פורום אוצר החכמה

האם יש למישהו הסבר לקשר זה ?

הקדשה לר"י סרנא

כמדומה שר' מיכל היה אז ר"מ בישיבה יוניברסיטי ולק"מ.

אולי כדאי שתסביר לנו מה הקשר בין הפרט שציינת (אם נכון הוא, 'כמדומה') לבין לוי גינצבורג?

ולפותח האשכול, ראשית תודה על הבאת ההקדשה (שגם היא חשובה לענייננו, בשל אופן החתימה, שאל"כ ודאי היה מי שיתרץ שהכל מעשה ידי המו"ל...)
ושנית, אפתח בשאלה, האם היית תמה באותו אופן אם היה מדובר, נניח, [לא ברבי יחיאל מיכל פיינשטיין אלא] ברבי מרדכי גיפטר?

תוך כדי דיבור כתב:אולי כדאי שתסביר לנו מה הקשר בין הפרט שציינת (אם נכון הוא, 'כמדומה') לבין לוי גינצבורג?

הפרט שציינתי יכול אולי לייתר את התמיהה (עליה שאלת בשורה התחתונה).

שמא אתה סבור שלוי גינצבורג היה שייך ל'ישיבה יוניברסיטי'?

איני בקי בתולדות לוי גינצבורג, אבל 'כמדומה' שהוא עבר תמורות שונות, עד שנהיה קונסרבטיבי מובהק
ראה למשל כאן בסוף אבן לש"ם בדביר של הגה"צ רא"ל ראשקס
http://www.otzar.org/aspcrops/23517_132 ... 842012.asp
המעלות התורה הלזה הוא נפוץ מאד (נמצא כמובן גם באוצר). וגם צולם כ"פ.
כמובן שלפי דמותו האחרונה יותר של ר' מיכל גם החיבור עם וקסמן לא כ"כ מתאים...

כבר כשהדפיס זאת היה קונסרבטיבי בהחלט (היה פרופסור בJTS, וכבר החל להוציא את 'אגדות היהודים' שלו. לא שבהכרח רא"ל ראשקס ידע על כל זה), אבל עדיין היה מחובר בחלק מנפשו לבית המדרש בו גדל. בכל אופן אנו מדברים על תקופה מאוחרת בהרבה ואף אחד לא היה יכול לטעות אז בעניין השתייכותו.

תוך כדי דיבור כתב:שמא אתה סבור שלוי גינצבורג היה שייך ל'ישיבה יוניברסיטי'?

מאיזו סיבה עלי לסבור כך?

חשוב על הנחת היסוד שהזמינה את תמיהת פותח האשכול, ותחשוב אם עובדת כהונתו בישיבה יוניברסיטי מערערת או מחזקת את אותה הנחת יסוד.

אני באמת לא בקי בתולדותיו ותודה על הידיעה. שמעתי פעם ממישהו, שלא הרי ספרו פירושים וחידושים לירושלמי, כספרו הלכה ואגדה, שהוא גרוע יותר, ולא הרי שניהם כהשו"ת שהוציאו ממנו בשנים מאוחרות, שם נדפסו תשובותיו בהלכה בהם מבטל בהינף קולמוס הלכות פשוטות.
----
כנראה שישיבה מאן דהו, אינו יודע שהמאבק בין ישיבה יונברסיטי לבין הjts היה לא פחות חריף (ואולי יותר) שבין החרדים לסמינר.

איש_ספר כתב:כנראה שישיבה מאן דהו, אינו יודע שהמאבק בין ישיבה יונברסיטי לבין הjts היה לא פחות חריף (ואולי יותר) שבין החרדים לסמינר.

את חטאי אני מזכיר היום: אכן לא ידעתי, והוא רחום יכפר עון.
אם כן, תמיהה חדשה צצה לה פה, אבל התמיהה הישנה בין כך ובין כך נגוזה.

נשמע במחילה שאתה יוצא מנקודת הנחה בסגנון "מי שמסוגל ללמד ב'ישיבה יוניברסיטה' [אגב לגבי פרט זה אני סומך על עדותך שהוא נכון], לא פלא שהוא מביא גם דברים של פרופסור קונסרבטיבי". אם אכן כך, כנראה קל יותר למנות את הדברים שאתה כן יודע בנידון דנן. ואם לא כך, ובכן..?

ישיבה מאן דהו כתב:כמדומה שר' מיכל היה אז ר"מ בישיבה יוניברסיטי ולק"מ.

ויקי בערך הגרימ"פ:

הרב פיינשטיין יצא מאירופה, יחד עם שאר תלמידי ישיבת מיר, ליפן, שם הם שהו בזמן השואה. הוא הגיע לארצות הברית בשנת 1941, יחד עם הרב אהרן קוטלר, והצטרף לישיבתו של רב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק "היכל רבינו חיים הלוי", בעיר בוסטון, שם הוא שימש כמשגיח רוחני. תוך שנה, דודו, הרב משה פיינשטיין, הזמינו לעבוד לצדו כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. הרב יחיאל מיכל פיינשטיין קנה לעצמו שם בגלל שיעוריו בתלמוד.

היכל רבנו חיים הלוי, היא היא YU?

אין שום קשר.
"היכל רבינו חיים הלוי" היא ישיבה לא גדולה שהקים הגרי"ד סולובייצ'יק בבוסטון בשנת 1939 בעידודו של אביו הגר"מ שכיהן באותם ימים כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי, אם כי יש לציין שאכן בשנת 1940 הועלתה לדיון הצעה לסנף את ה"היכל" אל ישיבת רבנו יצחק אלחנן, וזו זכתה לאישור רשמי, אך מותו של הגר"מ בשנה שלאחר מכן וכניסתו של הגרי"ד לתפקיד שהחזיק בו אביו בניו-יורק הביאו להורדת הנושא כולו מסדר היום.
דרך אגב, ב'מסורה' י"ז (טבת תשס"א) מופיע הספד של הגאון ר' נטע גרינבלט שליט"א על הגרי"ד ובו תיאור מענין אודות לימודיו אצל הגרי"ד בישיבה זו.

כיצד הספיק להיות בישיבה זו עם באותה שנה ממש (תש"ו) בה הגיע לארה"ב התמנה ריד"ס לראשות ישיבת רי"א?
עכ"פ לעצם השאלה יש לזכור כי באותה שעה טרם נישא הגרי"מ לבתו של הגרי"ז.

כבר הראו לי את זה מזמן, הספר נמצא בהירובוקס, אך אינני מבין על מה יצאו כאן בפליאה עצומה, ועל 'קשר' מדומיין ביניהם. עיקר הספר הו"ל הגרי"מ פיינשטיין [בבחרותו] והרב ניסן ווקסמן ז"ל [לא אדע מי היה]. פרו' לוי גינזבורג כתב רק את סדר היחס, שהם בסך הכל 5 דפים מהספר, מכיוון שהחזיק את עצמו כצאצא [או בן משפחה] של רבי אברהם רגולר זצ"ל. מה כל הרעש?

איני בקי בתולדות לוי גינצבורג, אבל 'כמדומה' שהוא עבר תמורות שונות, עד שנהיה קונסרבטיבי מובהק

נ"ל שהשינוי חל לא בר' מיכל ז"ל ולא בגינצבורג, רק במעמדם של בני תורה חובשי ביהמ"ד בקרב ההמונים בארה"ב וייחסם לאלו שהשתייכו לחוגים אחרים. ואבאר:
בזמננו, שת"ל יד בני תורה תקיפה על עצמן בארץ ומחוצה לה, זה כמעט לא מובן אף לתושבי ארה"ב ק"ו לבני א"י, אבל היה פעם שבארה"ב הגבול בין האורטודקסיא והקונסרביטיבי לא היה כ"כ ניכר להמון העם הנמצאים עליה, אפילו לשומרי שבת וכשרות (עכ"פ באופן רשמי). מה גם, שבאותם ימים לא צפו עתידות גדולות לחיים יהודיים על דרך התורה והיראה. הזרם הכי חזק בקרב העם היה זה של הJTS, עד שבאו הרבנים הגדולים כמו ר"א קוטלר והאדמו"ר מסטמר ואחרים כמותם אשר שלח אלוקים לפלטה להחיות עם רב כיום הזה ת"ל. ובתנאים כאלו לא היה מוזר שאישיות כר' מיכל יפנה בכבוד למאן דהו כמו גינזבורג בעניינים כאלה בפרט שהלה היה גם שומר תו"מ ככל הנראה. והרי אמרו חז"ל בכגון זה 'שעה משחקת להם שאני'.

(דרך אגב, המעוניין בזה ימצא ענין רב בחיבורו של פרופ. מרק שפירא מסקרנטון הנקרא 'שאול ליברמן והאורטודקסיא')

על מהדורת "מעלות התורה" זו והמתנוסס בראשה הערתי כבר לפני שנים אחדות כאן:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... 1364&upd=1
את הספר קבלתי במתנה מהגרי"מ זצ"ל שגר בשכנות וזכיתי להיות מבאי ביתו. ההסבר לעניין נ"ל בהחלט כמש"כ מעלי הגהמ. אגב, את טופס "פירושים וחידושים בירושלמי" של ל"ג השאלתי פעם לר"ח צימרמן ז"ל שביקש לרענן את זכרונו במקומות שעליהם העיר סמוך להופעת הספר בשיעור שנשא בנ. י. בנוכחות המחבר.

כיוון שהתחלתי אמשיך:

1. הרב ניסן ווקסמן היה בין השאר רב נכבד ב[עיירה ]לייקווד, מגידולי ישיבות ליטא, ובסוף ימיו בארץ ישראל.

2. לשאלת ישבב, 'הרעש' הוא מפני שאף אחד לא מעלה על הדעת שלא רק הבריסקערס, אלא סתם אברך חרדי, יעלה על דעתו לצרף לספה"ק שהוא מוציא לאור איזו תוספת של פרופסור קונסרבטיבי (מהסוג שהאיגרות משה לימים יפסול לגמרי את קידושיהם וכו'). אלא שעל כך שאלתי את פותח האשכול שאלה, שרומזת לכך שהוא אולי הוא מסתכל על העניין לא לפי הסדר אלא מהסוף להתחלה (מה שקרוי: אנכרוניזם), זאת אומרת שעיקר פליאתו היא איך אפשר שמרן הגרי"מ פיינשטיין חתנו של מרן הגרי"ז וכו', בעוד שבאותו זמן הוא לא היה חתנו ולא היה מרן.

3. וכאן הנקודה השלישית, והיא נוגעת למה שכתב הגהמ. בגינצבורג ודאי לא חל שינוי; לומר שבגרי"מ לא חל שינוי זה בכל זאת לדעתי קשה קצת; אבל לתלות את כל השינוי "במעמדם של בני תורה בקרב ההמונים" זה יותר מאשר פספוס המטרה. השינוי לא היה ב"המונים" אלא בבני תורה עצמם; רוצה לומר, מה שהשתנה הוא היחס של בני התורה למלומדים קונסרבטיבים וכיוצא בהם (כאשר בני תורה הם אותם בני תורה והמלומדים הקונסרבטיים הם אותם מלומדים). על אף שבאותן שנים - שנות הארבעים - כבר היה ברור זה כמה וכמה שנים מי ומה הם הקונסרבטיבים בארה"ב (ואם "שומרי שבת וכשרות" לא תמיד ידעו לזהות את ההבדלים, הרי שרבנים, ודאי כאלה שמלמדים בישיבת רי"א, ידעו גם ידעו לחלק), עדיין נשמרו לא פעם גשרים בין הציבורים, בפרט כשמדובר באישים מפורסמים, כאלה שבצעירותם נודעו לעילויים בישיבות ה'ישנות' ורק אח"כ 'עברו צד'.
אני הזכרתי את רבי מרדכי גיפטר כדוגמא, מפני שבאותן שנים שיצא הספר דנן, הוא פרסם מאמר ארוך שבו הוא לא רק שואב מלא חפניים ממלומדים מסוגו של גינצבורג (גרשום ענלאו למשל), כשהוא מזכירם בתארי כבוד (החכם, ר', וכיו"ב) אלא גם מזכיר באחד העמודים דבר "שהעירני ר' לוי גינצבורג" כלומר מפיו ולא רק מפי כתביו. כמובן כשהדפיסו מאמר זה ב'ישורון' לפני כמה שנים, גזרו לגזרים את כל הקטעים הללו, שהיום לפרסם כזה דבר זה עניין מביך... אלא שהמאמר הנ"ל של הגר"מ אכן משקף פחות או יותר את אופי היחסים שהיו אז בין רבים מבני הישיבות, האברכים והרבנים בארה"ב, לבין מלומדים גדולים שהיו אמנם מזוהים עם הקונסרבטיבים.

4. ובהקשר זה, שוב אגב רצונו של 'הגהמ' להסביר את העניין בתירוץ השחוק שאמריקה כאילו היתה אז עדיין מדבר שממה מבחינה רוחנית, וכלשונו "שבאותם ימים לא צפו עתידות גדולות לחיים יהודיים על דרך התורה והיראה" (אגב גם היום הרפורמים והקונסרבטיבים הם "הזרם הכי חזק בקרב העם" היהודי בארה"ב, ההבדל הוא רק ש*אתה* כבר אינך כולל בתוך "העם" את הנוהים אחריהם) וזה עד "שבאו הרבנים הגדולים כמו ר"א קוטלר והאדמו"ר מסטמר" (זה נכון שעיקר השינוי חל אחרי המלחמה, אבל האמנם לפני כן לא היו רבנים גדולים?) - - - אני נצרך להפנות לדברים ציניים שכתבתי כאן באשכול אחר על בובע-מעשה דומה, מהסוג שאיתו מנסים לתרץ היום כל הבדל בין יהדות ארה"ב - החרדית! - של פעם לבין מה שמקובל באה"ק וכיום גם בארה"ב:
viewtopic.php?f=19&t=6759&p=61107#p61107

הרב תוכ"ד למה אתה חותר? אתה באמת חושב שר' מיכל והרב גיפטר נהנים כעת מזיו השכינה יחד עם "החכם גינצבורג" ? האם זה שבשנים הנ"ל היתה האמת נעדרת זו סיבה להפוך את השקר הגלוי לאמת?

רבש"ע, זה מה שהבנת מדבריי? מה שבאתי לבאר הוא א. שהנידון דנן "משקף פחות או יותר את אופי היחסים שהיו אז בין רבים מבני הישיבות, האברכים והרבנים בארה"ב, לבין מלומדים גדולים שהיו אמנם מזוהים עם הקונסרבטיבים" (ולכן אין כאן קושיה על הגרי"מ דווקא), ב. שהיום אין זה כך לא מפני שהקונסרבטיבים השתנו או ה'המון' השתנה, אלא "מה שהשתנה הוא היחס של בני התורה למלומדים קונסרבטיבים וכיוצא בהם". ואגב אני לא אמרתי בשום מקום שהשינוי הזה אינו מבורך (הגם שאיני מסתיר את התנגדותי לנסיונות להסתיר את מה שהיה בעניין זה או לתרצו בפלפולי סרק, ושאני מעדיף להתעמת עם העבר באופן חזיתי).

צריך גם לזכור שהיום כבר אין מלומדים קונסרבטיבים שיש צורך כלשהו לדון בדבריהם, משא"כ גינזבורג, שהיה בעל ידע רב וחלק ממה שכתב היה בעל ערך.

גינצבורג התפרסם בצעירותו כעילוי ורבים באמריקה חששו והובכו מכך שאדם שידיעותיו כה רבות עומד בראש חוגי הקונסרבטיבים. מי שקבר את גינצבורג באמריקה הוא הגאון האדיר רבי חיים צימרמן זצ"ל שאף חיבר ספר נגד גינצבורג. הספר לא יצא לאור בסופו של דבר מפני שזוהרו של גינצבורג דעך והועם.

איך בדיוק קבר רח"צ את גינצבורג? ואם בגלל שרצה לקבור אותו, הא גם אני הקטן רציתי לקבור אותו? וכי רצון זה יעשה אותי לחבר בח"ק? גינצבורג קבר את עצמו כי השקיע כוחותיו באגדתא ולא בהלכה ולא יצא בהצהרות ציבוריות. תשובותיו שכתב רובם שטחיות ביותר, ואפילו תשובתו הארוך על מיץ ענבים הוא לא מעמיק במיוחד אלא בעיקר בקיאות.

שפופרת של ביצה כתב:גינצבורג התפרסם בצעירותו כעילוי ורבים באמריקה חששו והובכו מכך שאדם שידיעותיו כה רבות עומד בראש חוגי הקונסרבטיבים. מי שקבר את גינצבורג באמריקה הוא הגאון האדיר רבי חיים צימרמן זצ"ל שאף חיבר ספר נגד גינצבורג. הספר לא יצא לאור בסופו של דבר מפני שזוהרו של גינצבורג דעך והועם.

כיצד הוא "קבר אותו"?
אם הספר לא יצא לאור, מדוע זוהרו של גינצבורג דעך והועם?

אני מדגיש שדבריו של הגר"ח המצורפים להלן אינם ראיה לדברי בהודעה הקודמת. הדברים מובאים להמחשת יחסם של גדולי התורה לגינצבורג.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 92&pgnum=4

העליתי את הנשוא בפני א' מבני משפחתו הקרובה של הגרי"מ פינשטיין זצוק"ל ומרואי פניו, וזה אשר השיבני, לא לפני שבירר את הענין למעלה בקודש וד"ל :

הגרי"מ זצ"ל נחשף לספר בצעירותו, ולא זז מחבבו ולהגות בו. (אגב הגרי"מ היה בקי עצום בספרי הקדמונים כמו הכוזרי, מעלות התורה, חובות הלבבות, שערי תשובה, מסילת ישרים, נפש החיים, ספרי הגר"א, ספר חרדים, ספר הישר, סדר עולם, סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים וכל מדרשי חז"ל ותולדות צדיקים ועם ישראל)
בזמנו, היה הספר מודפס בצורה גרועה, חסר פיסוק וקיטוע, מלא שיבושי דפוס וכד'. הוא העמיס על שכמו לסבול את ההדרת הספר מחדש, כולל עריכת קטעיו בסדר חדש, לאתויי ציונים ומראי מקומות שהתקין ואיזן וחיקר בשוליו. [אגב, עד סוף ימיו היה חוזר הגרימ"פ על העובדה, שכאשר 'נתקע' עם מראי מקומות מסויימים שלא ידע מקורם טהור, (ויודגש, כי הגרי"מ דאז כבר היה גברא רבה ות"ח ששמו הולך לפניו, ומקור שנעלם ממנו היה אכן מקור נדיר יחסית בדור טרום המהפכה התורנית הממוחשבת), היה נכנס ובא אצל דודו הגדול, מרן בעל האגרות משה, וזה היה שולף את המקור 'מהשרוול' על אתר, על סימנים וסעיפים קטנים באשר הם].
משסיים את עבודתו הכבירה עד תומה, הוצרך הוא לעלות ארצה, אז גם נשא את הרבנית ליפשא ע"ה, ומשכך, הטיל את מלאכת הדפסת הספר הטכנית גרידא, על שכם ידידו מנוער ובן עיירתו, ר' ניסן וקסמן.
אלא שעם הדפסת הספר, התברר כי הר"נ וקסמן חש קשר כה עמוק ליצירה, עד כי החליט לשלוח בה ידו, לערוך, לתקן ולסדר כיד ה' הטובה עליו, ולחקוק בעמוד השער, כי הספר יו"ל ע"י הרב פינשטיין ועל ידו גם יחד. הוא אף פנה לגינזבורג שיעטר את הספר ברשימה משפחתית כל שהיא, ואף עבורו התקין 'קרדיט' בשער הספר כיאה וכראוי.
ולעולם (גם כעבור יובל בעת שהענין עלה לפניו, וכפי ששמעתי באזני ממנו), היה מביע הגרי"מ את מורת רוחו ועגמת נפשו הנכבדה מפעליו של הר"נ וקסמן, ששלח ידו במלאכת רעהו, והוסיף להכתיר את עצמו כשותף לעבודתו הכבירה של הגרי"מ, אותה פעל לבדו. יצויין כי בזמנו הדפסה מחודשת וגניזת מהדורה לא עלו על הדעת כלל וכידוע.
[אוסיף, כי לאחר מכן הר"נ וקסמן הוסיף והוציא לבדו סדרה של כמה ספרי מוסר בההדרתו באותה המתכונת של ספר זה].

כידוע בדפוס ראשון של תשובת רבי אליעזר טעלזער היה ברכת תודה ללוי גינזבורג ובדפוסים האחרונים השמיטו אותו

ירושלמי כתב:העליתי את הנשוא בפני א' מבני משפחתו הקרובה של הגרי"מ פינשטיין זצוק"ל ומרואי פניו, וזה אשר השיבני, לא לפני שבירר את הענין למעלה בקודש וד"ל :

הגרי"מ זצ"ל נחשף לספר בצעירותו, ולא זז מחבבו ולהגות בו.
הטיל את מלאכת הדפסת הספר הטכנית גרידא, על שכם ידידו מנוער ובן עיירתו, ר' ניסן וקסמן.
הר"נ וקסמן חש קשר כה עמוק ליצירה, עד כי החליט לשלוח בה ידו, לערוך, לתקן ולסדר כיד ה' הטובה עליו, ולחקוק בעמוד השער, כי הספר יו"ל ע"י הרב פינשטיין ועל ידו גם יחד. הוא אף פנה לגינזבורג שיעטר את הספר ברשימה משפחתית כל שהיא, ואף עבורו התקין 'קרדיט' בשער הספר כיאה וכראוי.
ולעולם (גם כעבור יובל בעת שהענין עלה לפניו, וכפי ששמעתי באזני ממנו), היה מביע הגרי"מ את מורת רוחו ועגמת נפשו הנכבדה מפעליו של הר"נ וקסמן, ששלח ידו במלאכת רעהו, והוסיף להכתיר את עצמו כשותף לעבודתו הכבירה של הגרי"מ, אותה פעל לבדו. .

אני באמת לא רוצה להישמע ציני אבל זאת התשובה הכי צפויה שאפשר לקבל. רימ"פ אמת ותורתו אמת והם בדאים.

שפופרת של ביצה כתב:גינצבורג התפרסם בצעירותו כעילוי ורבים באמריקה חששו והובכו מכך שאדם שידיעותיו כה רבות עומד בראש חוגי הקונסרבטיבים. מי שקבר את גינצבורג באמריקה הוא הגאון האדיר רבי חיים צימרמן זצ"ל שאף חיבר ספר נגד גינצבורג. הספר לא יצא לאור בסופו של דבר מפני שזוהרו של גינצבורג דעך והועם.

ספרן כתב:את טופס "פירושים וחידושים בירושלמי" של ל"ג השאלתי פעם לר"ח צימרמן ז"ל שביקש לרענן את זכרונו במקומות שעליהם העיר סמוך להופעת הספר בשיעור שנשא בנ. י. בנוכחות המחבר.

האם אין בזה כדי להאיר/לסייע/לפרש את זה?

תוך כדי דיבור כתב:אני הזכרתי את רבי מרדכי גיפטר כדוגמא, מפני שבאותן שנים שיצא הספר דנן, הוא פרסם מאמר ארוך שבו הוא לא רק שואב מלא חפניים ממלומדים מסוגו של גינצבורג (גרשום ענלאו למשל), כשהוא מזכירם בתארי כבוד (החכם, ר', וכיו"ב) אלא גם מזכיר באחד העמודים דבר "שהעירני ר' לוי גינצבורג" כלומר מפיו ולא רק מפי כתביו. כמובן כשהדפיסו מאמר זה ב'ישורון' לפני כמה שנים, גזרו לגזרים את כל הקטעים הללו, שהיום לפרסם כזה דבר זה עניין מביך... אלא שהמאמר הנ"ל של הגר"מ אכן משקף פחות או יותר את אופי היחסים שהיו אז בין רבים מבני הישיבות, האברכים והרבנים בארה"ב, לבין מלומדים גדולים שהיו אמנם מזוהים עם הקונסרבטיבים.

לא כ"כ קשור אבל עלעלתי פעם בספר מילי דאיגרות הכולל התכתבויות של הרב גיפטר עם הרב משה אהרן פאלייעוו, מראשי ישיבת 'רבי יצחק אלחנן' בניו יורק. זכור לי שבאחד המכתבים שם מתאונן הרב גיפטר על גורלו של חבירו לספסל הלימודים אליעזר גולדמן [לימים פרופ' לפילוסופיה] שנמשך יותר מדאי ללימודים אקדמאיים על חשבון הלימוד בישיבה.

דוגמא לאשכול מענג ומחכים.

וכיוון דאתי לידן, נבקש אם יוכל מי מהבקיאים לעשות מעט סדר.
דווקא בעניין האנכרוניזם שמדבר רבינו תוכ"ד, קל להזדהות. גם אני תמה הייתי מאז על כל מני גשרים שנקשרו בין הפלגים השונים בארה"ב, בעוד שכאן, באר"י, התכתשו עם הרבה פחות גרועים (מזרחי וכדו').

אבקש אם אפשר ללמד אותי הבור:

א. מאי משמע JTS. (קל לשער שה-J רומזת לישיבה).

ב. דרגו לי, מי הישיבה היותר חרדית: JTS, או ישיבה אונברסיטי, היכל רבי חיים הלוי?

ג. סמינר שכטר (אני מקווה שאאני הוגה נכון) שבו פעל תקופת מה הגר"מ שר, גם הוא קונסרבטיבי?

ד. האם יש איזשהו ספר, או מכת"ע שממנו ניתן להבין את הלך הרוח בארה"ב של אותה תקופה. (לבד מהכל-לאדון-הכל, ושלוחא-דרחמנא....)

מאוד אודה על מידע.

אברימי כתב:אני באמת לא רוצה להישמע ציני אבל זאת התשובה הכי צפויה שאפשר לקבל. רימ"פ אמת ותורתו אמת והם בדאים.

לעניין זה שר' מיכל לא ידע כלום עד שיצא הספר, בזה אפשר שיש לפקפק כדבריך, אבל לעניין זה שהרב וקסמן הוא זה שיזם את הכנסת התוספת מגינצבורג, כך משמע קצת מדבריו בהקדמת הקונטרס.

נ.ב. ששת לשאלותיך בקצרה: JTS הוא הוא סמינר שכטר (הJ אינו ישיבה אלא Jewish Theological Seminary. אין בכלל שימוש כזה באנגלית, ישיבה עם J), המוסד העליון של הקונסרבטיבים. איזה גר"מ שר פעל בו תקופת מה?

כנראה הוא מתכון לרב כשר, אבל זה לא נכון.
יכול להיות שהטעות נובעת מכך שהרב כשר היה יושב בכותל המזרח של בית הכנסת ג'ואיש סנטר ברחוב 86 (לצידו של הרב יונג)
מי שכן שימש בתפקיד מסוים בסמינר שכטר היה רבי אברהם סופר מו"ל המאירי!

תודה רבותינו אי"ס ותוכ"ד.

אכן כיוונתי לרמ"מ כשר. האם בכלל לא היה לו עסק עם ספריי הסמינר?

בר ששת כתב:ד. האם יש איזשהו ספר, או מכת"ע שממנו ניתן להבין את הלך הרוח בארה"ב של אותה תקופה. (לבד מהכל-לאדון-הכל, ושלוחא-דרחמנא....)

אני ממליץ לעבור על כתב העת הפרדס מאותם שנים.

בברכה המשולשת כתב:

בר ששת כתב:ד. האם יש איזשהו ספר, או מכת"ע שממנו ניתן להבין את הלך הרוח בארה"ב של אותה תקופה. (לבד מהכל-לאדון-הכל, ושלוחא-דרחמנא....)

אני ממליץ לעבור על כתב העת הפרדס מאותם שנים.

איזה?
הפולני (רש"א הלוי פרדס)?
או ההונגרי?

לא זה ולא זה, אלא האמריקאי. כך הבנתי כוונתו.
(איני יודע אם כת"ע זה מצוי באוצר, אבל בה"ב ראיתיו).

ישבב הסופר כתב:כבר הראו לי את זה מזמן, הספר נמצא בהירובוקס, אך אינני מבין על מה יצאו כאן בפליאה עצומה, ועל 'קשר' מדומיין ביניהם. עיקר הספר הו"ל הגרי"מ פיינשטיין [בבחרותו] והרב ניסן ווקסמן ז"ל [לא אדע מי היה]. פרו' לוי גינזבורג כתב רק את סדר היחס, שהם בסך הכל 5 דפים מהספר, מכיוון שהחזיק את עצמו כצאצא [או בן משפחה] של רבי אברהם רגולר זצ"ל. מה כל הרעש?

תוך כדי דיבור כתב:1. הרב ניסן ווקסמן היה בין השאר רב נכבד ב[עיירה ]לייקווד, מגידולי ישיבות ליטא, ובסוף ימיו בארץ ישראל.

ר' ניסן וואקסמאן - נולד בעיר סטארבין מחוז סלוצק לאביו ר' ראובן, למד בישיבת ר' איסר זלמן בסלוצק ואצל הגר"א וואסערמאן בסמילעוויץ, היגר בבחרותו לארה"ב ולמד בישיבת רי"א בניו יארק ואח"כ חזר למיר להישיבה דשם.
בשנת תרצ"ב נשא את בתו של רא"נ שווארץ מבאלטימאר ונתקבל כרב בעיר לעיקוואוד ניו זשערסי, והיה רב פעיל פה בארה"ב כתב ופורסם מאמרים רבים בירחונים וקובצים תורניים, לאחריו אלה ארצה והתיישב בעיר פתח תקוה.

על חותנו ר' אברהם נחמן שווארץ מבאלטימאר, ארה"ב עם תמונתו:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 18#p368018

חכם באשי כתב:לא זה ולא זה, אלא האמריקאי. כך הבנתי כוונתו.
(איני יודע אם כת"ע זה מצוי באוצר, אבל בה"ב ראיתיו).

פשיטא כדברי הרב חכם באשי שליט"א.
ואני הקטן ראיתיו באוצר.

לפי הנראה מהתגובות לא היו מחיצות של ברזל מפרידים בין ת"ח ובני תורה -ליוצאי ישיבות שנעשו רבנים למתקדמים
האם יש עוד דוגמאות כהנ"ל ? (חוץ מר' מרדכי גיפטר שהובא כבר )

מצו"ב מתוך חוברתו של פרופ' מלך שפירא הנ"ל על שאול ליברמן שנזכרה כאן, שאכן יש בה הרבה מידע רלוונטי - באנגלית - בעניין זה (בפרט ובכלל).




שימו לב שהגרח"ע יודע היטב מיהו: פר' (ובאמת אין צורך לבאר זאת, כאילו יש הווא אמינא שהגרח"ע, שלדוגמא בעלמא נלחם נגד הבאת ביהמ"ד הברליני לא"י, לא ידע מיהו גינצבורג ומה פועלו זה כשלושים שנה) - ואף על פי כן. כאמור באותו דור, שמרבית המלומדים הללו גדלו בצעירותם בישיבות ליטא "כתף לצד כתף" עם מי שנשארו בנתיב התורה והאמונה, היו המושגים שונים למדי והיתה האווירה אחרת וטרם נוצר פירוד חברתי חותך אף כשמדובר בכאלה שסטו הרבה (בעיקר בענייני אמונות ודעות). מה שאין כן דור אחד מאוחר יותר, כשכבר נותק הקשר בין מצעי הגידול של שני הצדדים. וגם זו תופעה מיוחדת בעיקרה ליהדות ליטא דווקא ואכמ"ל (וכמובן שהיו רוחות אחרות גם בליטא, אף אחד לא מעלה בדעתו שגיסו הנודע של הגרח"ע היה כותב מכתב כזה, הלא כן? אבל כמדומני שהגרח"ע הוא המייצג יותר מגיסו את הרווח בליטא, בעניין זה ובכלל...).
אם רצית דוגמא נוספת, ראה הפולמוס על תנאי בנישואין שנדפס בספר 'לדור אחרון' ובסדרת מאמרים בישורון ועוד; מציע ההצעה, שכבר היה קשור אז עם התנועה הקונסרבטיבית, היה יוצא ישיבת סלבודקה וגם בנו של אחד מגדולי רבני ארה"ב. ואפשר לראות במכתבים נגדו שהגם שביטלו את דבריו מכל וכל וראו בזה פירצה חמורה, עם זאת הרוב התייחסו אליו עצמו בכבוד. למעשה פרשה זו היא לדעתי הפרשה העיקרית שזירזה את הגבהת המחיצות החברתית (שוב אני מדגיש, לאפוקי ממחיצות 'מוסדיות' ואחרות שכבר התקיימו לפני כן) בין הצדדים. וכאמור אין כאן המקום להאריך בכל זה. טרם ראיתי מאמר (בעברית עכ"פ) שממצה עניין היסטורי זה כדבעי, בלי להגזים במגמתיות מחד או לטייח מאידך.