פורום אוצר החכמה

הקבה"ו ברחמיו יברך ויתן להם בנים טובים ויקיים בהם ברוך מבנים אברהם וזגתו הצדקת חיי' מושע

בעזרת השם.
בין יום הכפורים לחג הסוכות תשי"ג, פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן.
אל מעלת כבוד ידיד נפשי גיסי חביבי הרב הגאון הגדול המפורסם מורינו הרב רבי חיים יעקב לוין שליט"א.
עם רעייתו הרבנית עם צאצאיו היקרים שיחיו כולם יעמדו על הברכה.
את מכתבו הנעים בצירוף תשורתם שי להילדים הי"ו... הגיע לידי בערב יום הכפורים על ידי מר אביו חותני הגאון הצדיק שליט"א יקבלו נא בזה את תודתם וברכתם על זה.
על אלה הימים קבעו חכמינו זכרונם לברכה (במדרש רבה אמור) "מיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין", טרודים בטרדת המצות ובהכנתן "זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו".
ואני חושב כי להבין פירוש הדברים זה עוסק בלולבו, עליו לפנות כעת ב"הוול סטריט הירושלמי" לקניית ארבעת המינים (שוק ארבעת המינים) התל תלפיות של הימים הללו שכולם פונים לשם, שמה מתאספים יקירי ירושלים וסתם יהודים, יהודים מכל השנה ומכל המינים ועיני כל נשואות לזכות בהטוב והיפה בההוד וההדר, ממשמשים ומחפשים, - במערבא בדקי לה בשימשא - בדקי לה בלישניה וכו' וכו'.
ויגעת ומצאת תאמין לא משלימים עם המציאות, מתרוצצים גועשים ורועשים, הולכים ושבים וחוזרים חלילה, דוחפים ונדחפים, וההמולה הולכת וגוברת מרגע לרגע.
ובתוכם גם אני הצעיר תופס מקום לא מקום, עומד - וצף ביניהם, ומרגיש בכל אברי טעם העסק הזה, מבקש לי מוצא ואין.
ובין כה וכה כשאני עומד באפס - מעשה, אני מהרהר בינתיים בשטח אחר אולי שם אצליח למצוא איזה דרך.​
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל "מצות הקהל", אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם הצריכים ביאור בעניין זה...

פלוריש כתב:פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

בן ירושלים כתב:

פלוריש כתב:פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

למען הדיוק. מכתב זה נדפס לראשונה בישורון כרך ל במדור הזכרון לר' חיים יעקב לוין זצ"ל.
הקשר בין שני הגיסים היה מאד לבבי ולא פלא שהגרי"ש "הרשה" לעצמו לכתוב בסגנון זה. יש עוד דוגמאות שהגרי"ש התנהג עם רח"י ומשפחתו בצורה הרבה פחות רשמית. מהמקובל.

בן ירושלים כתב:רק להוסיף: למשפחת ר' אריה ובכללם הגרי"ש היתה הכרת הטוב לר' חיים יעקב : הם היו דלפונים וחיו חיי דחק, ואילו רח"י היה רב מכובד בארה"ב. מידי פעם היה שולח עזרה למשפחתו של ר' אריה .

פלוריש כתב:פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

בעזרת השם.
בין יום הכפורים לחג הסוכות תשי"ג, פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן.
אל מעלת כבוד ידיד נפשי גיסי חביבי הרב הגאון הגדול המפורסם מורינו הרב רבי חיים יעקב לוין שליט"א.
עם רעייתו הרבנית עם צאצאיו היקרים שיחיו כולם יעמדו על הברכה.
את מכתבו הנעים בצירוף תשורתם שי להילדים הי"ו... הגיע לידי בערב יום הכפורים על ידי מר אביו חותני הגאון הצדיק שליט"א יקבלו נא בזה את תודתם וברכתם על זה.
על אלה הימים קבעו חכמינו זכרונם לברכה (במדרש רבה אמור) "מיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין", טרודים בטרדת המצות ובהכנתן "זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו".
ואני חושב כי להבין פירוש הדברים זה עוסק בלולבו, עליו לפנות כעת ב"הוול סטריט הירושלמי" לקניית ארבעת המינים (שוק ארבעת המינים) התל תלפיות של הימים הללו שכולם פונים לשם, שמה מתאספים יקירי ירושלים וסתם יהודים, יהודים מכל השנה ומכל המינים ועיני כל נשואות לזכות בהטוב והיפה בההוד וההדר, ממשמשים ומחפשים, - במערבא בדקי לה בשימשא - בדקי לה בלישניה וכו' וכו'.
ויגעת ומצאת תאמין לא משלימים עם המציאות, מתרוצצים גועשים ורועשים, הולכים ושבים וחוזרים חלילה, דוחפים ונדחפים, וההמולה הולכת וגוברת מרגע לרגע.
ובתוכם גם אני הצעיר תופס מקום לא מקום, עומד - וצף ביניהם, ומרגיש בכל אברי טעם העסק הזה, מבקש לי מוצא ואין.
ובין כה וכה כשאני עומד באפס - מעשה, אני מהרהר בינתיים בשטח אחר אולי שם אצליח למצוא איזה דרך.​
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל "מצות הקהל", אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם הצריכים ביאור בעניין זה...

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

אברהם כתב:במקור כתוב:
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל 'מצות הקהל' וגם מתכוננים לעשות זכר למקדש בקשר לפרשת הקהל, אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם בצריכים ביאור בענין זה..."

מעניין שבקובץ תשובות צינזרו המילים הללו... אפשר לצרף לרשימות הצנזורים ההשקפתיים החביבים כל כך על חלק מהחברים דכאן.

מכון חכמי ליטא כתב:

אברהם כתב:במקור כתוב:
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל 'מצות הקהל' וגם מתכוננים לעשות זכר למקדש בקשר לפרשת הקהל, אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם בצריכים ביאור בענין זה..."

מעניין שבקובץ תשובות צינזרו המילים הללו... אפשר לצרף לרשימות הצנזורים ההשקפתיים החביבים כל כך על חלק מהחברים דכאן.

איפה אפשר לראות את המקור?
מה הכוונה? מי התכונן? אנשי הרבנות? אנשי חב"ד?