מבקש חכמה כתב:הרב יוסף לייכטר פרסם רשימה יפה בגליון שבת בשבתו
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=6718 :
מפענח צפונות הר
אשונים / הרב יוסף לייכטר
הרב משה הרשלר, כפר סב
א, י בטבת תרפ"ב – ירושלים, ל בניסן תשנ"
א (1922-1991)
הזיכרונות הר
אשונים שלי מהרב משה הרשלר הם מלילות כל נדרי בישיבת הכותל.
אחרי תפילת ערבית, היה הרב הרשלר מרצה שיעור מעמיק במסכת שנלמדה בישיבה,
או בהלכות עבודת יום הכפורים. עברו מספר שנים, התקבלתי לעבודה כספרן בבית
ארי
אל בבית וגן שבירושלים. שם נפגשתי עם ר' משה, כמעט מדי יום, בשעות
אחר הצהרים. בענוותנותו הרבה קרבני
אליו ושיתפני בנוש
אי עיסוקיו, הרבים והמגוונים. סדר יומו החל לפני עלות השחר, שיעור לפני התפילה ושיעור מיד ל
אחריה. בשעת בוקר מוקדמת כבר ישב ליד שולחנו ב'יד הרב הרצוג', שם עמד בר
אש מפעל ה'תלמוד הישר
אלי השלם', ועסק בחשיפת ספרי הר
אשונים. בשעות
אחר הצהריים הדריך קבוצת
אברכים צעירים ומוכשרים בההדרת ספרי ר
אשונים ובכתיבת מ
אמרים תורניים. בשעות הערב עוד ישב והגה בתורה בביתו במשך שעות רבות.
יגדיל תורה ויהדיר
בשנות חייו הוצי
א הרב הרשלר כ-50 ספרים, רובם הופיעו לר
אשונה מכתבי יד, בהם: ספרי ר
אשונים מפורסמים כרבינו יונה, הרמב"ן,
הרשב"
א, הריטב"
א, הר
א"ש, הר"ן והמ
אירי. ולצידם ספרי ר
אשונים של
א היו מוכרים בציבור הלומדים כמו: רבי דוד כוכבי, רבי משולם מבדרש, רבי ישמע
אל בן חכמון, רבי ויד
אל קרשקש, רבי שלמה בן שמשון מגרמייז
א, רבי משה חלו
אה ורבי פרץ מקורביל. ספרים על הש"ס וספרי הלכה של הר
אשונים כמו: 'קרית ספר' על הלכות ספר תורה לרבינו המ
אירי, 'תורת הבית' ל
הרשב"
א, ספרי ה'
אגור' וה'חזון' לרבי יהודה לנד
א. פירושים על התפילה כפירוש הרוקח על התפילה וסדור רבי שלמה מגרמייז
א. כמו כן היה העורך הר
אשון של כתב העת התורני 'מוריה'.
הרב הרשלר נתן דעתו גם לענייני הלכה
אקטו
אליים. הו
א ערך 5 כרכים של קבצי 'הלכה ורפו
אה'. ובהם מ
אמרים חשובים שכתב בנוש
אים
אלו. כתב עם חתנו הרה"ג
אליהו רפ
אל היישריק ספר שימושי להלכות רבית בשם 'תורת רבית'. בשנותיו ה
אחרונות עמל על 'סדר גט' מעודכן, הו
א סיפר לי שבהרבה בתי דינים ברחבי תבל מתקשים הדיינים להתמודד עם בעיית השמות של ה
אנשים והנשים הב
אים להתגרש. כמו כן ישנם ספקות רבים ביחס לשמות המקומות השונים, צורת כתיבתם, תי
אור מקומם ביחס לימים ולנהרות הסמוכים
אליהם. מידע רב הצטבר בספרים שונים, חלקם העוסקים בהלכות גיטין וחלקם כתשובות בודדות מתוך ספרי שו"ת וספרי פוסקים. חלומו היה לרכז
את הכל בספר גדול שיעמוד לרשותם של בתי הדין. תוכנית זו ל
א יצ
אה עדיין לפועל.
ובלכתך בדרך
מפעם לפעם נסע לספריות שונות ברחבי העולם, במטרה למצו
א כתבי יד ל
א ידועים. במסעותיו עבר על פני קהילות יהודיות רבות ולמד מקרוב
את הבעיות ההלכתיות שעל סדר היום. מספר שנים שימש כר
אש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיק
אגו. שם רקם קשרים עם משפחת רגנשברג שעזרה לו במימון פעולותיו. ב
אחד הימים הר
אה לי צילום של כתב יד. ותוך כדי דיבור התחיל לפענח
את הכתוב. מייד התיישב להעתיקו ולציין
את מר
אי המקומות.
אחרי מספר שבועות מסר לי ספר מודפס וכרוך של תוספות רבינו פרץ על מסכת ברכות. יום
אחד התגלגלה שיחה על הש"ס המוקלט שהחל בו
אז הרב שבתי סבתו שליט"
א. להפתעתי סיפר לי שרכש לעצמו
את הש"ס המוקלט, ש
אלתיו ל
איזה צורך? ובתמימות ענה לי: '
אני יכול להקשיב לשיעורים בזמן ש
אני נוהג במכוניתי'.
ספר
א וסייפ
אר' משה נולד בכפר סב
א, בגיל צעיר הבחינו הוריו בכישרונותיו הברוכים ושלחו
אותו ללמוד תורה בירושלים. הו
א התגורר בבית הסב, בשכונת שערי חסד. הסב
א ,הרב ברוך מרדכי
אטינגר היה מלמד בישיבת 'עץ חיים'. הילד הצעיר למד בתלמוד תורה של 'שערי חסד'. ל
אחר מספר שנים עבר ללמוד בישיבת 'עץ חיים',
אצל מורו ורבו רבי
איסר זלמן מלצר. כ
אשר הגיע ל
ארץ ר
אש ישיבת מיר רבי
אליעזר יהודה פינקל, שלח הרב מלצר קבוצת בחורים מצטיינים ובהם ר' משה ללמוד
אצלו בישיבת מיר. בתקופת מלחמת העצמ
אות עסק בביצורה של ירושלים בגדוד בני הישיבות שנקר
א 'גדוד טוביה'. כשתוך כדי עבודת הביצורים המשיך לשנן דפי גמר
א. נש
א ל
אישה
את מרת רחל בת הרב
אלתר יהודה יברוב, זוגתו הייתה מחנכת ומפקחת בבית יעקב, ויחדיו הקימו בית לתפ
ארת. בניהם, בנותיהם וחתניהם ממשיכים בלימוד והפצת התורה בעם ישר
אל.
אשמח לשמוע עוד על חכם זה.