין שום ויתור למען "מצות" ואפי' לו מצוה גדולה זו של קבורת מת מצוה!]
ושמעתי כבר מכמה גדולי ישראל שבחור ישיבה שמרגיש שיכול להתקדם יותר ברוחניות בישיבה אחרת, חובה עליו לעבור למקום תורה אחר, ואפי' שיגרום רפיון גדול בישיבתו כיום. כי בשנים אלו עיקר העיקרים הוא התפתחותו הרוחנית!

ג. מה שכן, מצינו לגבי רב ותלמיד, כמקובל [איני זוכר מה מקור האימרה] אם הרב דומה למלאך תורה יבקשו מפיהו, הכוונה שאם הרב משים עצמו כמלאך שנקרא "עומד" [ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה], והיינו שמלאך אין לו שום עליות וירידות ואינו מתקדם לעולם, וכך גם הרב צריך תמיד שלא לחשוב על תועלתו האישית, אלא רק על תועלת תלמידיו, רק בכה"ג תורה יבקשו מפיהו.

עולה א"כ שלא בכל מקום אומרים זאת, וצריך התיישבות היטב ודעת תורה בכל הנהגה בענין.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 11, 2012 9:18 am

(ואמר הגר"א שכשאדם מתמלא, ממילא משפיע לאחרים והמשיל זאת לקנקן גדול שמסביבו כוסות. ברגע שימלא הקנקן ממילא ישפך אח"כ גם לכוסות האחרים).

חקר
הודעות: 851
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי חקר » ד' ינואר 11, 2012 6:42 pm

ארי שבחבורה כתב:
יאיר כתב:שמעתי הסבר מדוע אמרינן שאברהם אע"ה היה גדול מחנוך? הרי חנוך זיכך וטיהר עצמו עד ש"ואיננו כי לקח אותו אלקים" ונהפך למלאך. (מט"ט-שר הפנים), מה שלא מצינו באברהם.
אלא שחנוך דאג רק לרוחניותו ולכן הגיע למה שהגיע אך אברהם דאג גם לאחרים -"ואת הנפש אשר עשו בחרן" על חשבון רוחניותו שלו ובזה חפץ ה' יותר.

ה'ספורנו' (בראשית ה,כב) אינו סבור כן, וז"ל: "ויתהלך חנוך את האלוהים" - התהלך בדרכיו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת.

עיקר הדבר שאברהם נתייחד יותר מכל הצדיקים שקדמוהו במה שהשפיע מתורתו לאחרים, מבואר ברמב"ם פ"א מע"ז ה"ג, והראב"ד שם הקשה למה שם ועבר לא היו מוחים בעובדי ע"ז, ובכס"מ כתב שהיו מורים דרך ה' רק לתלמידיהם אבל אאע"ה מצודתו היתה פרושה על הכל. ושמא זהו טעם החילוק גם לגבי חנוך שהיה מוכיח אבל רק לקרובים אליו ולא בפרסום כ"כ כאברהם.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי הגהמ » ד' ינואר 11, 2012 10:04 pm

שמעתי פעם מר' יצחק אזרחי (כמדומה בשם הגר"ח שמואלביץ) שאף שר"ע ס"ל בשנים שהיו מהלכים בדרך וביד א' מהן קיתון של מים (ב"מ סב.), חייך קודמים דלא כבן פטורא דס"ל ישתו שניהם ואל יראה א' במיתתו של חבירו, הנ"מ במילי דעלמא אבל במילי דשמיא מודה לבן פטורא. ודייק כן מלשון רבי עקיבא שאמר זה כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך. בתורה, לאפוקי ממילי דעלמא. והדרוש תדרש.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' ינואר 11, 2012 10:07 pm

לעשוי לנחת, הפשט הנפלא נמצא בפנים יפות (בראשית פרק יח):

אחז"ל [מו"ק יז א] בפ' תורה יבקשו מפיהו וכו' אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו. יש להבין זה מפני שהענין המלמד את תלמידו תורה צריך שיהא עיקר כוונתו להעלות דעת התלמיד, אף כי מזה היא מניעה להעלות את עצמו, כמ"ש שאדם נקרא מהלך שנאמר [זכריה ג, ז] ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, וכשהוא מכוון להעלות למעלה א"א להעלות התלמיד שהוא מדרגה התחתונה ממנו. ואחז"ל [ב"ב פ ב] בפ' [תהלים צב, יג] צדיק כתמר יפרח שתמר עושה פירות, והוא דמיון הצדיק שמלמד לאחרים דרכי ה' ותורתו, ואז אינו יכול ליגדל בגבהו כמו ארז שאינו עושה פירות. וז"ש כארז בלבנון שאם הוא דומה לארז שאינו עושה פירות הוא גדול בגבהו, אלא שהקב"ה מצליח אותו בתורה אח"כ, כמשחז"ל [תענית ז א] מתלמידי יותר מכולם, והיינו דאמר אף שהצדיק שהוא כתמר דהיינו שהוא עושה פירות, ואפ"ה בזכות זה יצליח ה' בידו לעלות למעלה למעלה ויזכה אח"כ ליגדל כארז בלבנון שאינו עושה פירות.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' ינואר 12, 2012 12:41 am

ועוד הערה לעשוי לנחת,
שיש מקום לחלק בין הדיון של "חייך קודמים" ברוחניות, אני לעומת חברי, לבין טובתי לעומת טובת ציבור ורבים


עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' ינואר 15, 2012 9:07 am

גאולה בקרוב כתב:

ועי' בעיקר כאן viewtopic.php?f=7&t=4094&p=38243&hilit=%D7%95%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%9A+%D7%97%D7%AA+%D7%A1#p37680
לא קשור לדידן? אולי יעלה מר את הדברים לכאן?

כוכב
הודעות: 45
הצטרף: ג' דצמבר 27, 2011 1:46 am

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי כוכב » ג' ינואר 17, 2012 6:46 am

ראיתי באיזה ספר (איני זוכר שם הספר) בשם אחד מהגדולים, שהטעם שאברהם אבינו לא מל עצמו, הוא מפני שזה היה מפריע לעבודתו בקירוב אנשים לה'!
(ואולי לפני מ"ת שאני, שהרי לא היה מצווה ועושה, וא"כ יתכן שעבודתו בקירוב אנשים יש לו דין קדימה על הידוריו וצ"ע)
האם מישהו זוכר מיהו בעל המימרא הלזו?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מקורות בענין העדפת האדם את טובת הציבור מטובתו שלו ברוחני

הודעהעל ידי יאיר » ג' ינואר 17, 2012 8:03 am

מובא בליקוטי חבר בן חיים (מתלמידי החת"ס), מונקאטש תרמ"ג, חלק ה' דף ל"ה ע"ב בשם הגר"א (אם כי לא בטוח שלספר זה התכוונת).

ומביא שם הא דאברהם נתייעץ עם ענר אשכול וממרא בעלי בריתו האם למול ורק ממרא יעץ לו למול ואילו ענר ואשכול יעצו לו שלא למול (מהסיבה שציינת ועיי"ש ליתר ביאור) ובאמת עדיין קשה וכי שייך ליטול עיצה על ציווי ה'? ועוד שראינו שאברהם אבינו לא הרהר ח"ו אחר ציווי ה' אפילו לרגע כדחזינן בעקדת יצחק וא"כ מדוע פה החליט להתייעץ ע"כ ומה קשור ספק קיום ציווי ה' באברהם?
(הביאור על "מצווה ועושה" ידוע, אך שאלתנו היא לפירוש שהבאנו בשם הגר"א).


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 330 אורחים