פורום אוצר החכמה

מתלמידי סלבודקה [?] חתנו של הגר"ח טעלזער היה רבה של העיירה ז'ידיק וחיבר את הספר שדה יצחק שבו כלולים התכתבויות עם כמה מרבני הדור. מי יכול להוסיף עוד

לא סתם מתלמידי סלבודקא, שמעתי מהרש"ח דומב (מו"ל המשך חכמה) ששמע מר' טוביה לסיצין כי כשבא ללמוד בישיבת סלבדוקא היה ר' יצחק בחיר הישיבה!
הרש"ח דאג להדפיס את הספר בשנית (ע"י ר' שריה לנדו).
בשדה יצחק כותב המחבר על כמה דו"ד שהיו לו מול גאון הדור הגרמ"ש, ואף הדפיס שם הערות על סדר המשך חכמה.

היה ת"ח בשם ר' יוסף ביגון הי"ד, מגדולי עסקני אגו"י שלפני השואה ומסופריה הדגולים, מפארי גידוליה של ישיבת מיר, האם היה לו איזה קשר עם ר' יצחק דנן?
ראה ערך על על ר' יוסף באלה אזכרה.

מתוך חורבן ליטע של ר' אפרים אשרי (אין באוצר לע"ע)

האם הזמר ירחמיאל ביגון הוא מזה המשפחה?
http://en.wikipedia.org/wiki/Miami_Boys_Choir

מהקצת שנברתי בתולדות יוצאי איזור וואהלין ורוסיא הלבנה, השם בֶגוּן היה שכיח למדאי. הרבה מהם היו חסידי סטאלין.
גם מנחם בגין נקרא בגון מעיקרא ומוצאו מבריסק.

על רבי יוסף ביגון נכתב כאן
viewtopic.php?f=19&t=24732&hilit=%D7%91%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F#p249122

וכאן תמונה של רבי יצחק בגון גאב"ד ראדווילישקי
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 97#p123260
וכאן נמצא משפחת בוגן יכול להיות שזה גם קשור
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 7300000009

אם כבר דנו בשם בגון, אזכיר עוד שני רבנים שיתכן ששייכים לאותן משפחות

א) הגאון רבי ישכר בער המסדר ספר מעשה רב להגר"א זצ"ל, נזכר בחתימת שם "בהגאון". בישורון כרך כא עמוד תשצד הערה 57 ניסה ר"ד קמנצקי לדחות דעה זו, וס"ל ש"בהגאון" רומז להיותו נצר למשפחת גאונים. לכאורה זה דחוק, בפרט שבשני הדוגמאות שהביא שם בעצמו, לא משמע שיש שם שאליו יתקשר תיבת בהגאון. ויותר נראה שזה שם משפחתו בהגאון-באגון.

ב) הרה"ג ר' חיים ב"ר משה גרשון באגין, רב החסידי דעיר ביחוב ישן, מחסידי חב"ד-ליאדי-קאפוסט-באברויסק. מתולדותיו כתב ר"י מונדשיין בקובץ זכור לאברהם תשנ"ו עמ' רחצ (נמצא באוצר, וגם במאמרי מונדשיין)

האם מו"ל ילקוט ידיעות האמת הרב יוסף ביגון מאותה משפחה?

מתעמק כתב:אם כבר דנו בשם בגון, אזכיר עוד שני רבנים שיתכן ששייכים לאותן משפחות

א) הגאון רבי ישכר בער המסדר ספר מעשה רב להגר"א זצ"ל, נזכר בחתימת שם "בהגאון". בישורון כרך כא עמוד תשצד הערה 57 ניסה ר"ד קמנצקי לדחות דעה זו, וס"ל ש"בהגאון" רומז להיותו נצר למשפחת גאונים. לכאורה זה דחוק, בפרט שבשני הדוגמאות שהביא שם בעצמו, לא משמע שיש שם שאליו יתקשר תיבת בהגאון. ויותר נראה שזה שם משפחתו בהגאון-באגון.[/url])

כפי הבנתי ונ"ל שכך מצאתי באיזהו מקומן רבי יששכר בער בעל מעשה רב ומשנת שכיר נקרא בהגאון, על היותו בנו של הגאון רבי תנחום ראב"ד הוראדנא, שהיה ראב"ד לאחר רבי בנימין ברודא אב"ד אחרון דהוראדנא, ועל היות רבי תנחום גאון מפורסם לבני דורו נקרא בנו בהגאון על שמו.

אוצר החכמה כתב:האם מו"ל ילקוט ידיעות האמת הרב יוסף ביגון מאותה משפחה?

כמדומני שכבר שאלתי על שמו למעלה.

בדרך השגחה פרטית ממש, נודע לי אתמול על קבר אחד בבית החיים "מונטיפיורי" שבעיר ניו יורק, שהוא מצבת קברו של אביו של הג"ר יצחק בעגון הי"ד.
אתמול ישבתי עם ידען אחד חסיד סטולין בארה"ב, ושמו הרב יהודה זבולן קליטניק נר"ו. ועברנו על תמונות של החלקה הסטולינאית שבבית החיים הנ"ל, שהיתה שייכת לחברת בית אהרן וישראל חסידי סטולין במורד המזרחי של עיר ניו יורק.
בין המצבות שצילמתי היה אחד בשם "ר' זיסקינד בעגון". כשהראיתי לו את הקבר, הוא אמר לי כהערה, שמדובר בקרוב משפחה שלו, ושגם הוא שמע עליו שהתגורר בארה"ב אבל מעולם לא ידע היכן נקבר. כהערה צדדית אמר לי, שרבי זיסקינד בגון זה היה מחותנו של הגר"ח מטלז, כי בנו הג"ר יצחק היה חתנו של רבי חיים מטעלז זצ"ל!
ר' זיסקינד בגון התגורר בארה"ב כבר משנות התר"ס ואילך.
רצו"ב תמונת הקבר.

רגלי חסידיו ישמור!

ישבב תודה רבה מאד! חיפוש באוצר לא מעלה זכר לשם אביו של ר' יצחק (המוזכר בשער הספר רא"ז =ר' אלכסנדר זיסקינד) והידיעה שלך מעניינת מאד.
אגב כך ראיתי באוצר שר' יצחק נולד בתרנ"ח בלהישין פלך מינסק, הוי אומר שבתרנ"ח עוד היה אביו שם, קצת משונה לומר שבהיותו בן שנתיים השאירו אביו בליטא אבל מי יודע הנסיבות ואולי גם הוא היה איתו בארה"ב?
עוד ראיתי שלר' יצחק היו שתי בנות ושניהם נהרגו עמו כך שלא נותר ממנו זרע רח"ל.
ר' משה צינוביץ כותב שר' יצחק נטה למזרחי ובשל כך עורר עליו התנגדות שבגינה לא קבל משרה בישיבת טעלז שחמיו כיהן בה כר"י (אם כי כמדומה שר"ח טעלזער היה שכיר בישיבה ולא בעה"ב וממילא אין כאן כ"כ תמיהה).
עוד יצא באוצר שבמפקד מסוים שנעשה בקרלין (כנראה בזמן ר"א הגדול, אבל לא בדקתי בדיוק) מופיע שם: יצחק בעגון...
הרוצה למצוא הכל יקיש באוצר: יצחק ב[ע][י]גון.

תודה ידידנו הרב ישבב על הידיעה. מעניין מה שרשום במצבה שהלך בדרכי החסידות, ואילו בנו כנראה הלך בדרכי הליטאים..
אי"ס, אתה בטוח שנולד בתרנ"ח? א"כ בשנות הצ' הוא היה פחות מארבעים, ואם הזיהוי באשכול הסמוך נכון, הוא נראה שם יותר מזה.

עכשיו אני רואה שהתמונה שהועלתה כאן למעלה אכן נראה דומה להתמונה ההיא, אבל א"כ ר' יצחק הוא העומד בצד שמאל ולא בצד ימין אם הזקן הלבן הארוך. רק עדיין נשאר לברר אם שנת לידתו נכונה.

כך רושם ר"א אשרי ברשימת רבני ליטא הנהרגים בספרו ממעמקים ח"ה וכך רשום בספר חורבן ישיבת טע"ז של ר"א סורוצין שנהרג בתש"א בהיותו בן מ"ג שנה.
גם התמונה שהעליתי באשכול זה נראה הרבה יותר זקן, (האמת שיש תמונה מאד דומה מרא"צ קאמאי הי"ד, מדובר כאן על פגישה עם איזה גלח ראשי עם לחם ומים אאל"ט, כמדומה שהתמונה עם רא"צ קמאאי היתה כאן בפורום פעם)

הגר"ח טלזר נפטר בשנת תר"ץ בהיותו כבן ששים ושתים, כך שחתנו לא יכול להיות הרבה יותר מבוגר מזה.
אגב, בנו ר' עזריאל התמנה במקומו, והוא היה צעיר בשנים מר' יצחק, ומאשתו השניה של הגר"ח ואילו אשת ר' יצחק היתה בת אשתו הראשונה.

עפ"י המצבה: רא"ז בעגון נולד בשנת תרכא - תרכב - 1861 - 1862.

מהעולה מתוך פנקס הח"ק של חסידי סטולין בניו יורק, ר' אלכסנדר זיסקינד בעגון [שתמונת מצבתו מובאת לעיל], נכנס כחבר בח"ק בחודש אב תרס"ד, יולי 1904, וסביר להניח שהגיע אז.[זה היה אחד הדברים הראשונים שהיו עושים אז כשאך ניסו כף רגלם הצג על הארץ ההיא, שכן במקרה של פטירה פתאומית לא היתה יכולת לסמוך על קרובים וכדו' ורק כך היה אפשר לוודא שיבואו לקבר ישראל.]
הרבה מהאנשים הראשונים הגיעו בלי משפחתם, וכשנשתקעו וצברו פרוטה לפרוטה, אם צלחה ידם מעט, שלחו והביאו את משפחותיהם אליהם.
אך מאידך אני מוצא שר' אלכסנדר זיסקין בעגון - בערקאוו [ז"א בן ר' דוב - זהה למצבה הנ"ל] מצוי ברשימת המצביעים בבחירות, באיזור פינסק, בשנת תרס"ו - 1906. ומסתמא הכוונה למשפחתו, אע"פ שהוא כבר היה בארה"ב.

ועתה מצאתי בעז"ה רשימת "SISKIN BEGUN" המתפרנס כחייט, שנסע מהמבורג ללונדון ב7 במאי 1904. [תחנת ביניים בדרכו לארה"ב]. זה תואם לפנקס הח"ק, שנכנס אח"כ בחודש אב של שנה ההיא לח"ק.

אבל במסמך בקשת האזרחות של רא"ז, המתוארך 1924, כתוב כך:
ZISKIN BEGUN
מתפרנס כחייט
נולד בפינסק ב10 במרץ 1862,
היגר לארה"ב בשנת 1922. [זה אינו סתירה ללעיל, שהיגר ב1904. כי מצאתי שהרבה נהגו כך לרשום במסמך רק אודות פעם האחרון ששהו בארה"ב, ולא הזכירו שנסעו וחזרו וכדו'. ואקוה שיחכימוני לפשר הדבר.]
אשתו "אלטא" נפטרה באירופה בשנת 1912.
הוא רושם את צאצאיו [כולם נולדו ברוסיה], עם מקומות מושבותיהם:
1) שרה - נ' 1881, מתגוררת אתו בברוקלין.
2) נתן [או נחמן] - 1885 - ברוקלין.
3) נחמה - 1897 - מתגוררת בפולין.
4) בערטא - 1897 - (תאומה של נחמה) - ברוקלין.
5) איידא - 1901 - ברוקלין.

את נחמה הוא מונה, למרות שאינה גרה איתו בארה"ב. אבל הוא אינו מונה בן בשם יצחק. שאר הנתונים תואמים, ואם אמנם מדובר באבי הגר"י, וכעדות הידען הרב קליטניק הנ"ל, כנראה נולד בין התאומות ובין איידא.

כל זה מצריך קצת חקירה ודרישה.

בישורון כא כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 99&hilite=
מובא הג"ר אפרים זאב גרבוז נתיייתם בצעירותו קודם הבר מצוה, ובן עירו לאהישין הג"ר יצחק ביגון פרש כנפו עליו וגידלו לתפארת.

ברשומות המהגרים בעליס איילנד ניו יורק, כתוב שזיסקינד ביעגון היגר הגיע לארה"ב בMAY 1904. ורואים שם שהגיע לבד - אין שם שום משפחה שלו.

במאמרו של ר' בצלאל דבליצקי בישורון על הדברי יחזקאל, בדברים אודות הספר, נכתב בין היתר כי יש בספר גם חידושים הלכתיים שלא קדמוהו וכו' וכדוגמא הובא שם חידושו של הדבר"י (סי' מ') שכיון שפרישה באבר חי חיב עליה בכל העריות א"כ הו"ה דקני לענין קידושין ובזה יישב קושיא חריפה של החי' הרי"ם. יעו"ש. והרב המכנה עצמו כהן, שלח לי באישי שכבר קדמוהו לדבר"י בזה בספר שדה יצחק לר' יצחק בעגון סו"ס י"ב ושם הביא שגם רמז ע"ז הדב"א (ובמקום שאתה מוצא חכמתו שם אתה מצוא עוונתנותו ששלח לי באישי ולא בפומבי...):

ובכן להקים שם להגה"ק ר' יצחק אני מעתיק דבריו הנעימים:

'...לענין יבום וקדושין נראה לי מצד הסברא דלא קני בפרישה וכו' דענין ביאת יבום וקדושין שונה במובנה ובמהותה לפי הסברא מענין ביאת עריות ושאר איסורי הביאה, דבאיסורי ביאה הוי הנאת הביאה מעיקר האיסור, אבל ביבום עיקר המטרה לא ההנאה רק הביאה, דהתורה גילתה שגדר היבום הוא 'להקים לאחיו שם', ולא מיבעי לפי"מ שכתבו התוס' ביבמות דף נג, ב ד"ה שאנסוהו, דאפילו למ"ד משמש מת בעריות חייב, לענין יבום בעינן ביאה דרך הקמת שם דודאי מסתבר דגם פרישה לא הוי דרך הקמת שם, אלא אפי' לפי"מ שכחב שם הר"י מקודם דלמ"ד משמש מת בעריות חייב גם ביבמה קונה, ג"כ מסתבר דפרישה גרע, דבפרישה אין שם ביאה כלל רק הנאת ביאה, וביבום העיקר עצם הביאה וכן ביאת הקדושין דקניא מסתבר דהוי גדר אישות דשייך יותר בביאה לא בפרישה. ואם האמת כדברנו אמרתי לבאר בזה שינוי לשון המקרא שידוקדק לפו"ז בכי טוב, דבאיסורי ביאה כתיב לשון 'גילוי ערוה' 'שכיבה' וכדומה (ויקרא י"ח י"ט כ') דגם פרישה נכללת במובן זה, אבל גבי יבום כתיב לשון 'ביאה', 'יבמה יבא עליה' (דברים כ"ה) ובקדושין כתיב לשון 'בעילה' דמה שנקנית בביאה ילפינן מבעלת בעל (שם כ"ב) או מובעלה (שם כ"ד) כדאיתא בקדושין דף ט, ב. ע"ש ופרישה אינה נכללת כל כך בלשון זה אכן זה לא כבר ראיתי בדבר אברהם חלק א' סימן כ"ו שנראה מדבריו שנקם לדבר פשוט שפרישה מהני בקדושי אשה דכמו דיציאה הויא כביאה גמורה בכל העריות ה"ה לענין קידושין ע"ש. ולאחר שכתבתי מזה להגאון הגדול האמיתי מרן בעל הדבר אברהם גאב"ד דקאוונא שליט"א כתב אלי: ב"ה כ"ב אדר תרצ"א קאוונע. אל מע"כ ידידי ורב חביבי וכו' הגיעתי יקרתו וכו' וגם אנכי לא טפלתי בו בספרי כלל אלא נאמר דרך אגב וגררא, ומקופיא נראה דהיינו הך דקיחה קיחה ואין גז,ש למצחה והנני ידידו וכו' אברהם דובער כהנא שפירא.

מצד הסברא לכאורה פרישה שוה ממש לשלכ"ד, והרי שלכ"ד קונה ביבמה ובקידושין, ודו"ק.
אך לפום ריהטא לא הדברי יחזקאל ולא השדה יצחק העירו בזה, וצ"ע, ואם ריק היא ממני.

מחולת המחנים כתב:

מתעמק כתב:אם כבר דנו בשם בגון, אזכיר עוד שני רבנים שיתכן ששייכים לאותן משפחות

א) הגאון רבי ישכר בער המסדר ספר מעשה רב להגר"א זצ"ל, נזכר בחתימת שם "בהגאון". בישורון כרך כא עמוד תשצד הערה 57 ניסה ר"ד קמנצקי לדחות דעה זו, וס"ל ש"בהגאון" רומז להיותו נצר למשפחת גאונים. לכאורה זה דחוק, בפרט שבשני הדוגמאות שהביא שם בעצמו, לא משמע שיש שם שאליו יתקשר תיבת בהגאון. ויותר נראה שזה שם משפחתו בהגאון-באגון.

כפי הבנתי ונ"ל שכך מצאתי באיזהו מקומן רבי יששכר בער בעל מעשה רב ומשנת שכיר נקרא בהגאון, על היותו בנו של הגאון רבי תנחום ראב"ד הוראדנא, שהיה ראב"ד לאחר רבי בנימין ברודא אב"ד אחרון דהוראדנא, ועל היות רבי תנחום גאון מפורסם לבני דורו נקרא בנו בהגאון על שמו.

לא הבנתי, הרי רבי ישכר בער חותם הקדמתו לספר מעשה רב (מצוטט שם בישורון שבלינק דלעיל) ישכר בער באמ"ו הרב הגאון מוהר"ר תנחום זלה"ה בהגאון. ואיך ס"ד שבהגאון חוזר על היותו בן הגאון רבי תנחום.
או שלא הבנתי נכון, וכוונתו דמר, שנכון ששם משפחתו היה בהגאון, אבל וודאי אין לו קשר לשאר משפחות באגון, משום ששם בהגאון ניתן לו לסיבה מיוחדת על היותו בן גאון. אך גם זה אם קבלה נקבל, אבל מסברא לא מסתבר, ובפרט רבי תנחום לא היה הגאון היחידי בדורו, ושאר בני הגאונים לא זכו לשם כזה.

מתעמק כתב:מצד הסברא לכאורה פרישה שוה ממש לשלכ"ד, והרי שלכ"ד קונה ביבמה ובקידושין, ודו"ק.
אך לפום ריהטא לא הדברי יחזקאל ולא השדה יצחק העירו בזה, וצ"ע, ואם ריק היא ממני.

הערה נכונה. השדה יצחק כן נוגע בזה רק שאני בהעתקה השמטתי. (שלכ"ד איתרבי שחשיב ביאה ופרישה לא).

ישבב הסופר כתב:עפ"י המצבה: רא"ז בעגון נולד בשנת תרכא - תרכב - 1861 - 1862.

מהעולה מתוך פנקס הח"ק של חסידי סטולין בניו יורק, ר' אלכסנדר זיסקינד בעגון [שתמונת מצבתו מובאת לעיל], נכנס כחבר בח"ק בחודש אב תרס"ד, יולי 1904, וסביר להניח שהגיע אז.[זה היה אחד הדברים הראשונים שהיו עושים אז כשאך ניסו כף רגלם הצג על הארץ ההיא, שכן במקרה של פטירה פתאומית לא היתה יכולת לסמוך על קרובים וכדו' ורק כך היה אפשר לוודא שיבואו לקבר ישראל.]
הרבה מהאנשים הראשונים הגיעו בלי משפחתם, וכשנשתקעו וצברו פרוטה לפרוטה, אם צלחה ידם מעט, שלחו והביאו את משפחותיהם אליהם.
אך מאידך אני מוצא שר' אלכסנדר זיסקין בעגון - בערקאוו [ז"א בן ר' דוב - זהה למצבה הנ"ל] מצוי ברשימת המצביעים בבחירות, באיזור פינסק, בשנת תרס"ו - 1906. ומסתמא הכוונה למשפחתו, אע"פ שהוא כבר היה בארה"ב.

ועתה מצאתי בעז"ה רשימת "SISKIN BEGUN" המתפרנס כחייט, שנסע מהמבורג ללונדון ב7 במאי 1904. [תחנת ביניים בדרכו לארה"ב]. זה תואם לפנקס הח"ק, שנכנס אח"כ בחודש אב של שנה ההיא לח"ק.

אבל במסמך בקשת האזרחות של רא"ז, המתוארך 1924, כתוב כך:
ZISKIN BEGUN
מתפרנס כחייט
נולד בפינסק ב10 במרץ 1862,
היגר לארה"ב בשנת 1922. [זה אינו סתירה ללעיל, שהיגר ב1904. כי מצאתי שהרבה נהגו כך לרשום במסמך רק אודות פעם האחרון ששהו בארה"ב, ולא הזכירו שנסעו וחזרו וכדו'. ואקוה שיחכימוני לפשר הדבר.]
אשתו "אלטא" נפטרה באירופה בשנת 1912.
הוא רושם את צאצאיו [כולם נולדו ברוסיה], עם מקומות מושבותיהם:
1) שרה - נ' 1881, מתגוררת אתו בברוקלין.
2) נתן [או נחמן] - 1885 - ברוקלין.
3) נחמה - 1897 - מתגוררת בפולין.
4) בערטא - 1897 - (תאומה של נחמה) - ברוקלין.
5) איידא - 1901 - ברוקלין.

את נחמה הוא מונה, למרות שאינה גרה איתו בארה"ב. אבל הוא אינו מונה בן בשם יצחק. שאר הנתונים תואמים, ואם אמנם מדובר באבי הגר"י, וכעדות הידען הרב קליטניק הנ"ל, כנראה נולד בין התאומות ובין איידא.

כל זה מצריך קצת חקירה ודרישה.

האם ידוע אם רא"ז נישא בשנית?

בעניין משפחת בעגון - אנצל במה זו לשאול המבינים במשפחה זו לענפי':

הסבא רבה של סבתי (היא נולדה בתרפ"ג [וכבר שבקה חיים] לשם קונטקסט), הי' ר' יוסף(?) בעגון, שפעם סייע לישיבת וואלאז'ין (במובן כספי) בעת צר להם. תמונתו מצורפת בזה, ויש לנו מסכת עירובין מתוך ה"ווילנא ש"ס" שלו. אמנם אצלנו במשפחה - כמעט ואין לו ידיעות עליו יותר מזה.

א) הידוע באם הוא שייך למשפחת בעגון של נשוא האשכול?
ב) בין אם קשור להנ"ל או לא - למי שיש לו יתר פרטים אודותיו - אודה ואשמח מאד לקבלם.

מנצלת במה זו כדי לחפש מידע על הרב יוסף ביגון הי"ד
אני צאצאית של הרב שלום מנשה רוזנבלום מבריסק. (דור חמישי). הובא לידיעתי שהרב ביגון היה נין של הרב שלום מנשה.

הצלחתי למצוא מידע ששם אביו היה בנימין ושם אימו רחל.
אני מנסה לברר מי היו הוריה של רחל ? יתכן ששם אביה שמואל בן אליעזר ?

אשמח לקבל תגובות ורעיונות לחיפוש

תודה דינה

הרב אהרן בגון רב דיפעת. האם יש לו קשר לבגון הנ"ל?

אינני יודעת אם הרב אהרון ביגון שייך למשפחה.
אשמח לקבל יותר מידע

דינה

איש_ספר כתב:אגב כך ראיתי באוצר שר' יצחק נולד בתרנ"ח בלהישין פלך מינסק, הוי אומר שבתרנ"ח עוד היה אביו שם, קצת משונה לומר שבהיותו בן שנתיים השאירו אביו בליטא אבל מי יודע הנסיבות ואולי גם הוא היה איתו בארה"ב?

גם צע"ק כיצד אימץ את הגרא"ז גרבוז שנולד בתרס"ג ולפ"ז היה צעיר ממנו בכחמש שנים בלבד...