מקורות לכך ש"אין שום יאוש בעולם כלל"

[גאולה בקרוב]

ידוע ליקוטי מוהר"ן (תנינא, עח) על כך שאין שום יאוש בעולם, ושמוהר"ן משך וזעק במילים אלו כדי להודיע שאין שום מצב שבו יש יאוש גמור.

מקורות לכך, ואודה על עוד:
א. אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, מסכת ברכות.
ב. יונה, "מבטן שאול שיועתי", גם בתוך מעי הדג.
ג. שובו בנים שובבים חוץ מאחר, והביאור בדברי אחרונים שרצו לנסותו שיתגבר גם על זה
ד. פסח שני, כמדומה שראיתי פעם שלמדים ממנו שאין שום יאוש, וניתן עדיין לתקן גם דבר שכבר עבר זמנו, ובזכות התביעה "למה ניגרע" זכו לחדש הזדמנות לתיקון

וראיתי בשיחות מוהרא"ש (אולי ערך יאוש) שסימן למיואש הוא שישן הרבה בבוקר, בגלל שבעצם אין לו למה לקום, וכו'. [ולפי דבריו חשבתי לבאר פשט במשנה במסכת אבות: "שינה של שחרית" שהוא אחד מהדברים שמוציאין את האדם מן העולם, והיינו שהוא סימן ליאוש גמור, ודוק]

[עשוי לנחת]

למה הכוונה בכלל "אין שום יאוש", והלא סוגיות ערוכות בש"ס על דיני יאוש?

אלא מאי, הכוונה להתייאש מהמצב בעבודת ה'.
אמר לי פעם ברעסלבער למדן "אין יאוש" הכוונה שהיאוש לא חל בכלל והאריך בזה טובא.

בכל אופן, הנה לך מקור מעניין,
בגמ' חגיגה (טו.) ובעוד מקומות "יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר".
כתב המהרש"א בחגיגה "ומיהו הוא לא היה לו להשגיח בכך [!], וכמ"ש לו ר"מ בחליו תשב אנוש עד דכא ואמרינן אין לך דבר שעומד בפני התשובה".
כלומר, שאפילו אם אדם שמע בת קול שאין לו סיכוי, אין לו להשגיח בכך, שאין שום יאוש וגו'.
[אמר לי פעם משגיח [ליטאי דווקא] שהרבה בחורים מתנהגים לפעמים כאילו הם שמעו כזו בת קול "חוץ מפלוני"... "לי כבר אין סיכוי", ועל זה הוא כל הזמן עובד, להחדיר שאין שום יאוש וכו'...]

[אויצר_ניק]

עיין בספר פלא יועץ וכן בספר ארחות יושר להגרח''ק שדיברו בנושא

[יאיר]

לא מקור אבל פתגם ידוע ממעשה מפורסם דר' ישראל סלנטר זצ"ל וסנדלר -
"כל עוד הנר דולק אפשר לתקן".

(ועיין בב"מ כא: בסוגיה דיאוש...).

ושמעתי מסבירים דהלכה דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ולכן גם כאן היאוש הוא לא מדעת, שאינו צריך להתייאש ולא הוי יאוש...
(בתחילה רציתי לכתוב הגמ' בב"מ בהומור, אך אח"כ נזכרתי בפירוש זה).

[גאולה בקרוב]

תהלים פרק מד:
(כו) כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ:
(כז) קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ:

ובכמה ספרים הביאור בזה, שדוקא כשנמצאים במצב התחתון ביותר, מגיעה הישועה.

[לעומקו של דבר]

'אין שום ייאוש' זו דוגמא נפלאה למה ששמעתי אאל"ט ובערך בהקלטה של ר' יעקב מאיר שכטר בשיחה שמסר אאל"ט ביארצייט של מוהרנ"ת
ואמר שברסלב שהתחילה במניין יהודים מנודים, התפשטה הרבה יותר ממה שחושבים
ז"א לא רק עשרות אלפי הברסלבים במוצהר, אלא שההשפעות שלהם נכנסו לכל מקום ופינה בעולם היהודי, והדגשים והיסודות של 'הרב'ה' חלחלו לכל אסכולה ושיטה ודעה כולל למקומות שבהם להזכיר את המילה ברסלב יותר גרוע מלהזכיר וכו'

וכמה שהוא צודק
ואם תאמר שזה בעצם לא חדש זה כבר כתוב במהרש"א (למשל), זה כמובן לא הנושא כי כל חילוקי השיטות הרי מדברים על דגשים וסדרי עדיפויות, והחלקים שברסלב חידדה והבליטה חלחלו עמוק עמוק

[גימפעל]

פתגם מוצלח שאומרים ומצטטים עדיין אינו אומר שהשיטה התפשטה,
אלו שמצטטים את הפתגם 'אין נביא בעירו' היא ראיה להתפשטות תורת הנצרות ?

[לעומקו של דבר]

פתגם מוצלח שאומרים ומצטטים עדיין אינו אומר שהשיטה התפשטה,
אלו שמצטטים את הפתגם 'אין נביא בעירו' היא ראיה להתפשטות תורת הנצרות ?

מה פתאום בכלל לא דיברתי על הפתגם.
אלא על הכיוון, הרעיון, האידאל, כו'

[יאיר]

כמו"כ ר"ע ולהבדיל מעשה דר"א בן דורדיא ודומיו שחזרו בתשובה ברגע אחד לאחר עשרות שנים של עבירה
[ולהבדיל, להיפך, יוחנן כה"ג 80 שנה] שמכאן רואים שאין להתייאש לעולם.

[ובכללות בדומה ל'אפילו חרב חדה וכו' ' - חזקיהו ומנשה שגם חזר בתשובה ברגע אחד וכו'].

[אבא יודן]

פני ה' בעושי רעה להכרית מארץ זכרם:
צעקו [=אותם הרשעים] וה' שומע ומכל צרותם הצילם:
(לכמה מפרשים)

[ישא ברכה]

ממ"נ, אם כוונת המשפט אין יאוש שלעולם אפשר לעשות תשובה, הרי הדברים מפורשים בתורה רבות, כי אע"פ שנחטא מאוד יקבלנו השי"ת, וזהו כל ענינה של התשובה.
וכל פר' נצבים עוסקת בזה.

ואם הכונה בלא תשובה, אזי קודם כל צריך להסביר את המשפט אין יאוש מה כוונתו, [שהרי מי שחטא ולא עשה תשובה צפוי ליענש ע"כ, וכפי גודל חטאיו גודל עונשו ותיקונו.]

[קוויטל]

מתאמרא בשם צדיקים תלמידי בעש"ט זיע"א (כרגע לא זכורני מקור) כתר יתנו לך מלאכים המוני "מעלה מעלה מעלה", עם עמך ישראל קבוצי "מטה מטה מטה" - אפילו בתחתית המצב יש המון מעלות עד כתר