הגאון ר' דב לנדו שליט"א

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ו' דצמבר 30, 2016 11:08 am

מעניין שבשער ספריו הוא כותב 'לנדוי', ובחתימותיו כותב 'לנדו'

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ו' דצמבר 30, 2016 1:52 pm

איש_ספר כתב:ר' סעדיה, ברור שטס"ה.

הרב אפשר, שוב תודה גדולה.

מענין לענין, אמר לי אחד מותיקי חוגו של הגרח"ג, שנהגו אצלם מנהג זלזול וביטול בגרח"ק (כשם שהם נוהגים בכל גדולי ישראל) עד שהופיע החיבור הגדול והכולל דרך אמונה, אז הפנימו שיש כאן משהו שלא ניתן עוד לבטלו...

הזכירו כאן את כוחו של הגרד"ל בסגנון. שמעתי ממנו בעבר שבצעירותו היה לו תחביב לכתוב בסגנון ירושלמי (אולי אמר שרצה לבדוק אם מסוגל לעשות כמעשה דפ"ל בעל ירו' קדשים...)

ועוד משהו קטן, יחסו המורכב של הגרד"ל לבקיאות ניכר גם ביחסו לבקיאים מסוגו של הרב באקאן, כפי הנשמע הוא קם בפניו מלא קומתו, מה שאין לעלות על הדעת אצל שאר בני מזלו...

ספר דרך אמונה כמעט שאפשר לומר שנכתב ברוח הקודש [ומסתמא לפי האמת נשלח אליו רוח ממרום, להגיע למה שהגיע], אני לא ראוי להעיד, אבל בכ"ז עברתי על חלקים נכבדים מתוך הספר, ומתוך זה חלק בעיון גדול, וזה מפליא הפלא ופלא. [איני בקי בשאר הספרים, אבל שמעתי שאינם עד כדי כך]. הן ההיקף [במשנ"ב לדוגמא אין רבע ההיקף], והן שעמד כל כל מה שצריך לעמוד, והן שתפס הנקודה המרכזית בעל ענין, וכמעט ולא מצאנו טפל שיעשה לעיקר.

באמת ראוי לכתוב על הזלזול וביטול שנוהגים בני חבורה זו, ויש בזה מהלכים, ובודאי שוה המילה בזה סלע, אבל אולי עדיף שתיקותא בתרין.
רציתי כמה פעמים להרחיב הדיבור בענין היחס לבקיאות שלו ושל בני חבורתו, שבאמת יצא ללמד על כל הציבור הליטאי כולו, שבזה יש תמים דעים. לאחרונה היה אשכול על בקי גדול, עם השוואות להגר"ע יוסף. וגם הציבור הליטאי עבר שינוי מסויים ביחס להגר"ע יוסף [כוונתי בעיקר איך לעכל גדלותו בבקיאות, שמתחילה זלזלו וכהיום עומד על הערכה על גבול הערצה, מה שנשתנה לגבי דעות והשקפות זה ענין אחר, ואין מעניני כעת]. ובכלל כל הדור בענין הזה נשתנה, רוב הספרים המוצלחים היוצאים הם ספרים של ליקוטים למיניהם, כל המכונים עובדים על דרך זה, מאינצקלופדיה עד מתיבתא דרך אוצר מפרשי למיניהם. ולמעשה נוצר לנו בלבול, כי אבותינו סיפרו לנו בשבח העיון, ובגודל "כל הגדול מחבירו בסברא וכו'", אבל למעשה ההתפעלות והעיסוק מסביב אלו הידענים. אבל גם בזה חושבני דעדיף שתיקותא בתרין.

לגבי יחסו להרב באקאן, מלבד גאונותו, צריך לדעת שיש כמה דברים אחרים שמקשרים אותם בנוח, [כי ראיתי ת"ח מופלגים שהגרד"ל לא אוהב אותם ולא נמשך להם כמו אצלו], א' הוא חסידי, ועוד באבוב סאטמאר, ז"א הוא חוץ לתמונה הצרה. ב', הוא אמריקאי, מסתמא מדברים אידיש [הגרד"ל אף שאי"ז המאמא לשון שלו, אבל הוא מחבב לדבר אידיש היות והוא פשוט יותר יהודי]. ג', הוא מדבר איתו בעיקר בקדשים וטהרות, ששם הכל פחות מחייב, והכל בעיקר ראיות כפי המזדמן, ואין אדם נתפס כ"כ על מה ששוכח שם. ד', הרב באקאן הוא טיפוס שלא מתקשר אישי, מה שקוראים עילוי. כ"ז ועוד מאוד נוח להגרד"ל למצוא שפה משותפת.
[עד"ז גם התקשרותו להגר"א גינחובסקי, הגר"ש אלטר, ובעל טוב הארץ, שכולם דיברו בענינים פחות מחייבים, אלא העיסוק בנפק"מ וראיות למיניהם, ולא בדקדוקי עניות, וגם אישיותם יותר קליל ולא מחייב [פרט לגר"ש אלטר], ולא נכנסו למרחב הד"א הפרטי של הגרד"ל. אין לי מידע ברור, אבל חושבני, שהגרד"ל לא היה מחבב לדבר עם הרב אי"ש בן הגרח"ג, הן מחמת כבידות הענינים והן מחמת כבידות האישים כו'].

שומע ומשמיע

מהקצת שזכיתי להכיר עושה לי רושם שהאופן שהוא מיישב את הקונפילקטים לעצמו, זה שהוא לא עסוק כלל בעצמו.
ולכן לא אכפת לו מסתירות בין הדרך לתוצר הסופי וכדו'.
יש לו עקרונות שהוא מאמין בהם באמונה שאין כמוה, וכמו שאמרו חוץ מזה הוא לא 'כבד' עם שום דבר.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » א' ינואר 01, 2017 2:18 am

כח עליון כתב:
אוצר החכמה כתב:
כח עליון כתב:פחחח
הב"ח לא התקבל כשיטה להלכה.

שטויות

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » א' ינואר 01, 2017 3:04 am

ציטוט חלקי ומסלף

הרגזת אותי בתחילת שבוע!!

אפרקסתא דעניא

האם הגרד"ל שליט"א נדרש פעם לנושא התכלת החדשה?

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » א' ינואר 01, 2017 12:37 pm

אפשר, אתה נכס לאשכול.

הבו לנו עוד, בבקשה.

מישהו מכיר את תלמידו הגאון הרב גאלדבלאט??

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » א' ינואר 01, 2017 1:05 pm

ב' מימרות ששמעתי משמו (איני לוקח אחריות).

א) "אם כל מי שנולד - זה בזכות ברכה של צדיק, וכל מי שמת - זה בגלל קפידא של צדיק, אז איך החילונים נולדים ומתים"???

ב) אם אסור לשתות מימי הכנרת בפסח, אזי אסור גם לנשום (פי' מפני אידי הבירה שאולי שפכו שם)...

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' ינואר 01, 2017 1:23 pm

אפשר כתב:הגרד"ל הוא משהו באמצע, מצד אחד ודאי יש לו לחץ והספקים, אבל מצד שני הוא בודאי לא מחשיב את ההספקים כמילתא באפי נפשה, אלא כחלק ממערכת הסוגיות, קשה לי להסביר את זה במילים, אבל כמדומה זה גם חלק מתורת הניגודים שלו, וכנ"ל.
אבל כאן אפשר לבוא לנקודה החשובה שבדברים, מכיון שעיקר לימודו אינו מבוסס על סעיפים ודפים, לכן בבחינת מה הוא למד כרגיל, [כמובן לא רגיל, כי יש לו כישורים מופלגים משלו, שאין לכלל הציבור הרחב של החזו"א], ולמד ואגר ולמד והוסיף, ולבסוף יצא העגל הזה [לשון מושאל]. כלומר הוא ודאי תיכנן ורצה להיות הת"ח שיודע כל התורה כולה, אבל הוא לא התכוון להיות מתחרה של הגרח"ק ואסכולת הבקיאים, אבל למעשה יצא שבמידת מה הוא כן מתחרה על אותו תקן, כי מאחר והוא כן למד מתוך לחץ והספקים, והוא כן שונה מהחזו"א המצוי, יצא שבניגוד קצת למה שהיה מתחילה הוא יצא כמעט כסיני ובקי גדול.
אבל שוב יש לנו שילוב נדיר ולא רגיל, שאמור היה להיות כאן עוד גרח"ג שלא משועבד לדעת כל הסעיפים והמדרשים כאשר אתה שואל אותו, אבל מצד שני הוא יכול, אז כן יש את זה.
ונראה שדבר זה הביאו קצת למקום שהוא לא רצה להיות, דהיינו הציבור תופס אותו כיודע כל התורה כולה, ולא כהמעיין הגדול, ובעל הסברא הבהיר, אז מצד אחד נטלו ממנו חלקו, ומצד שני עוד הוסיפו לו נדוניה שהוא לא כ"כ רוצה בו.

נראה שהרב "אפשר" (במחילת כב"ת) התברך בדמיון מפותח מאוד, ויודע להסביר מהלכים עצומים בתת הכרה של הגרד"ל, [שאפילו הגרד"ל בעצמו לא מודע אליהם].
למרבה החסד תלמידיו הקרובים של הרב אינם מסיירים בפורום, ולכן הוא בבחינת עדות שאי אתה יכול להזימה.
המעניין הוא שנראה שהציבור מקבל את הדברים כתורה מסיני, ולכן יש צורך להעיר על הדברים.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » א' ינואר 01, 2017 1:59 pm

אחזיקנא טיבותא רבא להרב פרנצויז [באמת באמת, כאשר יבואר], כי דרכי ויחסי לאתרא הדין, הוא על בסיס לקבל, ולא כ"כ לתת, כי אפשר לקבל כאן הרבה, בתחומים רבים. ואמנם במקום שיש לי מילה או שתים, מר"מ וכדומה, אני רושם, וממשיך הלאה. אין זמני ועיסוקיי מסכימים להאריך ולהיות חבר פעיל כדבעי.
וכן נהגתי גם באשכול זה בתחילה, הוספתי מילה שתים וזהו. אבל כאשר הוכיח אי"ס על רוח הדברים נאזרתי לכבוד הגאון שליט"א, וכתבתי לפי מה שהושפעתי ממנו, [אני אישית לא קיבלתי ממנו אהבה לשיר אנא עבדא, וגם לא לשאר הירקות שדיברו כאן, אלא לדברים שהעלתי, ולכן כתבתי מש"כ]. הדבר עלה לי בהרבה ריכוז כח וזמן, לא בא לי בקלות כיון שאין מדרכי לכתוב תיאורים והגדרות על אנשים וקהילות. אך הרגשתי שבמקום שאין איש, ושלא יהפך אשכול על האדם הכביר והגדול הזה לגיבוב שטויות, אמחול על זמני כבודי ודרכי, ואעשה משהו. [וגם לכבוד קהילת תלמידי החזו"א].
אבל אם בסופו של דבר קולי נשמע כשאר מגבב, וכעוד קשקוש, אף שעדיין הם בגדר ספק, ספק אני צודק ספק אתה צודק, מכ"מ אדון הספק לקולא, לא רק מפני שהיא הכרעה נוחה עבורי, אלא מסתבר שכן הוא מן הדין.
ובכן אמנע לשוני מלהגות עוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 01, 2017 5:15 pm

לחינם התאזרת בענווה שלא במקומה. לצערי לא זכיתי להמנות על סגל תלמידי הגרד"ל, אבל מהמעט שהכרתי היו תיאוריך מופלאים בחדותם, (וכן גזרו כמה חכמים שקבלו הדברים מכאן). ומהמעט שהכרתי איזה מהקרויים תלמידיו לא יפלא שיש מהדברים שלא ישאו חן בעיניהם וכבר נרמז למעלה, שהוא מראה פנים אחרים לכל אחד ואחד, עד שזה תמה על זה. ואם הרב פרנציוז היה חרד לכבודו של הגרד"ל לא היה משאיר האשכול בשממנו עם ההודעות הטפלות על משפחתו או כל מיני ווערטלך נבובים.

חזק ואמץ הרב אפשר!

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » א' ינואר 01, 2017 5:47 pm

איש_ספר כתב:לחינם התאזרת בענווה שלא במקומה. לצערי לא זכיתי להמנות על סגל תלמידי הגרד"ל, אבל מהמעט שהכרתי היו תיאוריך מופלאים בחדותם, (וכן גזרו כמה חכמים שקבלו הדברים מכאן). ומהמעט שהכרתי איזה מהקרויים תלמידיו לא יפלא שיש מהדברים שלא ישאו חן בעיניהם וכבר נרמז למעלה, שהוא מראה פנים אחרים לכל אחד ואחד, עד שזה תמה על זה. ואם הרב פרנציוז היה חרד לכבודו של הגרד"ל לא היה משאיר האשכול בשממנו עם ההודעות הטפלות על משפחתו או כל מיני ווערטלך נבובים.

חזק ואמץ הרב אפשר!

הרב אי''ס כולנו מעריכים מאוד את זה שיש לך דרך איך צריך להראות אשכול, אבל בשל כך אין צריך לרמוס ולהקטין את כל המגיבים..... ויתרה מזאת למחוק תגובתם,
פעם הבאה תביא אתה חומר ותגובות מיני ים והאשכול ימצא חן בעיניך וכך נינצל כולנו מכליה וחרץ

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » א' ינואר 01, 2017 6:02 pm

במחילת הרב אפשר שיחי'. זה לא ענין לכבודו של הגרד"ל, אלא פשוט לא משקף את רוחו באמת, אין בסביבתו ולא בשום מקום של ת"ח שיודעים ללמוד סוגיא "הערצה לרע"י" (כשכמובן הנושא כאן לא היה הערצה על אהבת תורה, ידיעתה, ריבוי בתי מדרש, וכו' אלא הערצה לדרך לימודו), זו פשוט שטות, וגם לא לדרך אמונה, עם כל הכבוד למרן שר התורה, וההיקף העצום שמחמתו נתכנה שר התורה, וכן הדקדוק והזהירות (להבדיל מ'סתם' ספרי ליקוטים) והליקוט גם מדברים וענינים המצריכים עיון רב, אין הספר מתחרה בספרים העיוניים. אם אתה חושב שרוב הספרים המוצלחים הם ספרי ליקוטים, אתה חי על הירח, מוצלחים במובן של שימושי - כמובן, שהרי מי מתענין בחידושים של גאון פלוני או אלמוני, ויהיה זה הגרד"ל או הרוגאטשובי, והרבה יותר שמושי להשתמש באנציקלופדיה. אבל ספרים מוצלחים ומוערכים, לא נמצאים בכיתה של ספרי ליקוטים. כשיצא דרך אמונה מאד התפעלו, אבל זכרו לו בעיקר את החידוש בשם המהרש"א שחמור לא יכול לעשר. כמו"כ הציון של התקשרות הגרד"ל לבעל טוב הארץ היא בדיחה מהלכת, אין שום התקשרות, ופרפראותיו המגוחכות של טוב הארץ אינן ראויות לעטוף בהן דגים.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » א' ינואר 01, 2017 6:09 pm

אדם קדמאה כתב: אבל ספרים מוצלחים ומוערכים, לא נמצאים בכיתה של ספרי ליקוטים. כשיצא דרך אמונה מאד התפעלו, אבל זכרו לו בעיקר את החידוש בשם המהרש"א שחמור לא יכול לעשר. כמו"כ הציון של התקשרות הגרד"ל לבעל טוב הארץ היא בדיחה מהלכת, אין שום התקשרות, ופרפראותיו המגוחכות של טוב הארץ אינן ראויות לעטוף בהן דגים.

תתפלא לשמוע הגרד''ל אהב מאוד את ההיכי תימצי שלו בכל סוגיא ונפקא מינות שונות, ולא עשה עמו חסד, ואת פרפראותיך התוקפניות תעטוף בהם את דגיך.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' ינואר 01, 2017 6:17 pm

[איפה נתכנה הגר"ח קנייבסקי בתואר 'שר התורה'? (חשבתי עד היום שזה התחיל בקווי הנייעס, משם לעלוני קופת העיר עד שאומץ גם ביתד נאמן)]

ובחזרה להגרד"ל. תודה ל'אפשר' על דבריו המחכימים.

האם יש הסבר לתופעה הייחודית בו של ההתנגדות החריפה שהוא רוחש לחסידות, בפרט שסביו היו אדמו"רים גדולים ואף בד בבד גאונים ידועים, בפרט הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב, וגם בנו הרה"ק רבי בעריש מביאלא. האם זה מדידיה, או שמא קיבל אותה ממישהו, ואם כן ממי? מהחזו"א (ובגלל הרקע החסידי הכ"כ חזק שלו, הוא הפך למתנגד חריף בקיצוניות השניה, מעבר לשאר תלמידי חזו"א?). ועל איזה חלק בחסידות הוא "מתנגד" בעיקר?

הועלה בפורום הסרטה של הג"ר יודל טרגר זצ"ל, שהיה ידידו מנוער, בו הוא מספר על ההתנגדות שלו, אבל אומר שהיום כבר נחלשה. האם זה נכון? או שמא רק אינו מפגין אותה החוצה כבימי צעירותו.

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » א' ינואר 01, 2017 6:26 pm

שיבר כתב:[

האם יש הסבר לתופעה הייחודית בו של ההתנגדות החריפה שהוא רוחש לחסידות, בפרט שסביו היו אדמו"רים גדולים ואף בד בבד גאונים ידועים, בפרט הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב, וגם בנו הרה"ק רבי בעריש מביאלא. האם זה מדידיה, או שמא קיבל אותה ממישהו, ואם כן ממי? מהחזו"א (ובגלל הרקע החסידי הכ"כ חזק שלו, הוא הפך למתנגד חריף בקיצוניות השניה, מעבר לשאר תלמידי חזו"א?). ועל איזה חלק בחסידות הוא "מתנגד" בעיקר?

הועלה בפורום הסרטה של הג"ר יודל טרגר זצ"ל, שהיה ידידו מנוער, בו הוא מספר על ההתנגדות שלו, אבל אומר שהיום כבר נחלשה. האם זה נכון? או שמא רק אינו מפגין אותה החוצה כבימי צעירותו.

זה מה שכבר כתבתי בתחילת האשכול בדרך רמז ע''כ שאמר בצחות שיכול לומר גם כל ווארט חסידי, ולא התקררה דעתו של אי''ס מלתקוף את התגובה הנ''ל, לפיכך שתקתי אבל באמת תמוהה.
כמו''כ יש לו עבר עשיר עם הגרב''ב פינקל זצ''ל עמו היה נפגש באירועים של משפחת גריינימן שרבי בייניש כידוע היה גיסם. וכל מפגש ביניהם היה טעון ביותר. וד''ל.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » א' ינואר 01, 2017 11:03 pm

אודה למחזקים ידינו ידים רפות במלאכה זו, ואי"ה כפי מיסת הפנאי בימים הבאים נמשיך כיד ה' הטובה עלינו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 01, 2017 11:59 pm

ח''ל קאליסק כתב:
איש_ספר כתב:לחינם התאזרת בענווה שלא במקומה. לצערי לא זכיתי להמנות על סגל תלמידי הגרד"ל, אבל מהמעט שהכרתי היו תיאוריך מופלאים בחדותם, (וכן גזרו כמה חכמים שקבלו הדברים מכאן). ומהמעט שהכרתי איזה מהקרויים תלמידיו לא יפלא שיש מהדברים שלא ישאו חן בעיניהם וכבר נרמז למעלה, שהוא מראה פנים אחרים לכל אחד ואחד, עד שזה תמה על זה. ואם הרב פרנציוז היה חרד לכבודו של הגרד"ל לא היה משאיר האשכול בשממנו עם ההודעות הטפלות על משפחתו או כל מיני ווערטלך נבובים.

חזק ואמץ הרב אפשר!

הרב אי''ס כולנו מעריכים מאוד את זה שיש לך דרך איך צריך להראות אשכול, אבל בשל כך אין צריך לרמוס ולהקטין את כל המגיבים..... ויתרה מזאת למחוק תגובתם,
פעם הבאה תביא אתה חומר ותגובות מיני ים והאשכול ימצא חן בעיניך וכך נינצל כולנו מכליה וחרץ

אכן הסגנון לא היה ראוי (אם כי לא מחקתי שום הודעה).
הרב קדמאה, הרב אפשר לא כתב שחל שינוי ביחסו של הגרד"ל לגרע"י, אלא ביחסם של רבים מהלומדים בציבור הליטאי. ההגדרה "ת"ח שיודעים ללמוד סוגיא", והיומרה לדבר בשמם, היא פטרונות כפולה וידועה שאכן מתאימה לאשכול...

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' ינואר 02, 2017 9:37 am

איש
תפסיק להיות כזה אוניברסלי
ועזוב פטרונות
תחשוב לבד על השאלה, מה בעיניך עשר המקומות בהם תמצא את גדולי הת"ח בימינו, והאם שם יש איזה יחס של הערצה לדרך הלימוד של הרע"י. בלי שום קשר למפלגתיות, פלגים, ופלגאה. אני בטוח שגם אם עשר ת"ח ישבצו כל אחד עשר מקומות אחרים בראש, עדיין התשובה תהיה אותה התשובה.
במקום שמעריצים את הרע"י מעריצים גם את הרב שניאור כמנה"ג אחינ"ו מקד"ם. וא"כ לא השתנה כלום.
הפורום שלך מקום אוניברסלי, אבל אברך ת"ח ממוצע לא יודע בכלל מי זה הרב שניאור ואף את שמו לא שמע.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ב' ינואר 02, 2017 11:04 am

קטנו עבה ממתננו של דורנו היתום

לדוגמא, דבריו בפולמוס הגדול של הגרד"ל כנגד ספר שמירת שבת כהלכתה, שהיה מכוון בעצם כנגד הגרש"ז אויערבך עצמו - אף שאין להתעלם מן התועלת שבקונטרס שלו [בירור דברים], שזה כנראה היה הסיבה המרכזית להולדת המהדורה המתוקנת בשנת תשל"ט שהתקבל ואומץ על ידי רוב מנין ובנין.

הנה עיקר המסר של הגרד"ל אז - דומה שהדור שלנו שם פס על כל דבריו. ולא אימץ אותם כל עיקר. ובמבחן המציאות - אף שיתכן והוא צודק מבחינה פילוסופית והשקפתית - מאות מאות הספרים, ודרכי הפסיקה של רוב המוצי"ם בימינו הוא שלא כדבריו וכרצונו.

כוונתי לנקודה העיקרית שכתב שם בהאי לישנא: ענין סידור ההלכות, שהוא כאמור הפסיקה לרבים, רק ללמדנים מובהקים שאמיתת הלימוד המעמיק נהירה להם כל צרכם, ולא נפתח שער זה לכל מתמצא או שקוד ללמוד הלכה, ותהיינה ידיעותיו אשר תהיינה.

עכשיו יכולים אנו כמובן לומר כל דבר על דורנו: 'דור יתום' 'ירידת הדורות' 'דור רדוד' 'אנשים עממיים' - אבל בפועל, מדפי הספרים מתמלאים יום יום, בספרים כאלה, מן הסוג הזה דייקא, כחיקוי למודל של שש"כ [אף שמעטים הספרים שהשיגו את קו הגמר והפכו לנכס צאן ברזל כמו שש"כ, כי כלל ישראל יש להם בכל זאת 'חוש הריח' מצוין]. כך שהמשפט הנ"ל, שהיא כמובן די אליטיסטית. כלומר: השיקול דעת ההלכתי, שייך רק למתי מעט. ולא לפוסקים ומורי הוראה ממוצעים, שעיקר עיסוקם בליקוט ובדימוי מילתא למילתא בסברא ובישרות, ולא בהעמקה מבית מדרשנו. כלל ישראל הכריע שהוא לא צודק.

יושם לב, מדובר באותו כלל ישראל שזה בעצם אנחנו, אני ואתה וכל הסובבים אותנו, שהיינו אחד ממאות האלף שהשתתפו בהלווייתו של הגרש"ז, וכן בהלווייתו של הגרי"ש כעבור 20 שנה ושאר המכונים 'פוסקי הדור' [אשר לפי שמועות מהימנות הגרד"ל עצמו לא השתתף, ויש מוסיפים שאף שידל והטיף שאין צורך להשתתף בהלוויות אלו] - כלל ישראל הזה, שזה בעצם אנחנו, אני ואתה וכל הסובבים אותנו, הכריע כי בית המדרש הלזה שעליו דיבר הגרד"ל, של המעמיקים והלמדנים שנשארים בצ"ע ובספיקות על השאלות החדשות, מקומו אולי מוערך כיאות, אך הוא שמור וגנוז בפינה אחת.
כאשר מרכזיות מסורת ההלכה דור אחרי דור, כהמשך טבעי לשולחן ערוך [שגם עליו יצאו מבקרים בכגון דא, כנודע, מי שמו 'להכריע' בכל הלכה כפסיקה קובעת], המסורת הזו נושמת וחייה ועברה לכל מקום לכל שכונה ולכל פרויקט, כשהיא ניתנת ומועברת דווקא על ידי מורי הוראה, יודעי ספר וספרונים, בולעי ליקוטים, מלקטי שמועות מהכא ומהתם, בין אם נרצה או לא. זה כלל ישראל של היום. דור דור וחכמיו דור דור ודורשיו.

איננו נמצאים במדינת אוטופיה עם פוסקים חשובים מעולם האוטופיה.
חזונו של האיש עדיין לא התגשם, וה' ירחמנו

לעומקו של דבר

פעמים יש להתפלא על אנשים, מה היה אכפת להם אם היו כותבים את אותו תוכן אבל עם כבוד לת"ח. לא רק כלפי שמיא, אלא הרי מי שיושב לכתוב זה מאמץ, והשקעה, כ"ש הודעה ארוכה ומנוסחת, וכ"ז הוא עושה בכדי שיתקבלו דבריו, והרי באופן של כבוד יקבלו את דבריו הרבה יותר...

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ב' ינואר 02, 2017 11:48 am

בעז"ה

יש הבדל בין הספר שש"כ (מהדו"ק) לבין שאר ספרי הליקוטים. רוב ספרי הליקוטים אינם פוסקים הלכות אלא מסדרים הלכות פסוקות החל מהגמ' וכלה בפסקי הרב אלישיב והרב וואזנר ור' ניסים וכו' וכו', הם לא מתיימרים להכריע לא בהלכה ולא במחלו' בין החכמים, והם מסדרים בלבד, מקסימום הם מחמירים יותר.. - לא כן הספר שמירת שבת כהילכתה הוא בהחלט פוסק וקובע הלכות במחלוקת החכמים, והוא לא רק מלקט. [במהדו"ק הוא גם מחדש פסקי הלכות].

הויכוח שהיה בזמנו הוא בהחלט ויכוח לגיטמי, מה הסמכויות של ת"ח בסדר גודל של הגר"י נובירט זצ"ל להכריע (וכמובן דעת הגרי"נ מקורה בהגרש"ז), במיוחד שהספר נהיה מורה דרך לרבים. מעז יצא מתוק - היות והגרי"נ שהיה ירא אלוקים באמת וכל כוונתו לש"ש - הסיפור גרם להגרש"ז לקחת אחריות מלאה על הספר, וברור לכל שש"כ אחרי התיקונים וההוספות זה ספר שהגרש"ז סמך את ידיו עליו באופן מוחלט, וזה מייצג את דעתו של ר' שלמה זלמן לחלוטין.

אחרי שר' שלמה זלמן פרש חסותו על הספר, הביקורת הבני ברקית על הספר היא יותר חלק מהשינוי בצורת הפסיקה בין הגרש"ז לבין ביהמ"ד של החזו"א. וגם על הגישה של כח דהיתרא עדיף. (וגם זה גישה שרש"ז הנחיל).

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' ינואר 02, 2017 12:10 pm

הרב דודי צח שיחי' שוגה בב'
א'
הביקורת לא היתה "בעצם" כלפי הגרשז"א, אף שכמובן היתה ביקורת גם עליו. עיקר הביקורת היתה על חוסר הזהירות (לדעת כותבי החוברת) של המחבר וחוסר הדקדוק בפרטים קטנים והכתפים הרחבות שלקח לעצמו להחליט בשאלות של דאוריתא. (נכון שחלק מהטענה היתה גם שהגרשז"א הוא לא פוסק יחיד, ואי אפשר לפרסם ספר לכל העם ולהסתמך רק עליו במקום מקורות יותר מקובלים - בשנת תשכ"ו או מתי שלא יצא השש"כ הראשון - , אבל הטענה הזו לא כ"כ התקבלה, וכיום הרבה אנשים מבינים שאדם יכול להיות תלמיד מובהק של הגרשז"א וזה מספיק כדי לסמוך עליו בכל דבר גם נגד מ"ב וחזו"א וכו', וכן של הגרי"ש או של אחרים שהתקבלו לפוסקים מובהקים שיש להם עמידה לעצמם. אם כי עדיין יש כמובן הסוברים אחרת).
ב'
עצם העובדה שיש ספרי ליקוטים לא סותרת את עיקר הדבר הנ"ל, רובם לא באים במגמה של עצמאות והחלטות אלא רק מלקטים ומעתיקים, ואם יש טעויות מובן שזה רק מחמת שהליקוט לא מספיק קפדני ולא עבר מספיק הגהות, וברובם גם כותב המחבר שלא לסמוך עליו, ולא כותב על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי".
והאמת להיפך, שאם לא שאנשים היו בודקים ספרי ליקוטים ויוצאים עליהם בטענות כשהם עושים בהלכה כבתוך שלהם, המצב היה הרבה יותר גרוע, אף אחד לא חשב שניתן לקבוע לאחרים מה להדפיס ולפרסם, ותמיד היו ספרים של ליקוטים שונים, אבל צריך שתהיה ביקורת, ושאנשי מקצוע יחוו דעתם על רצינות הליקוט. התועלת הראשונה היתה לשש"כ עצמו שבירר וזיקק עוד הרבה דברים בעקבות הביקורת וספרו יצא מתוקן יותר (ואמנם מבחינה אישית כמובן אפשר להתווכח עם כותבי הבירור דברים, אם זו הדרך לצאת נגד אדם יקר ת"ח ויר"ש וכו', אבל מבחינה רוחנית והלכתית נוצרה כאן תועלת למערכת).

לעומקו של דבר

א"ק, זה לה"ר ולדעתי הוצש"ר לומר שהגרי"י (והגרשז"א) היה מתקן את ספרו רק בגלל ביקורת פומבית חריפה.
פשיטא שגם תיקונים שנשלחו אליו אישית או פורסמו בצורה תורנית קלאסית ולא בצורה של ביקורת חריפה כזו, התקבלו, וגרמו גם הם להוצאת מהדורה חדשה, וכפי שמוציאים תמיד בספרי ליקוטי הלכה (שמחבריהם צעירים ומאריכים ימים).

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ב' ינואר 02, 2017 12:41 pm

אדם קדמאה כתב:עצם העובדה שיש ספרי ליקוטים לא סותרת את עיקר הדבר הנ"ל, רובם לא באים במגמה של עצמאות והחלטות אלא רק מלקטים ומעתיקים, ואם יש טעויות מובן שזה רק מחמת שהליקוט לא מספיק קפדני ולא עבר מספיק הגהות, וברובם גם כותב המחבר שלא לסמוך עליו, ולא כותב על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי".

הגרש"ז כתב בתחילת הספר (תחת ההסכמה) בזה הלשון: רואה אני חובה להדגיש, שכל המובא בשמי בתוך ההערות הוא רק להעיר את המעיין ולא למעשה

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' ינואר 02, 2017 1:53 pm

לעומקו של דבר כתב:א"ק, זה לה"ר ולדעתי הוצש"ר לומר שהגרי"י (והגרשז"א) היה מתקן את ספרו רק בגלל ביקורת פומבית חריפה.
פשיטא שגם תיקונים שנשלחו אליו אישית או פורסמו בצורה תורנית קלאסית ולא בצורה של ביקורת חריפה כזו, התקבלו, וגרמו גם הם להוצאת מהדורה חדשה, וכפי שמוציאים תמיד בספרי ליקוטי הלכה (שמחבריהם צעירים ומאריכים ימים).

אולי הבנת מדברי שהצדקתי ביקורת משפילה בשביל התועלת, ולא לכך התכוונתי. כתבתי שאף שקשה לנו לראות בצערו של המחבר זצ"ל, א"א להתעלם מהתועלת שבכלל הביקורת.
ולגבי השאלה אם היה מתקן מחמת הערות בצינעה, בודאי שהיה מתקן, אבל יש דברים שלא היה מקבל כי חושב אחרת, ובזה הלחץ הציבורי גורם שאדם יבין שלמרות שהוא חושב כך, מכיון שרבים וטובים חושבים אחרת, וזה כל כך חשוב להם עד שצועקים מרה, הוא צריך להתחשב בהם. ועוד, שצריכים לדון לכף זכות את הגרד"ל והסטייפלר שלפני שיצאו ציבורית ניסו לשלוח למחבר בצורות מסויימות ולא קיבל. אא"כ מישהו יודע אחרת.
ואם אפשר לא להכניס כאן כל רגע את המושג "לשון הרע" במקום לדון ענינית, אם מעלים לדיון גדולים ורבנים ללמוד ממעשיהם ולנתחם, בעובדות הידועות, השאלה היא מה נכון ומה עובדות ידועות, והמושג 'לשון הרע' לא שייך לכאן. דבר ראשון צריך לדעת מה נכון, ודבר שני גם מה שנכון אין לפרסם אא"כ המטרה היא כבוד התורה ולומדיה וגדוליה, ולא שלמישהו יש אינטרס נגד רב מסויים וכדו'.

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' ינואר 02, 2017 1:56 pm

דודי צח כתב:
אדם קדמאה כתב:עצם העובדה שיש ספרי ליקוטים לא סותרת את עיקר הדבר הנ"ל, רובם לא באים במגמה של עצמאות והחלטות אלא רק מלקטים ומעתיקים, ואם יש טעויות מובן שזה רק מחמת שהליקוט לא מספיק קפדני ולא עבר מספיק הגהות, וברובם גם כותב המחבר שלא לסמוך עליו, ולא כותב על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי".

הגרש"ז כתב בתחילת הספר (תחת ההסכמה) בזה הלשון: רואה אני חובה להדגיש, שכל המובא בשמי בתוך ההערות הוא רק להעיר את המעיין ולא למעשה

זו בדיוק הנקודה, שהגרשז"א ברוב טובו וענוותנותו הרגיש שתלמידו היקר עבר מעט את הגבול, בכתבו 'הלכה למעשה לבית היהודי' על כל ספרו, בעוד חלקים ממנו מורכבים מדברים שנשמעו מהגרשז"א דרך דיון, והנ"ל ברוב הערצתו בנה סביב זה את כל התורה, ולכן הדגיש הגרשז"א (בניגוד לאמור בכריכה, את"ל שהיתה לפניו) שאין זה למעשה. ורק בהמשך עקב הביקורת הגדולה שממש היתה בבחינת רדיפה נגד המחבר, ראה הגרשז"א לנכון לעבור שוב על הכל, ולכן כתב ספר שלם (!) של תיקונים לדברים המובאים בשמו, ואחרי שעבר ותיקן הרי שוב קיבלו הדברים גושפנקא שלו, וזה דבר אחר לגמרי. ומן הסתם לולי בירור דברים לא היינו זוכים לתיקוני הגרשז"א על שש"כ. וכמו שכתבתי לעיל. בסופו של דבר שש"כ מהדו"ק הוא ממש בבחינת ספר שנגנז, ואין למצוא עותק ממנו כמעט בשום מקום, ולכן מגוחך לומר שהביקורת לא התקבלה. והשינויים מפליגים ורבים למאות, ולא מדובר בכמה תיקונים קטנים.

לעומקו של דבר

אדם קדמאה כתב:
לעומקו של דבר כתב:א"ק, זה לה"ר ולדעתי הוצש"ר לומר שהגרי"י (והגרשז"א) היה מתקן את ספרו רק בגלל ביקורת פומבית חריפה.
פשיטא שגם תיקונים שנשלחו אליו אישית או פורסמו בצורה תורנית קלאסית ולא בצורה של ביקורת חריפה כזו, התקבלו, וגרמו גם הם להוצאת מהדורה חדשה, וכפי שמוציאים תמיד בספרי ליקוטי הלכה (שמחבריהם צעירים ומאריכים ימים).

אולי הבנת מדברי שהצדקתי ביקורת משפילה בשביל התועלת, ולא לכך התכוונתי. כתבתי שאף שקשה לנו לראות בצערו של המחבר זצ"ל, א"א להתעלם מהתועלת שבכלל הביקורת.
ולגבי השאלה אם היה מתקן מחמת הערות בצינעה, בודאי שהיה מתקן, אבל יש דברים שלא היה מקבל כי חושב אחרת, ובזה הלחץ הציבורי גורם שאדם יבין שלמרות שהוא חושב כך, מכיון שרבים וטובים חושבים אחרת, וזה כל כך חשוב להם עד שצועקים מרה, הוא צריך להתחשב בהם. ועוד, שצריכים לדון לכף זכות את הגרד"ל והסטייפלר שלפני שיצאו ציבורית ניסו לשלוח למחבר בצורות מסויימות ולא קיבל. אא"כ מישהו יודע אחרת.
ואם אפשר לא להכניס כאן כל רגע את המושג "לשון הרע" במקום לדון ענינית, אם מעלים לדיון גדולים ורבנים ללמוד ממעשיהם ולנתחם, בעובדות הידועות, השאלה היא מה נכון ומה עובדות ידועות, והמושג 'לשון הרע' לא שייך לכאן. דבר ראשון צריך לדעת מה נכון, ודבר שני גם מה שנכון אין לפרסם אא"כ המטרה היא כבוד התורה ולומדיה וגדוליה, ולא שלמישהו יש אינטרס נגד רב מסויים וכדו'.

מבין את הטענה, אבל בחוברת של הגרד"ל ככל הזכור לי כעת אין כלל דברים שהיה צריך עליהם לחץ ציבורי, אלא בעיקר טעויות שונות, וככל הזכור לי כעת, שש"כ מהדו"ב תיקן את הטעויות והוסיף והחסיר אבל לא שינה את הכיוון הכללי של הספר. לא בקולות/חוסר חומרות, לא בפסיקה ע"פ הגרשז"א ודיו, לא באי הדומיננטיות של פסקי החזו"א.

בנוגע לסטייפלער זה לא הנושא כאן, אבל הרי ידוע שהתנצל אח"כ, גם הביקורת שכתב הייתה אנונימית ויכלה להתפרש על קיצורים אחרים למרות שהכוונה למעשה הייתה זה.

לעומקו של דבר

אדם קדמאה כתב:זו בדיוק הנקודה, שהגרשז"א ברוב טובו וענוותנותו הרגיש שתלמידו היקר עבר מעט את הגבול, בכתבו 'הלכה למעשה לבית היהודי' על כל ספרו, בעוד חלקים ממנו מורכבים מדברים שנשמעו מהגרשז"א דרך דיון, והנ"ל ברוב הערצתו בנה סביב זה את כל התורה, ולכן הדגיש הגרשז"א (בניגוד לאמור בכריכה, את"ל שהיתה לפניו) שאין זה למעשה. ורק בהמשך עקב הביקורת הגדולה שממש היתה בבחינת רדיפה נגד המחבר, ראה הגרשז"א לנכון לעבור שוב על הכל, ולכן כתב ספר שלם (!) של תיקונים לדברים המובאים בשמו, ואחרי שעבר ותיקן הרי שוב קיבלו הדברים גושפנקא שלו, וזה דבר אחר לגמרי. ומן הסתם לולי בירור דברים לא היינו זוכים לתיקוני הגרשז"א על שש"כ. וכמו שכתבתי לעיל. בסופו של דבר שש"כ מהדו"ק הוא ממש בבחינת ספר שנגנז, ואין למצוא עותק ממנו כמעט בשום מקום, ולכן מגוחך לומר שהביקורת לא התקבלה. והשינויים מפליגים ורבים למאות, ולא מדובר בכמה תיקונים קטנים.

במחילה, למה מוביל כל זה, הספר נכתב ע"פ הגרש"ז מתחילתו, טיפשי לומר שלא ראה את הכריכה וכו'

זה שפסקי הגרשז"א שולבו בספר הלכה למעשה אפילו שהם כביכול לא למעשה זה מגוחך, ההערה הזו היא בשביל להוריד האחריות במידה מסויימת, אבל הגרשז"א ידע את מהות הספר שהוא הלכה למעשה - גם אם נניח שלא ראה את המשפט הספיציפי הזה. בא נהיה רציניים.

המשפט הזה אגב נדפס גם במהדורה השניה, וכמו שנדפס גם בשם יבל"ח הגרח"ק במאות ספרי הלכה למעשה שמביאים מפסקיו. (אפשר גם הם מחביאים הכריכה...). וגם הרב נויבירט אגב כתב בהקדמה "תמיד יש לשאול את פי הרב... ספר זה אינו מיועד איפה אלא להיות מורה דרך למעיין בו, לדעת אימתי וכיצד לשאול"

זה שהיום אין למצוא כמעט עותק מספר שיצא בתשכ"ו ויש לו מהדורה בתרא ותליתאה אינו מוכיח לשום דבר.
מש"כ שהדברים נשמעו מהגרש"ז בדרך דיון, אין לזה שחר, הגרשז"א עבר על רוב הספר כבר במהד' הראשונה כמו שכתוב בהקדמה שם.

ואין פה קשר להחזיר האשמות כי הדיון ענייני, אבל אם הוזכרו באשכול תלמידי החזו"א, על מי יש לטעון שלפעמים "ברוב הערצתם לרבם שמעו ממנו דברים [אולי דרך דיון] ובנו סביב זה את כל התורה"... ע"ע למשל דין חצר בחנוכה, וגדר בונה בחשמל שבת - וכידוע מכתב הגר"ש ברמן בזה. הרב נויבירט פרסם הלכות בשם רבו רק לאחר שזה עבר עליהם ואישר לפרסם כך.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' ינואר 02, 2017 2:09 pm

הפולמוס על ספר שש"כ.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' ינואר 02, 2017 2:17 pm

רבי יהודה טרגר, חתן הגרשז"א, בסוף ספר 'הליכות שלמה' תפילה

: הליכות שלמה - תפילה - עמ' שפ - על שש''כ.GIF (16.25 KiB) נצפה 12360 פעמים

לעומקו של דבר

מעט דבש כתב:רבי יהודה טרגר, חתן הגרשז"א, בסוף ספר 'הליכות שלמה' תפילה

הליכות שלמה - תפילה - עמ' שפ - על שש''כ.GIF

אמת ויציב, כל זה לא קשור לדברי הגרד"ל והסטייפלער.

(אגב כדאי לדייק, הבעיה הייתה לא הפסקים בשמו אלא מה שכל הספר נחשב כאילו על דעתו)

לעומקו של דבר

כך כתב פעם ענבל

יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.

תיקונים, החוברת של הגרד"ל (והרב סילמן) היה נגד שמירת שבת ולא נגד הגרשז"א, וההבדל ברור. גם אם משתמע בעקיפין שלא זו בלבד ששש"כ מהדו"ק לא דקדק, אלא שגם הסתמך על הגרשז"א הלכה למעשה לבית היהודי כאילו הוא פוסק יחיד, אבל מכאן ועד לזלזול בגרשז"א אין שום קשר. ואמנם ר' דב לנדא הקפיד על הגרש"ז שלדעתו הכשיל בכך שהסכים לפרסום השש"כ ולכן לא נסע להלוייתו וכדו'. אבל אי אפשר לערבב ענינים כאלו בהערכה ענינית כשלומדים את דבריו.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ב' ינואר 02, 2017 2:35 pm

לעומקו של דבר כתב:כך כתב פעם ענבל
יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.

תיקונים, (והרב סילמן) .

זרמו מאז מים רבים בירקון והרב הנ''ל בונה באחיסמך בניינים רבי קומה עם מעליות שבת לכתחילה. שבזמנו אפי' הרב שש''כ לא העיז להתיר

לעומקו של דבר

אגב, אם אכן הביקורת העקרונית של הגרד"ל התקבלה בציבור, זה אם נסבור שספר אורחות שבת נקי מהחסרונות שהיו לדעת הגרד"ל בשש"כ, נוכל לומר שבאופן עקיף ההתנגדות גרמה להו"ל את זה, לאחר שנים רבות.

(כמובן שלהתנגדות הפומבית יש תועלת גם בעצם מה שהיא נשמעת, שגורמת לשינוי מסויים ביחס לשש"כ גם אצל חלק ממשתמשיו, וכמו שאומרים תמיד שיש תועלת בעצם המחאה אפילו אם המעשה נעשה וכו'. )

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ב' ינואר 02, 2017 2:54 pm

uote][]
זרמו מאז מים רבים בירקון והרב הנ''ל בונה באחיסמך בניינים רבי קומה עם מעליות שבת לכתחילה. שבזמנו אפי' הרב שש''כ לא העיז להתיר

אפילו לא שטויות

לעומקו של דבר

זה נושא מעניין וחשוב (לא מה בונה רב איקס אלא עניין מעליות בשבת האידנא), ואודה לכם אם תבואו לאשכול של זה ותכתבו שם.
viewtopic.php?f=7&t=20308&p=325920#p325920

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' ינואר 02, 2017 2:59 pm

הרב לעומקו
אין טעם להרבות דברים יותר מדי בהכללות לכאן או לכאן, אבל להתרשמותי קביעותיך אינן מדוייקות. בחוברת בירור דברים יש טענות בנושאים עקרוניים ולא רק סתם טעויות שונות שיש מן הסתם בכל ספר. הרב נויבירט לא שינה את הכיוון הכללי של הספר, כי פעולתו היתה התייחסות לצעקת רבים, אבל הוא לא שינה את עצמו ואת דעתו והשקפתו, וגם לא היה צריך לעשות זאת כמובן. העובדה שהמשפט נדפס גם במהדורה השניה היא זו שאינה אומרת דבר, וברור שהגרשז"א לא ראה לאן הדברים יגיעו, ולכן אפי' שעבר על הדברים הכתובים, לא חשב שזה ייתפס כמו שנתפס (במושגים של אז לא היו ספרים שהצליחו כ"כ, והיה צריך רוה"ק כדי לדעת ששש"כ ייכנס כ"כ חזק), עצם העובדה שמישהו כותב ששמעתי מהגרש"ז כך וכך זה בסדר, אבל כשלוקחים את זה לספר פסק כ"כ בסיסי זה מצב שונה. גם את ספרי ליקוטי התשובות מהגרח"ק בסגנון 'העכבר בהלכה' לא לוקחים לספרי פסק, וכל ת"ח מבין שמדובר בדרך שיחה בעלמא שמקומו במדף של עלינו לשבח ומטה.

לעומקו של דבר

אדם קדמאה כתב:הרב לעומקו
אין טעם להרבות דברים יותר מדי בהכללות לכאן או לכאן, אבל להתרשמותי קביעותיך אינן מדוייקות. בחוברת בירור דברים יש טענות בנושאים עקרוניים ולא רק סתם טעויות שונות שיש מן הסתם בכל ספר. הרב נויבירט לא שינה את הכיוון הכללי של הספר, כי פעולתו היתה התייחסות לצעקת רבים, אבל הוא לא שינה את עצמו ואת דעתו והשקפתו, וגם לא היה צריך לעשות זאת כמובן. העובדה שהמשפט נדפס גם במהדורה השניה היא זו שאינה אומרת דבר, וברור שהגרשז"א לא ראה לאן הדברים יגיעו, ולכן אפי' שעבר על הדברים הכתובים, לא חשב שזה ייתפס כמו שנתפס (במושגים של אז לא היו ספרים שהצליחו כ"כ, והיה צריך רוה"ק כדי ששש"כ ייכנס כ"כ חזק), עצם העובדה שמישהו כותב ששמעתי מהגרש"ז כך וכך זה בסדר, אבל כשלוקחים את זה לספר פסק כ"כ בסיסי זה מצב שונה. גם את ספרי ליקוטי התשובות מהגרח"ק בסגנון 'העכבר בהלכה' לא לוקחים לספרי פסק, וכל ת"ח מבין שמדובר בדרך שיחה בעלמא שמקומו במדף של עלינו לשבח ומטה.

אנחנו קרובים להסכמה, (כי באמת המציאות פשוטה ואין מה להתווכח), אכן הגרשז"א כשראה שהספר נתפס כספר הלכה למעשה ממש כעין מ"ב הוא "נבהל", וכך מופיע גם בדברי הגרי"ט דכאן.

מה שכתבת ששש"כ מהדו"ב לא היה שינוי כיוון, אלא תיקונים, לא משנה עקרוניים או לא ולא משנה אם יש כאלו בכל ספר או לא, א"כ אני חוזר לטעון שלעניין תיקונים אלו לא היה טעם במאבק ציבורי והיה אפשר לשלוח לו מכתב. או לגרשז"א. או לפרסם מאמר בקובץ תורני.

(לא משנה לענייננו, אבל תשובות הגרח"ק משולבות בספרי הלכה למעשה ממש שהם כעין השש"כ ממש רק לא הצליחו להתקבל כמותו).

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ב' ינואר 02, 2017 3:04 pm

חשבה לטובה כתב:
לעומקו של דבר כתב:כך כתב פעם ענבל
יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.

תיקונים, (והרב סילמן) .

זרמו מאז מים רבים בירקון והרב הנ''ל בונה באחיסמך בניינים רבי קומה עם מעליות שבת לכתחילה. שבזמנו אפי' הרב שש''כ לא העיז להתיר

בביקורי במשרדי ציפחה המנהלים את המכירות לאחיסמך, הוצהר בפני שוב ושוב שאין ולא תהיינה מעליות שבת שם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר