האם יש היתר לאכול כמה כביצים ולברך מזונות ועל המחיה?

[יעקובזון]

בחג השבועות הציבור הניעור בלילה עושה קידוש אחר התפילה, וכאן מתעוררת שאלה שידוע שאם קובע סעודתו על מזונות חייב לברך המוציא וברכת המזון, ואילו רואים המון עם שמזלזלים בזה ואוכלים כמות של כמה וכמה סעודות ומברכים מזונות ועל המחיה
האם מישהו שמע על היתר לנהוג כך נא יביא מקורות לעניין

[כרם]

כמדומני, שההגדרה "קובע סעודתו על מזונות", אינו מדויק. הדין הוא דוקא בפת הבאה בכסנין (שברכתו מזונות) אם אכל כשיעור קביעות סעודה מברך המוציא וברהמ"ז. אבל אינו כלל בכל מיני מזונות, כי במעשה קדירה כגון דייסא וכדו' שברכתו מזונות, אין נפק"מ כמה אוכל. ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

[עשוי לנחת]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

מתקנות הגרי"ח זוננפלד לנהוג כך בקידושים.

[אפרקסתא דעניא]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

מתקנות הגרי"ח זוננפלד לנהוג כך בקידושים.

אלא שלדעת מרן הגריש"א ע"י האפייה הוי כפהב"כ.

[רבינו הגודל]

שמעתי פעם כמדומני בשם החתם סופר ששיעור שביעה של המוציא תלוי בכל אדם ואדם ולא בג או ד ביצים
מי שיכול לאשר או להכחיש שמועה זו אנא יכתוב

[גם זה הבל]

עיין וזאת הברכה בירור הלכה ט' והוא העלה שם שהעיקר קביעות שלו, אך אם אחרים קובעים עליו והוא לא הולכים אחרי קביעות העולם. עיי"ש.

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי פעם כמדומני בשם החתם סופר ששיעור שביעה של המוציא תלוי בכל אדם ואדם ולא בג או ד ביצים
מי שיכול לאשר או להכחיש שמועה זו אנא יכתוב

הלא המ"ב עצמו בקס"ח מביא דעה כזו, כמדומני בשם הגר"א.

[ס''ק]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

מתקנות הגרי"ח זוננפלד לנהוג כך בקידושים.

סליחה על השאלה, מנא לך הא? ואולי זה תקנה של הגרמ"א בלויא?

[עשוי לנחת]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

מתקנות הגרי"ח זוננפלד לנהוג כך בקידושים.

סליחה על השאלה, מנא לך הא? ואולי זה תקנה של הגרמ"א בלויא?

כך גילוי לי מן שמיא!

[הכל בסדר???]

[רבינו הגודל]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

מתקנות הגרי"ח זוננפלד לנהוג כך בקידושים.
סליחה על השאלה, מנא לך הא? ואולי זה תקנה של הגרמ"א בלויא?

כך גילוי לי מן שמיא!

[הכל בסדר???]

יש לבדוק שמעתי שקוגל ירושלמי של היום הוא באפייה ולא בבישול ולכן יש לחוש

[אפרקסתא דעניא]

ושמעתי פעם שזה המקור ל"קוגל" בקידושים, שאין דינו כפת הבאה בכיסנין אלא כמעשה קדירה סתם, וכמה שיאכל ממנו לעולם ברכתו מזונות ועל המחיה.

אלא שלדעת מרן הגריש"א ע"י האפייה הוי כפהב"כ.

לגבי דבר כמו סופגניות, לכולי עלמא ברכתו לעולם "מזונות" ו"על המחיה", אף שנאפה.

מה? סופגניות שטוגנו זה הרי מחלוקת ראשונים, הובאה אף בשו"ע, וכתבו האחרונים להקל ולברך מזונות, אך סופגניות שנאפו הן לחמניות גמורות ומברכים עליהם המוציא ובהמ"ז, אא"כ הן מתוקות באופן נרגש (מאוד, לאשכנזים), ולא אכל שיעור קביעות סעודה.