מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סליחות
הודעות: 1624
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי סליחות » ג' מרץ 13, 2012 10:39 pm

אחר שרבו הדעות בעניין 'קול באשה ערוה', אני מבקש לאסוף לכאן את דעות הראשונים והאחרונים בעניין; בפרט את הדעות הקיצוניות בין להיתר ובין לאיסור.
אם יש לכם מידע בעניין, אנא אל תמנעו טוב מבעליו.

אתחיל עם בסיס הסוגייה ואני מקווה שעל זה ייבנה נדבך אחר נדבך:

ברכות כד. אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה.
רש"י: קולך ערב - מדמשבח לה קרא בגוה שמע מינה תאוה היא:

ירושלמי חלה יב:
שמואל אמר קול באשה ערוה מה טעם והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגומר.

(יש עוד סוגייה קשורה בקידושין, אבל נעזוב אותה מפני שהיא מתבארת בכל הראשונים והאחרונים לקמן.)

הרא"ש: אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כי קולך ערב פירוש לשמוע ולא לענין ק"ש.

רשב"א: ...ואסור לשמוע אפילו קול דבורה כדאמרינן בקדושין (ע, א) לישדר מר שלמא לילתא, אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה. ואלא מיהו נראה דדוקא קול של שאלת שלום או בהשבת שלום כי התם, דאיכא קרוב הדעת. והרב אלפסי ז"ל שלא הזכיר מכל זה כלום, כתב הראב"ד ז"ל דאפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, דסבר הרב ז"ל דכ"ש טפח ושוק ושערה וקול.

מאירי: ...ובאשה אחרת אפי' באצבע קטנה כל שהוא מכוין לראות או לשמוע אסור בכל שעה להסתכל בה ולשמוע קולה אפי' קול שאינו של זמר וכמו שאמרו קדושין ע' א' ברב נחמן שאמר לרב יהודה לישדר מר שלמא לילתא ואמר ליה לא סבר לה מר קול באשה ערוה ומ"מ אפשר לומר ששאלת שלום והשבתו כעין זמר הוא ומה שהוזכר כאן בענין תליית התפלין ביתד כבר ביארנוה למעלה.

שטמ"ק: קול באשה ערוה. פירוש לקריאת שמע. ויש אומרים דדוקא קול של זמר ושער המכוסה, אבל קול שאינו של זמר ושערה מחוץ לצמתה אין חושש.

יש"ש קידושין ד,ד:
אמר שמואל, אין משתמשין באשה, בין גדולה בין קטנה, א"ל, נשדר ליה מר שלום לילתא, פי', שם אשתו, א"ל הכי אמר שמואל, קול באשה ערוה, אפשר על ידי שליח, א"ל, הכי אמר שמואל, אין שואלין בשלום אשה (אפילו) על ידי בעלה, כך גירסת רש"י, א"ל הכי אמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל, אפילו על ידי בעלה, דשמא מתוך שאילת שלום יהו רגילין זה עם זה, על ידי שלוחם, ויבואו לידי חיבה, וכתבו התוספות (ד"ה אין) והא דאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ פ"ז ע"א) איה שרה אשתך, ששואלין בשלום האשה על ידי בעלה, היינו דווקא בשאילת שלום, איך שלומה וניהוגה כההיא דמלאכי השרת, אבל לשלוח לה שלום על ידי בעלה אסור, וכן כתב הרא"ש (סימן ד') וההיא דקול באשה ערוה דקאמר, משמע שאסור לדבר עם האשה, כמו שפי' רש"י, אם אשאול בשלומה, תשיבני, ונראה, דדיחוי הוא דקא מדחיה ליה, דלא אסרו אלא לשמוע קול שיר, ע"ד המקרא (שה"ש א', י"ד) השמיעני את קולך כי קולך ערב, גם לא מצינו שנזהרו גדולים הראשונים מלדבר עם האשה, בכמה עובדא שבתלמוד, גם במחברים לא הזכירו פה, אלא שאין שואלין בשלום אשה, והיינו משום חיבה, ולאפוקי מהרב ר"א מזרחי, שאוסר לדבר עם האשה, ולומר אפילו איה בעלך, וכבר הוכחתי לדבריו דליתא, עיין בפ' השוכר את הפועלים סימן ו'.

חמדת ימים יו"ט ד:
ואשרי הגבר אשר תהיינה עיניו פקוחות להרים מכשול מקרב ביתו, וידע כי שלום אהלו (א"ה הרב בעל באר שבע כתב תוכחת מגולה זו ז"ל תוכחת מגולה יפה ומעולה אדבר עם בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים, ובפרט עם נשים נשואות שהם מזמרות ומשמיעות קול שיר בזמירות שבת עם בחורים, זקנים עם נערים יחדיו, ואין איש שם על לב שהיא מצוה הבאה לידי עבירה חמורה לפי שאמרו ז"ל בפרק עגלה ערופה זמרן גברי ועניין נשי, פריצותא. זמרן נשי ועניין גברי כאש בנעורת. ובפרק מי שמתו אמרו, אמר שמואל קול באשה ערוה. ופירשו קצת מן הפוסקים דלענין קריאת שמע קאמר קול באשה ערוה, ודבר ברור הוא דלאו דווקא ק"ש אלא הוא הדין כל דבר שבקדושה כמו שכתב המרדכי ז"ל. הילכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה. ובעונותינו בין אומות העולם אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך. הלכך אין אנו נזהרים מללמוד בשמיעת שיר נשים ארמאות ע"כ.) ?!

גור אריה בראשית יח, ט: והרא"ם הקשה דהא אמרינן בפרק קמא דברכות קול באשה ערוה, ואם כן אין לשאול לאשה על האיש, ודבר זה אין קשיא כלל, [ד] דוקא כי מכוין להשמעת קול אז אסור, אבל היכי דלא מכוין להשמעת קול, וכן האשה אינו מכוונת להשמעת קול, אין אסור כאן כלל. ולא אמרו חכמים ז"ל (אבות פ"א מ"ה) רק 'אל תרבה שיחה עם האשה', ולא בשמע קול דבריה, (וזה) [דזה] לא אמרו חכמים ז"ל שיהיה אסור לדבר עם האשה. [ו] הא דסוף קדושין (סוף ע.) (והא) דקאמר רב נחמן לרב יהודה לישדר שלמא לילתא, ואמר הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, דמשמע משום כך אסור לשאול בשלומה, התם הכי פירושו - דירחק האדם שלא ידבר עם האשה במקום שאין צריך לו, אבל במקום שהוא מן הראוי לעשות, כגון זה, דדרך ארץ לשאול בשלום האיש, אינו אסור, דשלא לצורך אל יעשה:


ט"ז שם:
זת באיו, וא"א להכניס הדרשה באותיות הכתב ולנקוד רק הלמ"ד דזה מורה על ביטול התיבה לגמרי כמו ובקומה דנקודה הוי"ו לחוד (כנ"ל נכון בס"ד) והרא"ם לא נחית לדרך הזה אבל הוא נכון ת"ל:
לאיש על האשה כו'. יש להקשות על זה מפ' עשרה יוחסין (דף ע"ו) אר"נ לרב יהודה נשדר מה שלמא לילתא א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה. פירש"י אם אשאל בשלומה תשיבני, אפשר ע"י שליח א"ל הכי אמר שמואל אין שואלין בשלום אשה אפילו ע"י בעלה. פירש"י שמא מתוך שאלת שלום יהיו רגילין זה בזה ע"י שלוחה דיבאו לידי חיבה, וא"כ היאך שאלו כאן לשרה על אברהם. והרא"ם הקשה כן ואמר שאני גבי אברהם דמלאכים היו ולית בהו יצה"ר. והא דאמרינן בגמרא שלימדה תורה דרך ארץ היינו בענין שאלה לאיש על אשתו שנכתב בפירוש בפסוק אבל בשאלה לאשה על בעלה שלא נרמז רק ברמז איו לא למדה תורה ד"א דלא ילפינן משם דמלאכים היו, ומחק מדברי רש"י הך ולאשה על האיש. ואין דברים אלו ראויים להרב הגדול כמוהו דהא בגמרא מביא בהדיא דמדנקוד על אי"ו ילפינן ששאל לשרה על אברהם כדמסיק שם ועל זה אמר שלמדה תורה ד"א. ותו כיון דתרווייהו אסירי לאשה על האיש משום קול באשה ערוה ובאיש על האשה משום חיבה וכיון שיש צווי משום ד"א בלאיש על האשה הכי נמי באשה על האיש. ונראה דהגירסא שלפנינו ברש"י ודאי ניחא דחזינן תרי מימרי דשמואל, חדא דקול באשה ערוה ואידך דאין שואלין בשלום אשה, וצריך לתרץ ל"ל מימרא דקול באשה ערוה כיון דאפי' ע"י בעלה אסור בלי שמיעת קולה. ונראה דאפילו למאן דמחמיר בדרישת שלומה מכל מקום אין בכלל זה כשבא לאושפיזא ומצאה שם דודאי הוא דרך ארץ לשאול אחר בעלה האושפיזא איה הוא ואז אין איסור אלא בדרישת שלום, ממילא הו"א דאפילו אם לא מצאה באושפיזא אלא היא בחדר אחר מותר ג"כ לילך לשם ולשאול איה האושפיזא, קמ"ל אידך דשמואל דקול באשה ערוה ולא ילך כלל לשם אפי' לומר איה היא, ובזה ניחא הכל דההוא דפ' הפועלים דד"א לשאול באכסניא היינו אפי' להאשה על האיש כשמצאה שם והיינו לומר איה האיש ולא דרישת שלום וכן להיפך להאיש על האשה אבל לא לילך לחדר שהיא שם. וההוא דר"נ לא היתה ילתא באותו חדר עם ר"נ כדאמר התם אחר זה שלחה ליה כו' ואמר ר"נ לרב יהודה נשדר מר שלמא לילתא פירושו שישלח שליח אחריה שתבא ועל זה אמר דאסור משום קלא ואפי' בענין שאין דרישת שלום ק"ו בדרישת שלום, ואח"כ אמר שיאמר השליח שלום לה בשבילו אמר לו דאף זה אסור. והך דרישת שלום שאסור מבואר ברש"י שזכרנו דהיינו שמותר לומר לבעל מה שלום הגבירה אלא שאסור לשאול לה לעצמה מה שלומך. אבל התוס' בפ' הפועלים כתבו דאין היתר אלא לומר לבעלה איה פלונית אבל לשאול בשלומה אפי' ע"י בעלה אסור, ובפ' עשרה יוחסין כתבו והא דאמרו בפ' הפועלים איה שרה אשתך ששואלין בשלום האשה היינו ע"י בעלה דוקא אבל לשלוח לה בשלום אפי' ע"י בעלה אסור עכ"ל. משמע דאין איסור אפי' בדרישת שלום ע"י בעלה רק שלא ישלח לה בשלום דהיינו שיאמר לה בעלה פלוני בא ושואל בשלומך. הרי דברי התוס' אינם מכוונים עם התוס' דהפועלים. ונ"ל ראייה להתוס' דעשרה יוחסין דאי נימא דאין היתר ע"י בעלה אלא איה היא מאי פריך שם בהפועלים והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה דשאני התם דדורש בשלומה משא"כ באומר איה היא, אלא ודאי דאין חילוק בין איה היא לדרישת שלום ע"י בעלה ואין איסור אלא לשלוח לה שלום:

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' מרץ 14, 2012 1:28 am

שרידי אש ח"א סי' עז, לדון לגבי קול באשה ערוה, והאם שייך להתיר ב"תרי קלי לא משתמעי", ושם הדיון היה על הוראת שעה לצורך ארגון נוער שהוא במקומו חיזוק התורה והיהדות,
ושם בסי' קכא מכתב הגרא"ד הורוביץ נגד היתר "תרי קלי".
והסברא הברורה בזה להחמיר, שדומה למגילה בפורים שבגלל החביבות נותן דעתו ושומע,
ועוד, שכאן לא קשור לשמיעה, אלא מצד הנאה מקולה וגירוי היצר, וזה כש"כ בזמר של כמה נשים.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' מרץ 18, 2012 12:08 am

יש נידון לגבי שמיעת נאום ושיחה ארוכה מאשה, שאע"פ שעיקר האיסור הוא בשמיעת שירה, מ"מ יתכן שגם זה כלול.

ומ"ש בשלמה "עשיתי לי שרים ושרות", אולי בגלל שרק איסור מדרבנן עדיין לא נאסר בתקופת שלמה?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מרץ 18, 2012 12:13 am

מ"ש בשלמה "עשיתי לי שרים ושרות", אולי בגלל שרק איסור מדרבנן עדיין לא נאסר בתקופת שלמה?


רש"י בקהלת שם פירש מיני כלי זמר ולא מיירי כלל בנשים.

ההוא תלמידא
הודעות: 135
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » א' מרץ 18, 2012 12:40 am

אוצר החכמה כתב:
מ"ש בשלמה "עשיתי לי שרים ושרות", אולי בגלל שרק איסור מדרבנן עדיין לא נאסר בתקופת שלמה?


רש"י בקהלת שם פירש מיני כלי זמר ולא מיירי כלל בנשים.


וכ"כ המהרש"א בח"א לגיטין (סח.) ושכן הוא בת"י.


סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי רחמים » ד' מרץ 21, 2012 2:21 pm

נראה לי לומר שכל מה שהתירו ואמרו שאין קול באשה ערוה אלא במכירה בלבד, הוא דווקא כאשר קורא ק''ש ועסוק בלקרא ק''ש אבל אם יושב ושומע להדיא את קול האשה שמוסרת הרצאה או שרה לכו''ע אסור שדווקא כשעסוק בק''ש קיל טפי שזה גופא מסיח את דעתו מקול האשה ואם אינו מכירה מותר אבל אם לא מכירה ומתכוון לשומעה להדיא - נראה שלכו''ע אסור
למי שיש ראיה בעד או נגד נא לכתוב
תודה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מרץ 21, 2012 2:52 pm

אין לי כאן יביע אומר ואני מסתמך בדברי על הכתוב במקור שהביא אבי קלמן. שהביאו שם בשמו שאם לא מכירה מותר ואם אם ראה צורת תמונה אסור, וכל זה דייק מהגמרא גבי רחב ומהא שנקט ביודעה ומכירה. ולכאורה גם מה שדן, לפי מה שהביאו שם, על אם מתה גם יש להוכיח מהגמרא כנ"ל, שלמה לא אמר לו דמה שהוא אומר ולא איכפת ליה הוא משום שכבר מתה. ויש ליישב, דבאמת רחב הוא עניין אחר וזה שייך גם במתה, ובשאר נשים אינו כן, ומה שהוכיחו מיודעה ומכירה הוא בדרך ק"ו, דאם גבי רחב אין חשש באינו יודעה כ"ש בשאר נשים. ודוחק, דא"כ אזלא לה ראייתו דבראה צורת תמונתה אסור, דדלמא היינו דווקא ברחב, ויש לדחוק דכיוון שכל ההיתר משם, אין לנו היתר על יותר מזה, אבל במתה שמקור ההיתר מהא דסוטה אין להביא ראיה מרחב וצ"ע.

יעקובזון
הודעות: 65
הצטרף: ג' אוקטובר 25, 2011 9:57 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי יעקובזון » ד' מרץ 21, 2012 10:08 pm

ראה קישור זה viewtopic.php?f=17&t=6941

אביר לב
הודעות: 49
הצטרף: ד' מרץ 21, 2012 11:33 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי אביר לב » ו' מרץ 23, 2012 4:16 am

ההוא תלמידא כתב:
אוצר החכמה כתב:
מ"ש בשלמה "עשיתי לי שרים ושרות", אולי בגלל שרק איסור מדרבנן עדיין לא נאסר בתקופת שלמה?


רש"י בקהלת שם פירש מיני כלי זמר ולא מיירי כלל בנשים.


וכ"כ המהרש"א בח"א לגיטין (סח.) ושכן הוא בת"י.

פירושו של רש"י הוא מהגמרא בגיטין ס"ח ע"א. אבל שאר המפרשים פירשו שמדובר במשוררים זכרים ומשוררות נקבות, עיין קהלת רבתי שם, ילקוט שמעוני קהלת תתקס"ח, ועיין פירוש ר"י קרא, אלשיך, מצודת ציון, ובפירוש ידי משה לר"מ אלמושנינו אף כתוב ביאור תועלת משוררות נקבות וז"ל "על כן אמר שהיו לו שרים ושרות שהם המשוררים והמשוררות, אנשים ונשים יחד, שבהתמזגם יהיו הקולות ערובות, שקול האשה דקה וקול האיש הוא קול יותר עב, ובהתמזגם יחד יצא השיר בנועם". ע"כ. ולתירוץ הקושיא ראיתי במקום אחד דאפשר היו פנויות.

אורייתא!
הודעות: 566
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי אורייתא! » ה' אפריל 12, 2012 12:25 am

מתוך יביע אומר ח"ט בהע' ע"ס אורל"צ אות מג כתב בזה"ל: [ובתוך הדברים הדר הוא לכל חסידיו ממה שכתב במקו"א שאם ראה תמונתה אסור...].

בעמוד נז אות יג, אע"פ שאמרו (ברכות כד.) קול באשה ערוה, השומע קול זמר של אשה דרך הרדיו, ואינו מכירה, מותר לקרוא קריאת שמע ולברך ברכות, וירכז מחשבתו לכוין בברכותיו. וכמו שהעלתי בשו"ת יביע אומר (חאו"ח סי' ו), [ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה ג"כ, אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלא קומתה, וכ"כ הגרי"ח בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, לית לן בה. ובאמת דבלאו הכי השומע קול אשה ברדיו, אין זה קול אשה ממש, כמ"ש הגרי"ש אלישיב, הובא בספר ישיב משה טורצקי (עמוד יד), שהשומע קול זמר של אשה ברדיו, אפילו אם מכיר אותה, מותר, כי אין זה קול אשה ממש, אלא חיקוי של קולה על ידי גלי חשמל. ע"ש. וכן ראיתי עוד בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל. ודבריהם נכונים. ושלא כמ"ש בשו"ת באר משה ח"ז בקונטרס החשמל סי' קט, שאפילו אינו מכירה אסור, מפני שהוא קולה של האשה ממש]. ומכיון שכל הדין של קול באשה ערוה, הוא רק מדרבנן, כמ"ש החיי אדם (בנשמת אדם כלל ד סי' א). וכ"כ בשו"ת מהר"ם בריסק ח"ב (סי' ע), ובשו"ת חלק לוי (סי' לז), וכ"כ בספר נחמד למראה על הירושלמי (פ"ב דחלה, דף קפ ע"ג). וע"ע בשדי חמד (מע' ק כלל מב). הילכך בודאי שיש לסמוך על האמור להקל. ואכמ"ל.

משכיל אל דל
הודעות: 195
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי משכיל אל דל » א' אפריל 15, 2012 9:15 pm

מהו ההתר לשמוע קול בתו ואחותו? והרי היא ערוה עליו? ועוד שהיא נידה?

בברכה המשולשת
הודעות: 12162
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 15, 2012 9:20 pm

משכיל אל דל כתב:מהו ההתר לשמוע קול בתו ואחותו? והרי היא ערוה עליו? ועוד שהיא נידה?


שאין יצה"ר שולט לגבי עריות אלו.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 15, 2012 9:36 pm

גאולה בקרוב כתב:
ומ"ש בשלמה "עשיתי לי שרים ושרות", אולי בגלל שרק איסור מדרבנן עדיין לא נאסר בתקופת שלמה?

שם היו נשיו או פילגשיו

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 15, 2012 9:40 pm

משכיל אל דל כתב:מהו ההתר לשמוע קול בתו ואחותו? והרי היא ערוה עליו? ועוד שהיא נידה?

בשם הגריש אלשיב שליטא
שמעתי שכששרים זמירות, לא יזכיר פסוקים ואזכרות שבזמירות כששומע קולות אחותו

משכיל אל דל
הודעות: 195
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי משכיל אל דל » א' אפריל 15, 2012 10:16 pm

ועצם שמיעת הקול?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי מורה צדק » א' אפריל 15, 2012 10:22 pm

משכיל אל דל כתב:מהו ההתר לשמוע קול בתו ואחותו? והרי היא ערוה עליו? ועוד שהיא נידה?


אחותו ובתו אינן יותר חמורות כשהן בנדה מאשר כשהן בטהרה.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי צביב » ב' אפריל 16, 2012 10:18 pm

במשנה ברורה בסימן תעט נדמה לי שמשמע שאף בבני ביתו שייך איסור שמיעה עייש

למאי_נמ?
הודעות: 783
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ד' אפריל 18, 2012 4:41 am

מומלץ לקרוא ג"כ את אסופת המקורות שהביא הרב שלמה אבינר שליט"א ב'המעיין' טבת תשל"ח (נכנס לספרו 'גן נעול' עמ' 55 ואילך). המעניין שהוא מביא מקורות על ההקפדה בנושא זה כבר אצל מרים (מדקדוק לשון הפס' בשמות טו, כא: "ותען להם" - לגברים, ולא 'להן' לנשים) ושאר מקורות בתנ"ך, ע"ש, ונראה שלשיטות שהוא מדרבנן (עי' שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו אות ז-י וח"ד יו"ד סי' טו אות ב, שקיבץ דברי הפוסקים בזה) י"ל שלא נהגו בזה בימי שלמה, כמש"כ כמה ביישוב קושיא זו.

לעצם העניין - הפנו אותי לשו"ת תמורת איל סי' ע (ובסופה מעשה מתמיה על הברכת שמואל וחתנו) ולשו"ת בני בנים (הרב הרצל יהודה הענקין) ח"ג סי' כה אות ב (תרי קלי בשולחן שבת).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: קול באשה ערווה - ראשונים ואחרונים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' אפריל 18, 2012 7:33 am

זה באמת נשמע רעיון מוזר, מה שהביא שם בשו"ת בני בנים, שאם נשים שרות ישיר הוא עמם וע"י זה יהיה מותר משום דבעבדתיה טריד.

גם לא הבנתי למה כתב שנשים המוציאות סכומי כסף גדולים על בגדים (וכנראה כוונתו אפילו צנועים) הם נבל ברשות התורה, וודאי תלוי כ"א בעשרו ומי שמוציאה מה שאין לה אינו ראוי, אבל אם יש בידה, עשיר כך דרכו שמוציא יותר וכמבואר כ"ז בחז"ל, ואלי ראוי להצטנע ולא ליצור קנאה עם חברותיה, אבל למה תהיה נבל ברשות התורה.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים