בשנים האחרונות התפתח ענף מעניין מאד של עיסוק מביך ומגוחך מה אמר רב כזה על הרב קוק, וכמה שורות תארים כתב לו הרב ההוא, (ולצורך הענין לא אכפת להם גם לקבל הסכמות לרב קוק מרבנים שלא הגיעו לקרסוליו בשום תחום) וכן מי העיז למחוק את שמו של הרב קוק מספר מסוים ומי קיצץ את תאריו מספרו של הסבא שלו.
בתור סיפורי צדיקים זה נחמד אבל יש רושם שהעוסקים בכך בטוחים שבזה הם ישנו את התפיסה החברתית - השקפתית ביחס לרב קוק ולכתביו, וכך הם מערבבים בין הרב לבין כתביו, בין הרב לבין בנו, בין הרב לבין חלק מתלמידיו וכו'.
ישנם שני מומחים בולטים בתחום הזה האחד הוא הרב נריה גוטל, והשני הרב אליעזר מלמד שחלק קבוע כמעט מהמדור שלו בעיתון "בשבע" מוקדש לעיסוק החשוב ולציד המכשפות ממי ששינה משהו וכו'.
האמת שיהיה, למה לא, אם זה ממלא מישהו בסיפוק ובתחושת שליחות, למי זה צריך להפריע, מה גם שלמחוק תארים ולתלוש הסכמות זה באמת דבר מתועב.
אבל נראה לי שהשבוע הרב מלמד הגזים ובענק. להלן ציטוט מתוך המדור השבועי שלו שהתפרסם השבוע בעיתון בשבע
שימו לב מי הם תלמידי הרב קוק שהיו דבוקים! בתורתו, ומי אמר שהרב קוק היה מקובל:
[b]* דברי הרב הנזיר זצ"ל על ההבדל בין מקובל לחוקר קבלה * רבקה ש"ץ ויוסף בן שלמה, שני תלמידי גרשום שלום שדבקו בתורת הרב קוק
פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום
סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה".
אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).
פרופ' רבקה ש"ץ
בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהיתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא היתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עימו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. אגב, הרופא שניתח אותי לפני כחצי שנה הוא בנה, והוא ואחיו היו מסיעים את אִמם בתורנות לבית הרצי"ה.
סיפר לי חברי הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה אני לא זכיתי".
עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, ואף על פי כן לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה.
ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק".
היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. שאלתי את בנה הרופא אם ידוע לו היכן הטיוטה הזו, אך הוא לא מצא אותה.
פרופ' שלמה בן יוסף
מעניין שאותו תהליך עבר גם פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, חברה של רבקה ש"ץ לספסל הלימודים אצל פרופ' שלום, שהתקרב מאוד למשנת הרב קוק, ולימד אותה באוניברסיטת תל אביב. במשך שנים רבות זכו הרצאותיו אלו במשאל הסטודנטים לציון הגבוה ביותר. ותמיד ידעו שכאשר הוא מעביר קורס על הרב קוק, צריך להקצות עבורו את אולם ההרצאות הגדול ביותר. כאשר הוא נשאל באחד הראיונות מיהו לדעתו היהודי הגדול ביותר בדורות האחרונים, השיב: "ללא ספק הרב קוק".
כחלק מהזדהותו עם תורת הרב קוק עבר לגור בקדומים שבשומרון, ופעם ביקר אצלנו בהר ברכה, ופעמיים ביקרתי אותו בביתו. הוא רצה מאוד לחבר ספר מקיף על משנת הרב קוק, שלושים שנה הוא עבד על זה. אבל כפי שסיפר לי, הוא תמיד העדיף להעביר הרצאות על פני עבודת הכתיבה. היו בידו טיוטות לספר עב כרס, אבל בצער רב הוא אמר לי שהוא כבר לא יזכה להשלים אותו ולהוציאו לאור. כששאלתי למה, השיב שהוא חולה במחלה סופנית.
שני החוקרים הדגולים הללו היו תומכים מובהקים ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהתיישבות ביהודה ושומרון. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
את צדקתו של גרשום שלום שאמר מפורש שהרב קוק הוא מקובל (כמו הרמח"ל והאר"י) עוד יודעים, אבל למה הרב מלמד לא טורח לציין שפרו' בן שלמה שמוזכר כמי שדבק בתורת הרב קוק, היה חילוני ויותר גרוע, היה שנה ופירש! (על רבקה ש"ץ אני לא יודע)[/b]
האם אפשר להיות דבוק ! בתורת הרב קוק ולהתנהג כמו גוי? או שאולי כיון שגר בקדומים אז הכל מכופר.