"מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג וגו'" - הסבר מקורי

[ארי שבחבורה]

כתיב: "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע" (שמות כג,ז). פירושים רבים נאמרו על פסוק זה, אולם לא מצאתי אף אחד שמקשר בין שלושת חלקי הפסוק בצורה כה מושלמת כפי שעושה זאת הרב מאיר להמן זצ"ל, וכך הוא מפרש:
"...חכמי התלמוד הורונו: מי שהורשע בבית-דין פה אחד יוצא זכאי – כי אין לך אדם שאי אפשר ללמד עליו זכות, ואם בית-דין זה דן אותו פה אחד לחובה יש להסיק מכך שהיתה להם לדיינים איזו דעה קדומה לרעתו ועל כן הוא יוצא זכאי. ברם, נשאלת השאלה: הלא בכל זאת יתכן גם מקרה כזה שלא תהיה לדיינים שום דעה קדומה כלפי הנאשם ואף על פי כן יבואו כולם לכלל מסקנה שהוא חייב – כיצד יש לנהוג אז? אם יאמרו כולם 'חייב' הרי יצא זכאי בה בשעה שהוא חייב? היה עולה איפוא על דעתנו שבכדי שלא יפטר החייב מעונשו המגיע לו רשאים שניים מן הדיינים להוציא פסק-דין מנוגד להכרתם הפנימית, ואחד מהם יאמר 'נקי' והשני' צדיק' כדי שאפשר יהיה להרשיעו בדין. לפיכך אומר ה' יתברך: "מדבר שקר תרחק" – אל תפסוק דין בניגוד למצפונך, "ונקי וצדיק אל תהרוג" – ואל תגרום להריגתו של אדם רק על ידי הביטויים "נקי" ו"צדיק" – ובאשר לרשע שייפטר מעונשו, לזאת כבר אדאג אני: "כי לא אצדיק רשע" – מובטח לכם שהוא בוא יבוא על עונשו הראוי לו".
('רבי יוסלמן' עמ' 43-44)

[הנאמן בפקדונו]

מענין לציין גם לפירושו של השפת אמת מבערז'אן:

ישנם ב' דרכים, הדרך האחת כשרואים אדם אשר הוא רובו ככולו מתנהג בדרך האמת ואך מעט שקר יש בו, אזי מתרחקים הימנו בגלל המעט שקר שבו. והדרך השנית להיפך, כשרואים אדם שכל כולו מלא בשקר, אולם מעט אמת נמצא בו, אזי מקרבים אותו בשביל האמת שבו. ואמר הכתוב 'מדבר שקר תרחק' ומכריע כדרך הראשונה, שצריך האדם לידע להתרחק מכל דבר שקר אפילו אם הוא רק מעט.
אולם הכתוב מסייג דבריו, שאם אתה רואה אדם שהוא מוחזק אצל העולם לצדיק אמת, ובעיניך נראה כי יש בו מעט שקר והעולם טועים בו, מכל מקום 'ונקי וצדיק אל תהרוג', אל תחשדנו שבאמת אינו צדיק, מפני מעט השקר שנראה לך שיש בו. 'כי לא אצדיק רשע', כי לא היה השי"ת נותן לאדם רשע שיהיה מתפרסם כצדיק.

ובענין ב' הדרכים, זכרוני כי ראיתי פעם, שאמר הרה"ק משינאוא כי זהו החילוק בינו לבין אחיו הרה"ק מגארליץ, שאחיו כ"כ שונא את השקר עד שאם ימצא איש אמת שיש בו מעט שקר ירחק מעמו. ואילו הוא עצמו כ"כ אוהב את האמת, עד שאם יראה מי שכולו שקר ואך מעט יש בו, יקרבנו.


ובענין מה שכתב "כי לא היה השי"ת נותן לאדם רשע שיהיה מתפרסם כצדיק". יש לצערינו הרבה לדון מהמציאות

[המהדיר]

אולם לא מצאתי אף אחד שמקשר בין שלושת חלקי הפסוק בצורה כה מושלמת כפי שעושה זאת הרב מאיר להמן זצ"ל

פירוש זה מצוי כבר ב'שלל דוד' לר"ד זינצהיים בפרשתן.

[יאיר]

כתיב: "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע" (שמות כג,ז). פירושים רבים נאמרו על פסוק זה, אולם לא מצאתי אף אחד שמקשר בין שלושת חלקי הפסוק בצורה כה מושלמת כפי שעושה זאת הרב מאיר להמן זצ"ל, וכך הוא מפרש:
"...חכמי התלמוד הורונו: מי שהורשע בבית-דין פה אחד יוצא זכאי – כי אין לך אדם שאי אפשר ללמד עליו זכות, ואם בית-דין זה דן אותו פה אחד לחובה יש להסיק מכך שהיתה להם לדיינים איזו דעה קדומה לרעתו ועל כן הוא יוצא זכאי. ברם, נשאלת השאלה: הלא בכל זאת יתכן גם מקרה כזה שלא תהיה לדיינים שום דעה קדומה כלפי הנאשם ואף על פי כן יבואו כולם לכלל מסקנה שהוא חייב – כיצד יש לנהוג אז? אם יאמרו כולם 'חייב' הרי יצא זכאי בה בשעה שהוא חייב? היה עולה איפוא על דעתנו שבכדי שלא יפטר החייב מעונשו המגיע לו רשאים שניים מן הדיינים להוציא פסק-דין מנוגד להכרתם הפנימית, ואחד מהם יאמר 'נקי' והשני' צדיק' כדי שאפשר יהיה להרשיעו בדין. לפיכך אומר ה' יתברך: "מדבר שקר תרחק" – אל תפסוק דין בניגוד למצפונך, "ונקי וצדיק אל תהרוג" – ואל תגרום להריגתו של אדם רק על ידי הביטויים "נקי" ו"צדיק" – ובאשר לרשע שייפטר מעונשו, לזאת כבר אדאג אני: "כי לא אצדיק רשע" – מובטח לכם שהוא בוא יבוא על עונשו הראוי לו".
('רבי יוסלמן' עמ' 43-44)

קק"ל בפירוש זה מדוע צריך שני ביטויים? (נקי, צדיק) מספיק אחד. (מלבד שפשט הפס' נקי וצדיק אל תהרוג הוא צדיק באמת ובאמת התקשיתי בפס' זה ואשמח אם יש למי להוסיף ובפרט עפ"י הפשט).

[ס''ק]

בגמרא שבועות ל' ל''א למדו את כל הפסוק כולל הל' שקר על הב"ד והדיינים, ע"ש.
ולכפילות נקי וצדיק, ז"פ מאד, נקי הוא ע"פ האמת- מבחינה אובייקטיבית, וצדיק הוא ע"פ מה שפסקו שהוא צדיק, שהצדיקוהו, דהיינו ע"פ הנתונים שבידינו. ולפיכך דרשו מזה חז"ל שהיוצא חייב מב"ד ואמר א' יש לי ללמד זכות- מחזירין אותו שנא' ונקי אל תהרג, והיוצא זכאי ואמר א' יש לי ללמד חובה- אין מחזירין, שנא' וצדיק אל תהרג. -וע"ז אמר קרא כי לא אצדיק רשע. [כ"ז מפי' רש"ר הירש זלל"הה].
ולפ"ז מה שאנו קורין לצדיקים בשם זה, אף שהוא מבחינה סובייקטיבית, מפני שבאמת הכרתנו וידיעתנו אינן שלמות, ורק הקב"ה יכול להעיד מי הוא "נקי" באמת וטהור לבב.

[ארי שבחבורה]

בגמרא שבועות ל' ל''א למדו את כל הפסוק כולל הל' שקר על הב"ד והדיינים, ע"ש.
ולכפילות נקי וצדיק, ז"פ מאד, נקי הוא ע"פ האמת- מבחינה אובייקטיבית, וצדיק הוא ע"פ מה שפסקו שהוא צדיק, שהצדיקוהו, דהיינו ע"פ הנתונים שבידינו. ולפיכך דרשו מזה חז"ל שהיוצא חייב מב"ד ואמר א' יש לי ללמד זכות- מחזירין אותו שנא' ונקי אל תהרג, והיוצא זכאי ואמר א' יש לי ללמד חובה- אין מחזירין, שנא' וצדיק אל תהרג. -וע"ז אמר קרא כי לא אצדיק רשע. [כ"ז מפי' רש"ר הירש זלל"הה].

וכעין זה כתב המלבי"ם על אתר - יעו"ש.

[ארי שבחבורה]

קק"ל בפירוש זה מדוע צריך שני ביטויים? (נקי, צדיק) מספיק אחד. (מלבד שפשט הפס' נקי וצדיק אל תהרוג הוא צדיק באמת ובאמת התקשיתי בפס' זה ואשמח אם יש למי להוסיף ובפרט עפ"י הפשט).

לגבי הערתך השניה (בסוגריים) - ראה פירושו של ריב"ש על אתר ותמצא נחת.

[יאיר]

בגמרא שבועות ל' ל''א למדו את כל הפסוק כולל הל' שקר על הב"ד והדיינים, ע"ש.
ולכפילות נקי וצדיק, ז"פ מאד, נקי הוא ע"פ האמת- מבחינה אובייקטיבית, וצדיק הוא ע"פ מה שפסקו שהוא צדיק, שהצדיקוהו, דהיינו ע"פ הנתונים שבידינו. ולפיכך דרשו מזה חז"ל שהיוצא חייב מב"ד ואמר א' יש לי ללמד זכות- מחזירין אותו שנא' ונקי אל תהרג, והיוצא זכאי ואמר א' יש לי ללמד חובה- אין מחזירין, שנא' וצדיק אל תהרג. -וע"ז אמר קרא כי לא אצדיק רשע. [כ"ז מפי' רש"ר הירש זלל"הה].
ולפ"ז מה שאנו קורין לצדיקים בשם זה, אף שהוא מבחינה סובייקטיבית, מפני שבאמת הכרתנו וידיעתנו אינן שלמות, ורק הקב"ה יכול להעיד מי הוא "נקי" באמת וטהור לבב.

שם פירשו (הרבה דרשות) רק על "מדבר שקר תרחק" והסברך על נקי וצדיק נכון אך שאלתי היתה בהקשר הפירוש שהובא לעיל.

שמעתי פירוש "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג" -אל תקבל עדות שקר ו[אז] נקי וצדיק אל תהרוג. היש יודע מי פירש כך?

[ארי שבחבורה]

שמעתי פירוש "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג" -אל תקבל עדות שקר ו[אז] נקי וצדיק אל תהרוג. היש יודע מי פירש כך?

גם לגבי זה - ראה פירושו של ריב"ש על אתר ותמצא נחת.

[ס''ק]

שם פירשו (הרבה דרשות) רק על "מדבר שקר תרחק" והסברך על נקי וצדיק נכון אך שאלתי היתה בהקשר הפירוש שהובא לעיל.

שמעתי פירוש "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג" -אל תקבל עדות שקר ו[אז] נקי וצדיק אל תהרוג. היש יודע מי פירש כך?

אחת מהדרשות שם היא שאם רואה הדיין שהדין מרומה לא יאמר אני אעשה את שלי והקולר תלוי בצואר העדים, וזה שייך ג"כ לונקי אל תהרג, וכן אפ' לומר בשאר הדרשות.

[יאיר]

שמעתי פירוש "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג" -אל תקבל עדות שקר ו[אז] נקי וצדיק אל תהרוג. היש יודע מי פירש כך?

גם לגבי זה - ראה פירושו של ריב"ש על אתר ותמצא נחת.

[ישבב הסופר]

בכת"ס יש ביאור מחודש ומקורי לפסוקים אלה

[ארי שבחבורה]

אולם לא מצאתי אף אחד שמקשר בין שלושת חלקי הפסוק בצורה כה מושלמת כפי שעושה זאת הרב מאיר להמן זצ"ל

פירוש זה מצוי כבר ב'שלל דוד' לר"ד זינצהיים בפרשתן.

המעיין שם יראה שהרב זינצהיים מפרש בדיוק להיפך מהרב להמן אם כי הרעיון אכן דומה.

[המהדיר]

אמנם, וכתבתי מזכרון (די רחוק)