פורום אוצר החכמה

הקושי בזה מפורסם, ונאמרו דרכים רבות בביאורו, ואלו חלקם:

א' - הסר שטן לפני עשיית המצוה/העבירה ולאחריה. ובכמה סגנונות כידוע.
ב' – "פירוש, שאנחנו רודפין אחר היצה"ר, ומאחרינו שיצה"ר רודף אותנו" – שם משמואל בשם המגיד מקאזיניץ.
ג' – "מלפנינו ומאחרינו, בזכות האבות הקודמים ובזכות בניהם אחריהם" – תפארת שמואל.
ד' – "מלפנינו זה ראש השנה כדאיתא כדי לערבב השטן, ומאחרינו זה יום כפור דאיתא ביומא.." אמרי אמת.
ה' - "שטן מלפנינו, היינו בגדלות, שלא יתגרה בנו להחטיאנו בגיאות ורוממות הלב. ומאחרנו, היינו בעת הקטנות, שלא יתגרה בנו להשפילנו עד לארץ, ולהראות לי שאין לי עוד תקוה ח"ו" – קול מבשר בשם ישמח ישראל.

כל זה טוב ויפה, אך פשוטו מהו ?
(ואין לי כוונה כאן ליכנס לשאלה מה זה פשט)

אבודרהם כתב: "שבור שטן מלפנינו ומאחרינו - על שם יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, וכן בלילה אומר לשם שמירה כן מלפני אוריאל ומאחרי רפאל".

אך לתומי עדיין לא נתיישבה דעתי.
מה כוונתו בזה שבחר "שטן" דוקא, להסירו, ומה זה "מלפנינו ומאחרינו" ולא "מצידינו ומימיננו" לדוגמא (ע"ד הפסוק הנ"ל), וכן ע"ז הדרך.
??

יתכן ע"ד "כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלוקי ישראל".

אגב, בשם האר"י הובא רמז מלפנינו ומאחרינו על יום ו' ויום א' של הישמעאלים והנוצרים.

שמעתי עוד פירוש. (תחליט אתה אם הוא פשט או לא):

"הסר שטן מלפנינו"-כמשמעו, שהיצה"ר מסית לאדם לחטוא בכל מיני טצדקי.
"ומאחרינו"-אחרי שאדם חוטא אומר לו היצה"ר, את העוה"ב שלך כבר הפסדת, לפחות תהנה מהעוה"ז (ותמשיך לחטוא עוד)...

"פירושים" חסידיים כאלו יש עוד הרבה.
אך אני מילדותי פירשתי שהכונה ע"ד הוא יצה"ר הוא השטן כו' והכונה מלפנינו יורד ומסית, ומאחרינו עולה ומקטרג.
האם מצאת מי שמפרש כך?
עכ"פ ע"ד הפשט דפשט, 'שטן' הכונה לכל מציק, כמו במלכים י"א, ולאו דווקא כמו באיוב.

אליהוא כתב:"פירושים" חסידיים כאלו יש עוד הרבה.
אך אני מילדותי פירשתי שהכונה ע"ד הוא יצה"ר הוא השטן כו' והכונה מלפנינו יורד ומסית, ומאחרינו עולה ומקטרג.
האם מצאת מי שמפרש כך?
עכ"פ ע"ד הפשט דפשט, 'שטן' הכונה לכל מציק, כמו במלכים י"א, ולאו דווקא כמו באיוב.

מדוע הרחקת עד מלכים, והלוא מקרא מפורש הוא בבמדבר כב, כב. כמדומה שכך הוא הפשט בכל ספרי תנ"ך מלבד אולי זכריה ואיוב.

"וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ".

אה"נ. כתבתי הראשון שעלה בדעתי.
עכ"פ הדוגמא שהבאת אינה מתאימה כי מבוקש שטן אנושי.

הפירוש שהביא יאיר על קודם החטא ואחר החטא הכרתיו תמיד מהמכתב מאליהו, ומש"כ אליהוא כ"פ בישועות יעקב

.
ייש"כ לכל העוזרים,
חיפוש באוצר מנפיק מאות תוצאות וביאורים, עפ"ר חוזר על עצמו בסגנונות שונים, כולל הדברים דלעיל.
מתנצל מראש על אריכות דברי... ניתן לקפוץ מיד לסוף ואח"כ לראות המו"מ.

• שטן •
על אף שכנראה עפ"ר אהבו בספרים הנ"ל לצמצם את ה"שטן" כאן, שהכוונה ליצרו הרע של האדם,
אעפ"כ כנכתב למעלה 'על דרך הפשט דפשט' - 'שטן' במובנו הרחב במקראות כולל כל מציק ומשטין, יצה"ר/מקטרג/אויב/חיות רעות וכו'.
א"כ למה לנו לצמצם את בקשת הסרת ה"שטן" המבוקש כאן בתפלה, ליצר הרע או מקטרג דווקא ?
• אלא פירושו יהיה, בקשה על הסרת כל "שטן" ומציק שיהיה.

• מלפנינו ומאחרינו •
להאמור ש"שטן" כולל כל משטין, א"כ אחר שמבקש על הסרת השטן, מהי התוספת "מלפנינו ומאחרינו"?

כמו תמיד במקרים מעין אלו, לענ"ד, הפתרון הפשטי יכול לבוא, ע"י בדיקה והשוואה למקומות אחרים במקראות או חז"ל, שהשתמשו בביטוי זה.
ואכן איתא בברכות (י"ז ע"א) לגירסת העין יעקב והמהרש"א (וכ"ה בכמה כת"י שבדק"ס):

רבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי:
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד גליות.
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתכניעם מלפנינו ומאחרינו ונשובה לעשות חקי רצונך בלבב שלם.

כפי פירוש רש"י שם ורבים מהמפרשים "שאור שבעיסה" פירושו: "שאור שבעיסה - יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו".
הרי השתמשו כאן חז"ל בביטוי זה, בנוגע ל-יצר הרע שבלב, ואומות העולם המשעבדים אותנו.
[מכאן "פירכא" - אם אפשר לקרוא לזה כך - לרוב הפירושים הדרושיים דלעיל וכיוצ"ב. כי לפירושם ב"מלפנינו ומאחרינו" איך הם יפרשו את זה בנוגע לאומות העולם..? -- ברור שכאן הם יכולים לפרשו כך וכאן כך, אך זה לא קצת דחוק?].

פתרון נאה בגמ' שם לביטוי "מלפנינו ומאחרינו", יש לנו במהרש"א שם, [ובקצרה: עפ"ד הרמב"ם שצריך לילך במיצוע, יצה"ר מסיתו להתגאות, ואומות העולם משפילים אותו, ומבקש "שתכניעם מלפנינו ומאחרינו" - היינו ב' קצוות, שנשוב לילך במיצוע], אלא שלענינינו לכאו' זה לא יועיל.

אלא בפשוטו אפשר לפרש הכוונה שם, שתכניע את היצה"ר והאומות העולם בכל צורה ותחבולה שהם יבואו לפנינו, ו"מלפנינו ומאחרינו" אינו אלא מליצה - כלוחם במלחמה שפעמים באים עליו מפנים פעמים מאחור, כך ע"ז הדרך תכניע אותם מאיזה צד ותחבולה שיבואו נגדינו. [השווה מסילת ישרים פרק א': "...שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה... עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור"].


• קיצורו של הפירוש הפשטני והחדש (!), נאה ומרווח •
כעת גם כאן את ברכת "השכיבנו", ניתן לפרשה באופן היותר נוח.
אחרי שמבקש "והסר ממנו דבר וחרב ורעב.." - על הסרת האויב הדבר וחרב וכו' בפרטות, מוסיף בקשה נוספת כללית ומורחבת: והסר שטן - כלומר כל מציק ומשטין שיהיה, אפילו אלו שלא הזכרנו לעיל, תסיר אותו ממנו "מלפנינו ומאחרינו" - כלומר מכל צד ומקום שיבוא להציקנו. וכנ"ל "מלפנינו ומאחרינו" אינו אלא כדוגמת הלוחם מפנים ומאחור.

אשמח לקבל ביקורות והערות!
.
.

אכן יפה פירשת.
אך עדיין יהיה אפשר לפרש את הפירושים ה"דרשניים" על היצה"ר ואילו על אומות העולם נפרש כדאמרת.

איזה פירוש כתוב בישועות יעקב?
ולאיזה ספר כונתך?

הפי' על עולה ומשטין. ישועות יעקב או"ח סי' כד.

[b]אציג בפני הקוראים היקרים מה שאמר לי פעם מו"ר הגאון האמיתי מרן ראש ישיבת לוצערן הגרי"ד קאפעלמאן זצוקללה"ה.[/b]בעת שהאדם הוא צעיר אזי חושב בנפשו שעדיין יש לו זמן רב "כל החיים לפניו" ואין לו מה למהר, אח"כ כשמגיע עת זקנותו אומר לו היצר הרי "הכל מאחריך" עכשיו כבר מאוחר ולא תוכל לעשות כלום ולתקן, וזהו והסר שטן "מלפנינו" ו"מאחרינו". ודפח"ח.
ובדרך אגב אכתוב מה שהי' רגיל בפיו, למה מבקשים בתפילה זו "ותקנינו בעצה טובה מלפניך" למה דוקא בעת תפילת ערבית, הרי הי' צריך לבקש זאת בהתחלת היום, ואמר ע"ד צחות, שבבוקר חושב האדם שהוא יכול בעצמו ויסתדר לבד, אבל כשעובר עליו כל היום ורואה הכל למעשה... אזי מבקש מהשי"ת ותקנינו וכו'.

הוגה כתב:אלא בפשוטו אפשר לפרש הכוונה שם, שתכניע את היצה"ר והאומות העולם בכל צורה ותחבולה שהם יבואו לפנינו, ו"מלפנינו ומאחרינו" אינו אלא מליצה - כלוחם במלחמה שפעמים באים עליו מפנים פעמים מאחור, כך ע"ז הדרך תכניע אותם מאיזה צד ותחבולה שיבואו נגדינו. [השווה מסילת ישרים פרק א': "...שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה... עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור"].

שוב ראיתי, שהוא פסוק בשמואל (ב' פרק י' ט')...
"וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור...".