התעוררות הלב לפני תפילת השל"ה

[גאולה בקרוב]

אין הכוונה כאן לדון בתפילת השל"ה עצמה, שכבר דנו כאן בכמה מסגרות, אלא בענין אחר:
התעוררות הלב לפניה. והיינו, שאפשר לאומרה כממלמל מילים בעלמא, וכאמירת "סגולה" יפה, אבל הראוי שתאמר מעומק הלב, כאדם שמרגיש נוראות צורכו בזה, ואשר באמת צריכים כל הזמן לשפוך שיח ולהתחנן על כך, וביותר בערב ר"ח סיון שהוא מסוגל ע"פ קבלת השל"ה.

והנה כידוע מההגדה: "עמלנו"- אלו הבנים, וכלשון הריטב"א בביאורו:
"ואת עמלנו אלו הבנים- שהם עמל האדם, כי כמה האדם יגע לגדלם וללמדם דרך ארץ ותורה".
ואם יש יגיעה מעשית רבה, ודאי לכל בר דעת כמה צריך לצרף תפילה לזה. וכידוע לדוגמא מהגאון בעל הקה"י שהיה מתפלל הרבה על הגר"ח שליט"א, ואפילו כשכבר גדל הגר"ח והיה לתפארת בישראל.

ובאמת כמה שהאדם יגע בביתו על החינוך, סוף סוף "הרבה שכנים הרעים עושים" (משנה ריש סוטה), וכיום שהילדים נמצאים הרבה חוץ לביתם בבית הספר ובמשחקים, הרי "שותא דינוקא בשוקא" לאו דוקא דאימיה או דאבוה, השם ישמרנו.

וממילא כשאדם יודע שגם אחרי כל השתדלותו כמה נצרך הוא לסיעתא דשמיא, פשיטא שיתפלל על זה מעומק הלב.

ועוד עצה חזקה, "לישתיף איניש נפשיה בהדי ציבורא", שיכלול בכוונתו גם את שאר ילדי ישראל, ולא רק את ילדיו. וכן, גם את ילדי אחינו התועים הרחוקים כל כך עד אין שיעור, השם ירחמנו.

[צביב]

לכאורה העיקר הוא התעוררות הלב.
יסוד התפילה מבואר בסופה לפניך נגלו תעלומות לב וכו'
מעיד על עצמו שזו סיבת בקשתו,

השל''ה לכאורה מייעץ שכדי להעיד כך על עצמו, שיתענה עם אשתו
ועדיף שהבעל יתענה שלשה ימים,
ולפחות כדיני תענית ציבור גמור ( אולי להתחיל מהערב, אולי איסור רחיצה)

וכן הזמן - ערב ר''ח סיון מסוגל לכך.

( ולפי זה לא הבנתי מה ששאלו אם מותר לאומרה בשבת,
הרי לא מתענים בשבת,
ואולי בזה''ז שרוב העולם חלשים, זוכים לטהרת הלב כמ''ש בסוף תפילת השל''ה גם ללא תענית)

[קו ירוק]

היום שזה נהפך לחלק מהיהדות כאילו אנשי כנסת הגדולה תקנוה,
והגדילו לעשות ליסוע לקברו של השל"ה.. (מה הקשר בדיוק? אולי נסע כל בוקר בברכת התורה אנחנו וצאצאינו..),
צריך להזכיר את הדבר הבסיסי הזה שללא כוונת הלב, אפילו צילו דצל של סגולה אין כאן. וסתם עורבא פרח. וכוונת הלב אינו לחשוב פירוש המילות, אלא אילולי זה בא מהפנימיות לית בא ממשא.