אמירת פיטום הקטורת בימי חול

[גאולה בקרוב]

רמ"א סוף סי' קלב, שלא נוהגים לאומרו, מחשש דילוג בגלל שממהרין למלאכתן
ובמ"א ובמ"ב שם, שהמדקדקין נהגו לאומרו
כיום מודפס בכל הסידורים
איך נהגו במשך הדורות קהילות אשכנז- כרמ"א או כמ"א?

[בברכה המשולשת]

כמו הרמ"א (וכפי שכבר העיד על כך רבינו אב"ן בספר אב"ן העזר לפני כשמונים וחמישים ושנה)- וכך נוהגים עד היום בחו"ל.

[כרם]

כמדומני, אבל, שהקפידו לומר פרשת הקטורת לפני התפילה.

[בברכה המשולשת]

כמדומני, אבל, שהקפידו לומר פרשת הקטורת לפני התפילה.

יעויין אזור אליהו שגם זה חידוש יחסי (שלוש וחמישים שנה ואף פחות)

[שבטיישראל]

אכן מעולם לא נהגו באשכנז ובאושטרייך לומר פיטום הקטורת בימות החול והוא מנהג חדש שנשתרש אצל בני הישיבות בא"י (כנראה שהושפעו בזה ממנהג עדת החסידים)
ומשום מה ע"י אמירת פיטום הקטורת נשתכח לגמרי המנהג הישן לומר "שיר מזמור לאסף" בכל יום אחר שש"י, וכעת כבר הושמט המזמור לגמרי מכל הסידורים

בדרך אגב, אציין שבסידורים קיים ב' נוסחאות של פיטום הקטורת
א) הנוסח האשכנזי - "... אתה הוא מושיענו. אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים וכו'". ואומרים רק עד "מפני הכבוד" ואח"כ מדלגין ומתחילין תיכף "תנא דבי אליהו", ורק בש"ק אומרים "הישר שהלויים" לפני "תנא דבי אליהו"
ב) הנוסח הספרדי - "אתה הוא מושיענו אתה תושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד וכו'" ואומרים גם את המשך הברייתא "תניא רבי נתן אומר וכו'" עד "אשה לה'" ואח"כ ג"פ "ה' צבאות" וכו' "תנא דבי אליהו" וכו'.

המעיין בסידורי "נוסח ספרד" יראה שבימות החול מובא הנוסח הספרדי (נוסח זו נהוג אצל הספרדים הן בימות החול והן בשויו"ט ללא הבדל), ובשויו"ט מובא הנוסח האשכנזי (עם התוספת "השיר שהלוים" הנהוג רק בשבת), טעמא דמילתא כנראה מכיון שהמנהג החסידי לומר פיטום הקטורת כל יום (ובאופן כללי סדר התפילה הנהוג אצל החסידים לומר תפילה לדוד ובית יעקב ושש"י ופיטום הקטורת אחר אשרי ובלצ"ג קודם עלינו לשבח) לקוח מהמנהג הספרדי משא"כ אצל האשכנזים בפולין וליטא דמעולם לא נהגו לומר פיטום הקטורת בימות החול (ומיד אחר אשרי ובלצ"ג אמרו עלינו לשבח [ומאוחר יותר התחילו לומר שש"י] ושיר מזמור לאסף), ומש"ה נוהגין לומר בימות החול פיטום הקטורת בנוסח הספרדי, משא"כ בשויו"ט דגם בסידורי "נוסח ספרד" מוסא הנוסח האשכנזי של פיטום הקטורת, דכיון שבשויו"ט נהגו גם האשכנזים לומר פיטום הקטורת המשיכו גם אצל החסידים לומר פיטום הקטורת בשויו"ט בנוסח האשכנזי
והניינו טעמא של שינויי הנוסחאות בפיטום הקטורת בין שויו"ט לימות החול

(כן, אני יודע שבסידור התניא גם בימות החול מובא ב' הנוסחאות כי אם בהשמטת "תניא ר' נתן אומר")

[בברכה המשולשת]

אכן מעולם לא נהגו באשכנז ובאושטרייך לומר פיטום הקטורת בימות החול והוא מנהג חדש שנשתרש אצל בני הישיבות בא"י (כנראה שהושפעו בזה ממנהג עדת החסידים)
ומשום מה ע"י אמירת פיטום הקטורת נשתכח לגמרי המנהג הישן לומר "שיר מזמור לאסף" בכל יום אחר שש"י, וכעת כבר הושמט המזמור לגמרי מכל הסידורים

בדרך אגב, אציין שבסידורים קיים ב' נוסחאות של פיטום הקטורת
א) הנוסח האשכנזי - "... אתה הוא מושיענו. אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים וכו'". ואומרים רק עד "מפני הכבוד" ואח"כ מדלגין ומתחילין תיכף "תנא דבי אליהו", ורק בש"ק אומרים "הישר שהלויים" לפני "תנא דבי אליהו"
ב) הנוסח הספרדי - "אתה הוא מושיענו אתה תושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד וכו'" ואומרים גם את המשך הברייתא "תניא רבי נתן אומר וכו'" עד "אשה לה'" ואח"כ ג"פ "ה' צבאות" וכו' "תנא דבי אליהו" וכו'.

המעיין בסידורי "נוסח ספרד" יראה שבימות החול מובא הנוסח הספרדי (נוסח זו נהוג אצל הספרדים הן בימות החול והן בשויו"ט ללא הבדל), ובשויו"ט מובא הנוסח האשכנזי (עם התוספת "השיר שהלוים" הנהוג רק בשבת), טעמא דמילתא כנראה מכיון שהמנהג החסידי לומר פיטום הקטורת כל יום (ובאופן כללי סדר התפילה הנהוג אצל החסידים לומר תפילה לדוד ובית יעקב ושש"י ופיטום הקטורת אחר אשרי ובלצ"ג קודם עלינו לשבח) לקוח מהמנהג הספרדי משא"כ אצל האשכנזים בפולין וליטא דמעולם לא נהגו לומר פיטום הקטורת בימות החול (ומיד אחר אשרי ובלצ"ג אמרו עלינו לשבח [ומאוחר יותר התחילו לומר שש"י] ושיר מזמור לאסף), ומש"ה נוהגין לומר בימות החול פיטום הקטורת בנוסח הספרדי, משא"כ בשויו"ט דגם בסידורי "נוסח ספרד" מוסא הנוסח האשכנזי של פיטום הקטורת, דכיון שבשויו"ט נהגו גם האשכנזים לומר פיטום הקטורת המשיכו גם אצל החסידים לומר פיטום הקטורת בשויו"ט בנוסח האשכנזי
והניינו טעמא של שינויי הנוסחאות בפיטום הקטורת בין שויו"ט לימות החול

(כן, אני יודע שבסידור התניא גם בימות החול מובא ב' הנוסחאות כי אם בהשמטת "תניא ר' נתן אומר")

אמת. וחבל על היעלמו של שיר מזמור לאסף, שמקורו בדברי רבותינו הראשונים.

[ס''ק]

ובבי מדרשא דהגריש"א שליט"א במא"ש נוהגין עד היום לומר מזמור פ"ג [וגם ק"ל וקמ"ב] אך לא כמנהג הישן, אלא כתקנה שמזמן האינתיפאדה לא תקפ"ץ. ופעם שהי' הרב ש"ץ ואמר קדיש אחריו כדין.

[בברכה המשולשת]

ובבי מדרשא דהגריש"א שליט"א במא"ש נוהגין עד היום לומר מזמור פ"ג [וגם ק"ל וקמ"ב] אך לא כמנהג הישן, אלא כתקנה שמזמן האינתיפאדה לא תקפ"ץ. ופעם שהי' הרב ש"ץ ואמר קדיש אחריו כדין.

וכן ראיתי בעוד בתי מדרשות.

[הוגה]

...ואמר קדיש אחריו כדין.

כמובן מהקדיש אין ראיה, כי ניתן לומר קדיש אחר כל מזמורי תהלים או לימוד וכנודע.

[עושה חדשות]

שמעתי פעם שאמירת פיטוה"ק בסוף תפילת שחרית הונהגה באר"י בתקופת מגיפת הפוליו. זה נכון?

[עושה חדשות]

ראיתי כעת בספר אחד, מסל"ת -

ארחות ותולדות.png (20.51 KiB) נצפה 2933 פעמים

[קו ירוק]

ובבי מדרשא דהגריש"א שליט"א במא"ש נוהגין עד היום לומר מזמור פ"ג [וגם ק"ל וקמ"ב] אך לא כמנהג הישן, אלא כתקנה שמזמן האינתיפאדה לא תקפ"ץ. ופעם שהי' הרב ש"ץ ואמר קדיש אחריו כדין.

נפלאתי. ידועה דעת הגר"א שלא להוסיף קדישים, ובכלל כל תפילה שנהפכת לשגרה, איכותה בטלה, הבו דלא לוסיף על מה שנתחייבנו. ואם היתה אז שעת סכנה, למה זה נתקע ולא נפסק..
לא התחדש משהו בסדר התפילה הנדפס בגלל מגיפה הפוליו שהכתה רבים לפני 60 שנה. קדיש דרבנן אמרו אחרי פיטום הקטורת בחול בישיבות בא"י רבות בשנים. זה בא ממנהג הספרדים והחסידים בנוסח ספרד בא"י. כך נראה. רק שזה נשאר אחרי התפילה ולא חלק מהתפילה בחול (ואצל הספרדים אומרים לפני עלינו, וכך בנוסח ספרד).

[נוטר הכרמים]

מס' כריתות זה ענינא דיומא בשבוע האחרון,
וזה כידוע מקור 'פיטום הקטורת',
לפניכם מה שליקטתי בענין המדובר כאן, וקצת נזכר למעלה בדברי הרב 'שבטי ישראל'.

----------

בנוסח אמירת 'אין כאלקינו', מסיימים 'אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים', ואומרים פיטום הקטורת , אולם בנוסח ספרד בימות החול מסיימים 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד', וביום השבת מסיימים 'אתה הוא שהקטירו וגו'. וצ"ת בשינוי הנוסחאות.

ובשו"ת הרב"ז (ח"ג סימן צה) כתב בביאור הענין וז"ל,

חשבתי דרכי להשיב כהלכה תשובה מאהבה, בהקדם דברי חכמינו האלהיים ז"ל: "הריני נזיר ביום שבן דוד בא, מותר לשתות יין בשבתות וי"ט (דודאי לא אתי משיח האידנא. רש"י) וכו', כבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" (עירובין מג). ומעתה יעלה ויבא על נכון מה שמסיימין בחול דוקא "אתה תקום תרחם ציון כי בא מועד", יען כי בשבתות וימים טובים לא אתי משיח, אשר על כן נשמט בכוונה זה הסיום ביום השבת, כי אז לא יבא משיח, טרם ישולח אליהו לבשר טוב "לפני בא יום ה'". "משמע ביום שבא יבשר" (תוספות שם ד"ה דלא). ואליהו ז"ל לא יבא לא בערבי שבתות וערבי י"ט מפני הטורח.

ויש להטעים עוד בזה, דהנה בטעם זאת האמירה יש לומר בהקדם דברי הגמ' במנחות (פז, א):

כתיב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם מאי אמרי, הכי אמר רבא בר רב שילא אתה תקום תרחם ציון; רב נחמן בר יצחק אמר בונה ירושלים ה'.

וראיה לזה שזהו שורש ענין האמירה שבסדר רב עמרם גאון איתא: אין כאלהינו אין כאדונינו כו' עד אתה הוא מושיענו. אתה תושיענו. אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס.
ומהרש"א במנחות שם ביאר וז"ל,

על חומותיך ירושלים גו' אל דמי לכם מאי אמרי כו'. משמע להו דבחורבנו איירי האי קרא מדכתיב בתר הכי ואל תתנו דמי לו עד יכונן וגומר וענין השומרים הם המלאכים המלמדים זכות על ישראל ומתחננים מלפניו יתברך על ישראל שיהו נגאלים בב"י. ואמר מאי אמרי כו' אתה תקום תרחם ציון כי בא גו' בכל יום ולילה אומרים כן כמ"ש היום אם בקולי תשמעו דבכל יום עת הוא ובא מועד של הגאולה וכן מה שאומרים בונה ירושלים ה' גו' שהוא לשון הוה דכל עת ושעה הוא זמן הגאולה.

ומעתה מבואר שכל אמירה זו שייכא דווקא מצד שהבקשה היא שתבוא הגאולה זאת השעה, ודוק.

ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן יב) ביאר באופן אחר, וז"ל,

והנה הנוסח אתה תקום וכו' מקורו בדברי הרמב"ם בסדר תפילות כל השנה (סוף דיבור נוסח הקדיש) שכתב לומר אין כאלוקינו וכו' אתה תקום תרחם ציון וכו' עיין שם, והנוסח אתה הוא שהקטירו וכו' הביא הטור (או"ח סי' קל"ג) בשם סידור רב עמרם עיין שם, ופשיטא דכל אחד ואחד לשיטתו, דהנה הנוסח אתה הוא שהקטירו וכו' שייך לאמירת פיטום הקטרת, וכמו שאומרים לפני התפלה קודם אמירת פיטום הקטרת, אתה הוא שהקטירו וכו' בתוספת דברים כנדפס בסידורים, ובזה הרמב"ם דלא הזכיר מאמירת פיטום הקטרת אחרי התפלה, וכנראה דס"ל דלא אומרים, על כן אין לומר אתה הוא שהקטירו וכו' אחרי אין כאלוקינו, אבל בסידור רב עמרם שס"ל די"ל פיטום הקטרת אחרי א"כ כמבואר בטור, לכן כתב לומר אתה הוא שהקטירו..
והנה בס' אבודרהם כתב לומר אתה הוא שהקטירו וכו' בסיום אין כאלקינו, ואח"כ פיטום הקטרת ואח"כ אתה תקום וכו' ותנדב"א כל השונה, והיינו דס"ל דב' הנוסחאות יסודותם בהררי קדש ויש לומר תרווייהו, ומשום דאתה הוא שהקטירו וכו' מקושר לפיטום הקטרת לכן יש להקדימו, ואחרי אמירת קטורת אתה תקום וכו' שאין לו שייכות לקטורת, ורק הוא תפלה בפ"ע, יש לומר אח"ז כנ"ל, ובסידור של הרב והוא עפ"י נוסח האריז"ל כתב לומר שניהם תיכף אחרי אין כאלוקינו, וקודם אתה תקום וכו' ואח"ז אתה הוא שהקטירו וכו' ואח"כ פיטום הקטרת, וגם כן מטעם הנ"ל דאתה הוא שהקטירו וכו' שייך לפיטום הקטורת, ע"כ סמכה לזה, משא"כ אתה תקום וכו'...
ובזה נבוא לבאר בהשינוי בין ימות החול לשבת ויו"ט, דהנה הרמ"א (או"ח סי' קלב סעיף ב) כתב, דנהגו שלא לומר פיטום הקטורת אחרי התפלה שממהרין למלאכתן וחיישינן שמא ידלג, אבל בשבת ויו"ט שאין ממהרין אומרים, ולפי"ז אין לומר ג"כ אתה הוא שהקטירו ששייך לפיטום הקטורת בימות החול רק בשבת ויו"ט, והנה בסידורים שהיו נדפסים בנוסח אשכנז עפי"ד הרמ"א הנ"ל, שפיר מובן מפני מה שבחול לא הי' אומרים אתה הוא שהקטירו וכו', אבל בשבת ויו"ט שאומרים פיטום הקטורת אומרים ג"כ אתה הוא שהקטירו וכו' כנ"ל, ואף שאנחנו שמתפללים בנוסח האר"י אומרים אף בימות החול פיטום הקטורת אחרי התפלה, אבל משנה ראשונה בסיום של אין כאלקינו לא זזה ממקומה.

עכ"ד הנעימים.