פורום אוצר החכמה

אם אינו טירחא יתירא הי' כדאי שתביא הוכחות להעובדות שהזכרת.

לגבי קריאת השם על הגר''ח בחייו, לא כל דבר שכתוב הוא נכון.

הקטע האחרון בדבריך אינו מבואר כל צרכו.

לגבי קריאת השם בחייו - כוונתי הייתה לעדות כתובה עוד בחייו, אך לצרי איני מוצא את המקור הקריטי הזה, ועיין בהמשך לגבי שערי זיו.

האמת שכל העובדות ופרי מחקרי על תורת חיים וישיבות ר' איטשע היו אמורות לראות אור לראשונה בדפוס, ואני קצת גוזל טובה מעצמי, אך תקוותי שלא אפסיד מתועלת הציבור.

לרוב העובדות:
ר' איטשע היה מקורב מאוד לגרח"ס - מבית אברהם ועוד.

ברחוב גענשא 45 התקיימה ישיבה מייסודו של ר' איטשע - אינספור מקורות וביניהם הקדמת הספר כנפי נשרים, שם מבואר בנוסף שבנו וחתן בנו גם שימשו בתפקידים בישיבה.
הגר"א אדלר - חתן בנו של ר' איטשע שימש כר"מ בגענשא 45 ועלה לארץ בניסן תרפ"א - הקדמת כנפי נשרים ומכתב שיש בידי.
הישיבה בעגנשא 45 נקראה ע"ש הגריח"ס - המקורות שהובאו כאן ועוד רבים.
הגרח"ס נפטר באב תרע"ח-ויקיפדיה.
ת"ת "תורת חיים" התקיים בחצר ביתו של ר' איטשע פרנציסקאנער 11 באביב תרס"ו - כתבה בעיתון מענטאדער 3/4/1916
בחורף תרס"ז הרב מחרקוב כיהן כר"מ בתורת חיים מייסודו של ר' איטשע - החפץ חחים חייו ופועלו - ישר.
חדר משותף "תורת חיים התקייפם ברחוב מוראנבסקה 22 בתחילת תרע"ח - דער מאמענט
ישיבת "תורת חיים" התקיימה ברחוב פאוויע 10 בחורף תרע"ח - דער מאמענט
הגר"י וינוגרד הקים ישיבה בשם "תורת חיים" בגענשא 45 - ע"פ עדותו בהקדמת שערי זיו ונתמך ע"י המודעה כאן לעיל.
ישיבת הגר"י וינוגרד -נקראה תורת חיים עוד בחיי הגרח"ס ע"ש - יש משמעות מסויימת לכך בהקדמת השערי זיו, צ"ע.
הישיבה הוקמה בחורף תרע"ט - המודעה לעיל
הישיבה הוקמה ע"י חברת ש"ס נליבקי 39 - המודעה לעיל ועוד.
ישיבות ר' איטשע התמזגו אל תוך תורת חיים בגענשא 45 - אישים וקהילות של צינוביץ
לישיבת הגר"י וינוגרד סופח ת"ת - שערי זיו
את תורת חיים ייסד הגרצ"ה גליקסון אחרי פטירת חמיו הגרי"ח - וורשה של מעלה.
ישיבת תורת חיים התקיימה בפרנציסקנר 26 - עיתון לא ידוע מתאריך לא ידוע ברשותי
בתר"פ הייתה בגענשא 45 ישיבה גדולה+ת"ת עם 5 כיתות - זיכרון בספר.


רמי"ם בתורת חיים:
הרב מחרקוב-כנ"ל
ר' אליעזר לופט-תנועת המוסר
ר' מאיר פינקל - צינוביץ
הר"מ קוזולובסקי-צינוביץ ועוד
הגרי"ז-צינוביץ ועוד
הגר"א אדלר-כנפי נשרים
משגיח-הגר"מ גרודזינסקי-רוזנברג ועוד

עוד משהו על מוסדות ר' איטשע:
ר' איטשע ייסד והחזיק כולל בספודזינסקי 8 - משה רוזנברג ו"מבית אברהם"
ר' איטשע ייסד בית מדרש לבחורים בבית הכנסת של טורקנהיים נלבקי 35 - משה רוזנברג
משה רוזנברג למד בישיבה של ר' אישע במורנובסקה 22 בה למדו נערים מרחבי פולין - מכתבו
ר משה בן ר איטשע שימש משגיח במורנובקה 22 - מכתבו משה רוזנברג

מקוה שיצאתי ידי חובתי בעובדות.

סיכום העובדות:
1. ישיבה וחיידר בשם תורת חיים מייסודו של ר' איטשע התקיימה עוד בחיי הגרח"ס
2. הגר"י וינוגרד וחברת ש"ס בנליבקי הקימו ישיבה וחיידר בשם תורת חיים שהחלה להתייסד עוד בחיי הגרח"ס והוקמה בפועל אחר פטירתו.
3. ישיבת הגר"י וינוגרד נקראה ע"ש הגרח"ס - לא ברור אם עדיין בחייו.
4. ישיבות ר' איטשע וישיבת הגר"י וינוגרד היו לאחת לכל היותר שנה או שנתיים לאחר הקמת הישיבה בעגנשא 45. לא ברור אם היו אי פעם מוסד נפרד.

מסקנה:
או שהיו 2 יוזמות, ישנה (של ר' איטשע) וחדשה (של הר"י וינוגרד) שהשתלבו, או שהיה זה דבר אחד מלכחילה רק שהר"י וינוגרד הכניס נופך משלו אל תוך מוסדותיו של ר' איטשע.
האפשרות השניה מסתברת יותר בעיני לאור מעמדו הוותיק של ר' איטשע כראש מפיצי ותומכי התורה בחוג שליטאי של וורשה, שכלל מן הסתם את נליבקי 39 על דמויותיהם וגביריהם.
כך או כך ההשתלבות ה"שקטה" הזו מוסברת בעיני מחמת צניעותו ופשטותו של ר' איטשע אשר כל דבר שקידם את לימוד התורה התאים לו - בלי קשר למי קושרים את הכתרים למי החסות ולמי השם.

על ישיבת 'אהבת תורה ויראת שמים' בוורשא בראשות הגה"צ מרביץ תורה ברבים רבי נפתלי זילברברג מויערשוב מגדולי וורשא הנודע בשמו "רבי נפתלי וויערשובער". בראש העושים והמעשים נזכר רבי ישראל הירש וויינצימער חתנו של הגר"י גרודזינסקי מוורשא.
מאמר מתוך 'המודיע' שי"ל בפולטובה מתאריך כ"ו טבת תרע"א.
ועל ההגרלה בי"ט סיון תער"ב:
וראה עוד להלן על חברת 'אהבת תורה ויראת שמים' בשנות ה'תר"פ בראשות רבי דוד יצחק מרגליות.

בשנת תרס"ט נוסד בוורשא "בית המדרש לרבנים" ע"י מיטב העסקנים דמתא.
ביהמ"ד הוקם ברחוב טווארדא 4 בראשות רבי יוסף חיים פראגער והמו"צ רבי פתחיה הורנבלאס מגדולי רבני וורשא.
מצו"ב מאמר מתוך המודיע עריו"כ תרע"ג.
הכתבה לעיל נכתבה לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים, וכנראה רבי פתחיה מילא את מקומו.
מצו"ב כתבה על רבי יוסף חיים פראגער (יש להוסיף אודותיו כי מסר שיעורי תורה לרבים במשך כעשר שנים ב'מלאווער'ס שוהל')

משמר כתב:אני איני רוצה לגזול טובתו של הרב דוד נ.א., ואם פרסום המאמרים יזיק לחיבורו אסיר אותם.
מאמר מתוך 'המודיע' שי"ל בפולטובה מתאריך כ"ו טבת תרע"א.
יש לציין כי העסקן ר' שמואל דוד זולברג הנזכר כאן, אכן טמון לצד הני ב' אחים חשובים רבי יצחק ורבי ישראל יעקב גרודזינסקי.

ייש"כ על התחשבותו.
לא הזכרתי מאמר זה, למרות שיוזכר בעז"ה בחיבורי, היות אינו עוסק ישירות בישיבותיו של ר' אטישע אל של חתנו הרב ווינצימר. חשבתי בהתחלה אולי זה היה חלק מן המוסדות - אבל לאחר התבוננות נראה שהיה עניין נפרד, ועיין בשמות הרמי"ם המוזכרים ותולדותיהם בספרי וורשה.

לגבי תורת חיים - אני חושב שיש צורך לעבור ביסודיות על העיתון האגודאי 'דער יוד' מאותם שנים (הופיע במתכונת יומית בין השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"ט), היה זה החלוץ הראשון והעיתון היחידי באותם שנים של הציבור החרדי בפולין, ואולי שם בין המאמרים הרבים והמודעות תהיה איזו שהיא הבהרה לספקות. כן היה בשנת תרע"ח בטאון שבועי "דאס יודישע ווארט".
נכון שאינו במאגר המקוון - אבל ישנו בארכיון 'אוצרות התורה' מורגנשטרן באשדוד וכן בספריה הלאומית בירושלים ועיתון זה הינו מקור ראשון במעלה לחיים הרוחניים באותם שנים.

משמר כתב:לגבי תורת חיים - אני חושב שיש צורך לעבור ביסודיות על העיתון האגודאי 'דער יוד' מאותם שנים (הופיע במתכונת יומית בין השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"ט), היה זה החלוץ הראשון והעיתון היחידי באותם שנים של הציבור החרדי בפולין, ואולי שם בין המאמרים הרבים והמודעות תהיה איזו שהיא הבהרה לספקות. כן היה בשנת תרע"ח בטאון שבועי "דאס יודישע ווארט".
נכון שאינו במאגר המקוון - אבל ישנו בארכיון 'אוצרות התורה' מורגנשטרן באשדוד וכן בספריה הלאומית בירושלים ועיתון זה הינו מקור ראשון במעלה לחיים הרוחניים באותם שנים.

ראשית, בעקבות דברי מישהו כאן הזמנתי אכן היום סריקה מהדער יוד מהספריה הלאומית, של הכתבה על פטירת ר איטשע.
אבל, לא ידעתי עד כמה העיתון הזה חשוב. אם זה כפי שאתה אומר, אכן יש צורך לבדוק אותו ביסודיות. וגם לגבי עוד עניינים שאני חוקר בוורשה.
זה החיסרון של שיטות המחקר החדשות והנוחות - הם גורמות לנו לפעמים כמו אותו אייזיק מחלם - לחפש את האבידה מתחת לפנס כי שם יש אור ונוח לחפש.

מה כוונתך שיש את העיתון בארכיון אוצרות התורה - האם אתה מתכוון שזה קיים בתוכנת אוצרות התורה?

בתוכנת אוצרות התורה אין את מאגר העיתונות. מה שכן - העיתונים נמצאים אצלם במאגר ממוחשב בספריה באשדוד, ויתכן שיש להם תוכנת חיפוש שיכולה לסייע.
לגוף הענין, ברור שהאוצרות האמיתיים לא תמיד בהישג יד, רוב החומר הרלוונטי במאגר העיתונות המקוון הוא מתוך עיתונות חופשית כמו 'היינט', 'דער מאמענט', 'אונזער עקספרעס', (בשנות השלושים) וגם מאמרים ב'הצפירה'. על טיבם של העיתונים ומחבריהם ניתן להיווכח לבד ואין צורך להוסיף ולכתוב.
רוב החומר המקורי והמענין מוורשא היהודית מבין שתי מלחמות עולם נמצא בעיתון 'דער יוד' ולאחמ"כ בשנות השלושים בעיתון 'דאס יודישע טאגבלאט' שהחליף את ה'דער יוד' משנת תר"ץ.

על חומותיך וורשא הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו
רחוב שוויענטו יערסקא בוורשא. בהמשך עיקול הרחוב מימין שכנה ה'מתיבתא' הנודעת אליה נהרו לקבל תורה מפי גדולי הרבנים.

ידיעה מיום י"א ניסן תרפ"ד על הצטיינות התלמידים.

"אין דער ערשטער מוסטער ישיבה אין ווארשא" [=הישיבה-לדוגמא הראשונה בווארשא] - מתוך דער מאמענט י"ח כסלו תרפ"ז

ישיבת מאקאווא

ישיבת מאקאווא (פלך לאמזא) נתייסדה בשנת תרנ"ו ע"י הגה"צ רבי נתן יהודא חילינאוויטש מלאמזע (המכונה ר' נטע'לע), שהי' ראש הישיבה ומנהלה.

"יותר משלש מאות תלמידים למדו בג' כתות של הישיבה. הבחורים אכלו "ימים". בימי שלישי ושישי שהיו ימי שוק, לא הי' לנשים זמן להכין אוכל, והבחורים הסתפקו בלחם שחור ומים".

מתלמידי הישיבה הידועים (בשנת תרע"ג):
רבי יצחק קארקאווסקי
רבי לוי יצחק בענדער (מגדולי חסידי ברסלב בארה"ק)
רבי אפרים פישל ניימאן רב בנו"י מח"ס בית אפרים ודרכי חיים.

רבי יעקב חנוך צימערמאן רב בלונדון מח''ס אמרי יעקב

אחרי פטירת ר' נטע הנ"ל ניהל בנו הרב שמעון חיים הי"ד את הישיבה עד לסגירתה במלחמת העולם הראשונה.
(הרב שמעון חיים הי' מתלמידי הגאון רבי יצחק אלחנן אבד''ק קאוונא, ולמד בכולל הפרושים דקאוונא. ברבות הימים הי' מחסידי גור).

ראה ס' זכרון לקהילת מאקוב עמ' 44; איש חסידך (פרק ב); תנובת ציון (עמ' אחרון).

ישיבת נובהרדוק בטומשוב-מאזובייצק

בביהכנ"ס ברחוב גענשא 8 התקיים ה'קיבוץ' של רבי שלמה דוד כהנא חבר ועד הרבנים בווארשא.
צירפנו את הידיעה על ביהכנ"ס ברחוב גענשא עם ה'קיבוץ' של רש"ד כהנא מתוך הנחה שמדובר אכן באותה ישיבה.
ראה עוד כאן שנקרא מתיבתא ורשום: גענשא 6. אולי בטעות.

יש לציין כי בכתובת זו (גענשא 8) היה ביהכנ"ס של ר' אליהו אייזנברג. לעומת זאת בשלהי שנות ה'תר"ן מופיע בגענשא 8 ביהכנ"ס של הגביר ר' רפאל שפרינגער.

גענשא 5 - בביהמ"ד מסילת ישרים

ישיבת תורת ישראל פראנצישקאנער 27 - גז'יבובסקה בביהח"ס זוואלין.
מרמ"י הישיבה: רבי יחיאל מאיר בלומנפלד.
מתלמידי הישיבה: הרב יעקב יחיאל טרויבע מארה"ב.
לכאורה זוהי הישיבה המופיעה לעיל "ישיבה שע"י חברה ש"ס פראנצישקאנער 27", ראה כאן

ישיבת תורת אמת ואמונה - דחסידי ברסלב בווארשא



כנסת למשכנה החדש ברח' טווארדא 10, בביהכנ"ס של הגביר ר' נחום צוקר
קריאה משנת תרפ"ט למען הישיבה
בתקופה אחרת שכנה הישיבה בביהח"ס של ברסלב ברחוב נובוליפה 28.
שורות על הישיבה - מתוך גליון 'עלה לתרופה'.
חותמת הישיבה לצד חותמת ביהח"ס 'בית אמונה' - מתוך עלה לתרופה.

ישיבת פראגא מיסודו של הגה"ק רבי ישעיה'לי מושקאט אבד"ק פראגא, פרעטא 25 וורשא. הישיבה נקראה 'פראגער ישיבה' וכן 'ישיבת ר' ישעי'לע פראגער'. במקורות נוספים מופיעה בכתובת הנ"ל בין השנים תרע"ו-תרצ"ו ישיבת 'חיי עולם'. יתכן וזהו שמה הרשמי של הישיבה.
יש לציין כי רחוב פרעטא הינו בשטח וורשא עצמה ממערב לוויסלה ולא בפרבר פראגא השוכנת ממזרח לויסלה, אך הישיבה היתה מיסודו של רבי ישעיה'לי.
בראשות הישיבה עמד רבי מנחם זעמבא, אך לא ברור האם גם מסר בה שיעורים, כיוון שכפי הידוע רבי מנחם זמבא הרביץ תורה לתלמידים מובחרים באופן פרטי במעונו שברחוב ברוקאווי 34.
על זכרונות תלמיד הישיבה דב ברוקז' היה לעיל באשכול, ראה כאן
במודעות דלהלן מופיע כי הישיבה נוסדה בשנת תקפ"ט וכי הינה כבר בת 101 שנים, אך חלק מהמודעות הם אודות ת"ת שכנראה פעל לצד הישיבה.
וכאן עוד

ל"משמר" ושאר הכותבים הנכבדים.

היה מאוד לתועלת אם הייתם מנסים לכתוב את שנות פעילותה (מה שידוע לכה"פ) של ל ישיבה, כך היה ניתן לקבל תמונת מצב הסטורית אמיתית של הישיבות בפולין בכלל ובוורשה בכלל והתפתחון.

דוד נ.א. כתב:ל"משמר" ושאר הכותבים הנכבדים.

היה מאוד לתועלת אם הייתם מנסים לכתוב את שנות פעילותה (מה שידוע לכה"פ) של ל ישיבה, כך היה ניתן לקבל תמונת מצב הסטורית אמיתית של הישיבות בפולין בכלל ובוורשה בכלל והתפתחון.

אמת ויציב, ולאחר שיתבהרו יותר הפרטים נוסיף אי"ה פרטים מסודרים, שנות פעילות וכתובות. גם כעת אני עמל לסדר את ההודעות הישנות ומוסיף גזירי עיתון.
אגב, אולי לא ניכר לעין, אבל מתחת לכל גזיר עיתון רשום התאריך המדוייק בעברית של הפרסום.

[אנחנו מוצאים איזכורים על ישיבה בפראגא בשנות התר''פ, בראשות הגאון ר' מנחם זעמבא הי''ד, אבל אינו ברור אם מסר שם שיעורים או שהי' רק תחת ניהולו]

ואלו דברי תלמידו הרב שמחה עלבערג מח''ס שלמי שמחה, באלה אזכרה ח''ב

ייש"כ על התמונה. ישיבת בית יוסף מעזריטש בראשות רבי דוד בלייאכר יחד עם הישיבה הגדולה בביאליסטוק בראשות רבי אברהם יפה'ן היו אם הישיבות דנובהרדוק בפולין, מהם יתד ומהם פינה. ישיבת מזריטש הגיעה לפולין מקיוב בשנת תרפ"ב.

תפארת ישראל דחסידי גרודז'יסק בוורשא
ועוד על ישיבה ות"ת דגרודז'יסק כבר בשנת תרע"א
ובשנת תער"ב - ידיעה בעיתונות על חגיגת חנוכת הבית של הת"ת דגרודז'יסק לרגל המעבר מקאזלא 7 לקאזלא 11.

מה לגבי ישיבת תורת חסד בלודז?

מישהו יודע פרטים על הר"מ שם ר' שלמה גרודזינסקי? ועל משפחתו?

נ.ב. יש דרך לקבל את ההתראות כאן למייל ולא רק באתר?

דוד נ.א. כתב:נ.ב. יש דרך לקבל את ההתראות כאן למייל ולא רק באתר?

התראות (דהיינו אם מישהו הגיב על דבריך) אינני יודע, אולם עדכונים חדשים ניתן. יש למטה משמאל ה'פרסם תגובה' סימון של "פלייר", שם בשורה הראשונה אתה בוחר 'הרשם לקבלת עדכונים בנושא זה'. לחיצה נוספת לביטול.
לגבי תורת חסד - חסר לי כרגע חומר, אבל אני יכול להפנות אותך לעיתון "לאדזער טאגעבלאט" (שוב, מצוי רק באוצרות התורה) שהיה אמנם עיתון לא דתי מוצהר, אבל אוהד, וראיתי בו לפני עשור חומר רב ערך על תורת חסד שהיתה ישיבה עממית ומקובלת על כל שכבות הציבור, כפי שאתה רואה ש'תורת חיים' היא כמעט הישיבה הבודדת שיש לה במה מכובדת בעיתונות הכללית הוורשאית.
מתוך עדות של תלמיד, אני יכול להוסיף שנקראה דיסקין'ס ישיבה, למטה היה ביהכנ"ס ולמעלה שכנה הישיבה.

דוד נ.א. כתב:מה לגבי ישיבת תורת חסד בלודז?

ראה ''די גרויסע ישיבה תורת חסד אין לאדז' : איהרע שעפער און בויער'' - שמואל געלבארט, מסורה תרפ"ט.

ובכן, מישהו כבר עשה את העבודה. הנה ביוגרפיה של ר' שלמה גרודזינסקי + תיאור על ישיבת תורת חסד, בספר אלה אזכרה:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?17731&pageid=P0115R

ולאחר זאת, כמעט חזרתי מכך שזהו אותו ר' שלמה ממשפחתו של ר' איטשע גרודזינסקי, מכיוון שזה לא מתאים בשנים, עד שמצאתי את הראיה בתנועת המוסר, כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?154817&pageid=P0060

לגבי אשדוד, הם בודאי לא יספקי לי את כל העיתון (או שניהם) כדי לעבור עליהם יסודית. ולבקש סריקה מהדף הספציפי של פטירת ר' איטשע - כבר ביקשתי מהספריה הלאומית (ואני ממתין).

מאמר הערכה על רבי סנדר מתוך גראדנער עקספרעס ד' כסלו תר"'ץ.
כאן מופיע כי היה בן משפחתו של רבי יהושע לייב דיסקין ותמך רבות בבית היתומים.

דוד נ.א. כתב:מה לגבי ישיבת תורת חסד בלודז?
מישהו יודע פרטים על הר"מ שם ר' שלמה גרודזינסקי? ועל משפחתו?

ר' יוסף פרידנזון המו"ל של 'דאס אידישע ווארט' מנציח אותו בדפי עד ביד ושם.

מעניין. בטח הוא השאיר על הרבה אישים חשובים.
על הריגתו בשואה מצאתי לא מעט מידע. למעשה חיפוש באוצר מעלה הרבה מידע אודותיו, ע"ש.

אור החיים - דזעלנא 48 וורשא. ראש הישיבה: המו"צ רבי שבתי סלובאטיצקי מח"ס אבני שהם.
מצו"ב ידיעה משנת תר"ע.
כמו"כ נערכו הספדים בישיבה בשנת תרע"ב לאחר פטירתו של רבי אליהו חיים מייזל אבד"ק לודז'.

תורת משה - וואַלאָווא 11 וורשא

על ישיבה בוישיגרוד שנוסדה בשנת תרס"ט.

תרפ"ח: יח"ל בלובלין, בית מאיר באוסטרובצא ובית אברהם בוורשא
תרפ"ט: בית ישראל בלודז' ובאלכסנדר, דעת משה ותורת חיים בוורשא
תר"ץ: מתיבתא, תורת אמת ואמונה בוורשא ובית יוסף בקעלץ

שנים ספורות לפני מלחמת העולם הראשונה נוסדה ישיבה חשובה בעיר שדליץ.
אשמח עם כל מידע שיוכל להעשיר את הידיעה כי עד כה לא מצאתי פרטים ברורים, אם כי במקורות שונים מסופר על תלמידים שנסעו ללמוד ב'ישיבת שעדליץ'.
בספר יזכור לעיירה פוריסוב עמ' 51 מזכיר הכותב תלמיד הישיבה את רבי אברהם משה אורמן מגיד-שיעור בישיבה.


כמו"כ בשנים מאוחרות יותר פעל בעיר סניף של ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק. ראש הישיבה: רבי שבתי נחומוביץ (מייסד הישיבה בז'לטנוש שבלטביה ולימים משגיח דתפארת ישראל חיפה). כמו"כ כיהן כראש ישיבה בשדליץ (כנראה בתקופה מאוחרת יותר): רבי מיכל צרולניק הי"ד לפנים ראש הישיבה בשדה-לבן שבביילרוס.

אצין רק ששדליץ הייתה סמוכה למזריטש - בה הייתה ישיבת בית יוסף מרכזית כמובא פה.

נ.ב. אם כבר ישיבת נובהרודוק במזריטש - עד לפני כשנה שנתיים עוד חי בינינו יהודי בוגר הישיבה בבני ברק, בריא וצלול אם כי חלש. אין לי מושג מה שלומו כעת, תקוותי שהוא עדיין איתנו.

בעיר לוקוב פעלה ישיבה בביהמ"ד 'חוק לישראל' ("חוק בית-מדרש")
ע"ש ביהמ"ד נקראה גם הישיבה בשם 'חוק לישראל'.
ראש הישיבה: רבי געציל למפיטר (מאָנישעס). רמי"ם: רבי בן-ציון ורבי וועלוול.
זכרונות מהישיבה:
שורות מתוך ספר לוקוב מאת העסקן החשוב הרב שמעון סירוקה יליד לוקוב.
עוד יש לציין כי בספר לוקוב מופיע כי שנים רבות קודם לכן פעלה ישיבה ע"י המרא-דאתרא רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג (אבד"ק לוקוב עד לשנת תרס"ב ממנה עבר לזדונסקא וואלא). הישיבה התקיימה בביהמ"ד הישן והגיעו אליה בחורים מקרוב ומרחוק. את מקומו של הרב מינצברג מילא הרב שמואל שלמה בראון שהיה מרביץ תורה מפורסם ולפנים בימי כהונתו בעיירה בלכטוב ניהל ישיבה חשובה (ראה כאן). מענין שלא מופיע דבר אודותיו האם ניהל ישיבה גם בלוקוב.

מאמר נרחב על הישיבה בסוקולוב בספר יזכור לקהילת סוקולוב, עמ' 45-50. שם נזכר כי אחד הרמי"ם היה חדב"נ רבי נחום מרדכי פרלוב האדמו"ר מנובומינסק ארה"ב בן התפארת אי"ש, ואביו של האדמו"ר מנובומינסק שליט"א. מנהל רוחני: ר' יעקב גרינברג. מנהל: ר' דוד לוסטיגמן.
אודות ראש הישיבה רבי שאול זאב בערגשטיין ראה מכתב בקובץ אור ישראל-מונסי (שנה ז' גל' ב' - [גל' כ"ו] עמ' ל"ו).

תצלום בית מגורי הרבי מסוקולוב רבי יצחק זעליג וכן בנין הישיבה.
שורות על ביהמ"ד וישיבת הרבי מסוקולוב.
על הר"מ רבי העניך כהן