משמת הגרד"צ הילמן זצ"ל בטלו אשכולות

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 12:44 am

יהושפט כתב:
גם על האדמו"ר האחרון על אף כל מה שהיה ביניהם, ועל אף הביקורת החריפה שהיתה לו, לא אבה לשמוע סתם דברי זלזול עליו, ופעם כשאחד האוכלים על שולחנו כמנהג הימים ההם זלזל ביראת השמים שלו, הגיב בפסקנות בשם הגר"י לנדא שאמר לו פעם איזה דבר ביקורת על הרבי בצעירותו בקשר לעיסוק ולימוד חכמות חיצוניות, אבל מאידך אמר לו שכבר בצעירותו היה חרד ממש מעבירה באופן מיוחד, וסירב לשמוע את הטיעונים שהיו מצויים אז בקרב הציבור הליטאי..

מתחיל להתרשם שאנחנו מדברים על אנשים שונים, אבל כמובן שאין טעם להכנס לפרטים משום כבוד החיים והמתים. רק אציין שהוא היה מספר, כמעט בסיפוק, שהוא זה שהביא להגרא"מ שך את שיחתו של הרבי הרמ"מ על שינה בסוכה ושזה היה המכב"פ של הרב שך להתבטא בפומבי בסוגיא זו. ורד"צ הסביר בסגנונו מה עולה מתוך השיחה ההיא. אגב, וזה כבר מעניין יותר, (ואולי כבר כתבתי כאן) כידוע בשנים האחרונות הוא ניתק יחסים עם הרי"מ ז"ל, שהיה רעהו הקרוב אליו שנים רבות, ואיש כלבבו ממש. היה זה משום שהרד"צ העיד לפני הרי"מ, על כמה דברים שראו עיניו ושמעו אוזנו, והם קשורים לסוגיא של הגניזה ושל הרבי הרמ"מ, הרי"מ ז"ל שלל את כל הדברים וטען שלהד"ם ובסערת הויכוח האשים את רד"צ בבדיה וזיוף! על דבר כזה לא יכל הרד"צ לסלוח וכך נותק הקשר עד הסוף. כשרד"צ סיפר לי את כל הפרטים, אמרתי לו קצת בעוקצנות, שפלוני ממיודעיו, ניתק את הקשר עם הרי"מ הרבה זמן קודם, בעקבות מאמרו על הגר"א... הרד"צ שהיה איש אמת, הודה ולא בוש, אכן פלוני, ירא"ש יותר ממני...

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ד' יוני 21, 2023 1:51 am

יהושפט כתב:דומני שהויכוח הזה, מאפיין יפה את היחס השונה מאד של הגרש"ד והגרדצ"ה למנהגים
יחסו של הגרש"ד למנהגים ידוע, ואין צורך להאריך בו. ואילו אצל הגרדצ"ה מנהגים לא תפסו מקום רב בלשון המעטה. והיה מרגלא בפומיה שאין שום בעיה לקום בבוקר ולהחליט שמהיום אני ספרדי או תימני או כל מה שאבחר [נושא קצת שונה מהיחס למנהג ספציפי, אבל מלמד גם על השוני הנ"ל].

זכור לי שהגרשׁ"ד מונק כתב על הגרשׂ"ד שהוא לא מתחשב בכלל במנהגים (ויש ליישב שבצעירותו הוא לא התחשב כל כך במנהגים [אף שגם אז הוא התעניין הרבה במנהגים] ובמשך השנים התחזק אצלו עניין ההתחשבות במנהגים, אם כי עדיין יש דברים שהוא שינה מהמנהגים המקובלים בדברים שאחרים היו חושבים שאין צד להתיר לשנות).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 2:41 am

עץ הזית כתב:
יהושפט כתב:דומני שהויכוח הזה, מאפיין יפה את היחס השונה מאד של הגרש"ד והגרדצ"ה למנהגים
יחסו של הגרש"ד למנהגים ידוע, ואין צורך להאריך בו. ואילו אצל הגרדצ"ה מנהגים לא תפסו מקום רב בלשון המעטה. והיה מרגלא בפומיה שאין שום בעיה לקום בבוקר ולהחליט שמהיום אני ספרדי או תימני או כל מה שאבחר [נושא קצת שונה מהיחס למנהג ספציפי, אבל מלמד גם על השוני הנ"ל].
זכור לי שהגרשׁ"ד מונק כתב על הגרשׂ"ד שהוא לא מתחשב בכלל במנהגים (ויש ליישב שבצעירותו הוא לא התחשב כל כך במנהגים [אף שגם אז הוא התעניין הרבה במנהגים] ובמשך השנים התחזק אצלו עניין ההתחשבות במנהגים, אם כי עדיין יש דברים שהוא שינה מהמנהגים המקובלים בדברים שאחרים היו חושבים שאין צד להתיר לשנות).

ראה ישורון מא עמ' רעג, והישוב פשוט יותר, רש"ד מונק לא עמד על אופיו של סבי מתחילה.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' יוני 21, 2023 3:48 am

איש_ספר כתב:
יהושפט כתב:
גם על האדמו"ר האחרון על אף כל מה שהיה ביניהם, ועל אף הביקורת החריפה שהיתה לו, לא אבה לשמוע סתם דברי זלזול עליו, ופעם כשאחד האוכלים על שולחנו כמנהג הימים ההם זלזל ביראת השמים שלו, הגיב בפסקנות בשם הגר"י לנדא שאמר לו פעם איזה דבר ביקורת על הרבי בצעירותו בקשר לעיסוק ולימוד חכמות חיצוניות, אבל מאידך אמר לו שכבר בצעירותו היה חרד ממש מעבירה באופן מיוחד, וסירב לשמוע את הטיעונים שהיו מצויים אז בקרב הציבור הליטאי..
מתחיל להתרשם שאנחנו מדברים על אנשים שונים, אבל כמובן שאין טעם להכנס לפרטים משום כבוד החיים והמתים. רק אציין שהוא היה מספר, כמעט בסיפוק, שהוא זה שהביא להגרא"מ שך את שיחתו של הרבי הרמ"מ על שינה בסוכה ושזה היה המכב"פ של הרב שך להתבטא בפומבי בסוגיא זו. ורד"צ הסביר בסגנונו מה עולה מתוך השיחה ההיא. אגב, וזה כבר מעניין יותר, (ואולי כבר כתבתי כאן) כידוע בשנים האחרונות הוא ניתק יחסים עם הרי"מ ז"ל, שהיה רעהו הקרוב אליו שנים רבות, ואיש כלבבו ממש. היה זה משום שהרד"צ העיד לפני הרי"מ, על כמה דברים שראו עיניו ושמעו אוזנו, והם קשורים לסוגיא של הגניזה ושל הרבי הרמ"מ, הרי"מ ז"ל שלל את כל הדברים וטען שלהד"ם ובסערת הויכוח האשים את רד"צ בבדיה וזיוף! על דבר כזה לא יכל הרד"צ לסלוח וכך נותק הקשר עד הסוף. כשרד"צ סיפר לי את כל הפרטים, אמרתי לו קצת בעוקצנות, שפלוני ממיודעיו, ניתק את הקשר עם הרי"מ הרבה זמן קודם, בעקבות מאמרו על הגר"א... הרד"צ שהיה איש אמת, הודה ולא בוש, אכן פלוני, ירא"ש יותר ממני...

תספר תספר
כולנו אוזן

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' יוני 21, 2023 7:40 am

איש_ספר כתב:
יהושפט כתב:
גם על האדמו"ר האחרון על אף כל מה שהיה ביניהם, ועל אף הביקורת החריפה שהיתה לו, לא אבה לשמוע סתם דברי זלזול עליו, ופעם כשאחד האוכלים על שולחנו כמנהג הימים ההם זלזל ביראת השמים שלו, הגיב בפסקנות בשם הגר"י לנדא שאמר לו פעם איזה דבר ביקורת על הרבי בצעירותו בקשר לעיסוק ולימוד חכמות חיצוניות, אבל מאידך אמר לו שכבר בצעירותו היה חרד ממש מעבירה באופן מיוחד, וסירב לשמוע את הטיעונים שהיו מצויים אז בקרב הציבור הליטאי..
מתחיל להתרשם שאנחנו מדברים על אנשים שונים, אבל כמובן שאין טעם להכנס לפרטים משום כבוד החיים והמתים. רק אציין שהוא היה מספר, כמעט בסיפוק, שהוא זה שהביא להגרא"מ שך את שיחתו של הרבי הרמ"מ על שינה בסוכה ושזה היה המכב"פ של הרב שך להתבטא בפומבי בסוגיא זו. ורד"צ הסביר בסגנונו מה עולה מתוך השיחה ההיא. אגב, וזה כבר מעניין יותר, (ואולי כבר כתבתי כאן) כידוע בשנים האחרונות הוא ניתק יחסים עם הרי"מ ז"ל, שהיה רעהו הקרוב אליו שנים רבות, ואיש כלבבו ממש. היה זה משום שהרד"צ העיד לפני הרי"מ, על כמה דברים שראו עיניו ושמעו אוזנו, והם קשורים לסוגיא של הגניזה ושל הרבי הרמ"מ, הרי"מ ז"ל שלל את כל הדברים וטען שלהד"ם ובסערת הויכוח האשים את רד"צ בבדיה וזיוף! על דבר כזה לא יכל הרד"צ לסלוח וכך נותק הקשר עד הסוף. כשרד"צ סיפר לי את כל הפרטים, אמרתי לו קצת בעוקצנות, שפלוני ממיודעיו, ניתק את הקשר עם הרי"מ הרבה זמן קודם, בעקבות מאמרו על הגר"א... הרד"צ שהיה איש אמת, הודה ולא בוש, אכן פלוני, ירא"ש יותר ממני...

היות ולא נכנסת לפרטים אז איני בטוח בתגובה שלי, אבל אצלי שתי הכתיבות שלכם בהחלט מתכיילות על אדם אחד...
הייתה לו עליו מן הסתם הרבה ביקורת. הוא האשים אותו על כל מיני בחירות שלו בנושאי "כבוד חב"ד" מול מה שהוא ראה כ"אמת ויושר", או בעיות בהשקפה של נגלה מול חסידות, וכל מה שתרצה.
אבל הוא לא הסכים בשום אופן שיעשו ממנו "איש קטן", על כל המשתמע מכך.
זה לא מתאים לרד"צ הילמן שהכרתי (לא אישית. בעיקר מהכתיבות שלך עליו...)

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ד' יוני 21, 2023 7:51 am

מקדש מלך כתב:היות ולא נכנסת לפרטים אז איני בטוח בתגובה שלי, אבל אצלי שתי הכתיבות שלכם בהחלט מתכיילות על אדם אחד...
הייתה לו עליו מן הסתם הרבה ביקורת. הוא האשים אותו על כל מיני בחירות שלו בנושאי "כבוד חב"ד" מול מה שהוא ראה כ"אמת ויושר", או בעיות בהשקפה של נגלה מול חסידות, וכל מה שתרצה.
אבל הוא לא הסכים בשום אופן שיעשו ממנו "איש קטן", על כל המשתמע מכך.
זה לא מתאים לרד"צ הילמן שהכרתי (לא אישית. בעיקר מהכתיבות שלך עליו...)

ייש"כ הרב מק"מ, האמת כדבריך.
גם אני שמעתי ממנו שהוא הביא את השיחה, ועוד דברים שדיבר עם הרב שך עליו. וכן שמעתי ממנו עוד המון דברי ביקורת עליו [משלו ומשל אחרים, כמו מהרב זווין למשל] שאין כאן המקום לכתבם. והדברים היו ידועים על יחסו אליו.
גם את המעשה עם הרי"מ שמעתי ממנו, היה זה באופן ספציפי על מש"כ בישורון בשם רש"ז הבלין בשם ר"ח ליברמן על סיפורי הריי"צ. ואגב, דיברתי איתו פעם על המאמר הבזוי על הגר"א, והוא ביטל אותו מכל וכל גם מנקודת מבט מחקרית, וטען שהגר"א יכל להשיג תמיכה בקלות רבה אם היה חפץ [הזכיר שמות של גבירים שהיו תומכים בו בשמחה], וממילא כל התאוריה על הלחץ הכלכלי שכביכול הופעל אין לה שחר.
אני ציינתי את החידוש שאעפ"כ לא אבה סתם לזלזל בו, וכאיש אמת על אף כל הביקורת שלו עליו, לא חשב שאינו ירא"ש וסתם מזלזל במצוות [ומי שזוכר את הימים ההם יבין כמה חידוש יש בדבר, ולכן אני גם זוכר זאת היטב].

ובנוגע למה שכתב הרב מק"מ ש"זה לא מתאים לרד"צ הילמן שהכרתי", זו בדיוק הנקודה שזה מתאים לו מאד ולכן כתבתי את זה.
אמת, שהיה מבקר חריף, ואמת שהיה שופט לחומרא, ודברים שאחרים יראו כשוגג או כהשמטה או כסתם חולשה אנושית היה שופט לחומרא, אבל מאידך היה אדם אמיתי ובשונה מדרכם של מבקרים חריפים לא היה תלה סתם בוקי סרוקי באנשים שביקר, גם אם ביקרם בחריפות, ואם חשב שסתם מבקרים אותם בנקודה מסוימת הביע את דעתו. וסתם לדוגמא, היה כידוע למכיריו קנאי מאד, ויחסו לראי"ה ידוע, וכתב שמץ ממנו במכתבו המפורסם על השמטת דברי הרי"ק ודבריו ברמב"ם פרנקל. מאידך על אף כל זאת, אמר לי פעם שגם מתנגדי הרב קוק הסכימו שאין שום טענה אישית עליו, דהיינו שהוא אדם עם מידות נעלות. מי שקרא פעם איך קנאים אחרים כותבים עליו, יבין את ההבדל.
ודוגמא נוספת, כרבים מבני גילו [וגם צעירים ממנו] יחסו אל הגרע"י היה בעיקר של ביקורת ואכמ"ל, אבל מאידך התבטא לא פעם בהערכה שאין עוד אדם בדורותינו שהרבה תורה בישראל כמוהו. והיה מתאר איך עד שהגיע היו הרבנים הספרדים מהרבנות שקדמו לו מסלילים את דרכם של בני עדות המזרח אל המזרחי, ואיך הוא שינה את זה עוד בימים קדמונים בדרשותיו לשלוח לישיבות ובתי יעקב.

חפצתי לכתוב עוד דברים עליו ודברים ומעשים ששמעתי ממנו, אבל הרושם שיש לי שלא ניחא להרב בעל הבית שדמותו תצטייר אולי באופן שונה קצת מזו שכבר צוירה כאן, וכשם שאקבל שכר על הדרישה כן אקבל על הפרישה.

בברכה המשולשת

איש_ספר כתב:אגב, וזה כבר מעניין יותר, (ואולי כבר כתבתי כאן) כידוע בשנים האחרונות הוא ניתק יחסים עם הרי"מ ז"ל, שהיה רעהו הקרוב אליו שנים רבות, ואיש כלבבו ממש. היה זה משום שהרד"צ העיד לפני הרי"מ, על כמה דברים שראו עיניו ושמעו אוזנו, והם קשורים לסוגיא של הגניזה ושל הרבי הרמ"מ, הרי"מ ז"ל שלל את כל הדברים וטען שלהד"ם ובסערת הויכוח האשים את רד"צ בבדיה וזיוף! על דבר כזה לא יכל הרד"צ לסלוח וכך נותק הקשר עד הסוף. כשרד"צ סיפר לי את כל הפרטים, אמרתי לו קצת בעוקצנות, שפלוני ממיודעיו, ניתק את הקשר עם הרי"מ הרבה זמן קודם, בעקבות מאמרו על הגר"א... הרד"צ שהיה איש אמת, הודה ולא בוש, אכן פלוני, ירא"ש יותר ממני...
[/size]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p202417

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 9:19 am

יהושפט כתב:גם את המעשה עם הרי"מ שמעתי ממנו, היה זה באופן ספציפי על מש"כ בישורון בשם רש"ז הבלין בשם ר"ח ליברמן על סיפורי הריי"צ.

זה פרט אחד מתוך ענין גדול יותר. כך למשל רד"צ הלעיג על מכתב שלדבריו כתב הרבי שהתפרסם בסוף או בתחילת אחד הכרכים של אוצה"פ, הרי"מ הלך לחפש את המכתב ויבוקש ולא ימצא. רד"צ טען שכנראה המכתב הופיע במהדורה ישנה של אוצה"פ, והרי"מ הודיע שבדק את כל הטפסים ולהד"ם. בצר לו פנה רד"צ להרבה מבאי ביתו שיעזרו לו למצוא את אותו כרך אבוד... כמו גם פנה לאוהצה"פ וביקש מהם להודיע קושט דברי אמת... אבל כבר בשנים ההם לא היה שם עם מי לדבר. כשכשלו מאמציו להציג את המכתב שלדבריו היה נגד עיניו, חרץ הרי"מ את דינו (וכשם שהיה נוהג הרד"צ עצמו באחרים...): זייפן ובדאי...!

יהושפט כתב:חפצתי לכתוב עוד דברים עליו ודברים ומעשים ששמעתי ממנו, אבל הרושם שיש לי שלא ניחא להרב בעל הבית שדמותו תצטייר אולי באופן שונה קצת מזו שכבר צוירה כאן, וכשם שאקבל שכר על הדרישה כן אקבל על הפרישה.

פטומי מילי בעלמא, בקינוח 'מליצות נבובות'. תרצה, תכתוב, לא תרצה, אל תכתוב. שכר תקבל על כתיבת חידו"ת. לא מחלקים פה בונוס לא על פרישה ולא על דרישה. כמובן נשמח אם תכתוב כאן ובכל מקום, אתה כותב תמיד יפה ובטו"ט. אני לא בעל הבית לא של המקום וכמובן לא של זכרון הרד"צ, כל אחד מוזמן לכתוב את אשר הוא רוצה. כמובן וכפשוט.

מקדש מלך כתב:היות ולא נכנסת לפרטים אז איני בטוח בתגובה שלי, אבל אצלי שתי הכתיבות שלכם בהחלט מתכיילות על אדם אחד...
הייתה לו עליו מן הסתם הרבה ביקורת. הוא האשים אותו על כל מיני בחירות שלו בנושאי "כבוד חב"ד" מול מה שהוא ראה כ"אמת ויושר", או בעיות בהשקפה של נגלה מול חסידות, וכל מה שתרצה.
אבל הוא לא הסכים בשום אופן שיעשו ממנו "איש קטן", על כל המשתמע מכך.
זה לא מתאים לרד"צ הילמן שהכרתי (לא אישית. בעיקר מהכתיבות שלך עליו...)

כמו שכתבתי בתחילה, לא אגרר לדין בענין הספציפי הזה. חלילה חלילה! מה שכן אוכל לומר, שאצל רד"צ הביקורת על אנשים תמיד היתה בסוף מסתיימת במידותיהם. למשל הרב קאפח, החלק הארי של הביקורת: לא חוזר בו משום דבר, מקלל את אויביו וכו' וכו' (לקח ממני את ספרו של נכדתו 'הולך תמים' והשלים בעפרון 'ומקלל'...) כ"ז לצד כמובן טענות תכניות. אצ"ל שלא היה בודה דברים שלא היו ולא נבראו (אכן לא שמעתי ממנו מעולם ביקורת על חסרון ירא"ש של הרבי) אבל היה מתמקד הרבה במה שאחרים ראו כקטנוניות, כי מידות טובות ויושר פנימי, היו אצלו מבחן הסף הראשון. וכך היה גם לאידך גיסא. היה יכול לומר על חוקר שלא בהכרח דתי 'היה איש הגון', משום שראה בו תכונה חשובה זו. (המו"ל אוצר חמדת ימים יצא מביתו מזועזע כששמע שהוא דורש בהגינותו של תשבי...), ולהבדיל, כבר כתבתי באשכול על הרמ"מ שולזינגר, מה שאמר, כי השבח הכי גדול עליו זה הסיפור (אותו אימת הרד"צ בעצמו) המפורסם (אלא שאי אפשר לפורטו בפרקא) אודות שאלת הרמ"מ את הגריש"א ויציאתו במחול כשקיבל את אותה תשובה למול עיניו המשתאות של הגריש"א... וכמובן שהיתה לו ביקורת לא מעטה על רמ"מ שולזינגר, אבל סיפור כזה שבה את ליבו לגמרי, כי מידות טובות, היו אצלו בראש סולם המעלות.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' יוני 21, 2023 11:18 am

לא כ"כ מובן לי מה הקשר בין 'מדות טובות' (שעיקרם מדת החסד) ל'יושר פנימי' (שעיקרו מצד מדת הדין).

בכל מקרה, החברות שלו עם רי"מ ז"ל מובנת יפה לאור העובדה ששניהם היו - כל אחד לפי דרכו - חרדים מאוד ל'אמת' כפי שנראתה בעיניהם, ולא יכלו לסבול כל שמץ של 'זיוף' ו'שקר' (שוב, לפי ראות עיניהם), עד למעשים קיצוניים.

יהיו שיגדירו את זה כ'חוסר טקט', ואולי הם צודקים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 11:28 am

אגב רגישותו הקיצונית לזיוף ושקר. הנה מכתב להמעיין. כנראה לא פורסם.

: זכרון יהודה מי שיקר.1.jpg (1.23 MiB) נצפה 2594 פעמים

: זכרון יהודה מי שיקר.2.jpg (1.15 MiB) נצפה 2594 פעמים

בפועל איש לא שיקר כמובן, ורצ"ב דברי הרה"ג ר"י קטן שליט"א בגליון ונספח לשו"ת זכרון יהודה שבמהדורתו, מתוכם מתבאר כל הענין בטוב.

גילוי ראש זכרון יהודה.pdf: (576.52 KiB) הורד 109 פעמים

נספח גילוי ראש.pdf: (1.12 MiB) הורד 97 פעמים

מחולת המחנים

איש_ספר כתב:
יהושפט כתב:גם את המעשה עם הרי"מ שמעתי ממנו, היה זה באופן ספציפי על מש"כ בישורון בשם רש"ז הבלין בשם ר"ח ליברמן על סיפורי הריי"צ.
זה פרט אחד מתוך ענין גדול יותר. כך למשל רד"צ הלעיג על מכתב שלדבריו כתב הרבי שהתפרסם בסוף או בתחילת אחד הכרכים של אוצה"פ, הרי"מ הלך לחפש את המכתב ויבוקש ולא ימצא. רד"צ טען שכנראה המכתב הופיע במהדורה ישנה של אוצה"פ, והרי"מ הודיע שבדק את כל הטפסים ולהד"ם. בצר לו פנה רד"צ להרבה מבאי ביתו שיעזרו לו למצוא את אותו כרך אבוד... כמו גם פנה לאוהצה"פ וביקש מהם להודיע קושט דברי אמת... אבל כבר בשנים ההם לא היה שם עם מי לדבר. כשכשלו מאמציו להציג את המכתב שלדבריו היה נגד עיניו, חרץ הרי"מ את דינו (וכשם שהיה נוהג הרד"צ עצמו באחרים...): זייפן ובדאי...!

אולי מדובר במכתב זה
https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8924.htm

הובא שם שהמכתב נדפס בחלקו באוצר הפוסקים ח"ט עמ' קל, ואינו באוצר החכמה.

---
בענין כיסוי הראש ותשובת רבי יהודה בן הרא"ש.

אולי יש מקום לומר כי אף לגרסה הנדפסת (מכת"י פטרבורג) עיקר דבריו נסובו על כיסוי הראש בעטיפת בגד, וכמו שמצאנו בחז"ל עטיפת הראש היינו בבגד, באבל או בטלית, וכמנהג ארצות המזרח ותמונת הבא"ח.
ויש לדקדק זה מדבריו "ולפעמים מפני כובד החום אינו יכול לסבול", ומציאות זו מתיישבת יותר עם עטיפת הראש בבגד, ואין כוונתו לכובע דק על הראש שאנו קוראים כיפה.

ר"י קטן כבר מעיר בדבריו אם בזמן הראשונים החל המנהג בלבישת כיפה על הראש.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 2:31 pm

מחולת המחנים כתב:
אולי מדובר במכתב זה
https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8924.htm

הובא שם שהמכתב נדפס בחלקו באוצר הפוסקים ח"ט עמ' קל, ואינו באוצר החכמה.

לא. מכתבים של הרבי הרמ"מ לאוצר הפוסקים מצויים בכמה כרכים של אוצה"פ. הרד"צ דיבר על מכתב שאינו מצוי במהדורה הנדפסת היום. לדבריו היה שם אזכור של תשובת הרב בצמ"ח עוזיאל. בשעתו בדקתי בכמה סדרות מכמה שנים והעליתי חרס.

פנחסויפלל · הודעהעל ידי **פנחסויפלל** » ד' יוני 21, 2023 2:58 pm

מכתב מעניין מהגרד"צ

: מכתב הגרד''צ הילמן מספר מראה כהן שהו''ל לזכר הגר''צ כהן.jpeg (712.55 KiB) נצפה 2489 פעמים

האמת אדרוש · הודעהעל ידי **האמת אדרוש** » ד' יוני 21, 2023 8:01 pm

איש_ספר כתב:על הקנאת הבגד כתכסיס להפטר מקריעה, ועל אמירת הקהל וידוי ומגן אבות בקו"ר ואין שומעים הש"ץ.
DOC002076_01_0054.jpg

DOC002076_01_0053.jpg

אינו מובן השגתו על מנהג אמירת הציבור מגן אבות. הבית יוסף מביא שיטת ההגהות מרדכי שנתקנה אף להיחיד, וע״ז כתב הרמ״א שהיחיד יכול להחמיר לאומרה בלא פתיחה וחתימה, ושכן נוהגים.

האמת אדרוש · הודעהעל ידי **האמת אדרוש** » ד' יוני 21, 2023 8:10 pm

יהושפט כתב:גם את המעשה עם הרי"מ שמעתי ממנו, היה זה באופן ספציפי על מש"כ בישורון בשם רש"ז הבלין בשם ר"ח ליברמן על סיפורי הריי"צ

באיזה חלק של ישורון?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 11:38 pm

מכתב למערכת בהיותו בן שש עשרה !

: מכתב למערכת.jpg (1.73 MiB) נצפה 2308 פעמים

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ד' יוני 21, 2023 11:44 pm

האמת אדרוש כתב:
יהושפט כתב:גם את המעשה עם הרי"מ שמעתי ממנו, היה זה באופן ספציפי על מש"כ בישורון בשם רש"ז הבלין בשם ר"ח ליברמן על סיפורי הריי"צ

באיזה חלק של ישורון?

חלק י, עמ' תשסב

מכון חכמי ליטא

איש_ספר כתב:מכתב למערכת בהיותו בן שש עשרה !

המכתב נדפס שם?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 21, 2023 11:54 pm

מכון חכמי ליטא כתב:
איש_ספר כתב:מכתב למערכת בהיותו בן שש עשרה !

המכתב נדפס שם?

בגליון כתוב על חלקים שונים, נדפס, לא נדפס. נראה איפוא שנדפס לפחות בחלקו. אין לי דרך טכנית לבדוק.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ה' יוני 22, 2023 12:12 am

איש_ספר כתב:בגליון כתוב על חלקים שונים, נדפס, לא נדפס. נראה איפוא שנדפס לפחות בחלקו. אין לי דרך טכנית לבדוק.

התפרסם בכה אייר
התיקונים שעל הגליון הם כפי שהתפרסם בעיתון
הנה

: צילום מסך 2023-06-22 001206.jpg (184.5 KiB) נצפה 2267 פעמים

ישעיהו לוריא

אנקדוטה קטנטנה בשולי הדברים ממש.

שמעתי שהיה בבעלותו של הרד"צ, בית ברחוב שד' רוטשילד 112 בתל אביב, מירושה.
הוא היה מחתים את כל הדיירים שחייבים לשמור שבת.

אחד הדיירים היה הרבי מבוהוש רבי יצחק, והוא מאוד נפגע מהדרישה ולא הסכים בשום אופן לחתום על כזה מסמך.
כמה שניסה להסביר ולהמליץ מול המשכיר, שהוא רבי בישראל ובעל מסירות נפש מרומניה וכו', לא הרפה רד"צ מעקשנותו והכריחו לחתום כן.

האמת הוא?

נ.ב. גם אני שמעתי מאמרים חדים וקולעים מאוד שאמר על הרבי מליובאוויטש בעל ההילולא, והגדרות שלימים התבררו כמדוייקות.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ה' יוני 22, 2023 7:28 am

איזה אדם מרתק.
הלואי ויאספו את כתביו ומכתביו ויוציאו לאור בצורה מכובדת בצירוף תולדות (הקומץ בישורון אינו משביע)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 22, 2023 10:04 am

ישעיהו לוריא כתב:אנקדוטה קטנטנה בשולי הדברים ממש.

שמעתי שהיה בבעלותו של הרד"צ, בית ברחוב שד' רוטשילד 112 בתל אביב, מירושה.
הוא היה מחתים את כל הדיירים שחייבים לשמור שבת.

אחד הדיירים היה הרבי מבוהוש רבי יצחק, והוא מאוד נפגע מהדרישה ולא הסכים בשום אופן לחתום על כזה מסמך.
כמה שניסה להסביר ולהמליץ מול המשכיר, שהוא רבי בישראל ובעל מסירות נפש מרומניה וכו', לא הרפה רד"צ מעקשנותו והכריחו לחתום כן.

האמת הוא?

אכן היה לו בית ברחוב רוטשילד, ואמת היא שלא היה משכיר אלא לשומרי שבת. היתה זו החלטה אמיצה מאד, כי זמנים שעמד הבית (אולי חלקיו) שומם מהעדר דיירים כאלה. (שמעתי פעם מאשתו הצדקנית תחי', כי פעם כאשר עמד הבית שומם זמן ארוך, הלכה בצר לה לרג"נ לשאול אותו אם שורת הדין כדברי בעלה, אמר לה ר"ג, מעיקר הדין אין לחוש, אבל אם המתנתם זמן כה ארוך, מן הסתם בקרוב יבוא שוכר ש"ש, וכך היה...). אכן היה האדמו"ר מבוהוש דייר שם. עד כאן אמת.

מכאן ואילך להד"ם. האדמו"ר התגורר שם עוד בחיי אביו ר' אשר... ורד"צ ירש אותו כדייר. (וגם הרד"צ לא החתים את דייריו, אלא לא היה משכיר לשאינם ש"ש ותל"מ).

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 22, 2023 10:58 am

דומני שאהיה פה לרבים לומר, שהאשכול הנוכחי (שקם לתחייה באופן ניסי...) מרתק ביותר.
יישר כוחם של הרב אי"ס וכותבים נוספים על החומרים המעניינים והמחכימים שהעלו, כן ימשיכו עוד ועוד.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ה' יוני 22, 2023 12:25 pm

איש_ספר כתב:
ישעיהו לוריא כתב:אנקדוטה קטנטנה בשולי הדברים ממש.

שמעתי שהיה בבעלותו של הרד"צ, בית ברחוב שד' רוטשילד 112 בתל אביב, מירושה.
הוא היה מחתים את כל הדיירים שחייבים לשמור שבת.

אחד הדיירים היה הרבי מבוהוש רבי יצחק, והוא מאוד נפגע מהדרישה ולא הסכים בשום אופן לחתום על כזה מסמך.
כמה שניסה להסביר ולהמליץ מול המשכיר, שהוא רבי בישראל ובעל מסירות נפש מרומניה וכו', לא הרפה רד"צ מעקשנותו והכריחו לחתום כן.

האמת הוא?
אכן היה לו בית ברחוב רוטשילד, ואמת היא שלא היה משכיר אלא לשומרי שבת. היתה זו החלטה אמיצה מאד, כי זמנים שעמד הבית (אולי חלקיו) שומם מהעדר דיירים כאלה. (שמעתי פעם מאשתו הצדקנית תחי', כי פעם כאשר עמד הבית שומם זמן ארוך, הלכה בצר לה לרג"נ לשאול אותו אם שורת הדין כדברי בעלה, אמר לה ר"ג, מעיקר הדין אין לחוש, אבל אם המתנתם זמן כה ארוך, מן הסתם בקרוב יבוא שוכר ש"ש, וכך היה...). אכן היה האדמו"ר מבוהוש דייר שם. עד כאן אמת.

מכאן ואילך להד"ם. האדמו"ר התגורר שם עוד בחיי אביו ר' אשר... ורד"צ ירש אותו כדייר. (וגם הרד"צ לא החתים את הדיירים, אלא לא היה משכיר לשאינם ש"ש ותל"מ).

גם אני אוסיף כי מי שהכיר את הרבי מבוהוש זצוק"ל ידע כי המושג 'נפגע' לא היה קיים אצלו, הוא היה אדם כ"כ מרומם ומרוחק מכל מחשבות בני האדם ותחבולותיהם, משי נקי, ממש שלא בדומה לשאר אנשים שבעולם.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' יוני 22, 2023 2:21 pm

איש_ספר כתב:
ישעיהו לוריא כתב:אנקדוטה קטנטנה בשולי הדברים ממש.

שמעתי שהיה בבעלותו של הרד"צ, בית ברחוב שד' רוטשילד 112 בתל אביב, מירושה.
הוא היה מחתים את כל הדיירים שחייבים לשמור שבת.

אחד הדיירים היה הרבי מבוהוש רבי יצחק, והוא מאוד נפגע מהדרישה ולא הסכים בשום אופן לחתום על כזה מסמך.
כמה שניסה להסביר ולהמליץ מול המשכיר, שהוא רבי בישראל ובעל מסירות נפש מרומניה וכו', לא הרפה רד"צ מעקשנותו והכריחו לחתום כן.

האמת הוא?
אכן היה לו בית ברחוב רוטשילד, ואמת היא שלא היה משכיר אלא לשומרי שבת. היתה זו החלטה אמיצה מאד, כי זמנים שעמד הבית (אולי חלקיו) שומם מהעדר דיירים כאלה. (שמעתי פעם מאשתו הצדקנית תחי', כי פעם כאשר עמד הבית שומם זמן ארוך, הלכה בצר לה לרג"נ לשאול אותו אם שורת הדין כדברי בעלה, אמר לה ר"ג, מעיקר הדין אין לחוש, אבל אם המתנתם זמן כה ארוך, מן הסתם בקרוב יבוא שוכר ש"ש, וכך היה...). אכן היה האדמו"ר מבוהוש דייר שם. עד כאן אמת.

מכאן ואילך להד"ם. האדמו"ר התגורר שם עוד בחיי אביו ר' אשר... ורד"צ ירש אותו כדייר. (וגם הרד"צ לא החתים את דייריו, אלא לא היה משכיר לשאינם ש"ש ותל"מ).

הסיפור הזה הזוי מכל צד שלא נסתכל עליו.
הן על הרד"צ הילמן שמוצג כאויל משריש בהתעקשות להחתים אדמו"ר על כך שהוא שומר שבת.
והן מצד האדמו"ר. אם הוא משוגינער, מה יש לך להיעלב ממשוגע? וכבר ידוע מאמר החכם שלתת לשוטה ליהנות משטותו אף הוא בכלל גמ"ח ייחשב.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 22, 2023 2:22 pm

למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' יוני 22, 2023 2:24 pm

איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אתה צודק שבעניין רד"צ הילמן איש ספר מול ניק אחר זו "מציאות" מול "סיפור".
אבל למי שלא מצוי מתחילת האשכול, ועלול לטעות ולראות בכך מילה מול מילה, גירסא מול גירסא, ודאי יועיל קצת על מנת להוכיח שלא היה ולא נברא...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 22, 2023 2:26 pm

מילא איש ספר מול ניק אחר, החרדה שלי שהסיפור הזה הולך להיות סלע מחלוקת בין גור לבין קהילת ר"ש...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' יוני 22, 2023 2:29 pm

איש_ספר כתב:מילא איש ספר מול ניק אחר, החרדה שלי שהסיפור הזה הולך להיות סלע מחלוקת בין גור לבין קהילת ר"ש...

נו מילא. עוד אבן חצץ קטנה בהר הגדול...

פרץ מוצקין · הודעהעל ידי **פרץ מוצקין** » ה' יוני 22, 2023 2:47 pm

איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אז למה אינך מוחק סיפור כזה שלא מוסיף כבוד לאיש?

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ה' יוני 22, 2023 3:24 pm

פרץ מוצקין כתב:
איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אז למה אינך מוחק סיפור כזה שלא מוסיף כבוד לאיש?

אולי כי מחיקת סיפורים-שאינם-מוסיפי-כבוד היא משימה כבידה מדי, כך מתברר, באשכול הנוכחי...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 22, 2023 4:25 pm

פרץ מוצקין כתב:
איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אז למה אינך מוחק סיפור כזה שלא מוסיף כבוד לאיש?

אולי משום שלא יאמרו "שלא ניחא להרב בעל הבית שדמותו תצטייר אולי באופן שונה קצת מזו שכבר צוירה כאן...."
והעיקר, כי הכל שווה ובלבד שהרב ר' ישעיה יחזור להשתתף עמנו...!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 22, 2023 5:42 pm

מצאתי אצלי מאמר קצר של הרד"צ, שיש בו ביטוי נמרץ להרבה מתכונותיו היחודיות.
הדברים בעלי ענין גם מצד עצמם ולכן טרחתי להעתיקם.

: לידע 1.jpeg (895.22 KiB) נצפה 1845 פעמים

: לידע (1).jpg (1.09 MiB) נצפה 1845 פעמים

לידע

מילתא בישא דאית בך קדים אמרה. את חטאי אני מזכיר תחלה.

כתבתי בציוני לסה"מ מ"ע א, כי משמעות מעתקד להיות משוכנע ויש לתרגמו גם לידע (כבמנין הקצר וביסוה"ת ובתרגום של ספרו של רס"ג האמונות והדעות) והתרגום להאמין, אינו מדויק כי לשונות אמונה שבתורה מתורגמים ע"י רס"ג במילים מן השורש הערבי "אמן". ע"כ לשוני בקיצור.

וחטאתי במה שלא הזכרתי שהתרגום שכתבתי שאינו מדויק, תרגמו בו כל המתרגמים של המו"נ וספר המצות ופירוש המשניות. הלא הם שלושת מתרגמי סה"מ, ר' יהודה ן' תיבון ור' שלמה ן' איוב ור' אברהם הלוי ן' חסדאי (שלד' הרשב"ץ הוא התרגום שהיה להרמב"ן והחינוך), ושני מתרגמי המו"נ ר' שמואל ן' תיבון (שסמך הרמב"ם ידיו על תרגומיו וגם הורוהו כיצד לתרגם לשונות מסוימים) ור"י אלחריזי המשורר הנודע (שאע"פ שהיה קטן מר"ש ן' תיבון בתורה ובפילוסופיא אפשר שהיה גדול ממנו במקצוע הבלשנות העברית והערבית), שתרגם גם את חציו הראשון של פיה"מ לסדר זרעים.

ובאמת מודה כל יודע לשה"ק בימינו ש"להיות משוכנע" משתמע בלשון להאמין, יותר מבלשון לידע. ושום מתרגם לא תרגמו לידע חוץ מן הרי"ק (וגם הוא עצמו נכשל כמ"פ ותרגמו להאמין, אע"פ שכתב במל"ת מ"ז "העירותי פעמים רבות שאין לתרגמה בשום אופן אמונה").

ואל תביא ראיה מתרגום שמו של ספרו של רס"ג, כי שם נסמכו אלאימנאת ואלעתקאדאת, וכיון שהוכרחו לתרגם אימנאת אמונות היו מוכרחים למצוא מילה אחרת לתרגם בה אלעתקאדאת ולכן תרגמוה דיעות. (ודוק שלא תרגמו ידיעות אלא דעות, ולא מצינו – עד כמה שידוע לי הקטן – שתורגם הפעל משרש "עקד" במילים משרש "ידע".

אף אלמליח (מחבר המילון הקטן) תרגם את הפועל משורש עקד "להיות משוכנע", אבל את השם אעתקאד, תרגם "אמונה, בטחון הכרה".

קרוב לודאי שגם בספרים האמונות-והדעות וחובת הלבבות והכוזרי, שתורגמו כולם ע"י ר' יהודה ן' תיבון "אבי המעתיקים", נמצא השורש "עקד" (כשאינו סמוך על שורש "אמן"). וצל"ע אם תרגמו ידיעה או אמונה, ואם ימצא שתרגמו להאמין (ולא לידע) יצטרף גם הוא אל בנו ר' שמואל ונכדו ר' משה שתרגמו כך בסה"מ ובמו"נ. וליבי אומר לי שימצא כך.

הוסף עליהם את כל אחב"י הקוראים אני מאמין באמונה שלמה גם בעיקרים ? ? בהם הרמב"ם יתעקד. ונמצא כל העולם מצד אחד והרי"ק ה... מצד שני ואסור לנו ? לרמוז הרי"ק.

ומה שכ' רבינו במנין הקצר ובראש יסוה"ת לידע, אינו מוכרח שכך סבר בכתבו את הסה"מ, כי אפשר שחזר בו ממ"ש בסה"מ. ואת"ל שלא חזר, אפשר ש"לידע" [ש]משמעותו "להיות משוכנע", אינו אלא רק כשמדובר בציוי התורה לידע את השם, אבל הלשון "אני יודע", דלא מיירי בידיעת השם אין פירושו "אני משוכנע", ואם ידיעת ה' מתרגם רס"ג בשורש "עלם" (כך תרגם לשון אתה הראת לדעת כי ה' וגו', ולשון וידעת היום כי ה' וגו') ולא בשורש "עקד", אף במקום שמסתבר שפירושו "תהיה משוכנע", כגון כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה', לא תרגם רס"ג עלם (ולא תעתקד).

מכל הנ"ל נלענ"ד שכך צריך לכתוב במקו"צ : לידע, בסה"מ מ"ע א' יתעקד, ותרגמוהו כל מתרגמי סה"מ [ ומתרגמי המו"נ במקומות רבים מאד] להאמין. ועי' סה"מ במהדורתינו מ"ע א]

במקום כל מתרגמי וכו' אפשר לכתוב "ר"מ ן' תיבון ור"ש ן' איוב והתרגום שבס' החינוך" [ ור"י אלחריזי ור"ש ן' תבון תרגמו כך במו"נ במקומות רבים מאד].

ואחר בדיקת נכונות הדבר אפשר להוסיף, ור"י ן' תיבון בתרגום הכוזרי וחובה"ל וס' האמונות דרס"ג.

יש להוסיף שגם בשלילה נקט רבינו עתקד, כגון בל"ת א: שלא נעתקד האלוהות לזולתו, ובל"ת מ"ז: שלא לתור אחרי לבבינו עד שנעתקד דעות שהן הפך הדעות שחייבתנו התורה. ותרגמו כל המתרגמים לשון אמונה. ופשוט שהאיסור הוא אפילו להאמין אמונה קלושה וחלושה, ולאו דוקא להיות משוכנעים שכנוע חזק וגמור (כמו במצות עשה א') וש"מ, שגם זה במשמעות עתקד. ולכן נראה שצדקתי במה שכתבתי בציוני ל"ת א' שעדיף לתרגם שם "מלעלות במחשבתינו" מלתרגם "מהאמין", שרוב שימושו בלה"ק אמונה גמורה.

והעירני חכ"א, שכתיבה זו קדמה למש"כ בענין זה במכתבו הידוע בענין הרב קאפח ותרגומיו, ששם כתב שבדק בכוזרי ובחה"ל ואמו"ד ונמצא כמו ששיער. וז"ל שם:

הטענה שהעלמנו את ה"אמת" של "התרגום הנכון" אינה אמת אלא שקר. כי בסוף הצטוט מן המקו"צ חיסר הבחור (אם בזדון או בשגגה איני יודע) את המלים "ועיין ציוני סה"מ שם במהדורתנו", ולא עיין ולא ראה שכתוב שם "שמשמעות אעתקאד הוא להיות משוכנע באמיתותו נכונותו של איזה דבר ויש לתרגמו גם לידע כבמנין המצות הקצר וביסוה"ת שם... והתרגום להאמין אינו מדויק כי להאמנה ואמונה סתם משמש בערבי השרש אמן וכו"'.

ובשגגה נשמט שם שדברים אלו לוקחו מן הגאון ר"ח העלר ז"ל בהערותיו לסה"מ ונבקש מכל מי שבידו סה"מ שלנו לרשום ד"ז בגליון ספר!

והרי"ק הביא בפירושו ליסוה"ת את דברי הגרח"ה מתוך ס' עבודת המלך וחלק עליו בזה"ל: ומ"ש בשם הגרח"ה שיש במובן אעתקאד גם ידיעה אינו נכון אלא מובנו רק ידיעה.... ומתרגם סה"מ הטעה רבים באי ידיעתו עכ"ל. וכ"כ הרי"ק במצות ל"ת מ"ז: "וכבר העירותי פעמים רבות שאין לתרגמה בשום אופן אמונה".

ודע שמ"ש הרי"ק "ומתרגם סה"מ" בלשון יחיד אינו נכון. כי כך תרגמו כל מתרגמי סה"מ דהיינו ר"מ ן' תיבון ור"ש ן' איוב ובעל התרגום שהביא הרמב"ן. וכך תרגם ר' שמואל ו' תיבון בכל מקום שהוזכר שרש "עקד" במורה נבוכים וכך תרגם ר' יהודה ו' תיבון בכל מקום שהוזכר בכוזרי. [בכוזרי סוף מאמר ב' כתוב במקור הערבי אלארא ואלאעתק אדאת ותרגמו הדעות והאמונות. וכ"כ ד"ר אבן שמואל בתרגומו החדש המצויין]. התיבונים תרגמו כך בכל מקום בכל הספרים הנ"ל כי דקדקו מאוד להיות נאמנים למקור הערבי ותרגמו דוקא כך כדי שיידע הקורא שכתוב במקור אעתקד ולא לשון אחר. (משא"כ הרי"ק שתרגם פעמים רבות מאד בלשון אמונה ולא חש למה שצווח שהמתרגם כך "הטעה רבים באי ידיעתו". ושבשום אופן אין לתרגמה אמונה").

ואילו היו מתרגמי סה"מ נוקטים כאן לשון ידיעה היו טועים בזה טעות גסה. כי עי"ז היו מטעים את הקורא ומודיעים לו שבמקור הערבי לא כתוב כאן עאתקד (אלא מלה משרש עלם או ערף וכיו"ב) שאף פעם אחת לא תורגמה בסה"מ (בשלשת התרגומים) בלשון ידיעה.

בציונינו לסה"מ מ"ע א' רשמנו את כל המקומות שהוזכר אעתקד בסה"מ וכיצד תרגמוה שלשת המתרגמים. וגם במו"נ לא תורגמה בלשון ידיעה, ובמ"ש הרי"ק שמתרגם סה"מ טעה והטעה הוכיח שאין לו שום מושג בשיטת תרגומי התיבונים וחבריהם שהקפידו על נאמנות למקור ואפילו כשעי"ז נפגמת ההבנה). ואילו ידע את זה הרי"ק היו נופלות הרבה מהשגותיו על התיבונים.

והרי"ק עצמו כתב במ"ע קנג הערה 44: וכדי שלא אתרגם בשתי מילים תרגמתי "אמונה". כלומר מאהבת הקיצור וכדי שלא לתרגם בשתי מילים התיר לעצמו לכתוב שקר. גם לא טרח ללמדנו מה הן שתי המילים שהיה ראוי לתרגם בהן ולא תרגם.
במל"ת שס"ב תרגם "מאמין תורת משה" וכתב בהערה שכבר העיר כמ"פ שאינה סתם אמונה אלא ידיעה והשקפה וכו'.

ובר"פ חלק תרגם אמונות וכ' בהערה שתרגם כך מפני שכך תרגמו רוב הראשונים, ושכח את מ"ש שהמתרגם כך "הטעה רבים באי ידיעתו", ובמקומות רבים תרגם הרי"ק בלשון אמונה בלי שום הערה:

בי"ג עיקרים בפיה"מ פ' חלק תרגם הרי"ק והיסוד השביעי... שנאמין שהוא [משה רבינו] אביהן וכו' והיסוד השמיני... שנאמין שכל התורה. ובסוף העיקרים: שזו תועלת באמונה. ובסוף משנה א: שצריך להאמין. וכן תרגם אלאעתקאדאת האמונות בפיה"מ לברכות פ"ט ריש מ"ז.

ושם בפיה"מ קרוב לר"פ חלק מדובר על כמה כתות בנ"א, בכת הראשונה תרגם הרי"ק סוברת ובשניה תרגם מאמינה. במקור הערבי בשתיהן תעתקד. והמעיין בתרגומו בלי עיון במקור "ישבור את ראשו" להבין מאי שנא הראשונה מן השניה שזו סוברת וזו מאמינה ולא יתגלה לו מדוע נהג בדברי רבינו ז"ל כמתרגם סיפורי בדים שנוקט במילים שונות לשם גיוון.

ולא עוד אלא שבתוך דברי הרמב"ם על הכת הראשונה כתב תרגום שלישי לאתעתקד , לא אמונה ולא סברא אלא דעה.
ומכאן מודעה לת"ח ובני תורה שחפצים לדקדק בלשון הרמב"ם בספריו הערביים (כמו שהורגלו לדייק בס' היד) שלא יסמכו על תרגומי הרי"ק בלי עיון במקור הערבי. כדי שלא ייגעו לריק להבין את שינויי הלשונות אשר יצר הרי"ק (ועז"נ ארור משגה עור).

עוד דוגמאות להנ"ל:
בכמ"ק במו"נ מדובר במאמיני קדמות העולם ומאמיני גשמות הבורא. בפרקים המדברים על הקדמות (ח"ב פיג-טז) נקט הרי"ק 15 פעמים לשון סברא (סוברי הקדמות וכיו"ב) ולגבי הגשמות נקט עפי"ר לשון אמונת הגשמות מאמיני הגשמות להאמין בגשמות (עי' חלק א' ספל"ה וספל"ו וספמ"ו) אבל ברפנ"ג תרגם סברת הגשמות ושסובר הגשמות. בקטע הקטן שבספל"ו תרגם פ"א לשון אמונה וב"פ "להיות בדעה" ופ"א הוכח לו.
בח"א רפס"ג (ריש עמ' קסד) תרגם מאמיני הרוחניות.
בח"ב רפל"ג (ריש עמוד שצא) תרגם "סובר מציאות ה' כל שכן שיסבור נבואה אלא מטרתי להזכיר השקפות "מאמיני ה"'.
הרי לפניך "בנשימה אחת" ממש ב"פ סברא ופ"א אמונה. וכתב בהערתו "מעתקד" ותרגמתי מאמיני מתוך קלישות אם כי אינה אמונה סתמית אלא דעה בסיסית עכ"ל (מה נתכוון במלה "קלישות" איני יודע), והמעיין במקור הערבי רואה שגם גבי מציאות ה' וגם גבי נבואה כתוב יעתקד ולמה תרגם בהן סובר ולא תרגם מאמין (מתוך קלישות). בתחלת פתיחת המו"נ (הערה 7) כ' הרי"ק שאעתקאד אינה אמונה כתרגום הר"ש ן' תיבון ושרבינו עצמו תרגמה ברה"ל יסוה"ת "לידע", וכשהגיע הרי"ק אצל ציון 63 וציון 65 "שכח" את מש"כ בציון 7 ותרגם שתי המלים "קואעד אלאעתקאד" = יסודות האמונה. (ולא טרח כלל להתנצל על זה בהערותיו). ואצל ציון 85 המציא תרגום נוסף למונח אעתקאדאת.והוא השגה. ואצ"ל שהר"ש ן' תיבון לא סטה סטיה כל שהיא מנאמנותו למקור הערבי ותרגם גם כאן (כדרכו בכל ספר מורה הנבוכים) האמנה."
גם בפה"ג חולין פ"א (אצל ציון 28) תרגם הרי"ק אמונה (בלי שום התנצלות).

עיקר שכחתי. הי"ג עיקרים (אשר יסד הרמב"ם) כתובים בסידורי התפלה וכל כלל ישראל קוראים אני מאמין באמונה שלימה. ולא אני יודע בידיעה שלימה.

מכל הנ"ל יובן שהטעם שלא הזכרנו את הרי"ק ואת תרגומו כי חששנו פן נהיה לבוז (בעיני המכירים את טיבו ואת ערך תרגומו).

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ה' יוני 22, 2023 6:26 pm

איש_ספר בשם הרד"צ הילמן כתב:ונמצא כל העולם מצד אחד והרי"ק ה... מצד שני ואסור לנו ? לרמוז הרי"ק.

לכאורה מקום סימן השאלה אינו בין "לנו" ל"לרמוז" אלא בין "לרמוז" ל"הרי"ק" (היינו שהוא מסמן להכניס לתוך השורה את מה שמתחיל "שלדמ" או "שלדע" והמשכו לא נכנס לצילום).

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ה' יוני 22, 2023 6:51 pm

איש ספר בשם הגרד"צ הילמן כתב:הוסף עליהם את כל אחב"י הקוראים אני מאמין באמונה שלמה גם בעיקרים ?? בהם הרמב"ם יתעקד. ונמצא כל העולם מצד אחד והרי"ק ה... מצד שני ואסור לנו לרמוז ?? הרי"ק.

פענוחו בס"ד:
הוסף עליהם את כל אחב"י הקוראים אני מאמין באמונה שלמה גם בעיקרים שכ' [שכתב. הקו הנוסף הצמוד לכ' ונראה כאות נ הוא חלק מסימון ההוספה בסוף השורה שמתחת] בהם הרמב"ם יתעקד. ונמצא כל העולם מצד אחד והרי"ק ה... מצד שני, ואסור לנו לרמוז לדעת הרי"ק.
[אמנם נכתב שם "שלדעת" אבל לכאורה כ"נ הכוונה].

דהיינו שחוזר בו ממה שכתב בציוני סה"מ, והביאו בקיצור בתחילת המאמר כאן, שכתב שם: "ויש לתרגמו גם לידע (כבמנין הקצר וביסוה"ת ובתרגום של ספרו של רס"ג האמונות והדעות) והתרגום להאמין, אינו מדויק כי לשונות אמונה שבתורה מתורגמים ע"י רס"ג במילים מן השורש הערבי "אמן" ", ע"כ.
שכל זה הוא הוא דעת הרי"ק, והגרד"צ בציוניו שם הזכיר גם דעה זו, אם כי לא בשם הרי"ק, וזהו שכתב כאן "לרמוז".
וכאן חוזר בו ואומר שאין להזכיר דעה זו כלל [שם, ובכל מקום] כביאור אפשרי למילת אעתקד.
וזהו מה שכתב מיד בפסקה הבאה [בעמוד השני] שכצ"ל בציונ סה"מ וכו'.

אגב, בטעות נכתב בתחילת המאמר המפוענח [שורה המתחלת - בכת"י ובפענוח - "כתבתי בציונַי"] "מעתקד", וצ"ל אעתקד.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' יוני 22, 2023 7:58 pm

העתקתי מכאן:

הוגה ומעיין כתב:מהרשום אצלי:
הרמב"ם בספר המצוות כתב בכל המקומות את המונח הערבי "אעתקאד" ונגזרותיו. בבירור מונח זה מפורשים דברי הרמב"ם במו"נ ח"א, פרק נ (בתרגום שוורץ): "דע, המעיין בספרי זה, שהאעתקאד אינו העניין הנאמר אלא העניין המצטייר בנפש כאשר מקבלים-כאמת שהוא כך כפי שהצטייר... האעתקאד הוא לקבל-כאמיתי את מה שהצטייר שהוא מחוץ לדעת לפי מה שהצטייר בדעת. אם יחד עם האעתקאד הזה, הושג שאין משהו שונה מאעתקאד זה אפשרי כלל, ולא נמצא בדעת מקום לדחות אעתקאד זה, ואין להעלות על הדעת אפשרות של דבר שונה ממנו - זאת היא ודאות". וראה מה שהאריך בזה שוורץ, פתיחה למו"נ, הערה 15, והביא שהמעתזלה הגדירו את הידיעה כ"אעתקאד של דבר כפי שהוא". הר"י קאפח (כתבים, ח"ב, עמ' 588), הבין שתרגומו של ר"ש אבן תיבון שתרגם "אעתקאד" כ"אמונה" מוטעה ומביא לידי טעות, כביכול מדובר באמונת פה גרידא, ובאמת מדובר בדעה אמיתית, וכמו שנראה גם מדברי הרס"ג בפתיחה להאמונות ודעות פ"ד. ואכן שם ספרו "אלאמנאת ואלאעתקדאת" תורגם "האמונות והדעות". אמנם גם לדעת ר"ש אבן תיבון פשוט שאין מדובר באמונת פה אלא בידיעה, כמפורש בדברי הרמב"ם בפרק נ הנ"ל. אף חוקרים רבים מצאו שתרגום "ידיעה" מתאים לשימושו של רב סעדיה גאון בביטוי אעתקאד בספרו אמונות ודעות, אבל לא לשימושו של הרמב"ם בביטוי זה במורה נבוכים, כיון שאצל הרמב"ם מדובר בידיעה מופשטת יותר, ולא כאצל רס"ג המדבר על ידיעה מסוג ידיעת החושים, הלבן שהוא לבן והשחור שהוא שחור (ראה אברהם נוריאל, מושג האמונה אצל הרמב"ם, דעת 2-3 (תשלח-תשלט) עמ' 43-47 = גלוי וסמוי בפילוסופיה היהודית בימי הביניים). וראה עוד במה שציינו בציונים לסהמ"צ מהדו' ר"ש פרנקל (מ"ע א) למקומות השונים שבהם תורגמה תיבת "אעתקאד" באופנים שונים.

וראה עוד:
viewtopic.php?p=632122&sid=e00044bc56c0951ab93d795a2875f339#p632122
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p ... 76#p389248

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' יוני 23, 2023 6:26 pm

איש_ספר כתב:והעירני חכ"א, שכתיבה זו קדמה למש"כ בענין זה במכתבו הידוע בענין הרב קאפח ותרגומיו...

המכתב נמצא כאן.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ו' יוני 23, 2023 8:43 pm

פרץ מוצקין כתב:
איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אז למה אינך מוחק סיפור כזה שלא מוסיף כבוד לאיש?

מוסף שבת קודש תשס"ה 30 -שמיני יתד נאמן עמוד 22 סיפר הרב בוקסבוים:
כאמור מרן הגאון מטשבין הגיע לגור בסמוך אלינו, וחתם על חוזה שכירות סטנדרטי שאבי כעו"ד חיבר ושאחד מסעיפיו היה שבבניין זה חייבים לשמור שבת. לימים ביקש לשכור את הבית ראש הסוכנות היהודית מר זלמן שזר מי שכיהן אח"כ בנשיא המדינה, וסירב לחתום על חוזה זה, כי לדבריו הוא שומר שבת מבחירה חופשית ולא מחמת חוזה חתום, אמר לו אבי כי במחילה מכבודו גם מרן הגאון מטשבין חתם על חוזה כזה.....

מוסף שבת קודש תשע 49 - ראה יתד נאמן עמוד 16:
על דאגתו העמוקה לשמירת השבת מסופר: כי תנאי בל יעבור היה אצלו בעת שהשכיר את הדירות בבנין מגוריו, התחייבות מצד השוכרים שלא לחלל את השבת בכדי שלא לחרוג ממנהגו זה, עשה כן אף בעת שזכה להביא לבנין מגוריו שבשכונת שערי חסד גדולי תורה, הגאון רבי גדליה סילברסטון והגאון מטשעבין זצ"ל. לימים, כאשר אחד מראשי הסוכנות היהודית, לימים מנשיאי מדינת ישראל, חפץ לשכור אף הוא דירה בבנין, ביקש ד"ר בוקסבוים להחתימו על התחייבות זו, האיש טען שהוא אמנם שומר שבת, אבל עושה כן מפאת מחויבותו כלפי בוראו, ולא בשל התחייבות למןן דהוא. בוקסבוים השיב לו: אם מרן הגאון מטשעבין חתם, אף אתה יכול לחתום.

על עצם ה'איסור' להשכיר למחלל שבת עיין אבני דרך ט סימן נו שהביא את המחלוקת בזה.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ש' יוני 24, 2023 11:34 pm

רציני כתב:
פרץ מוצקין כתב:
איש_ספר כתב:למה לדון בסיפור שלא היה ולא נברא?

אז למה אינך מוחק סיפור כזה שלא מוסיף כבוד לאיש?

מוסף שבת קודש תשס"ה 30 -שמיני יתד נאמן עמוד 22 סיפר הרב בוקסבוים:
כאמור מרן הגאון מטשבין הגיע לגור בסמוך אלינו, וחתם על חוזה שכירות סטנדרטי שאבי כעו"ד חיבר ושאחד מסעיפיו היה שבבניין זה חייבים לשמור שבת. לימים ביקש לשכור את הבית ראש הסוכנות היהודית מר זלמן שזר מי שכיהן אח"כ בנשיא המדינה, וסירב לחתום על חוזה זה, כי לדבריו הוא שומר שבת מבחירה חופשית ולא מחמת חוזה חתום, אמר לו אבי כי במחילה מכבודו גם מרן הגאון מטשבין חתם על חוזה כזה...

במשך רוב חייו לא היה שזר שומר מצוות, אבל בלט בין חבריו המודרניסטים כאדם קרוב למסורת היהודית, לשפת היידיש, לעיירה היהודית ולחיי הקהילה היהודיים. שזר אהב מאוד את "היידישקייט" ואת ההומור היהודי...
https://www.shazar.org.il/personal-word ... %99%D7%95/

פורום אוצר החכמה

מי מחובר