הודעהעל ידי הוגה » ה' ינואר 26, 2012 1:29 pm
תחילה, שו"ת "בנין ציון" נדפס לראשונה באלטונה תרכ"ח, ואח"כ צולם בנ.י. תש"י, (ולאחרונה בהוצאה חדשה), ואין מהדורה נוספת, כך ברור שלפני בעל השרידי אש ברור עמדה מהדורת תרכ"ח הנ"ל והנפוצה.
ולגוף השאלה, ככה"נ אפשר שבעל השרידי אש ראה רק המובא במנחת אלעזר (ח"ד סי' כ"ד) - שהביאו השרידי אש מיד אח"כ, כי אחרי שהביא המנחת אלעזר דברי הבנין ציון הנ"ל כתב: "ולפ"ז צריכין לפדותן ואמן אינן מחויבות לפדותן..." וממשיך להוכיח דכאן אין לומר כמו שכתב הש"ך (סי' ש"ה ס"ק כ') ש"טוב יותר לפדותו הב"ד כשהוא קטן" מחשש שישתכח שהוא בכור, משום ש"אך הוא טרחא יתירא לרמוי' כזה על הב"ד בעיר שיש בית כזה שיארע הרבה בשנה..." - לשון המנח"א, והבין מזה השרידי אש כאילו המנח"א בא לדחות דברי הערל"נ שכתב, כביכול, שעל ב"ד לפדותן.
אבל באמת גם בבנין ציון לא כתוב בדוקא שהם צריכים לפדות את עצמן ולא ב"ד, כי הבנין ציון בכלל לא דן אם טוב על ב"ד לפדותן או הם את עצמן (ברור שב"ד אינן חייבין כנפסק בש"ע שם), אלא אם בכלל בכורים אלו חייבים בפדיון הבן דשמא בא על אימם לוי וכו' ומסיק שאעפ"כ חייבים, וכיון שנשאל במקרה של "שני בכורים שלא נפדו והאחד כבר הוא בן י"ח שנים והאחד בן עשרה שנים, ועל שאלתך למה נהי' כזה בישראל הוגד לך שהם בני פנויות שילדו ונתעברו מן נכרים ואין איש שם על לב" - על זה השיב "...ומכל הלין טעמין נ"ל שצריכים פדיון וצריך הבן י"ח לפדות עצמו מיד והבן עשרה כשיגדל", כיון שמדובר במקרה שכבר הזניחו בכורים אלו לכן עונה מה שמוטל להם לעשות בעצמם, אבל על ב"ד בכלל לא דן (ויתכן קצת אפי' לדייק מהלשון המודגשת כאילו היה על מאן דהו לטפל בזה).
ודי בזה.