פורום אוצר החכמה

"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", ובארה הגמ' סוף ברכות ס, ב שהכוונה "לקבלינהו בשמחה".
והיא כמובן דרישה גבוהה מהאדם, ואולי לכן רש"י שם כתב שיברך בלב שלם. ונראה כוונתו שהיינו שלא יבעט ביסורין, אלא לקבלם בהכנעה.
ומ"מ צ"ע איך נכנס במילים "בשמחה" שהכוונה לדרגה יותר נמוכה של "בלב שלם"?
ואולי באמת אין כונת רש"י להוריד דרגה?
וצ"ע.
ובס"ד ראיתי בב"ח שאכן לומד בדעת הטור שהיא דרגה פחותה, וז"ל הטור:
טור אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכב:
וחייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ונפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם הוא טובתם ושמחתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו:

וכתב הב"ח לבאר:
ורבינו דקדק ואמר בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה וכו' והוא לפי שאי אפשר לאדם שיהא שמח ברעה וצריך לפרש דהכי קאמר כשם שהוא מברך על הטובה בשמחה שאז מברך בדעת שלמה ובנפש חפצה כך יברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה
ותיקן עוד שמה שכתב שמברך על הרעה בשמחה הוא לפי שבקבלת רעה זו הוא עובד השם והעבודה היא שמחה לו:

והינו שלפי הב"ח על הרעה עצמה אין חובה לשמוח בה, אלא לקבל מאהבה, וממילא עבודת השם הזאת גורמת לו שמחה.

ק"ק ע"ד הב"ח, דא"כ הו"ל למינקט כדנקט בעירובין (מא:) לקבולינהו מאהבה, ומאי שנא הכי דשני לישניה.
ומשמע יותר דהכוונה לברך בשמחה ממש. ועי' גיטין (לו:) ושמחים ביסורין. ועי' בלשון ירושלמי דמייתו
תוס' בסוטה (לא.) ע"ש.
וידוע מעשה רב עם האדר"ת הזה, כמו שתוכל לראות בקישור הבא:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 3150123093
(למזלי ולמזל כל אותם שאין ברשותם את אוצר החכמה, זה נמצא ב40 עמודים הראשונים).

לפי הטור והב"ח כמדומה לענ"ד שכן מיושבים דברי רש"י:
על הצרות עצמן- די באהבה
ומילא זה עצמו גורם שמחת מצוה ועבודת השם,
דוק היטב.

עדיין לא ענה על השאלה מעירובין.

בקשר למעשה בגאון האדר"ת,
כך מובא גם בספר "לחי רואי", עמ' קלח, מכתב הגרח"ז חרל"פ זצ"ל רב ראשון לציון:
"ומרגלא בפומיה (דהגרא"י קוק) שזה ראה אצל חותנו הראשון הגאון האדר"ת זצ"ל שנזדמן לו להיות בביתו כשמת לו ילד של כמה חודשים, ואמר את ברכת דיין האמת כמו שאמר בזמן שהכניסו בביתו של אברהם אבינו".
והוא נורא ואיום, וכידוע שהיה הגאון הנ"ל בדרגת "לית דין בר אינש".

שאלני מישהו היום, אם דרגה יותר גבוהה לקבל בשמחה, ואולי אפילו ראוי לכתחילה כך [וכדהתבאר לעילהביאור בזה], מדוע על אהרן נזכר בפ"ש הבאה רק "וידום אהרן"?
אין לפני ספרים על תרגומים, אבל ראיתי פעם שיש גורסים בתרגום אונקלוס "ושבח אהרן", ולא כלפנינו "ושתיק אהרן".

בהגדת נדבורנה
הביאו שכמו בברכת המרור כל אחד מברך בשמחה
כן יש לברך על יסורים
[איני זוכר היטב את הנוסח]