מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אב-י
הודעות: 99
הצטרף: א' דצמבר 18, 2011 8:04 pm

מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי אב-י » ש' אפריל 07, 2012 11:53 pm

מהו הטעם לכך

יוד קרת
הודעות: 26
הצטרף: ב' אפריל 02, 2012 1:38 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יוד קרת » א' אפריל 08, 2012 1:01 am

סעיף מפורש בשו"ע, והטעם כי בליל שימורים אין לומר ברכה שנתקנה כנגד המזיקין.

יוסףלוי
הודעות: 668
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:03 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יוסףלוי » א' אפריל 08, 2012 1:49 am

כמדומני יש מחלוקת בזה (ואצלנו עשה החזן)

אב-י
הודעות: 99
הצטרף: א' דצמבר 18, 2011 8:04 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי אב-י » א' אפריל 08, 2012 10:32 pm

היכן השו"ע?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' אפריל 09, 2012 7:19 pm

יוסףלוי כתב:כמדומני יש מחלוקת בזה (ואצלנו עשה החזן)


מה עשה?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' אפריל 09, 2012 7:33 pm

בקצ'ר האומר

בש"ע סי' תפז ס"א כתב שאין אומרים ברכת מעין שבע, ובבית יוסף הביא כן בשם הראשונים וכתב שכך פשט המנהג. וכבר נזכר הדבר בדברי רב נסים גאון ועוד מהראשונים, ובשו"ת הרדב"ז הישנות (סי' טז) כתב שכל הפוסקים כתבו שלא לאומרה, והרוצה לאומרה דעת חיצוני הוא, ואין ראוי לקרותו מחלוקת כלל ולא לחוש לו. וכך פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, וכבר כתב החיד"א (שיו"ב סי' תרמב) בשם רמ"ע מפאנו באלפסי זוטא (שבת כד:) שלא נהגו לאומרה (אך צידד שהרוצה לאומרה יכול), והוסיף החיד"א ששמע שע"פ האר"י אין לומר ברכה זו בליל פסח. וכ"כ בספר חכמה ומוסר אות קצט.
והרש"ש הנהיג בישיבת בית אל לומר ברכה זו, אך לא מחמת הקבלה, אלא מסברא שלא מוזכר בש"ס ועל מ"ש רבנו נסים גאון, מסברא אמר זאת. ונמשכו אחריו הבן איש חי, שכתב שאילו החיד"א היה יודע דברי הרש"ש לא היה כותב כן, אך מאחר שכך פסק מרן בשלחנו הטהור, והעיד שכך המנהג, וגם החיד"א ומהר"א ענתבי כתבו שכן הוא ע"פ הסוד, וכן מוכח מדברי הרמ"ע מפאנו בכ"מ שאין בזה כל עניין קבלי, ואדרבה מה שנחסר בברכה זו נשלם ע"י ההלל וכבר אי"צ לתיקונים אלו ואכמ"ל בזה. ומ"מ כאשר נתמנה הראש"ל האג"ן לראשות ישיבת בית אל הנהיג שלא לברך, וכך הייתה דעת כל גדולי הדורות.
אך כעת ניתלה הרב יעקב הלל באילנו של הרש"ש וטען שיש לברך, וכאשר שמע זאת מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א אמר ע"ז שהמורה לברך הרי הוא מכשיל את הרבים, ואחר שראה את פסקו של בנו הגאון ר' יצחק שלא לברך הוסיף ע"ז בכתב יד שהחולק על פסק זה כחולק על השכינה. ומי יבא אחר המלך.

והרוצה להרחיב לבו בזה יראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה ובחזון עובדיה פסח הנדפ"מ עמ' רלא וכן בקונט' שיצא לאור כעת עם תשובתו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א, ששם מובא גם בהרחבה עניין הפסיקה כדברי המקובלים, וכן לגבי אמיתיות ההלכות בסידור תפלת ישרים.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' אפריל 09, 2012 7:38 pm

מכתבם של גדולי הדור שליט"א בעניין.
קבצים מצורפים
מכתב מעין שבע.jpg
מכתבם של גדולי הדור שליט"א בעניין
מכתב מעין שבע.jpg (259.85 KiB) נצפה 3913 פעמים

לייטנר
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 09, 2012 8:09 pm

ברכת "מעין שבע" בליל פסח

מנשה אלישיב

לתפילת ערבית יש מבנה קבוע בכל ימות השנה: קריאת שמע וברכותיה, חצי קדיש ותפילת העמידה וקדיש שלם. תפילת העמידה היא רשות, ואף שהתקבלה כחובה אין אומרים אחריה חזרת הש"ץ. יש תוספות לתפילת ערבית שאינן חלק מהתפילה אלא נספחות לה, לפי רוב המנהגים, כגון: ספירת העומר, קריאת מגילת אסתר בליל פורים, מגילת איכה וקינות בליל תשעה באב, סדר ההקפות בליל שמיני עצרת, סליחות בליל כיפור וקריאת ההלל בליל פסח.
לא כן בתפילות ערבית בליל שבת ובמוצאי שבת, שבהן יש תוספות קבועות בתפילה. בליל שבת מוסיפים את פסוקי "וַיְכֻלּוּ" (בר' ב:א-ג) ואת ברכת "מעין שבע", ובמוצאי שבת מוסיפים את הפסוק "ויהי נעם" או "שׁוּבָה ה' עַד-מָתָי" (תה' צ:יג), את הפרק "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" (שם צ"א), וכן את קדושא דסידרא ("ואתה קדוש").
לפי רוב המנהגים אומרים את פסוקי "ויכֻלו" שלוש פעמים בליל שבת: 1. בתפילת העמידה; 2. אחרי העמידה ולפני ברכת מעין שבע; 3. בקידוש. הטעם לחזרה על פסוקים אלה מובא בתוספות (פסחים קו., ד"ה "זוכרהו על היין").
ביום טוב שחל בליל שבת מתפללים תפילת עמידה של החג, "אתה בחרתנו", ופסוקי "ויכֻלו" אינם כלולים בה. כאשר יום טוב או יום כיפור חלים בשבת, מתפללים תפילה עמידה של יום טוב או יום כיפור, ומזכירים את השבת בקיצור בתוך נוסח התפילה. על כן, מסבירים בעלי התוספות, תיקנו חכמים לקרוא את פסוקי "ויכֻלו" לאחר סיום תפילה העמידה של יום טוב שחל בשבת, כדי שלא יהיה הבדל בין שבת רגילה ושבת שחל בה יום טוב.
נקודת ההנחה של בעלי התוספות הייתה שנוסח העמידה של ערבית של שבת כולל את פסוקי "ויכֻלו". אך בתוספתא (ברכות ג, ז) הפסוקים האלה אינם נמצאים, וכך הוא נוסח סידור רב סעדיה גאון. בסדר רב עמרם גאון נמצא רק הפסוק האחרון: "וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא" (בר' ב:ג), וכן הוא נוסח סדר התפילה לרמב"ם ונוסח "התכלאל" התימני.

המקור לאמירת ברכת "מעין שבע" הוא בגמרא (שבת כד:):


דאמר רבא, יו"ט שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאלמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביו"ט. הכי השתא התם בדין הוא דאפילו בשבת נמי לא צריך, ורבנן הוא דתקוני משום סכנה.

משמעות הדברים היא שבימי חז"ל היה שליח הציבור מתפלל בקול רק את "חזרת הש"ץ". יוצא מהכלל הזה הוא ליל שבת, שאף על פי שאין אומרים אז חזרת הש"ץ בתפילת ערבית, אומרים קיצור של חזרת הש"ץ שהיא הברכה המכונה "מעין שבע" (כי היא תקציר של שבע הברכות של תפילת העמידה של ליל שבת). רבא הסביר שכאשר ליל שבת הוא גם ליל יום טוב, החזן אינו משנה את נוסח ברכת "מעין שבע" ואינו מזכיר את החג, כי מעיקר הדין אין חזרת הש"ץ בערבית. הסיבה לאמירת "מעין שבע" היא בגלל סכנה שיש בליל שבת, והסכנה אינה קשורה ליום טוב.
רש"י פירש מהי הסכנה: בתי הכנסת היו אז מחוץ ליישוב. בימות החול היה המסיים את עבודתו מתפלל ערבית בביתו, אך בלילי שבת היו מתכנסים בבתי הכנסת. כיוון שהיו מתפללים שאיחרו להגיע, היה חשש שאם ישובו לביתם לבד, יינזקו על ידי מזיקים. לפיכך תיקנו חז"ל להאריך את התפילה על ידי אמירת ברכת "מעין שבע".
מדברי הגמרא למדים שתקנת הברכה "מעין שבע" שייכת רק לשבת, שכן כאשר יום טוב ושבת באים כאחד, אין מזכירים את החג בברכת "מעין שבע", ושליח הציבור אומרה כמו בשבת רגילה.
בספרות חז"ל לא מצאנו חילוק בין יום טוב ליום טוב, ולפי פשוטם של דברים ברכת "מעין שבע" נאמרת בכל ליל שבת.
הראשון שמחלק בין ליל ראשון של פסח לשאר לילות החג הוא רבנו ניסים גאון בספרו "מגילת סתרים". ליל הסדר נקרא בתורה "לֵיל שִׁמֻּרִים" (שמ' יב:מב), ודרשו חז"ל "שהוא לילה המשומר ובא מן המזיקים" (פסחים קט:), ולכן על פי סברה זו אין לברך ברכת "מעין שבע" בליל החג, כי אין סכנה בלילה הזה. רבים מהראשונים הביאו את סברת רבנו ניסים להלכה. כך מצאנו במחזור ויטרי, בריטב"א, במאירי, בשו"ת הריב"ש, בשו"ת הרשב"ש ועוד ראשונים. אך יש ראשונים הסוברים שיש לברך את ברכת "מעין שבע" בליל החג שחל להיות בשבת. כך מצאנו בשבלי הלקט, באבודרהם, במהרי"ק, ועוד. הרמב"ם לא חילק בין ליל פסח לשאר לילות שבת, ואפשר להסיק משתיקתו שלדעתו יש לברך ברכה זו. מרן ר' יוסף קארו פסק שאין מברכים (שו"ע או"ח תפ"ז).
עד כאן לשיטות רבותינו המפרשים על דרך הפשט. אך לשיטת המקובלים המסקנה שונה; לאמירת ברכת "מעין שבע" יש סיבות קבליות, ועל כן חייבים לברך אותה בכל ליל שבת, גם בחג. בכף החיים לר"י סופר מובא שכך מנהג קהילת המקובלים "בית אל" שבירושלים (או"ח תפז ס"ק כב). הוא מנמק את אמירת "מעין שבע" בליל פסח בכך שהגמרא עצמה לא חילקה בין ליל פסח לשאר שבתות השנה, ושדברי רבנו ניסים הם מסברה בלבד.
ראוי לציין שגם בקהילת "בית אל" היו חילוקי דעות: משעה שנוסדה קהילה זו בירכו את ברכת "מעין שבע", אחר כך הפסיקו מנהג זה, ולאחר זמן חזרו לברך, וכך נוהגים היום. הרב עובדיה הדאיה (תר"ן-תשכ"ט) שהיה פוסק, דיין וראש המקובלים, פסק לברך. הוא סבר עוד שעל פי הפשט חייבים לברך את ברכת "מעין שבע", אף שבימינו כל בתי הכנסת שלנו שוכנים בתוך היישוב, ואם כן אין חשש למזיקים, ועל כן גם בליל פסח שחל בשבת מברכים אותה (ישכיל עבדי ח"ו רצז, וח"ז בקונטרס דעה והשכל). הראשל"צ הרב עובדיה יוסף חלק עליו מכמה טעמים: א) נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין לברך על פי סברת רבנו ניסים שהיה מהגאונים; ב) יש חשש לברכה לבטלה; ג) אין שיטה אחידה של המקובלים (יביע אומר ח"ב, או"ח כה, וח"ד, כא).
בעבר היו קהילות אשכנזיות שבירכו ברכת "מעין שבע". במחזור רעדלהיים (תקצ"ח) ובמנהג פרנקפורט (מחזור משנת 1740 לערך) מובא שמברכים. ברוב המחזורים של מנהג ספרד מובא שאין לברך, אך במחזורים לפי מנהג הבבלים, שהשפעת הקבלה ניכרת בהם, מובא שיש לברך (כגון "תפלת ישרים", מהדורת מנצור). וכך פסק גם הרב מרדכי אליהו (הלכות חג, עמ' 107, ובמחזור קול יעקב).
לסיכום: אין אזכור בגמרא על חילוק בין ליל פסח לשאר לילי שבת באמירת ברכת "מעין שבע", ולפי פשוטם של דברים צריך לברך. בשם רבנו ניסים הובאה סברה שאין לברך ברכת "מעין שבע". הראשונים נחלקו בדין, ובשולחן ערוך נפסק שאין לברך. היו קהילות שבירכו, ובין המקובלים יש מנהגים שונים. אף בימינו אין מנהג אחיד לכל קהילות ישראל. לפי מנהגי אשכנז, כמעט שאין קהילה שנוהגת לברך ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, אך בקהילות הספרדים, יש המברכים ויש שאין מברכים.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' אפריל 09, 2012 8:25 pm

במחילה אך לא ראיתי בדברי הכותב ראייה שיש בזה סיבה מחמת הקבלה, ואף הרש"ש לא כתב כן מחמת הקבלה.

לייטנר
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 09, 2012 8:41 pm

אני פניתי אליך?

לונדון
הודעות: 62
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 1:24 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי לונדון » ב' אפריל 09, 2012 10:27 pm

הרב יעקב הלל הוציא ע"ז קונטרס שלם ושם הוא מכריע שצריך להגיד כדעת הרש"ש וכותב שזה מחלוקת בין הפוסקים למקובלים ומכריע שבמקרה של מחלוקת בין המקובלים לפוסקים עושים כדעת המקובלים

יוסףלוי
הודעות: 668
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:03 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יוסףלוי » ב' אפריל 09, 2012 10:44 pm

מורה צדק כתב:
יוסףלוי כתב:כמדומני יש מחלוקת בזה (ואצלנו עשה החזן)


מה עשה?


כוונתי שאמר מעין שלש, חרף צעקות הקהל ופסקו של מרן הגרע"י שהתנוסס לו בפתח ביהנכ"ס.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' אפריל 10, 2012 10:23 am

יוסףלוי כתב:
מורה צדק כתב:
יוסףלוי כתב:כמדומני יש מחלוקת בזה (ואצלנו עשה החזן)


מה עשה?


כוונתי שאמר מעין שבע, חרף צעקות הקהל ופסקו של מרן הגרע"י שהתנוסס לו בפתח ביהנכ"ס.


הבעיה מתחילה באלה שרבים ע"ז. אני שמעתי על כמה וכמה בתי כנסת ששינו את המנהג לאחר שהוכח להם שמ"ש בסדור של מנצור הוא נגד דעת מרן הש"ע.

מה מנהג המרוקאים?

יוסףלוי
הודעות: 668
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:03 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יוסףלוי » ג' אפריל 10, 2012 12:59 pm

לא נהגו לאמרו, וכן העיד הגר״ש משאש, עיין ס׳ מגן אבות דף רנו.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 11, 2012 11:09 pm

טוב נו, עוד אחת מני אלף מחלוקות לעוסות [ולפעמים קצת מאוסות] בין שני הבתים

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ש' אפריל 14, 2012 11:16 pm

חיפשתי רבות אחר החוברת של הרב הלל ולא מצאתי, היש מישהו מנציגיו כאן שיכול להעלותו?

תורת ארם צובא
הודעות: 35
הצטרף: ג' ינואר 31, 2012 11:16 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי תורת ארם צובא » ד' אפריל 18, 2012 1:55 am

הרוצה להחכים בעניין זה, שלכאו' תלוי בדברים הנזכרים באשכול דלהלן:

viewtopic.php?f=7&t=8079&p=83931#p83931

אוהב אוצר
הודעות: 2689
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' אפריל 18, 2012 10:41 pm

הוגה כתב:טוב נו, עוד אחת מני אלף מחלוקות לעוסות [ולפעמים קצת מאוסות] בין שני הבתים

ממש בזיון תלמידי חכמים, אולי תתבטא בצורה יותר מכובדת?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ד' אפריל 18, 2012 11:15 pm

אוהב אוצר כתב:
הוגה כתב:טוב נו, עוד אחת מני אלף מחלוקות לעוסות [ולפעמים קצת מאוסות] בין שני הבתים

ממש בזיון תלמידי חכמים, אולי תתבטא בצורה יותר מכובדת?


אני הייתי מגיב, אבל משום מה רק ההודעות שלי נמחקות...

אוהב אוצר
הודעות: 2689
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ה' אפריל 19, 2012 12:12 am

אל תרגיש מקופח, לא רק שלך....

יעקובזון
הודעות: 64
הצטרף: ג' אוקטובר 25, 2011 9:57 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יעקובזון » ה' אפריל 19, 2012 11:13 pm

אוהב אוצר כתב:אל תרגיש מקופח, לא רק שלך....

כנ"ל

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » א' אפריל 22, 2012 11:27 am

אוהב אוצר כתב:
הוגה כתב:טוב נו, עוד אחת מני אלף מחלוקות לעוסות [ולפעמים קצת מאוסות] בין שני הבתים

ממש בזיון תלמידי חכמים, אולי תתבטא בצורה יותר מכובדת?

טוווב, כל תלמיד חכם שמרגיש שהתבזה, שיקום, אתנצל בפניו ואנשק שולי גלימתו, מספיק?

רצית "צורה יותר מכובדת", קיבלת:
נורא מצחיק לראות, כמה מהכותבים כאן, שבעיקביות שיטתית, טורחים להכניס ב"העתק הדבק" מילקוט יוסף ודומיו,
דברים טחונים הדק היטב, ובאים "להכריע" במחלוקות מפורסמות...

יהיה הרבה יותר נאה, לו יציגו ויסכמו בקצרה את שתי הדעות זו מול זו, וטעמיהם, אולי גם מראי המקום העיקריים. מיותר לטחון קמח.
.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ד' מאי 23, 2012 4:54 pm

כעת י"ל "אליבא דהלכתא" גליון נ"ט, ובעמוד קל"ט:

ברכת מעין שבע.JPG
ברכת מעין שבע.JPG (181.81 KiB) נצפה 3041 פעמים

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ד' מאי 23, 2012 7:46 pm

דעת הגאון הבא"ח ידועה בזה, אך גם דעת מרן הבית יוסף זיע"א ושאר ראשונים ואחרונים וגם דעת המקובלים שנתפרסמה בקונט' שיצא לאור ע"י הגאון הילקוט יוסף.
עקב הסמיכות לחג הפסח הקונטריס יצא במהדורה מצומצמת, וגם מה שהיה בידי כבר נחטף ממני, ובעז"ה בפעם הבאה שיחול פסח בליל שבת יצא לאור שוב ברבבות עותקים, למען ידעו את האמת לאמיתה.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ד' מאי 23, 2012 8:25 pm

מורה צדק כתב:למען ידעו את האמת לאמיתה.

עזוב אותך, כולם כבר יודעים

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' מאי 25, 2012 12:00 am

תתפלא לשמוע, יש עדיין כאלה שלא יודעים.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ו' מאי 25, 2012 2:20 pm

מורה צדק כתב:יש עדיין כאלה שלא יודעים.

כמוני למשל ?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' מאי 25, 2012 5:22 pm

מה אתה לא יודע, נדאג שתדע.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ב' מאי 28, 2012 10:58 am

מורה צדק כתב:מה אתה לא יודע, נדאג שתדע.

תודה.
אך באמת שאינך צריך לדאוג.
פשוט איני יודע דבר אחד.

איני יודע - מדוע מחפשים בכל דרך, להשליט דעה אחת על חברתה ? בכוחניות, בשתלטנות, בהפחדות ??
בהזיה, ש"כפי דעתנו" כך ה'אמת' היחידה ואין בלתה.. ו"כל החולק על זה כחולק על השכינה"...?!

האם לא היו מנהגים שונים בתקופת הראשונים ??
האם דעתם של גדולי פרשני קבלת האר"י, הרש"ש, שמן ששון, מקובלי בית אל בכמה דורות, הגר"א מני, "ישכיל עבדי", כדעת ההדיוטות חלילה ??
האם דעתם של גדולי עדות המזרח, כהגר"ח פאלאג'י ובנו היפ"ל, כף החיים, והבאים אחריהם, לא מספיק חשובה ??

ותאמין לי שכבר הספקתי לשכוח את "הכלל" שאנחנו בא"י אתריה דמרן... וכו' וכו', אמנם זו דעתו של הגרע"י בצורה גורפת (כשהוא רוצה...). זכותו.
אבל האם לא זכותם של גדו"י רבים לשלול דעתו הנ"ל מכל וכל ? לא זכותם ?!

אתה רוצה לוותר על ברכה זו בכה"ג ? תוותר. אם תרצה אתה יכול להורות כך גם לשומעי לקחך, הרב "מורה צדק"..
אך האם לא כדאי "לצאת מהסרט" של "אמת אחת ויחידה ואין בלתה"...??

הוא אשר אמרתי. איני יודע ! - איני יודע מנין העזות וחוסר הבושה לרצות "למחוק" דעת גדולים וטובים.
ומקרה זה כדוגמא אחת מני אלף.

.

צh33
הודעות: 472
הצטרף: א' אוקטובר 02, 2011 12:20 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי צh33 » ב' מאי 28, 2012 6:01 pm

אני לא בקיא בכל המו"מ (שנראה שהיה כאן) בין המו"צ והרב הוגה
בכל מקרה נ"ל כי מקובל שמתעטף בכוחו זה למפסק הלכתא לרבים הוא לא בעיה פחותה יותר מזה. (וכי עלינו להגות בסידור הרש"ש יומם וליל כדי להכריע בהלכה זו?!)
(כבר ציינתי כאן למאמר בקובץ פעמי יעקב האחרון.)

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' מאי 28, 2012 9:47 pm

הוגה כתב:
מורה צדק כתב:מה אתה לא יודע, נדאג שתדע.

תודה.
אך באמת שאינך צריך לדאוג.
פשוט איני יודע דבר אחד.

איני יודע - מדוע מחפשים בכל דרך, להשליט דעה אחת על חברתה ? בכוחניות, בשתלטנות, בהפחדות ??
בהזיה, ש"כפי דעתנו" כך ה'אמת' היחידה ואין בלתה.. ו"כל החולק על זה כחולק על השכינה"...?!

האם לא היו מנהגים שונים בתקופת הראשונים ??
האם דעתם של גדולי פרשני קבלת האר"י, הרש"ש, שמן ששון, מקובלי בית אל בכמה דורות, הגר"א מני, "ישכיל עבדי", כדעת ההדיוטות חלילה ??
האם דעתם של גדולי עדות המזרח, כהגר"ח פאלאג'י ובנו היפ"ל, כף החיים, והבאים אחריהם, לא מספיק חשובה ??

ותאמין לי שכבר הספקתי לשכוח את "הכלל" שאנחנו בא"י אתריה דמרן... וכו' וכו', אמנם זו דעתו של הגרע"י בצורה גורפת (כשהוא רוצה...). זכותו.
אבל האם לא זכותם של גדו"י רבים לשלול דעתו הנ"ל מכל וכל ? לא זכותם ?!

אתה רוצה לוותר על ברכה זו בכה"ג ? תוותר. אם תרצה אתה יכול להורות כך גם לשומעי לקחך, הרב "מורה צדק"..
אך האם לא כדאי "לצאת מהסרט" של "אמת אחת ויחידה ואין בלתה"...??

הוא אשר אמרתי. איני יודע ! - איני יודע מנין העזות וחוסר הבושה לרצות "למחוק" דעת גדולים וטובים.
ומקרה זה כדוגמא אחת מני אלף.

.


לצערי הרב אלה שמנסים להשליט את דעתם בסילוף מקורות ועובדות נמצאים בצד השני.
הלכה זו אינה שונה משאר הלכות, כמו בנושא החשמל שכל צד מסביר את דעתו ומנסה לשכנע את הרבים (החזו"א והגרש"ז) וכך הוא באלפי מחלוקות במשך הדורות, כל צד כותב את דעתו, וכן, גם בלשונות חריפים אף יותר מהמקובל היום, ובאמת כך מנהגם של פוסקי דורנו שמציגים את דעתם, אך כאשר יש כאלה שמסלפים את האמת ומשנים את הדין לפי אינטרסים אישיים (וד"ל) חובה לזעוק ולמחות. וזאת ללא קשר לנושא האשכול.
דורנו דור תהפוכות, כל צורבא מרבנן שרוצה פירסום ממציא לעצמו שיטה, או שקופץ משיטה לשיטה לפי רצונות ואתוות ליבו, מעתיק חצאי משפטים מגדולי האחרונים והופך את התורה לקרדום לחפור בה, יש לי סכסוך אישי עם משפחת יוסף אז פתאום הוא נהפך למאן דאמר בכללי הפסיקה, הוא רואה שהוא לא נבחר לרב עיר כי החבר מועצה באותו מקום לא אוהב אותו אז פתאום יש לו מה להגיד על חימום בשבת על פלטה, וכך על זה הדרך, במקום להיות אמיתיים ולומר ולכתוב דברי אמת וצדק, הכל נהפך לגל עכור של שקר.

והוא אשר אני אומר, אין כוונתינו למחוק דעת גדולים וגם לא לכפות את דעתינו, אך חובת המחאה עדיין מוטלת עלינו, וגם החובה להזהיר את הציבור מפני הטועים והמטעים.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' מאי 28, 2012 9:48 pm

צh33 כתב:אני לא בקיא בכל המו"מ (שנראה שהיה כאן) בין המו"צ והרב הוגה
בכל מקרה נ"ל כי מקובל שמתעטף בכוחו זה למפסק הלכתא לרבים הוא לא בעיה פחותה יותר מזה. (וכי עלינו להגות בסידור הרש"ש יומם וליל כדי להכריע בהלכה זו?!)
(כבר ציינתי כאן למאמר בקובץ פעמי יעקב האחרון.)


א. כנז' נושא זה אינו קשור כלל לקבלה.
ב. לא מצאתי קובץ זה, יהיה מאוד לתועלת אם תעלה את הדפים הרלוונטיים.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ב' מאי 28, 2012 11:06 pm

מורה צדק כתב:לצערי הרב אלה שמנסים להשליט את דעתם בסילוף מקורות ועובדות נמצאים בצד השני.
הלכה זו אינה שונה משאר הלכות, כמו בנושא החשמל שכל צד מסביר את דעתו ומנסה לשכנע את הרבים (החזו"א והגרש"ז) וכך הוא באלפי מחלוקות במשך הדורות, כל צד כותב את דעתו, וכן, גם בלשונות חריפים אף יותר מהמקובל היום, ובאמת כך מנהגם של פוסקי דורנו שמציגים את דעתם, אך כאשר יש כאלה שמסלפים את האמת ומשנים את הדין לפי אינטרסים אישיים (וד"ל) חובה לזעוק ולמחות. וזאת ללא קשר לנושא האשכול.
דורנו דור תהפוכות, כל צורבא מרבנן שרוצה פירסום ממציא לעצמו שיטה, או שקופץ משיטה לשיטה לפי רצונות ואתוות ליבו, מעתיק חצאי משפטים מגדולי האחרונים והופך את התורה לקרדום לחפור בה, יש לי סכסוך אישי עם משפחת יוסף אז פתאום הוא נהפך למאן דאמר בכללי הפסיקה, הוא רואה שהוא לא נבחר לרב עיר כי החבר מועצה באותו מקום לא אוהב אותו אז פתאום יש לו מה להגיד על חימום בשבת על פלטה, וכך על זה הדרך, במקום להיות אמיתיים ולומר ולכתוב דברי אמת וצדק, הכל נהפך לגל עכור של שקר.

והוא אשר אני אומר, אין כוונתינו למחוק דעת גדולים וגם לא לכפות את דעתינו, אך חובת המחאה עדיין מוטלת עלינו, וגם החובה להזהיר את הציבור מפני הטועים והמטעים.

הדימיון בין המחלוקות שאנו דנים בהם, לבין המחלוקת בנושא החשמל [וכיו"ב],
אינו שונה מהדימיון בין ה"חשמל" שביחזקאל ל"חשמל" שבשקע. שיתוף השם בלבד.

שאלות מספר, ותשובה אחת:
• ישנם מקרים שגדו"י מורים אחרת מהמשנ"ב, אך האם משום כך משנ"ב נהפך להיות "משנת חסידים" שאין מורים על פיו ?! - (ע"ע בא"ח וכה"ח)
• החזו"א חולק במקומות רבים על המשנ"ב, אך האם בעקבות כך פסל את כל המשנ"ב וטען שכתבו לעת זקנותו ותלמידים שבשו וכו' ?! - (ע"ע אול"צ)
• האם הגרש"ז התבטא על החזו"א "אחד המתיימר להיקרא רב" חלילה, ומנע ממנו בכוח להורות את פסקיו בציבור ?! - (ע"ע הרה"ר שלאחריו)
• האם מאן דהו מגדו"י, תקף והשתלח בזלזול במחברי דורו, כל מקום שלא תאם בדיוק את דעתו ?! (ע"ע "אברך אחד")
• האם מאן דהו מגדו"י, הלך ומנע מנהגים רבים מעדתו, בצירוף פרפראה של "מנהג אותיות גהנם" ?!

אם זה לא כפייתיות, אז מה זה כפייתיות ? פוביה ספציפית...?

שאלת בעל תשובה: מדוע זה כך ? למה ההבדלים כל כך שונים ?

.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' מאי 28, 2012 11:46 pm

הוגה כתב:שאלות מספר, ותשובה אחת:
• ישנם מקרים שגדו"י מורים אחרת מהמשנ"ב, אך האם משום כך משנ"ב נהפך להיות "משנת חסידים" שאין מורים על פיו ?! - (ע"ע בא"ח וכה"ח)
• החזו"א חולק במקומות רבים על המשנ"ב, אך האם בעקבות כך פסל את כל המשנ"ב וטען שכתבו לעת זקנותו ותלמידים שבשו וכו' ?! - (ע"ע אול"צ)
• האם הגרש"ז התבטא על החזו"א "אחד המתיימר להיקרא רב" חלילה, ומנע ממנו בכוח להורות את פסקיו בציבור ?! - (ע"ע הרה"ר שלאחריו)
• האם מאן דהו מגדו"י, תקף והשתלח בזלזול במחברי דורו, כל מקום שלא תאם בדיוק את דעתו ?! (ע"ע "אברך אחד")
• האם מאן דהו מגדו"י, הלך ומנע מנהגים רבים מעדתו, בצירוף פרפראה של "מנהג אותיות גהנם" ?!

אם זה לא כפייתיות, אז מה זה כפייתיות ? פוביה ספציפית...?

שאלת בעל תשובה: מדוע זה כך ? למה ההבדלים כל כך שונים ?

.


- אם המשנ"ב היה נוקט בכל מקום לחומרא, גם עליו היו אומרים את זה.
- בלי להזכיר שמות, ספר שיצא בימי חולי קשה ומממשיך לצאת אחרי הפטירה עם הוספות רבות על פי דעת תלמידיו, האין התלמידים שיבשוהו, ומי אנו שנאמר כן, ואמר זאת מי שידע את דעתו.
- לגבי הרה"ר, ע"ע מה שאסר לאכול שום עם בצל ועוד כל מיני פסקים תמוהים ביותר. ומי קדמו לעניין מצה שמברכים עליו המוציא ל' יום?
- מנהגים אשר נוגדים את ההלכה יש לבטלם, ואם עד היום לא קם מאן דהו מגדו"י ועשה כן, ברוך המקום שהביא לנו בדורנו ענק בדורו שכבר כמה דורות לא קם כמוהו לבטל מנהגים אלו.

וכמה ניסה זה לענות אך על השאלה העיקרית לא ענה.

הוגה
הודעות: 1043
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי הוגה » ג' מאי 29, 2012 11:21 am

אחר שהבנתי שבהודעתי הקודמת שהיתה כאן יש פגיעה בגדולי עולם, מחקתיה. והוא רחום וגו'.
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב ו' מרץ 10, 2017 3:20 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' מאי 29, 2012 5:41 pm

אם כך, אני כנראה הייתי במעמד הר סיני אחר.
וזו הבעיה, שאתה חושב שהמעמד הר סיני שייך לך ולא לחבר שלך.

צh33
הודעות: 472
הצטרף: א' אוקטובר 02, 2011 12:20 pm

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי צh33 » ג' מאי 29, 2012 10:09 pm

נ"ל ליישב דכידוע היו חילוקי מדריגות בין העומדים שם למרגלות ההר...

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' מאי 29, 2012 11:23 pm

הישוב הזה לא עוזר הרבה, כי גם אם אנחנו היינו מאחורה, הם יגידו שלא שמענו טוב, הוא ששחקנו אז ששבש.
שערי תירוצים לא ננעלו.

חקר
הודעות: 847
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי חקר » ד' מאי 30, 2012 12:07 am

וכבר ידועה ההלצה [התפלה] שחילוקי הגוונים בעמ"י תלויים בשיעור הקירבה והריחוק לאש הגדולה במעמד הר סיני...

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מדוע לא אמרו בליל יו"ט - שבת ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי מורה צדק » ד' מאי 30, 2012 12:49 am

אם כך הספרדים היו יותר קרובים.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים