פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:תמונה יפה, מסתם התמונה הוא מעת ביקורו של הדבר אברהם בארה"ב

תוך כדי דיבור כתב:ייש"כ להרב איש ספר על השלמת המידע החשוב מכתב ומע"פ. ולתועלת העניין אסכם כאן את הרשימה השלמה של צאצאי ה'דבר אברהם' בדור הראשון, עם מעט השלמות:

רבי אברהם דובער כהנא שפירא היה נשוי לשרה רחל פרלמן, בתו של 'הגדול ממינסק', אותה נשא בער"ח ניסן תרנ"ד (כשנתיים לפני פטירת אביה). נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת:
1. הבן הבכור, פרופ' חיים נחמן שפירא (תרנ"ה-תש"ד). למד תורה בין השאר אצל אביו, ואחר כך רכש חכמה כללית בוינה, ושב לקובנה ונתמנה שם למרצה באוניברסיטה. חיבר ספרים שונים. בגטו היה פעיל במסירות נפש למען אחרים. נעק"ד עם אמו ושני ילדיו.
2. הבן השני, הקרוי על שם סבו, עו"ד ירוחם יהודה ליב (ליאון) שפירא, יליד תרנ"ז, הגיע לארה"ב לפני השואה וממושבו בניו יורק הוציא לאור את הכרך האחרון של 'דבר אברהם', שהספיק לקבל מאביו.
3. הבת, שיינה (שיינדל), נולדה בתרנ"ח/תרנ"ט, נישאה לאדם בשם קרפמן, חיה בפנים רוסיה (כך כנראה ניצלה מן השואה). נפטרה בשנות התש"ל לכל המוקדם.
4. הרביעי, ד"ר נח שפירא (תר"ס-תשכ"ד), למד בסלבודקה הסמוכה, אח"כ פנה כמו אחיו הבכור לרכוש חכמה כללית, באוניברסיטת ברלין, וכמותו שב לקובנה, בתרפ"ו, להרצות באוניברסיטה. מאוחר יותר היה מנהל בית ספר במריאמפול, עד עלייתו לארץ בתרצ"ה. חי בתל אביב עד פטירתו ממחלה.
5. בן הזקונים, ר' יעקב שפירא (תרס"ב-תשמ"ד), עלה גם הוא לארץ לפני השואה, היה נשוי למינה אסתר לבית טרייסמן, כמו אחיו התגורר תחילה בתל אביב, ואחר כך בהרצליה.

מיללער כתב:

תוך כדי דיבור כתב:ייש"כ להרב איש ספר על השלמת המידע החשוב מכתב ומע"פ. ולתועלת העניין אסכם כאן את הרשימה השלמה של צאצאי ה'דבר אברהם' בדור הראשון, עם מעט השלמות:

רבי אברהם דובער כהנא שפירא היה נשוי לשרה רחל פרלמן, בתו של 'הגדול ממינסק', אותה נשא בער"ח ניסן תרנ"ד (כשנתיים לפני פטירת אביה). נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת:
1. הבן הבכור, פרופ' חיים נחמן שפירא (תרנ"ה-תש"ד). למד תורה בין השאר אצל אביו, ואחר כך רכש חכמה כללית בוינה, ושב לקובנה ונתמנה שם למרצה באוניברסיטה. חיבר ספרים שונים. בגטו היה פעיל במסירות נפש למען אחרים. נעק"ד עם אמו ושני ילדיו.
2. הבן השני, הקרוי על שם סבו, עו"ד ירוחם יהודה ליב (ליאון) שפירא, יליד תרנ"ז, הגיע לארה"ב לפני השואה וממושבו בניו יורק הוציא לאור את הכרך האחרון של 'דבר אברהם', שהספיק לקבל מאביו.
3. הבת, שיינה (שיינדל), נולדה בתרנ"ח/תרנ"ט, נישאה לאדם בשם קרפמן, חיה בפנים רוסיה (כך כנראה ניצלה מן השואה). נפטרה בשנות התש"ל לכל המוקדם.
4. הרביעי, ד"ר נח שפירא (תר"ס-תשכ"ד), למד בסלבודקה הסמוכה, אח"כ פנה כמו אחיו הבכור לרכוש חכמה כללית, באוניברסיטת ברלין, וכמותו שב לקובנה, בתרפ"ו, להרצות באוניברסיטה. מאוחר יותר היה מנהל בית ספר במריאמפול, עד עלייתו לארץ בתרצ"ה. חי בתל אביב עד פטירתו ממחלה.
5. בן הזקונים, ר' יעקב שפירא (תרס"ב-תשמ"ד), עלה גם הוא לארץ לפני השואה, היה נשוי למינה אסתר לבית טרייסמן, כמו אחיו התגורר תחילה בתל אביב, ואחר כך בהרצליה.

הבן השני ליב הנ"ל נשא לאשה את מרת העניא ב"ר חיים לייבאוויץ (אולי מדובר ברח"ד ליבוביץ אחיינו של הח"ח שנזכר פה?) רב בברוקלין, בשנת תר"ץ, וכנראה מהמודעה דלהלן, אביו הדבר אברהם הגיע לארה"ב להחתונה, האם נשארו תמונות מאותה הביקור?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=28

מיללער כתב:מצאתי שחותנו של ירוחם יהודה ליב (ליאן) שפירא לא היה רח"ד לייבאוויץ הנ"ל, אלא מישהוא אחר, הנה מודעה מעיתון ברוקלין דיילי איגל בפטירתו של ר' חיים לאבאוויץ רב בבורו פארק - קיץ שנת תרח"צ - פרטים ביוגרפיים עליו; תלמיד ישיבת טעלז, התוגרר בארה"ק לפני הגירתו לארה"ב, היה גיסו של רח"י בלוך בעל דברי חביבא אב"ד זשורסי סיטי ומחותנו של הדבר אברהם כנ"ל, שימש כרב בברוקלין עד לפטירתו בגיל 63 - מי יודע על מי מדובר?

מיללער כתב:
מכתבו של ליאון שפירא לר"ח בלוך עם פרטים ביוגרפיים על אביו הדבר אברהם וזקנו הגדול ממינסק:

(תרגום חפשי)
פברואר 28 1955
כבוד ה' בלוך החשוב (או הרב בלוך)

על שאלותיו אגיב באינפורמציה דלהלן:
1) זקני הגדול ממינסק שמו היה ר' ירוחם יהודה ליב פערלמאן, נפטר ז' שבט תרנ"ו, לא יודע בדיוק מתי נולד היה בן 64 שנה כשנפטר. ספרו שאני מכיר הוא 'אור גדול' שו"ת וחוץ מזה ישנו חידושיו על משניות שנדפסו במשניות ווילנא וחידושיו על הש"ס שנדפסו בש"ס ווילנא, ועל השאלה אם נשארו כתבי יד שלא נדפסו, לא חושב.
2) אבי זצ"ל הרב מקובנא הגאון והצדיק ר' אברם דובער כהנא שפירא נולד בקוברין מוצאי יוה"כ שנת תרל"א ונפטר בהגטו מקובנא כ"ב אדר א' תש"ג, ספריו היקרים נודעים בשם 'דבר אברהם' ג' חלקים יש מהם שו"ת והלכה וחלק הרביעי הוא 'דבר אברהם - חלק הדרוש' חלק ג' שו"ת וחלק ד' כבר נדפסו פה בניו יורק אחר פטירתו.
אם נצרך ואוכל לעזור עם פרטים נוספים, תודיע לי
בכבוד, ל. שפירא

פלגינן כתב:נתבקשתי להגיב:
בארימטע איננו [ה]מפורסמים, אלא המהוללים.

דעת_האברך כתב:בשבעה על הג"ר נתן שולמן זצ"ל שמעתי מבנו שאביו סיפר כי בהיותו ילד כבן 10 התפרסמו דברי הצורר הנאצי כי בדעתו להשמיד את כל היהודים, והוא אמר לאמו שכדאי לברוח מליטא ולחבור לאבא בארצות הברית כל עוד הדבר אפשרי. אמו הלכה לשאול את הדבר אברהם, שהיה לדברי הגר"נ שולמן "היהודי הפיקח ביותר בליטא", האם אכן כדאי לצאת כדעת בנה, אולם הדבר אברהם ענה לה שלא מסתבר שהנאצי יהרוג גם נשים וילדים ולכן אינם בסכנת נפשות... לאחר זמן, כשכבר הוברר לכל כוונתו הרצינית של הצורר ימח שמו וזכרו, כבר היה מאוחר מדי לברוח.
הרב שולמן היה מביא מעשה זה כדוגמא איך לפעמים דווקא ילד יודע לקרוא את המציאות יותר טוב מאשר האדם החכם והפיקח ביותר, דוקא משום שהאדם הפיקח שבוי בסטיגמות ובדיעות מוקדמות שמשפיעות על תפיסת המציאות שלו.

מיללער כתב:

מיללער כתב:

תוך כדי דיבור כתב:ייש"כ להרב איש ספר על השלמת המידע החשוב מכתב ומע"פ. ולתועלת העניין אסכם כאן את הרשימה השלמה של צאצאי ה'דבר אברהם' בדור הראשון, עם מעט השלמות:

רבי אברהם דובער כהנא שפירא היה נשוי לשרה רחל פרלמן, בתו של 'הגדול ממינסק', אותה נשא בער"ח ניסן תרנ"ד (כשנתיים לפני פטירת אביה). נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת:
1. הבן הבכור, פרופ' חיים נחמן שפירא (תרנ"ה-תש"ד). למד תורה בין השאר אצל אביו, ואחר כך רכש חכמה כללית בוינה, ושב לקובנה ונתמנה שם למרצה באוניברסיטה. חיבר ספרים שונים. בגטו היה פעיל במסירות נפש למען אחרים. נעק"ד עם אמו ושני ילדיו.
2. הבן השני, הקרוי על שם סבו, עו"ד ירוחם יהודה ליב (ליאון) שפירא, יליד תרנ"ז, הגיע לארה"ב לפני השואה וממושבו בניו יורק הוציא לאור את הכרך האחרון של 'דבר אברהם', שהספיק לקבל מאביו.
3. הבת, שיינה (שיינדל), נולדה בתרנ"ח/תרנ"ט, נישאה לאדם בשם קרפמן, חיה בפנים רוסיה (כך כנראה ניצלה מן השואה). נפטרה בשנות התש"ל לכל המוקדם.
4. הרביעי, ד"ר נח שפירא (תר"ס-תשכ"ד), למד בסלבודקה הסמוכה, אח"כ פנה כמו אחיו הבכור לרכוש חכמה כללית, באוניברסיטת ברלין, וכמותו שב לקובנה, בתרפ"ו, להרצות באוניברסיטה. מאוחר יותר היה מנהל בית ספר במריאמפול, עד עלייתו לארץ בתרצ"ה. חי בתל אביב עד פטירתו ממחלה.
5. בן הזקונים, ר' יעקב שפירא (תרס"ב-תשמ"ד), עלה גם הוא לארץ לפני השואה, היה נשוי למינה אסתר לבית טרייסמן, כמו אחיו התגורר תחילה בתל אביב, ואחר כך בהרצליה.

הבן השני ליב הנ"ל נשא לאשה את מרת העניא ב"ר חיים לייבאוויץ (אולי מדובר ברח"ד ליבוביץ אחיינו של הח"ח שנזכר פה?) רב בברוקלין, בשנת תר"ץ, וכנראה מהמודעה דלהלן, אביו הדבר אברהם הגיע לארה"ב להחתונה, האם נשארו תמונות מאותה הביקור?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=28

מצאתי שחותנו של ירוחם יהודה ליב (ליאן) שפירא לא היה רח"ד לייבאוויץ הנ"ל, אלא מישהוא אחר, הנה מודעה מעיתון ברוקלין דיילי איגל בפטירתו של ר' חיים לאבאוויץ רב בבורו פארק - קיץ שנת תרח"צ - פרטים ביוגרפיים עליו; תלמיד ישיבת טעלז, התוגרר בארה"ק לפני הגירתו לארה"ב, היה גיסו של רח"י בלוך בעל דברי חביבא אב"ד זשורסי סיטי ומחותנו של הדבר אברהם כנ"ל, שימש כרב בברוקלין עד לפטירתו בגיל 63 - מי יודע על מי מדובר?