הגאון רבי חיים וואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר

בית צדיקים

גל של אגוזים כתב:
בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...

גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

בסוף ימיו היה אדמו"ר ממש ערך טישן ולקח קויטלעך

פרנקל תאומים

גל של אגוזים כתב:
בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).

א קיצער, התקנאו ההונגרים בחסידים, והחליטו- מדוע יגרע חלקנו?
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.
מתחילים ב''גאב''ד'' ובהמשך הופכים ל''כ''ק מרן אדמו''ר".

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » א' פברואר 14, 2021 12:15 am

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

בתכריך הכתבים של השו"ת של הגרא"י וועסטהיים זצ"ל מופיעים הרבה תשובות מהגר"ח וואזנר, וניכר היה שהרב וועסטהיים סומך עליו בעינים עצומות בחו"מ.
שאלתי אותו ע"ז וענה לי שר' חיים וואזנר גאון אדיר בחלק חו"מ וממש נחית לעומקא דדינא.

אבני גזית

ש. ספראי כתב:בתכריך הכתבים של השו"ת של הגרא"י וועסטהיים זצ"ל מופיעים הרבה תשובות מהגר"ח וואזנר, וניכר היה שהרב וועסטהיים סומך עליו בעינים עצומות בחו"מ.
שאלתי אותו ע"ז וענה לי שר' חיים וואזנר גאון אדיר בחלק חו"מ וממש נחית לעומקא דדינא.

עוד בחייו ידענו את האימרה של אביו, בחו"מ בני גדול ממני.

בריה נמוכה

פרנקל תאומים כתב:
גל של אגוזים כתב:
בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).

א קיצער, התקנאו ההונגרים בחסידים, והחליטו- מדוע יגרע חלקנו?
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.
מתחילים ב''גאב''ד'' ובהמשך הופכים ל''כ''ק מרן אדמו''ר".

מרן השבה"ל בעצמו כבר הכיר בכך
והתבטא כמה פעמים וכן אמר להגרי"מ אלטמן מחוג ח"ס
שכהיום א"א להשאר במתכונת של קהילה הונגרית כי זה לא מחזיק מעמד
ויש להפכה לחסידות ורק כך אפשר לקיים את הקהילה
אך הזהיר שלא להיות אדמו"ר חסידי
רק בשילוב עם הרבצת תורה ולימוד התורה
אך הוא בעצמו אינו יכול לשנות
ופעם בטיש שערך לבחורים והיה ריק כי הלכו לשולחן של הישועות משה והתבטא ע"ע אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות

מה לעשות הצעירים ההונגריים מיח"ל ודושנסקיא נהרו לויזניץ ולבעלזא וכדומה
והאדמור מויזניץ התבטא בשבעה שיח"ל הוציאו הרבה חסידי ויזניץ

והגרח"מ היה לוחם עם הבחורים מאוד שבליל שבת ישארו ללמוד בישיבה ולא ילכו לטיש של ויזניץ

בריה נמוכה

עתניאל בן קנז כתב:אגב, סתם נזכרתי.
מן הראוי גם להעלות את חלקו בפרשית 'יוסלה שוכמכר' - בהסתרת הילד.

[הוא גם מוזכר בספרו של איסר הראל, אודות חלקו בפרשיה].

1.pdf: (165.76 KiB) הורד 258 פעמים

2.pdf: (503.26 KiB) הורד 220 פעמים

עתניאל בן קנז

אבני גזית כתב:
גל של אגוזים כתב:
בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור
לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

תלמידיו בארץ התייחסו אליו בכל גינוני האדמורות.

מדובר על השנים האחרונות
כל זמן שהיה בתקפו, זה רחוק מדמותו שנות אור.

פרנקל תאומים

בריה נמוכה כתב:
והגרח"מ היה לוחם עם הבחורים מאוד שבליל שבת ישארו ללמוד בישיבה ולא ילכו לטיש של ויזניץ

זה מעניין, כי זו כבר ממש התנגשות. היות שהאסכולה החסידית, עכ''פ של ויז'ניץ וכיו''ב היא שהטיש הוא עבודת ה' ועבודת השבת קודש, ואדרבה בליל שבת צריך ללכת לטיש ולא לשבת בבימ''ד. איך הגרח''מ הסביר לבחורים חסידיים שעליהם לשבת בבימ''ד ולא ללכת לטיש, בשעה שהאדמו''רים שלהם מורים להם להיפך?
היתה הרבה מתיחות ביח''ל בעניינים הללו?

חבר פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:א קיצער, התקנאו ההונגרים בחסידים, והחליטו- מדוע יגרע חלקנו?
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.

כנראה לא ידוע לכבודו כלל על הנעשה בישיבות הונגריה כבר כמאה שנה. ראה בספרו של ר' אברהם פוקס ישיבות הונגריה בכל ישיבה בערכו.

לדוגמה ח"א עמ' 183

: חסידות.PNG (15.64 KiB) נצפה 6295 פעמים

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' פברואר 14, 2021 10:46 pm

פרנקל תאומים כתב:
בריה נמוכה כתב:והגרח"מ היה לוחם עם הבחורים מאוד שבליל שבת ישארו ללמוד בישיבה ולא ילכו לטיש של ויזניץ

זה מעניין, כי זו כבר ממש התנגשות. היות שהאסכולה החסידית, עכ''פ של ויז'ניץ וכיו''ב היא שהטיש הוא עבודת ה' ועבודת השבת קודש, ואדרבה בליל שבת צריך ללכת לטיש ולא לשבת בבימ''ד. איך הגרח''מ הסביר לבחורים חסידיים שעליהם לשבת בבימ''ד ולא ללכת לטיש, בשעה שהאדמו''רים שלהם מורים להם להיפך?

מסתבר שמדובר בבחורים שלא היו חסידי ויז'ניץ במקור.

ליטוואק פון בודאפעסט

פרנצויז כתב:מסתבר שמדובר בבחורים שלא היו חסידי ויז'ניץ במקור.

אני לא מבין, הם חסידי וויזניץ ותלמידי יח"ל. מי אמר שהוראת האדמו"ר של החסידות הם יותר חשובים מהוראת רבו המלמדו תורה? הרח"מ חלק על האדמו"ר מוויזניץ, ומסתבר שמותר לו. האיך יבא אדמו"ר של החסידות לחלוק על 'רבו שלמדו תורה'?

יהודי רגיל

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
פרנקל תאומים כתב:א קיצער, התקנאו ההונגרים בחסידים, והחליטו- מדוע יגרע חלקנו?
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.

כנראה לא ידוע לכבודו כלל על הנעשה בישיבות הונגריה כבר כמאה שנה. ראה בספרו של ר' אברהם פוקס ישיבות הונגריה בכל ישיבה בערכו.

לדוגמה ח"א עמ' 183
חסידות.PNG

לא חושב שהכוונה שם שהפכו את קהילתם עצמה לחסידות ואת העומד בראשה לאדמו"ר חסידי

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' פברואר 14, 2021 11:16 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
פרנצויז כתב:מסתבר שמדובר בבחורים שלא היו חסידי ויז'ניץ במקור.

אני לא מבין, הם חסידי וויזניץ ותלמידי יח"ל. מי אמר שהוראת האדמו"ר של החסידות הם יותר חשובים מהוראת רבו המלמדו תורה? הרח"מ חלק על האדמו"ר מוויזניץ, ומסתבר שמותר לו. האיך יבא אדמו"ר של החסידות לחלוק על 'רבו שלמדו תורה'?

מבלי להכנס לנושא אם מותר או לא, אי אפשר לתת הוראה לבחורים נגד האדמו"ר שלהם, כי הוא בבחינת מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

די לחכימא

בית צדיקים כתב:בסוף ימיו היה אדמו"ר ממש ערך טישן ולקח קויטלעך

גם עשה הדלקה בבימ"ד,
כבר שנים רבות שיש קהילה שמגדירה את עצמה כחסידי שבה"ל,
בזכרוני שאף אצל הגר"ש חילקו עלה ערבה עם כיתוב מהערבה של אדמו"ר שליט"א.

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ב' פברואר 15, 2021 2:54 am

בקיצור, באשכול של הגר"ח וואזנר זצ"ל דנים אודות לימוד פארטאג'ס בישיבות / חסידות ואדמו"ר'ות אצל ההונגרים / התנגדות בישיבות להליכה לטיש בליל שבת / ...
ומעט מזעיר על האיש ושיחו.
חבל

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' פברואר 15, 2021 3:16 am

בגולה כתב:בקיצור, באשכול של הגר"ח וואזנר זצ"ל דנים אודות לימוד פארטאג'ס בישיבות / חסידות ואדמו"ר'ות אצל ההונגרים / התנגדות בישיבות להליכה לטיש בליל שבת / ...
ומעט מזעיר על האיש ושיחו.
חבל

ה"ה גם לאשכול על ר' דוד סולובייצ'יק. אינני יודע מה מעיד הדבר על הדמוגרפיה של הפורום בזה"ז.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' פברואר 15, 2021 8:07 am

חרסון כתב:ה"ה גם לאשכול על ר' דוד סולובייצ'יק. אינני יודע מה מעיד הדבר על הדמוגרפיה של הפורום בזה"ז.

לענ"ד יתכן שהדבר אפילו מתבקש, הרי מדובר באנשים גדולים מצד עצמם ובעלי השפעה מצד הציבור, המייצגים תהליכים ותופעות שונות, או לפחות נתפשים ככאלה. אין פלא, איפה, שהדיון על אודותם מתפתח לדיון גם על אותם תהליכים ותופעות.

נוטר הכרמים

חרסון כתב:
בגולה כתב:בקיצור, באשכול של הגר"ח וואזנר זצ"ל דנים אודות לימוד פארטאג'ס בישיבות / חסידות ואדמו"ר'ות אצל ההונגרים / התנגדות בישיבות להליכה לטיש בליל שבת / ...
ומעט מזעיר על האיש ושיחו.
חבל

ה"ה גם לאשכול על ר' דוד סולובייצ'יק. אינני יודע מה מעיד הדבר על הדמוגרפיה של הפורום בזה"ז.

אינני שותף להתרשמותך.
באו כאן קוים עשירים מאוד לדמותם של שני האישים, עובדות מכלי ראשון ממש,
וצורפו חומרים מרתקים.
כמובן שהכל באופן יחסי.
מדובר באישים ששדה פעולתם היה מצומצם לציבור מסוים.
במקרים הללו, התלונה אינה מוצדקת.

בריה נמוכה

פרנקל תאומים כתב:
בריה נמוכה כתב:
והגרח"מ היה לוחם עם הבחורים מאוד שבליל שבת ישארו ללמוד בישיבה ולא ילכו לטיש של ויזניץ

זה מעניין, כי זו כבר ממש התנגשות. היות שהאסכולה החסידית, עכ''פ של ויז'ניץ וכיו''ב היא שהטיש הוא עבודת ה' ועבודת השבת קודש, ואדרבה בליל שבת צריך ללכת לטיש ולא לשבת בבימ''ד. איך הגרח''מ הסביר לבחורים חסידיים שעליהם לשבת בבימ''ד ולא ללכת לטיש, בשעה שהאדמו''רים שלהם מורים להם להיפך?
היתה הרבה מתיחות ביח''ל בעניינים הללו?

ראשית כל מי שהגיע ללמוד ביח"ל מובן שצריך לציית לדעת ראשי הישיבה ולא לאדמו"ר שלו
כך היה ברור בזמנו כיום זה אכן אחרת ואינו מובן כ"כ
ובנוסף יכלו ללכת אחרי הסדר
כי הנוהג ביח"ל בשבת בלילה היה
שמרן השבה"ל היה מגיע בסוף סעודתו לישיבה לכעין שולחן או באטע
וישב ושרו זמירות שבת ונגונים ואמר ד"ת וחילק שיריים
[ודרך אגב על שיריים שחילק היה מספר גם הגר"ש וגם הגרח"מ שמחלקים זאת
כיון שפע"א הגיע לווינא ר אלחנן ווסרמן לצורכי רפואה וחבורת הבחורים הת"ח ידידי מרן השבה"ל הלכו ביחד לדבר בלימוד איתו בשבת אחה"צ
ואחרי שדיברו חילק להם ר"א תפוח ואמר אכן אני מחלק לכם תפוח אך אין זה שיריים
אלא משום שזה תענוג לאכול בצוותא עם חבורת ת"ח ]
והטיש הנ"ל היה רק לבחורי הישיבה אמנם בשבתות מיוחדות בשנה כמו שבת חנוכה פורים ט"ו בשבט
היה עורך את הבאטע לכלל הציבור בני הקהילה ואחרי הטיש הנ"ל היה סדר של שעתיים בישיבה והשבה"ל עצמו היה נשאר ג"כ ללמוד חלק מהסדר בהיכל הישיבה
ואז אף אחד כמובן לא העיז ללכת ואחרי הסדר אז יכלו ללכת לטישים
וכמובן למחרת היו צריכים להיות בישיבה בשחרית וכן היה סדר שבת אחה"צ וס"ג ומוצ"ש
וע"ז היתה מתיחות תמידית בין דרישת הישיבה לבין ההוי החסידי
והגרח"מ עמד על המשמר שבחורים יהיו בישיבה ולא ילכו למקומות אחרים
ןכיום בכל הישיבות החסידיות שישי ושבת הם ימים שכמעט ואין פותחים ספר במסגרת הישיבה
ויעוין בדרשות שבט הלוי ח"א עמוד קצט ור' שכותב על דברי הרמב"ם (פ"ג הי"ג) לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתיה וכיוצא בהן ע"כ
וז"ל ומוכח מזה דאפי' לילות שבת ומוצ"ש שגם הם בכלל לילות המעכבים קנין כתרה של תורה
ולא כאותן המרבים בסעודה ושיחה ומאבדים זמן יקר בידיים זמן שהולך ואינם שב אליהם עוד ע"כ
ופעם בפתיחת הזמן התשכ"ז בסו"ד האריך נגד התופעה שבלילות שבת הבחורים הולכים ומסתובבים מקצה העיר ועד קצהו
לטישים
ועיין ברב רבנן עמוד שפ"ה מה שמספר האדמו"ר מטעמשוואר שליט"א באריכות על
הבאטע בליל שבת ועל ההקפדה על השבת בישיבה
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=610997
ועובדא ידועה הוא שבאחד השנים לפני חג השבועות
נשא מרן שיחה מיוחדת בישיבה ובו הזהיר שלא יהין אחד להעדר מהישיבה ולנסוע למקומות אחרים
וסיים ופורץ גדר ישכנו נחש
ואחד הבחורים לא התאפק ונסע לרבו האדמור מבעלז על היו"ט ושחזר לישיבה באסרו חג הלך בישיבה ופתאום ראה נחש לידו
ומיד ברח כל עוד נשמתו בו והלך לפייס את מרן
ועוד עובדא היסטורית שבתשי"ח
פרשה קבוצת בחורים חסידיים מהישיבה כי הוא לא מספיק חסידית

עתניאל בן קנז

קצת להעמיד דברים על דיוקם.
א. קודם כל 'ישיבת חכמי לובלין', לא היתה ישיבה חסידית, אלא ישיבה 'הונגרית' (הקשר עם 'לובלין' מקרי לחלוטין). מי שרצה להיות חסיד בעלז או ויז'ניץ עם כל הפרטים כמובן יכל ללמוד בבעלז או בויז'ניץ, מי שנכנס ללמוד ביח"ל אכן ידע מראש לאיזה סגנון ישיבה הוא נכנס.
ב. התיאור על 'המנהג' ביח"ל בטיש בליל שבת. זה נוהג שהתפתח עם השנים. פשוט להעסיק את הבחורים שבכל זאת היו זקוקים לאיזה הוואי חסידי בליל שבת. בשנים הראשונות כל זה לא היה.
ג. התמונה האידיאלית אותו הנך מבקש להציג, שאף אחד לא העיז ללכת לטישים, וכולם באו להשתתף בסדר הלימוד ... רחוקה מלהתאים למציאות (עכ"פ בשנים בה למדתי בישיבה) אבל למה לקלקל את החגיגה...
ד. מה שקורה בכל הישיבות החסידיות (הכללה שלך!)- שכמעט אין פותחים ספר ביום שישי שבת במסגרת הישיבה, הינה לשון הרע, וכמובן אינה נכונה. בשביל הצורך להגן על שיטת רבו, אין צורך להטיל רפש באחרים.

ה. הסיפור אודות הנחש, כנראה שעבר מוטציה. עכ"פ בקיצור להעמיד דברים על דיוקם. מדובר על קבוצה בחורים שנסעו לרבם בניגוד להוראה (לא בחור א), ובחזרתם עברו בהתרסה סמוך לביתו, באופן מופגן להראות שהחסידות מעל הכל. (למיטב זכרוני הבטוי 'ופורץ גדר ישכנו נחש' נאמר אז. ולא בדרשה לפני החג. אבל איני בטוח). - עכ"פ היה שם 'חוצפה' ולא רק עצם הנסיעה.
הנחש לא הופיע פתאום סמוך לבחור, אלא למחרת בלילה הוא הופיע בישיבה בבנין הישיבה, [בחדר המדרגות הפנימי שליד השירותים שעלה לבית הכנסת, למי שזוכר את הבנין לפני השיפוצים]. ושם ירו בו. [החור של הירייה היה קיים שם שנים רבות, לזכר הסיפור].

בריה נמוכה

לידעתך למדתי בישיבה חסידית מובילה בבני ברק
כך שאני יודע מה קורה בדיוק בישיבות החסידיות
והמצב בשישי שבת הוא
שהבחורים עסוקים עם טישים ותפילות ארוכות וכמובן
ואם פותחים ספר אז זה לאמירת ספר תהילים או ללימוד אורה"ח הק'
ושאר ספרי חסידות וחלק מרכזי כלל לא נמצאים בישיבה כי נוסעים הביתה
כמובן שאסור להכליל ויש גם כאלו שיושבים ועוסקים בתורה

ואילו במרן השבה"ל וכן מרן הגרח"מ היה מעוררים כסדר על נושא זה
ופעם תיאר השבה"ל את הנהגתו בשבת שקם בארבע ולומד עד התפילה
ואחרי התפילה שנגמר ב-10 וחצי מתחיל את הסעודה
ו12:00 הולך לנוח לחצי שעה שינה בשבת תענוג
וקם ומתיישב ללמוד עד מנחה וס"ג
וזהו עולם אחר מההוי החסידי מה לעשות

עתניאל בן קנז

בריה נמוכה כתב:לידעתך למדתי בישיבה חסידית מובילה בבני ברק
כך שאני יודע מה קורה בדיוק בישיבות החסידיות

לא הבנתי מה הקשר בין הרישא לסיפא. וכי בגלל שלמדת בישיבה חסידית מובילה, אתה אמור לדעת בדיוק מה קורה בכל הישיבות החסידיות (אני מזכיר לך, שאתה הכללת את כולם!)?
בכל אופן, אני מצהיר שאני לא יודע מה קורה בכל הישיבות החסידיות. אבל בקהילה החסידית לה אני משתייך. תוכל להכנס לבית הכנסת הגדול של הקהילה, משעת סיום סעודת ליל שבת אצל הבחורים, עד לשעת הטיש, ונראה אם תוכל למצא מקום ישיבה פנוי.
והבחורים לא אומרים תהילים או לומדים רק 'אור החיים'.
בדומה לזה בשבת אחה"צ (בשעות הצהרים ממש, קצת דליל, אבל עם הזמן, בית הכנסת מתמלא מפה לפה, עד מנחה וסעודה שלישית).

יפה מאוד שאתה מעריך את פועליו של מו"ר השבט הלוי ובנו. אבל זה לא חייב לבא במקביל של הטחת בוץ ב'כל הישיבות החסידיות'.

גל של אגוזים

במח"כ הרב עתניאל - לי כן יש מידע על הרבה ישיבות חסידיות וברובם מצב ה'לימוד' [בגמרא עכ"פ] רדוד מאד בערב שב"ק, שב"ק ומוצשב"ק.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' פברואר 18, 2021 10:05 am

די לחכימא כתב:
בית צדיקים כתב:בסוף ימיו היה אדמו"ר ממש ערך טישן ולקח קויטלעך

גם עשה הדלקה בבימ"ד,
כבר שנים רבות שיש קהילה שמגדירה את עצמה כחסידי שבה"ל,
בזכרוני שאף אצל הגר"ש חילקו עלה ערבה עם כיתוב מהערבה של אדמו"ר שליט"א.

אולי יש להבחין בין שני דגמים של חצרות חסידיות. דגם אחד המבוסס על תפיסה שניתן לכנותה 'מונוליטית', הרואה בחסידות נקודת מפנה שיצרה מסגרת כוללת המחליפה את ההוויה שקדמה לה ומשלבת בתוכה את ערכיה של אותה הוויה, ודגם אחר המבוסס על תפיסה שניתן לכנותה 'דואלית', הרואה בחסידות תוספת על ההוויה הקודמת הממשיכה להתקיים קיום עצמאי במקביל לה. אם הבחנה זו נכונה, דומה שניתן להגדיר את החצרות ששורשיהן באשכנזיות החתם סופרית, כמו זו של שבה"ל, כביטוי מובהק, אולי המובהק ביותר, של הדגם ה'דואלי' ולתת בכך הסבר אפשרי לתהליכים שונים המתרחשים בהם.

בריה נמוכה

עתניאל בן קנז כתב:
בריה נמוכה כתב:לידעתך למדתי בישיבה חסידית מובילה בבני ברק
כך שאני יודע מה קורה בדיוק בישיבות החסידיות

לא הבנתי מה הקשר בין הרישא לסיפא. וכי בגלל שלמדת בישיבה חסידית מובילה, אתה אמור לדעת בדיוק מה קורה בכל הישיבות החסידיות (אני מזכיר לך, שאתה הכללת את כולם!)?
בכל אופן, אני מצהיר שאני לא יודע מה קורה בכל הישיבות החסידיות. אבל בקהילה החסידית לה אני משתייך. תוכל להכנס לבית הכנסת הגדול של הקהילה, משעת סיום סעודת ליל שבת אצל הבחורים, עד לשעת הטיש, ונראה אם תוכל למצא מקום ישיבה פנוי.
והבחורים לא אומרים תהילים או לומדים רק 'אור החיים'.
בדומה לזה בשבת אחה"צ (בשעות הצהרים ממש, קצת דליל, אבל עם הזמן, בית הכנסת מתמלא מפה לפה, עד מנחה וסעודה שלישית).

יפה מאוד שאתה מעריך את פועליו של מו"ר השבט הלוי ובנו. אבל זה לא חייב לבא במקביל של הטחת בוץ ב'כל הישיבות החסידיות'.

מענין שגם ראש הישיבה שלי ששייך לאחת החסידיות הגדולות בי-ם ה"ה הגר"י רכניצר שליט"א
חשב כך וגם הטיח בוץ בתרבות החסידית
ואני זוכר שפע"א שהה בשב"ק בישיבה ליטאית
ואחרי שבת חזר לישיבה והתאונן על זה שאצלינו אפשר לראות בערש"ק בחורים עם פיאות רטובות ועוסקים בלימוד אור החיים הק'
ולעומת זאת שם עסקו הבחורים בלימוד סוגיות הש"ס
ואני נזכר גם שבעת כזאת ערב פורים
התבטא בישיבה שאין ניתן למצוא בישיבה ובגלילותיה מסכת מגילה בשישי שבת
ולצערו רק לזה יש ביקוש אולם למסכת הישיבתית אין
אתה מוזמן לדבר איתו ותשמע הרבה יותר ממה שכתבתי פה

ויש לי משפחה וחברים ברוב הישיבות החסידיות שאני יודע בדיוק מה קורה אצל רובן

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' פברואר 18, 2021 11:38 am

פרנקל תאומים כתב:ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).
...
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.
מתחילים ב''גאב''ד'' ובהמשך הופכים ל''כ''ק מרן אדמו''ר".

בישיבות ההונגריות נהוג לקרוא לראש ישיבה "רבי".
ראה ס' "ישיבות הונגריה ..." (א. פוקס) ח"א עמ' 21.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=20&book=600413

בריה נמוכה

בישיבות הונגריה התואר רבי לא הגיע כתוצאה מחדירת החסידות
כי אפילו על הח"ס אנו רואים כך שנקרא אדמור וכדומה
ותלמידי הח"ס לא הושפעו מהחסידות
אך ביח"ל זה כן כתוצאה מהשפעה חסידית

גל של אגוזים

בריה נמוכה כתב:בישיבות הונגריה התואר רבי
לא הגיע כתוצאה מחדירת החסידות
כי אפילו על הח"ס אנו רואים כך שנקרא אדמור וכדומה ...

גם הגר"א והגר"ח מוולוז'ין נקראו אדמו"ר... (ועיי"ע בשער בס' מעלות התורה לר"א אחי הגר"א) ומה הקשר?

אולי כוונתך שבשונה לליטא, התלמידים בישיבות הונגריה קראו לראש הישיבה 'רבי'.

מראה כהנים

רבי חיים מאיר וואזנר זצ''ל, עיתון משפחה תשפ''א

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' פברואר 18, 2021 6:35 pm

'גם' בליטא, כינו תלמידי ה'חדר' את מלמדם בשם 'רבי'.
אף זה 'בהשפעה חסידית'?...

גל של אגוזים

מראה כהנים כתב:רבי חיים מאיר וואזנר זצ''ל, עיתון משפחה תשפ''א

בכותר שמה 'האדמו"ר הרה"צ רבי חיים מאיר ואזנר' כאילו מדובר באיזה אדמור ע"ה !

פרנקל תאומים

וונדרבר כתב:
פרנקל תאומים כתב:ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).
...
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.
מתחילים ב''גאב''ד'' ובהמשך הופכים ל''כ''ק מרן אדמו''ר".

בישיבות ההונגריות נהוג לקרוא לראש ישיבה "רבי".
ראה ס' "ישיבות הונגריה ..." (א. פוקס) ח"א עמ' 21.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=20&book=600413

גם אצל הליטאים היה כן במקומות שונים. אבל ''כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א'' זה משהו אחר. וברור שהכוונה היא ליצור מודל חסידי לכל דבר.

אגב, שכחתי לציין גם את ''חסידות'' חוג חתם סופר.... (עד כמה שזה באמת מופרך וסתירה מיניה וביה).

בריה נמוכה

גליון מעינות הלוי שבוע זה פר' תרומה זכור
ומהמחשבת הלוי זצ"ל
יש בסופו
ד"ת על הפרשה ועל פורים
וכן מכתב נדיר מערב פורים ובו כותב לאביו אגרת בחרוזים ובמליצות
ואביו מחזיר לו תשובה ג"כ בסגנון זה

בריה נמוכה

מש"כ "עתניאל בן קנז"]קצת להעמיד דברים על דיוקם.

ב. התיאור על 'המנהג' ביח"ל בטיש בליל שבת. זה נוהג שהתפתח עם השנים. פשוט להעסיק את הבחורים שבכל זאת היו זקוקים לאיזה הוואי חסידי בליל שבת. בשנים הראשונות כל זה לא היה.
לא יודע מנין לקחת זאת
המציאות שונה לגמרי
והטיש ליל שבת התחיל מיד עם הקמת הישיבה
ולא משהו שהתפתח וכדומה
וכנראה מקור הטיש לא מהשפעה חסידית פה בא"י
אלא ממנהגי ישיבות הונגריה ששם היה ג"כ נפוץ מנהג זה או יח"ל
וצריך גם להבהיר שהטיש לא היה טיש חסידי במובן הרגיל
דהיינו בציבור החסידי הרבי מגיע לעריכת השולה"ט להתרגש מקדושת השבת ולהתעורר לאהבת ה'
ואומר דא"ח שתוכו רצוף דברי געגועים להשי"ת וקרבת אלוקים לי טוב .

וכמובן מרן השבה"ל לא ערך טיש בסגנון כזה שכן לא היה חסידי הוא הלך בדרך תלמידי הח"ס ואימץ לעצמו כמה עניני חסידות כמו מקוה וכמו כן הגרח"מ ולא כנכדו
הגרי"ב ואזנר שהוא כבר משלב אדמורות חסידית עם דרך אבותיו .

אלא הטיש היה כדי לשיר זמירות שבת בצוותא עם הבחורים
ואמירת ד"ת דרוש נאה על הפרשה שבו אכן שילב הדרכה ומוסר
[להמחיש את ההבדל - פע"א היה חם מאוד והמזגנים לא עבדו משום מה - אז מרן הוריד את השטרימל מראשו ופתח את הבעקטישטע -וכך ישב כל הטיש וכמובן שום אדמו"ר לא יעשה כך בעת עריכת השולחן הטהור והקדוש]
והוא סלד עמוקות מטיש עם פארנצ'עס וכן מלבישת וואסע זאקן ושאר מלבושי האדמורות

וח"ו אין להבין כאילו מרן לא זכה למדריגה של אדמורי החסידות באהבת ה'
בודאי שהשקיע בזהו בכל הענינים של רגשי קודש של קדושת השבת וכיסופין להשי"ת
אמנם דרכו היתה שזהו רק בינו לבין קונו
אם בביתו בשעות הפאר טאגס אם בשעת התפילות
כמובא בשו"ת שבט הלוי חלק ז סימן א בתשובה לנכדו הגרי"ב ואזנר שנתמנה להאדמו"ר משבט הלוי
ששאלו
א. כותב אתה היות שיש לך לפעמים מתיקות גדולה בתפלה, ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת, אבל צערך גדול אשר אתה מרגיש כי לרוב טרדותיך דהיינו הן בלימוד העיון והמסתעף, והן בעזר קצת לזולת, עי"ז מתאבד מתיקות התפילה, ורק לעתים רחוקות זוכה אתה לפגוש אותך עם טבעך האוהב לקשור נפשו לה', אבל לרוב מחיצה מבדלת בינך לבין עצמך, זה תוכן שאלתך אם בינותי היטב, ובודאי צריך לשים לב על זה, כי ממנה תוצאות חיים
ותשובתו
אך הגאונים הגדולים והצדיקים האמיתיים זכו שזה וזה נתקיים בידם, וידוע מה שהעידו בשם מרן החת"ס שאמר על עצמו שזכה להתפלל כל תפילותיו בכוונה, ובדמעות, וידוע כזה גם מדודי זקני הגאון הקדוש מהר"י גרינואלד זי"ע אב"ד סאטמר, שמעיינות הדמעות שלו היו פתוחים לעולם וכל תפילותיו בלהט קודש, וכן זכיתי לראות גאונים אמיתים בהרבצת תורה וגם בעסקי ציבור והנהגה, ובכ"ז ממש כל תפילותיהם בדבקות ובהשתפכות הנפש, והקב"ה יתן גם חלקינו עמהם, ויתרבו בנו שעות תפילה כאלה. איברא יש עוד תקנה להשלים ענין הנ"ל, שיתבודד לפעמים בינו לבין עצמו ורק לנוכח ה' עיניו - וזה ע"ד קומי רוני בלילה שפכי כמים לבך נוכח פני ה' וגו', והיינו כשהוא רק נוכח פני ה', וזה מסוגל מאד לפני אבינו שבשמים שירחם על נשמתו, ויקבל תפילתו ודמעתו ברחמים, ובדוק ומנוסה הוא אצלינו מנעורינו - ויהי רצון שיתרבו שעות כאלה.

א גאליציאנער

שמעתי מר' ניסן צויבל שליט"א בשעת הלוויה, שהיה בתור בחור חברותא של בעל מחשבת הלוי זיע"א, ובימי בין הזמנים - מר"ח ניסן עד פסח, למדו שניהם מסכת, שנתיים היה הדבר, בשנה אחת למדו מנחות ובשנה אחת יבמות, החלו בר"ח וסיימו בערב פסח [ר' ניסן בכור לאוי"ט וגם רבינו בעל מחשבת הלוי היה בכור כידוע], הם למדו בשני סדרים יומיים שכל אחד מהם היה בן חמש שעות.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' מרץ 02, 2021 5:05 am

פרנקל תאומים כתב:ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).

לגוף האשכול מי יוכל להביא את סיפור הצלתם של נשוא האשכול והוריו זצ"ל

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' מרץ 02, 2021 12:23 pm

נהר שלום כתב:לגוף האשכול מי יוכל להביא את סיפור הצלתם של נשוא האשכול והוריו זצ"ל

על עליית הוריו לארץ ישראל, ראה לעיל
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p692213
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p692347

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' מרץ 02, 2021 12:34 pm

שייך לעיל viewtopic.php?f=19&t=54996#p691291

.השוחט כתב:תולדות חייו הידועים
נולד בוינה בסיוון תרצ"ח. היה ראש ישיבת חכמי לובלין, רב שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ורבן של קהילות "שבט הלוי - לובלין". בעבר שימש במשך כשמונה עשרה שנה, רבה של קהילת סאטמר בלונדון.
נולד כבן בכור לרבי שמואל הלוי וואזנר [ה"שבט הלוי"] והרבנית רבקה לבית גלבר. כשהיה בן שנה עלו הוריו לארץ, והוא נותר [בתחילה אצל הורי אמו] בצ'כיה מנותק מהם עקב פריצת המלחמה עד גיל שמונה. אז הועלה לארץ.

שתי הערות:
נולד בוינה, נראה שצ"ל: נולד בפרשבורג.
נותר [בתחילה אצל הורי אמו] בצ'כיה, נראה שצ"ל: בצ'כוסלובקיה. [בימינו שם העיר הוא: ברטיסלבה, ושם המדינה: סלובקיה?].

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' מרץ 02, 2021 12:58 pm

שמה 'ברטיסלבה' כבר מתרע"ט. אכן אחר מלחה"ע הא' נכללה בצ'כוסלובקיא, וכיום היא בירת סלובקיא.

בריה נמוכה · הודעהעל ידי **בריה נמוכה** » ו' מרץ 05, 2021 2:07 pm

הצוואה של מרן המחשבת הלוי זי"ע

פורום אוצר החכמה

מי מחובר