פורום אוצר החכמה

יסוד ישיבת 'בית ישראל' באלכסנדר בשנת תרע"ב, מתוך ספר יזכור לעיירה.
הסניף הראשי והראשון נוסד על ידי רבי מנשה פריימאן (שמחה'לע טיימאכערס איידים) והרה"צ רבי אברהם חיים דנציגר אחיו של בעל העקידת יצחק זי"ע
אגב, בישיבת אלכסנדר למדו בחורים גם מחצרות אחרות וביניהם גם בחורים חשובים מחסידי גור. ביניהם ימנו החסידים החשובים ר' יהודה אריה ליברמן שו"ב מארסיי, ר' יענקל פיק, ר' יענקל טראובה ונוספים.

מענין וראוי לבירור מה שבתחילה מזכיר הכותב על ישיבה שיסדו חסידי גור בשנת תר"ע בבית המדרש ובה למדו כ-200 תלמידים.
אולי ידע אחד החברים במה מדובר? לפי דברי הכותב נסגרה הישיבה בעקבות קשיים חמריים ובעקבות מחאת המלמדים הפרטיים שפרנסתם קופחה (=צוליב מאטריעלע סיבות און צוליבן פראטעסט פון די מלמדים).
רמ"י הישיבה: רבי יחזקאל בעריש, רבי בנימין מלודז' והר"מ מעיר ויעלון.

סוד ישרים

המידע מתוך קונ' בסוד ישרים ועדה (תולדות וקורות רשת ישיבות סוד ישרים)
נתיסדה ל"ג בעומר תרצ"ו
ראש הישיבה הגאון מלענטשנא [כנראה היינו רבי אברהם ירחמיאל בראמבערג אבד"ק לענטשנא הי"ד]
ר"מ הרב חנוך העניך מרדכי גוטפריינד הי"ד [אח"כ ממלא מקום חותנו הרי"ד לעווקאוויטש אבד"ק זלאטשוב פלך קאליש]
משגיח ומגיד שיעורי בקיאות הרה"ג ר' מוט'ל צוקער הי"ד
נשיא הישיבה גיסו של האדמו"ר מראדזין הגה"צ רבי אברהם ישכר אנגלרד, שהי' לאחר המלחמה אדמו"ר מראדזין

בין תרצ"ז לתרצ"ט נפתחו סניפים בלובלין, חעלם, מארד, וולאדאווי, פארציווע, טשעמרניק. הסניפים היו ישיבות קטנות, מכינה לישיבה הגדולה בראדזין. בתרצ"ט היו בכל הישיבות יחד כשלש מאות תלמידים.

אצל רבינו [האדמו"ר מראדזין הי"ד] מאמר חז"ל כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו היתה מציאות. דאגתו לתלמידיו היתה ללא גוזמא, כאב לבנו. ללא גבולות ומחיצות.
בעצמו היה מבקר במטבח, טועם מן התבשילים ועומד על טיבם בטרם הגישום לתלמידים.
לעתים קרובות, היה רבינו מקדים את תפילתו, שהתקיימה בדרך כלל בשעות הבוקר המאוחרות על מנת להסב בצוותא חדא עם בחורי הישיבה לסעודת הבוקר, כאב הסועד עם בניו.
לעיתים מזומנות, היה גם עובר בחדרים ששימשו למגורי התלמידים ומודד בהם את החום, דבר שלא היה רגיל לעשות אפילו בחדרי ילדיו. ואם קרה חלילה, שאחד התלמידים נפל למשכב, לא היה מש ממיטתו והיה מטפל בו במסירות נפש עד להחלמתו המלאה.
בשעות הלילה המאוחרות, היה נכנס לבית המדרש, מגרש את המתמידים ותובע מהם לישון כראוי כדי שיוכלו להתמסר ללימודי יום המחר בראש צלול. על מעשה זה היה חוזר פעמים מספר במשך הלילה, בכדי לוודא שאף אחד מהתלמידים לא "התגנב" חזרה לבית המדרש ללמוד. וגם לאחר מכן, כמה וכמה פעמים במשך כל לילה היה יורד מחדרו לבית המדרש לראות אם מישהו מהתלמידים לא "התגנב" ללמוד.

המשך יבוא בע"ה

מאמר על ישיבת נובהרדוק בוולודבה, מתוך ספר יזכור לקהילה
נוסדה: תרפ"ב. ראש הישיבה: רבי אליהו וישלוק. רמי"ם: ר' גרשון ור' שמואל. מנהל הישיבה: ר' מנדל ליפשיץ

ראש הישיבה: רבי יצחק העלפאנד (הנקרא רבי יצחק סלונימער). גיסם של רבי אברהם יפה'ן ושל רבי אברהם מירער.
מתלמידי הישיבה: הרב משה עזריאל סגל, ר' משה יוסף דנציגר ור' פסח אנגל.
שורות מתוך ספר היזכור לעיירה פולטוסק.
מצו"ב מאמר מקיף יותר מספר פולטוסק עמ' 46-50.

תיאור נוסף מאת חיים אהרונוביץ

יהושע אברמציק מתלמידי הישיבה, כותב בגעגועים ודבריו ראויים לתשומת לב

נוסדה: תרס"ה. ראש הישיבה: הגה"ק רבי מנדל אלתר הי"ד בן השפת אמת זי"ע ואחיו הצעיר של ה'אמרי אמת'. לימים אבד"ק פאביאניץ וקאליש.
תחילה התקיימה הישיבה בהיכל ביהמ"ד בגור ולאחר שצר המקום הוקם בשנת תרע"א בנין גדול עבור הישיבה ברחוב קילינסקגו לא הרחק מהמקווה העירונית.
הישיבה התקיימה עד ימי מלחמת העולם הראשונה. לאחר סיום המלחמה התקיים בבנין הת"ת הכללי של ק"ק גור.

בספר הזכרון לקהילת פראגא כתוב כי רבה של שמולוביזנא פרבר וורשא רבי יעקב דוד ווסרפיש "במשך תקופה ארוכה היה נפנה מדי פעם בפעם לשבועיים על מנת לתת שיעור בגפ"ת לתלמידים בישיבת שפת אמת [=דרכי נועם] בגור".

מתלמידי הישיבה: אדמור"י גור זי"ע בעל ה'בית ישראל' ואחיו בעל ה'לב שמחה', גיסם חדב"נ הרב איטשע מאיר לוין, הרבנים החסידים ר' עקיבא שימאן הי"ד מניישטאט, ר' חיים הימלפרב שו"ב קראסנושילץ (אבי האחים ר' מרדכי יוסף ור' מיכאל), ר' אפרים בורנשטיין הי"ד מלאסק, ר' יהודה לייב רוזנווסר, ר' משה שמואל סגל, ר' אהר'לה אנצוג, הרב שמואל יעקב גליקסברג, האחים ר' יעקב יואל ור' איטשע צישינסקי, ר' אברהם ישכר קניג מטבריה, ר' הרשל רפאלוביץ ור' שמעיה באנד.

מראה בנין הישיבה ברחוב קילינסקגו בגור, כשבשעריו נראים תלמידי הת"ת העירוני. מתוך ספר 'ראש גולת אריאל' לתולדות בעל ה'אמרי אמת' זי"ע מגור.
עוד על הישיבה ר' בהרחבה בספר הנ"ל ח"א פרק שמיני 'יסוד הישיבה דרכי נועם'.

יש לציין כי לאחר בירור שנערך לאחרונה התברר כי בנין הישיבה ששרד את המלחמה, נמכר לאחר המלחמה ע"י וועד הקהילות לרשות הפולנים שהחריבו את המבנה ולא נותר ממנו זכר.
מצו"ב מודעה משנת תרע"א "ובשאר מחלקות הישיבה אפס מקום לגמרי". מענין שבכיתוב למטה ברוסית כתוב "חֶדֶר חִינוֹם", בשנים מאוחרות יותר מופיע הכיתוב "דרכי נועם".
ידיעה מחורף תרע"ה על בנין הישיבה שנפגע קשות בהפגזה ועל 600 תלמידי הישיבה שנותרו ללא מחסה.

מתוך ספר 'פנקס מלאווא'. ראש הישיבה: רבי אליעזר ניסנבוים ממעזריטש
מתלמידי הישיבה: ר' נתן וישינסקי ור' יעקב משה שטיפנהולץ.

מאמר יקר על הישיבה באוסטרולנקה
נוסדה: בערך תר"פ. ראשי הישיבה: הרב חיים גלאטשטיין וגיסו הרב משה דוד שערף מלטביה. מנהל: ר' משה חיים ביליניצקי גבאי הישיבה: רבי יוסף אברהם נשלסקי חותנו של הרב שמעון אהרן הלוי הרשקוביץ זצ"ל מירושלים-ב"ב.
מתלמידי הישיבה: ר' ברוך משה צימרמן מלונדון.

ראש הישיבה: רבי יואל קליינרמן. ראש ישיבה שני: רבי מאיר סגל. מנהל רוחני: רבי אהרן אגולניק.
פרטים על הסניף:
מאמרו המקיף של ר' לייבל לוין ראה כאן
מאמר נוסף של תלמיד הישיבה ראה כאן

הרה"ח ר' טוביה מקובר מבני-ברק על ישיבת נובהרדוק באוסטרוב ותחילה מספר שורות על ישיבה נוספת שהיתה קיימת לפנים. השנה 1850 (תר"י) אולי טעות.

ראשי הישיבה: רבי מרדכי שימאנוביץ ורבי ישראל רוזנברג. לימים עקר רבי ישראל לסטאשוב שם התמנה כרב ופתח ישיבה נוספת שנטתה בדרכה יותר ללימוד המקובל בישיבות ליטא.
ראשי הבחורים: הרשל חארסונר, איסר זוואנקער ויצחק.
יש לציין כי אוסטרובצא איננה בין ערי השדה הסמוכות לגלילות ליטא.
חלק מן הסניפים הוקמו בערים שהיו חסידיש-ליטוויש כמו אוסטרוב ואוסטרולנקה הסמוכות לגלילות ביאליסטוק ולומז'ה. אך אוסטרובצא זה כבר עמוק בפולין.
מתלמידי הישיבה: ר' אהרן יעקב מרדכי וואלך.

עוד על הישיבה 'בית יוסף' וכן על ישיבת 'בית מאיר'

ר' נתנאל הייטלער'ס ישיבה בווארשא

ז"ל חותנו של ר' נתנאל בהקדמה לס' דברי משה (תר"ע):

חתני היקר הנדבן הגדול הרבני הגביר המפורסם מו"ה נתנאל נ"י במה"ו מרדכי ז"ל הייטלער המפורסם בנדבתו בבנין בית חומה גבוה ברחוב פאווע 51 לצורך תלמוד תורה לפני בני עניים ומוריהם וספריהם,
ובו בהכ"נ גדולה לשם ולתפארת וכלי הבית הקדושים לכל צרכיו,
וגם בית המדרש הגדול וספריו וכל צרכיו ללימוד תורה לפני כל, הכל נתן חתני נ"י הגביר לשם עולם העולה לשמונים אלפים רו"כ ונכתבים בנוטאריוש על שם החברה עזרה בווארשא,
וגם בו ישיבה עבור תלמידים יודעי ספר השומעים שיעור לימוד מפי ראש הישיבה אשר זאת הניח אחריו לקרן קיימת מחותני ז"ל אבי חתני נ"י הגביר המנוח הרבני מה"ו מרדכי ז"ל.

ראש הישיבה היה הגאון רבי רפאל זאב סאקאלאוו, שהי' מתלמידי הגה"ק מסאכטשוב
והי' חתן בעל החלקת יואב. נפטר ג' חשון תרע"ח.
מקצת חידושיו נדפסו בפרפראות לחכמה תרע"ו.
עי' עוד עליו בס' חכמי פולין עמ' תסד.

ידיעה על הנחת אבן הפנה לישיבה - ה' תמוז תרע''א

נוסדה: פסח תרצ"ד. ראש הישיבה: רבי ברוך אשר נודלמן.
מתלמידי הישיבה: ר' מנדל קילשטיין מניו יורק.

על הישיבה בוולברום.

על ישיבת מגדל עוז בזבירצ'ה ועל ישיבתו של הגאון מקוז'יגלוב בעיירה קוזיגלוב ולאחמ"כ בזבירצ'ה
ניתן לראות לאורך כתבה זו עד כמה קשה להלך על החבל הדק שבין הישיבות שהיו במסגרת ישיבתית לבין בתי המדרש שפעלו באופן עצמאי כאשר הבחורים הגו בביהמ"ד העירוני לצד גדולי תורה.
עוד על הישיבה

מעט על 'קיבוץ גבוה' בסוסנוביץ, פנינת הכתר של ישיבות כתר תורה שהקים מכספו הרה"ק רבי שלמה חנוך מראדומסק הי"ד

התקיימה סמוך לפרוץ מלחה"ע הראשונה

בשנות מלחמת העולם הראשונה העתיק הרבי מסטריקוב את חצרו לעיר זגערזש הסמוכה
הוא הקים בה את ישיבת 'בית אהרן' ע"ש אחיו הרה"ק רבי אהרן צבי מביאלא, הרבי הראשון לבית סטריקוב.
שורות על ישיבת 'בית אהרן' סטריקוב בזגיערזש.

על ישיבת 'נחלת אפרים' באמסטוב וראש הישיבה רבי דב בעריש איינהורן הי"ד ראה בספר 'שארית אפרים דב' - מצוי באוצר.
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?107239
כמו"כ ר' 'מרביצי תורה בעולם החסידות' ח"א עמ' רצ"ד ואילך
יחי ראובן (תלמיד הישיבה הרה"ח ר' ראובן פיק לאוי"ט) עמ' 50-63.
תולדות יוסף צבי עמ' שמ"ב ואילך. שם מספר המחבר הרב יוסף צבי ליהמן זצ"ל על הערכתו של רבי אברהמ'לה וינברג לגאון מאמסטוב ולתורתו.
מתלמידי הישיבה: ר' הלל ליברמן, ר' אברהם שחורי, הרב יוסף צבי ליהמן, ר' חיימ'ל גרינברג.

בשנת תרע"ח עם פטירתו של הגאון רבי חיים סולובייציק מבריסק הוקמה לשמו ולזכרו ישיבה בעיר ראדום בשם 'תורת חיים'.
ניסן תרפ"ח:
ידיעה מתוך 'ראדאמער-קעלצער לעבן' ער"פ תרפ"ח על בואו של ראש הישיבה הנודע של 'תורת חיים' בווארשא רבי הירשלה גליקסון חתנו של רבי חיים.
מצו"ב מאמר מתוך ספר ראדום על שלביה השונים של הישיבה המקומית שנפתחה בשנת תרס"ח, עד להקמתה של 'תורת חיים' בשנת תרע"ח. תקופה גם פעלה בנפרד ישיבה מצומצמת ללימודי הוראה.
ראשי הישיבה: רבי מאיר לאשיצער (רובין), רבי אליהו קאזאנאווער (פארבער) ורבי פייבל בורשטין (מתלמידי 'תורת חיים' בווארשא).
כן נזכר במאמר זה אודות ישיבת נובהרדוק שנוסדה בעיר בשנות ה'תר"פ ופעלה כעשור.
מאמר הערכה לזכרו של ראש הישיבה רבי מאיר לאשיצער, בו מופיע כי הישיבה הראשונה בראדום נוסדה ע"י רבי אברהם מאיר מורגנשטרן בן הרבי מלוקוב.

האם הישיבה הזו היא בפולין/גליציה/ליטא?

גאליציא. ראה הצופה לדורו עמ' 58
(הי' אמנם בפולין עיר בשם סטאניסלאווא פלך ווארשא)

כאן מופיעה ישיבת ראדזימין תחת השם שערי תורה
מודעה מיום כ"ח סיון תרע"ז - דער מאמענט

כ"ח תשרי תרע"ו - דער מאמענט

ישיבת שפתי צדיק בטשענסטחוב, בבית מדרשו של הרה"ק בעל ה'שפתי צדיק' מפילץ זי"ע, ישיבה שהתקיימה עד לפרוץ המלחמה.
בין הרמי"ם ימנה הדיין הגאון רבי יוסף פרוקוש שנודע בכינויו "רבי יוסף קיר"ה" ע"ש מוצאו ממדינת מגליציה שהשתייכה ל'מדינת הקיר"ה' של קיסר אוסטריה [ק'יסר י'ר'ום ה'ודו].
שנים רבות קודם לכן בעת שהשפתי צדיק עוד התגורר בגור לימד רבי יוסף את ילדי השפ"צ בגור ובין תלמידיו היה רבי העניך גד ממשיכו של אביו ה'שפתי צדיק'.

ר' ראובן פיק בזכרונותיו מספר שלמד בעיירה בלכטוב שם היה קיים סניף נוסף של 'בית יוסף' נובהרדוק.
כמו"כ מספר על ישיבת 'תורת אליעזר' ראדושיץ ברחוב נובומיעסקא בלודז'.

כתר תורה - טשענסטחוב נוסד: תרפ"ט
ועוד מאמר

ישיבות נוספות בטשענסטחוב: בית התלמוד, עץ חיים.
ישיבת בית התלמוד הוקמה בשנת תר"פ באורח עצמאי ע"י בחורי ביהמ"ד בטשענסטחוב.
השיעורים בכל בוקר נמסרו ע"י הדיין דמתא רבי יוסף קירה כאשר כמובן גם הגאון הנודע רבי וואלוויש בורנשטיין מוסר בה שיעורים מפעם לפעם.
בשאר השעות היו הבחורים המבוגרים לומדים עם הצעירים יותר, בדרך הלימוד שהיתה מקובלת בכל בתי המדרש ברחבי פולין.
כפי שמעידים שרידי התלמידים היו ימיהם מלאים "שמחת החיים וחדוות יצירה" כאשר כוננו במו ידיהם ביהמ"ד לתורה והביאו גדולי תורה למסור שיעורים.
בין תלמידי הישיבה באותם ימים היו האחים הגאונים רבי חיים יוסף יעקובוביץ ורבי יהודה אריה יעבץ (לייבל יעקובוביץ).

להלן שורות מעוררות לב ונפש על יסוד ישיבת עץ חיים בעיצומם של ימי הסער של מלחמת העולם הראשונה (אייר תרע"ז)
ומי שיודע איזה בלבול המוחין עצום היו נערי בני ישראל שרויים באותה תקופה עד כמה יקרים הדברים.

הגמרא אומרת בסוטה תניא אמר רבן שמעון בן גמליאל: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא".
כמה נמלצות מילות אלו על ימי שלהי מלחמת העולם הראשונה. אלו מערכות כבדות היו להשיב דברים על מכונם ולהחזיר את מסגרת בתי המדרשות למקומם (אין הכוונה כעת על תופעת הנשירה שהיתה לאורך כל השנים, אלא בעיקר על המשבר הרוחני שנוצר בסוף מלחמת העולם הראשונה).
יהיו השורות הבאות לעד:

הגאון רבי אלי' זאב נחום (המכונה ר' וואלפיש) בורנשטיין זצ"ל דיין ור"מ בטשענסטחוב, הי' מעורב בכל הישיבות שהיו בטשענסטחוב.

דברי מספד עליו שנדפסו בקובץ בית אברהם דסאכטשוב:

בהיותו בר תריסר הביאו אביו לישיבת רבינו הגדול זצ"ל בסאכטשוב ורבינו זצ"ל הכיר את חילו לאורייתא וספי לי כתורא ומיד התפרסם בין בני הישיבה גדולי התורה לעילוי, ושמה נתפתחו בו כשרונותיו לתורה ולתעודה, ולאחר נשואיו בצי'נסטחוב התמכר לתורה ולמד מתוך התמדה מרובה והיה נחשב בין הבקיאים היחידים במדינתנו.

בעת פרוץ המלחמה האיומה התקין לו שמה בית תלמוד, ישיבה להרבה תלמידים והרביץ תורה, והרבה מגדולי התורה מתלמידיו.

אשתו ניהלה את מסחרו והוא לא הביט על שום מכשולים ולמד והרביץ תורה מתוך עוני ומתוך עושר. לאחרונה מנו אותו עדת צי'נסטחוב לחבר ועד הרבנים בכדי לפאר את קהלתם בשמו.

לדאבוננו זה שנה אשר מחלה איומה דבקתו והיה מסובל ביסורים קשים ומרים רח"ל, אבל בכל זאת לא פסיק פומא מגירסא וקיים אדם כי ימות באהל, באהלה של תורה.
כל עמל משפחתו קהלתו אוהביו ומעריציו המרובים להמציא לו טרף עלתה לדאבוננו בתהו ויום ח' תמוז תרצ"ג עלתה נשמתו הטהורה השמימה לאחר שצוה את ביתו וסידר עניניו והכין את עצמו בקדושה להשיב נשמתו בטהרה כאשר הרואה יראה בצוואתו שאנחנו מעתיקים אותו הלאה,
וכבוד גדול עשו לו במותו ונספד כהלכה מהגאון מקאזאגלוב שליט"א ומשאר גדולי ישראל שבאו שמה לכבודו.

מתוך צוואתו: "להזהיר מלהספיד אין מהצורך, כי מי פתי יסור הנה לומר שקרים כו'... ולא יכתבו עלי שום תוארים, רק שהייתי מרביץ תורה וסברא".

רבי וואלפיש היה דמות מפליאה בדורו, נפטר בדמי ימיו ביום ח' תמוז תרצ"ג, איך הוא היה משפחה עם האבני נזר?

הוא הי' ב"ר אהרן, ב"ר ישראל מאיר, אחי רבי זאב נחום אבד"ק ביאלא.

תיאור על הישיבה בחלם בשנים הסמוכות למלחמת העולם הראשונה, הכותב לא זכר למסור פרטים מדוייקים, אך יש בדברים הרבה טעם לשבח ונקודות לעיון
כפי המשתמע בספר יזכור לקהילת חלם המדובר ב'ישיבה קטנה' כמין 'מכינה' לישיבות ההמשך.
ראשי הישיבה: רבי חיים ברוך ורבי דוד לייב. הר"מ: רבי מאָרדיש.

בספר "תולדות יוסף צבי" עמ' שמ"ז מספר המחבר הרב יוסף צבי ליהמן מטורונטו - א"י, כי הרבי מפיאסצנא מלבד ישיבת דעת משה בווארשא פתח קיבוץ הלכה עבור בחורים ואברכים שהתקיים ברדזימינר שטיבל גענשא 19.
הרב צבי רינקעוויץ היה חתנו של הגאון רבי יצחק פייגענבוים ראב"ד ווארשא. מח"ס 'חלקת צבי' (על אגדות מס' מגילה ואסתר רבה).

על ישיבות ראדזין וליובאוויטש בעיר חעלם.
ראש הישיבה דליובאוויטש: רבי אפרים אונגער.
מנהל ליובאוויטש בחלם: ר' אברהם יצחק קורנבליט
מנהל ראדזין בחלם: אחיו ר' מרדכי צבי קורנבליט

ראש הישיבה רבי אלעזר קעסלאוויטש מו"צ בקראשניק. מרמ"י הישיבה: רבי נחום לייב איידלמן (אבי ר' ישראל מרדכי מפ"ת).
הישיבה התקיימה בבית מדרשו של הרבי ממודז'יץ רחוב ניעצאלא 6 ובישיבה למדו בין 60 ל-100 תלמידים, מפי הרה"ח ר' יקיר יוד ז"ל מתלמידי הישיבה ומזקני חסידי מודז'יץ.

בתרצ"ו הוציאה הישיבה לאור קובץ חידושי תורה בשם "תפארת ישראל".

לקראת זמן קיץ תרצ"ז, ישיבת תפארת ישראל מודז'יץ באוטווצק
שורות על הישיבה מתוך מאמרו של רבי ישראל מרדכי איידלמן "אוטווצק בירת האדמורי"ם" בספר יזכור לקהילת אוטווצק עמ' 156.

בית מאיר דאסטראווצע בלודז'. רחוב פולנוצנה 5.

רמ"י הישיבה: הרב לייביש רוזנברג מו"צ לודז', הרב זעליג רוזנשטיין מו"צ בלודז', חתנו הרב משה יהודה קערשנבוים אבד"ק וושיניובה גורה (עיירת נופש ידועה סמוך ללודז') ואנדז'ייב ונוספים

הרב ליבוש רוזנברג היה תלמידו המובהק של הגה''ק מאסטראווצא. והוא אשר סידר והוציא לאור את הספר 'אור תורה' מרבו.
רבי משה יהודה קערשנבוים הו"ל לאור את הקבצים התורניים 'דגל הרבנים' ו'דגל הצעירים' ביחד עם הרב אברהם מרדכי מרוקו הי"ד אבד"ק זאלטשוב וזעלוב מחשובי הרבנים בחצר הקודש אלכסנדר.

הווי בית המדרש בחעלם
שורות מרטיטות ונדירות

בחמלניק היתה קיימת ישיבת 'בית יוסף' דנובהרדוק ולאחר מכן נפתחה גם ישיבת חב"ד.
ראש הישיבה: רבי מרדכי קורקנובר, לפנים ראש הישיבה בטומשוב-לובלסק. המנהל: ר' יואל קליינמן מחרקוב, ממייסדי רשת הישיבות.
להלן שורות מרשימתו: של משה זאָנשיין מת"א: