פורום אוצר החכמה

היה ידוע כת"ח מופלג העומד ב'מבחן סיכה' [ר' ידל קולודצקי ז"ל, שקנה המידה שלו היה מבוסס על ידע ולמדנות, העריך אותו מאד]. פעם אחת ביקרתי אצלו עם חבר וישב עמנו כעשרים דקות, היה כבר אחרי אירוע מוחי ומשותק לפחות ביד אחת, אך ראשו היה צלול לחלוטין. דיבר אתנו על חשיבות האחדות ואהבת ישראל, סיפר שהדבר שזעזע אותו בזמן השואה ביותר היה כשהובילו יהודים ללא בגדים. רק לאחר שנים נודע לי על פעילותו להצלת יהודים בזמן השואה, פעילות שבצניעותו לא דיבר עליה.

שמעתי שפעם הגר"ח צימרמן זצ"ל ראה שטיק'ל תורה שלו והתבטא כי הכותב הוא עילוי כמו הגר"מ שפירא מלובלין זצ"ל.

מחולת המחנים כתב:מצבתו של ר' ברוך בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.

חמיו הראשון לא מוזכר ע"ג המצבה, חרף העובדה שהוא ירש ממנו את שם "מונקאטש". האם כך מקובל בסיטואציות מקבילות?

פרנקל תאומים כתב:

מחולת המחנים כתב:מצבתו של ר' ברוך בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.

חמיו הראשון לא מוזכר ע"ג המצבה, חרף העובדה שהוא ירש ממנו את שם "מונקאטש". האם כך מקובל בסיטואציות מקבילות?

מהי סיטואציה מקבילה? ראדזין, למשל.

עורכי 'פאר הדור' על החזון איש, לא היה להם מכובד לכתוב את שמו על אף שהחזון איש דיבר עמו בחביבות בלתי רגילה. הם כתבו 'אחד הרבנים בישוב החדש', מחקו את הסטייפלר.
בכלל, הספר מלא בשינויים. למשל, פעמיים מופיעות תמונות של החזון איש 'בדרכי נוד להרבות טהרה בישראל', והתמונות צולמו בכלל ב...זכרון מאיר שעל יד בני ברק. הילדים המהלכים מאחור ובתי השכונה המוכרים, נמחקו.
אבל למעשה, הספר יחסית מדוייק ויפה.

לא ידען כתב:

פרנקל תאומים כתב:חמיו הראשון לא מוזכר ע"ג המצבה, חרף העובדה שהוא ירש ממנו את שם "מונקאטש". האם כך מקובל בסיטואציות מקבילות?

מהי סיטואציה מקבילה? ראדזין, למשל.

ומה באמת נכתב על מצבתו של הראדזינער?

עורכי 'פאר הדור' על החזון איש, לא היה להם מכובד לכתוב את שמו על אף שהחזון איש דיבר עמו בחביבות בלתי רגילה. הם כתבו 'אחד הרבנים בישוב החדש', מחקו את הסטייפלר.
בכלל, הספר מלא בשינויים. למשל, פעמיים מופיעות תמונות של החזון איש 'בדרכי נוד להרבות טהרה בישראל', והתמונות צולמו בכלל ב...זכרון מאיר שעל יד בני ברק. הילדים המהלכים מאחור ובתי השכונה המוכרים, נמחקו.
אבל למעשה, הספר יחסית מדוייק ויפה.

המופיע בתמונה הזאת עם החזו"א הוא הרבי ר' ברוכ'ל ממונקאטש ז"ל?
ומה הפשט 'מחקו את הסטייפלר'? גם הוא הופיע בתמונה הזאת?
(לפחות שניים מהאנשים שעשו את 'פאר הדור' הינם עימנו בחיי חיותם, מה הם אומרים על תלונותיך?)

שמעתי מעשה נורא על המנח"א, ומתאים לימים הקדושים.
כידוע שהרבי ממונקאטש היה חשוך בנים שנים רבות, ועד שנולדה בתו וזכה להשיאה עדו עליה כו"כ הרפתקי, ואז נולד לה בנה הראשון שנקרא דוד צבי, (שגורלו לא שפר עליו בהמשך חייו), ואביו קרא לו דובצ'ה וזקנו המנח"א קרא לו הערשל'ה (השם דובצ'ה היה מביאלה, והשם הערשלה היה ע"ש אביו של המנח"א), והרבי אהב אותו מאד מאד, ממש נפשו קשורה בנפשו.
והנה בימי אלול היה הרבי המנח"א תוקע בשופר אחר התפילה כנהוג, (היה זה בשנתו האחרונה), ואח"כ היה נכנס לחדרו והיה נכדו הקטן מבקש ממנו זיידע בלאז נאך פאר מיר, (סבא תתקע תקיעה אחת גם בשבילי) והוא היה תוקע לו בשנית. אך בערב ראש השנה לא תקע המנח"א כנפסק בשו"ע, וכשנכנס לחדרו ביקש ממנו נכדו הפעוט שיתקע לו כמידי יום, והשיב לו המנח"א שהיום לא תוקעים, אך הילד הקטן התחיל לבכות מאד ונשכב על הרצפה, עד שהמנח"א לא עמד בפני בכיותיו ןהוציא את השופר ותקע לו.
למחרת קודם התקיעות עמד המנח"א על הבימה לשאת הדרשה כנהוג ופתח ואמר, רבוש"ע אין אני יכול לתת מוסר ליהודים ואיני ראוי לכך, כי עברתי ביודעין על הלכה בשו"ע, שהרי בשו"ע כתוב שאין תוקעין בער"ה ואני תקעתי בער"ה, אך מדוע עברתי על הלכה בשו"ע, הרי גלוי וידוע לפניך שלא אעבור על דברי השו"ע בעד כל הון דעלמא, אך ילד קטן שלי נשכב על הארץ ובכה והתחנן שאתקע ולא יכלתי לעמוד בבכייתו ובצערו, אבינו שבשמים, קרוב לאלפיים שנה שבניך שוכבים על הארץ ובוכים ומתחננים שתתקע תקיעה אחת עבורם, תקע בשופר גדול לחירותינו...

"עורכי 'פאר הדור' על החזון איש, לא היה להם מכובד לכתוב את שמו על אף שהחזון איש דיבר עמו בחביבות בלתי רגילה".


לא מובן, וכי עורכי פאר הדור הם קנאים שמפריע להם שר' ברוך עזב את הקנאות? ומדוע שלא יהיה מכובד להזכיר שמו?

גם מעניין, מנין לך שהחזון איש דיבר עמו בחביבות?

משוש דורים כתב:שמעתי מעשה נורא על המנח"א, ומתאים לימים הקדושים.
כידוע שהרבי ממונקאטש היה חשוך בנים שנים רבות, ועד שנולדה בתו וזכה להשיאה עדו עליה כו"כ הרפתקי, ואז נולד לה בנה הראשון שנקרא דוד צבי, (שגורלו לא שפר עליו בהמשך חייו), ואביו קרא לו דובצ'ה וזקנו המנח"א קרא לו הערשל'ה (השם דובצ'ה היה מביאלה, והשם הערשלה היה ע"ש אביו של המנח"א), והרבי אהב אותו מאד מאד, ממש נפשו קשורה בנפשו.
והנה בימי אלול היה הרבי המנח"א תוקע בשופר אחר התפילה כנהוג, (היה זה בשנתו האחרונה), ואח"כ היה נכנס לחדרו והיה נכדו הקטן מבקש ממנו זיידע בלאז נאך פאר מיר, (סבא תתקע תקיעה אחת גם בשבילי) והוא היה תוקע לו בשנית. אך בערב ראש השנה לא תקע המנח"א כנפסק בשו"ע, וכשנכנס לחדרו ביקש ממנו נכדו הפעוט שיתקע לו כמידי יום, והשיב לו המנח"א שהיום לא תוקעים, אך הילד הקטן התחיל לבכות מאד ונשכב על הרצפה, עד שהמנח"א לא עמד בפני בכיותיו ןהוציא את השופר ותקע לו.
למחרת קודם התקיעות עמד המנח"א על הבימה לשאת הדרשה כנהוג ופתח ואמר, רבוש"ע אין אני יכול לתת מוסר ליהודים ואיני ראוי לכך, כי עברתי ביודעין על הלכה בשו"ע, שהרי בשו"ע כתוב שאין תוקעין בער"ה ואני תקעתי בער"ה, אך מדוע עברתי על הלכה בשו"ע, הרי גלוי וידוע לפניך שלא אעבור על דברי השו"ע בעד כל הון דעלמא, אך ילד קטן שלי נשכב על הארץ ובכה והתחנן שאתקע ולא יכלתי לעמוד בבכייתו ובצערו, אבינו שבשמים, קרוב לאלפיים שנה שבניך שוכבים על הארץ ובוכים ומתחננים שתתקע תקיעה אחת עבורם, תקע בשופר גדול לחירותינו...

הרבי המנחת אלעזר זי"ע בעצמו מביא זאת בכתביו סיפור זה.
אך איני זוכר עתה היכן זה כתוב.

איש פלוני כתב:

מחולת המחנים כתב:לבקשת הציבור הנה קישור להורדת הסרט מחתונת בת האדמו"ר בעל המחת אלעזר ממנוקאטש.
http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 4D7052453D

נ.ב בסרט זה ניתן ללמוד פרטים מעניינים מאד על העיר מונקאטש באותן השנים, כמו כן נשמעים דבריו של בעל מנחת אלעזר בפנותו ליהודי ארה"ב בדברי להבות "היטס שבת! וועט איר היטן שבת וועט גוט זיין!", (מזה נראה שאכן ידע שמסריטים את המעמד).
רואים גם באמצע את הציונים שבעיר, ובנוסף לזאת רואים "באחיינטע יידישע קינדער" בעומדם בחדר בשעת התפילה.

מישהו יכול להעלות שוב?

מצורף קישור

לצערי לא מצליח לעלות כקובץ, אם יש עניין אנסה יותר מאוחר בעזרת ה'.

אגב בסרטון זה רואים רק את החתונה ולא את הנעשה בשאר חלקי העיירה וכפי שתיאר הכותב למעלה

יתר10 כתב:בכל מקרה רואים מזה שלא חשש מפני איסור 'חדש' במקום שיכול להועיל לשמירת תורה ומצות

לא ידע שמסריטים, אמרו לו שמקליטים (וישמיעו אותו דרך הראדיא).

לא ידען כתב:

פרנקל תאומים כתב:

מחולת המחנים כתב:מצבתו של ר' ברוך בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.

חמיו הראשון לא מוזכר ע"ג המצבה, חרף העובדה שהוא ירש ממנו את שם "מונקאטש". האם כך מקובל בסיטואציות מקבילות?

מהי סיטואציה מקבילה? ראדזין, למשל.

עורכי 'פאר הדור' על החזון איש, לא היה להם מכובד לכתוב את שמו על אף שהחזון איש דיבר עמו בחביבות בלתי רגילה. הם כתבו 'אחד הרבנים בישוב החדש', מחקו את הסטייפלר.
בכלל, הספר מלא בשינויים. למשל, פעמיים מופיעות תמונות של החזון איש 'בדרכי נוד להרבות טהרה בישראל', והתמונות צולמו בכלל ב...זכרון מאיר שעל יד בני ברק. הילדים המהלכים מאחור ובתי השכונה המוכרים, נמחקו.
אבל למעשה, הספר יחסית מדוייק ויפה.

הנה התמונה בשלימותה יותר

משוש דורים כתב:שמעתי מעשה נורא על המנח"א, ומתאים לימים הקדושים.
כידוע שהרבי ממונקאטש היה חשוך בנים שנים רבות, ועד שנולדה בתו וזכה להשיאה עדו עליה כו"כ הרפתקי, ואז נולד לה בנה הראשון שנקרא דוד צבי, (שגורלו לא שפר עליו בהמשך חייו), ואביו קרא לו דובצ'ה וזקנו המנח"א קרא לו הערשל'ה (השם דובצ'ה היה מביאלה, והשם הערשלה היה ע"ש אביו של המנח"א), והרבי אהב אותו מאד מאד, ממש נפשו קשורה בנפשו.
והנה בימי אלול היה הרבי המנח"א תוקע בשופר אחר התפילה כנהוג, (היה זה בשנתו האחרונה), ואח"כ היה נכנס לחדרו והיה נכדו הקטן מבקש ממנו זיידע בלאז נאך פאר מיר, (סבא תתקע תקיעה אחת גם בשבילי) והוא היה תוקע לו בשנית. אך בערב ראש השנה לא תקע המנח"א כנפסק בשו"ע, וכשנכנס לחדרו ביקש ממנו נכדו הפעוט שיתקע לו כמידי יום, והשיב לו המנח"א שהיום לא תוקעים, אך הילד הקטן התחיל לבכות מאד ונשכב על הרצפה, עד שהמנח"א לא עמד בפני בכיותיו ןהוציא את השופר ותקע לו.
למחרת קודם התקיעות עמד המנח"א על הבימה לשאת הדרשה כנהוג ופתח ואמר, רבוש"ע אין אני יכול לתת מוסר ליהודים ואיני ראוי לכך, כי עברתי ביודעין על הלכה בשו"ע, שהרי בשו"ע כתוב שאין תוקעין בער"ה ואני תקעתי בער"ה, אך מדוע עברתי על הלכה בשו"ע, הרי גלוי וידוע לפניך שלא אעבור על דברי השו"ע בעד כל הון דעלמא, אך ילד קטן שלי נשכב על הארץ ובכה והתחנן שאתקע ולא יכלתי לעמוד בבכייתו ובצערו, אבינו שבשמים, קרוב לאלפיים שנה שבניך שוכבים על הארץ ובוכים ומתחננים שתתקע תקיעה אחת עבורם, תקע בשופר גדול לחירותינו...

שם הנכד היה צבי נתן דוד

בלום כתב:

יתר10 כתב:בכל מקרה רואים מזה שלא חשש מפני איסור 'חדש' במקום שיכול להועיל לשמירת תורה ומצות

לא ידע שמסריטים, אמרו לו שמקליטים (וישמיעו אותו דרך הראדיא).

איזו אוקימתא!

דומני שבתו מנשואיו הראשונים נשואה לצבי ווילומובסקי מלארנס נ.י. תאומו של הג"ר דוד (מר"י יד אהרן חתן הגר"ב זולטי) בני הג"ר אלתר (תלמיד הח"ח ורב בברונקס נ.י.)

גיורא בשמי שמיא כתב:דומני שבתו מנשואיו הראשונים נשואה לצבי ווילומובסקי מלארנס נ.י. תאומו של הג"ר דוד (מר"י יד אהרן חתן הגר"ב זולטי) בני הג"ר אלתר (תלמיד הח"ח ורב בברונקס נ.י.)

נכון

דומני שעל אחד מבניו מספרים שכשראוהו על קברו של אביו, ושאלוהו כיצד זה עובר על ציוויו ומגיע לקברו, השיב: הלוא בחייו לא שמעתי בקולו, וכי לאחר מותו אשמע לו?!

מה הם הדברים החריפים שהשמיע אדמו"ר ש"ב מהר"י מסטמור? [למה מתיחס הרב רבינוביץ בצוואתו]

לפענ"ד אין הנידון כאן וכש"כ העלאת המכתב לכבוד המשפחה ובתוכם מנהיגי עדות בישראל וחסידיהם

גם אני הקטן מתפלא על העלאת מסמכים פרטיים שאין להם ענין לציבור

ובפרט שנוגע באנשים חשובים החיים עמנו לאויש"ט

יש לציבור הרחב (ובפרט החסידים הנוהים אחרי אדמורים אלו) ענין רב בידיעת פרטים אלו, אבל מודינא דפרסומם אינו לא יקרא דחיי ולא יקרא דשכבי, ואלו דברים שהצינעה יפה להם.

להחזיר האשכול לפסים ראויים:

אצל בנו שליט"א המתגורר בפ"ת ראיתי קופסה ובה מטפחות משי עליהם רשום בכתב צפוף דרשות ושיעורי תורה!

במטפחות אלו היה ר"ב מתעטף בש"ק בתקופת רבנותו בברזיל, כשהיה הולך לדרוש בבתי כנסיות ולא יכל להוציא עמו כלום מחסרון עירוב.

לא רק בברזיל, אלא גם בארה"ב עשה כך

מחולת המחנים כתב:יש גם מעשה נורא שמסופר בעולם על חותנו בעל "מנחת אלעזר" (ואולי גם נכתב באחד מהספרים שחוברו עליו בשעתו כתולדות רבינו או סדר שנה אחרונה), אשר כי המנחת אלעזר היה בזיווג ראשון חתן הרה"ק מביאלאברזיג בן הדברי בינה מביאלא, ולאחר כמה שנים שלא נפקדו בזש"ק, הוכרח להפריד החבילה, אמנם אמר המנח"א כי עוד ישוב לפייס את בית ביאלא, ואכן בקחתו את חתנו ר' ברוך שהיה נכד הדברי בינה מביאלא, ובן אחי חותנו הראשון, ראה בזה כפיוס לבית ביאלא.

פרנקל תאומים כתב:

מחולת המחנים כתב:מצבתו של ר' ברוך בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.

חמיו הראשון לא מוזכר ע"ג המצבה, חרף העובדה שהוא ירש ממנו את שם "מונקאטש". האם כך מקובל בסיטואציות מקבילות?

לא לשכוח שר' ברוך כבר היה קשור למונקץ עוד לפני שנעשה חתן המנחת אלעזר, הוא עצמו היה נכד השם שלמה ממונקץ זקינו אבי אביו של חמיו המנחת אלעזר.

בחתונת בנו האדמו"ר מדינוב שליט"א

אב בחכמה כתב:בחתונת בנו האדמו"ר מדינוב שליט"א

האדמו''ר ממונקץ' פ''ת זצ''ל.jpg

פורסם בבית מדרשנו https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 20#p336267, וכב' זיהה שם חלק מהעניין https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 60#p337138

לפנינו שני תמונות [שמאוחסנים במאגרי ושנלקטו בעבר מכל מיני מקומות שלא תמיד זכורים לי מקורם]

האדמו"ר זצ"ל בשמחת התנאים של בנו האדמו"ר ממונקץ ארה"ב שליט"א

האדמו"ר זצ"ל בחתונת בנו האדמו"ר מדינוב שליט"א

בתמונת התנאים של האדמו"ר ממונקאטש שליט"א נראה מימין האדמו"ר מסאסוב-סעמיהאלי ומשמאל האדמו"ר מביאלא

הוא השתתף בחתונות של הבנים שלו???

הא לחמא עניא כתב:הוא השתתף בחתונות של הבנים שלו???

ותמונה אינכם רואים, זולתי קול?

ישנם כמה הקלטות מהאדמו"ר בהדלקת נרות חנוכה וכן קיימת הקלטה מסליחות בבית מדרשו בפ"ת בנוסח מונקץ הידועה, מי שיש לו לו זאת בבקשה אם יוכל להעלות את זה כאן לזיכוי הרבים

אב בחכמה כתב:ישנם כמה הקלטות מהאדמו"ר בהדלקת נרות חנוכה וכן קיימת הקלטה מסליחות בבית מדרשו בפ"ת בנוסח מונקץ הידועה, מי שיש לו לו זאת בבקשה אם יוכל להעלות את זה כאן לזיכוי הרבים

אין נוסח מונקץ

יש נוסח מונקאטש

מיללער כתב:

הא לחמא עניא כתב:הוא השתתף בחתונות של הבנים שלו???

ותמונה אינכם רואים, זולתי קול?

התמונה כאן באשכול היא מחתונת בנו האדמו"ר מדינוב. היו לו עוד בנים מזוו"ר שהתחתנו ועליהם הוא שואל. תמונה בינתים לא ראיתי ואף קול לא שמעתי

היה בחתונות כל הילדים שלו מזוו"ר.

הוד_והדר כתב:

אב בחכמה כתב:ישנם כמה הקלטות מהאדמו"ר בהדלקת נרות חנוכה וכן קיימת הקלטה מסליחות בבית מדרשו בפ"ת בנוסח מונקץ הידועה, מי שיש לו לו זאת בבקשה אם יוכל להעלות את זה כאן לזיכוי הרבים

אין נוסח מונקץ

יש נוסח מונקאטש

זה ברור, שהנוסח שר' ברוכ'ל התפלל זה היה נוסח מונקץ' ולא מונקאטש...



ומענין לענין. אוסיף סיפור מעד ראיה. שפעם יהודי כיבד את הרב רי"ש אונגר זצ"ל בסנדקאות, ואת ר' ברוכ'ל מחולון - מלפנים ממונקאטש להיות מוהל.
המוהל נכנס לבוש חלוק לבן, (ולא בגלל מנהג מאטערסדורף), וצעדיו וכל הליכותיו כ'רופא'. הרב אונגר (שהכירו היטב - אביו הרב מקאפאוואר זצ"ל היה מחסידי המנחת אלעזר), הבליג. וכן בכל מהלך הברית, שנוהל ע"י המוהל היה ממש 'צרמוני', בנוסח מודרני ביותר. הרב אונגר לא הגיב כלום.
בשלב מסוים כאשר המוהל פנה בעברית לסנדק, שיואיל בטובו לקרב את ברכיו, שיצליח למול. (שניהם הכירו וידעו אידיש היטב...). כבר לא התאפק הרב אונגר, והתפרץ עליו בכלי מיני דבורי מחאה, שאין כאן המקום לפרטם.

כשכנו של הרב אונגר זצ"ל, אמנם כילד, קשה לי להאמין שהרב שהיה איש אציל נפש "התפרץ" ועוד ברבים, על יהודי שכל חטאו שביקש להיות, איך נאמר, "מתקדם" קצת.

בתמונות של חתונות ילדיו (האדמור שליט"א ואחיו) הוא כבר נראה מבוגר, מתי חל השינוי בהשקפתו?
האם הלך עם שטריימל עד סוף ימיו?

בני ברקי כתב:בתמונות של חתונות ילדיו (האדמור שליט"א ואחיו) הוא כבר נראה מבוגר, מתי חל השינוי בהשקפתו?
האם הלך עם שטריימל עד סוף ימיו?

לא. הלך עם רגליו עד סוף ימיו.

איש_ספר כתב:כשכנו של הרב אונגר זצ"ל, אמנם כילד, קשה לי להאמין שהרב שהיה איש אציל נפש "התפרץ" ועוד ברבים, על יהודי שכל חטאו שביקש להיות, איך נאמר, "מתקדם" קצת.

קודם כל 'א קשיא אויף א מעשה'. כך היה, ושמעתיו מאיש נאמן - אחיינו של הרב אונגר. וגם אם זה לא מתאים לדמותו של הרב אונגר שציירת לעצמך.

כ'אדם פרטי', בוודאי לא היה מתפרץ עליו. והוא גם התייחס בנחמדות לגרועים ממנו.
כ'אדמו"ר' שהיה סמל, ובפרט בחסידות מונקאטש, הרי ה'סטירה' שהוא נתן לציבור בפרישתו, הצדיקה התפרצות זו.
זאת ועוד. כאשר אתה מתנהג בצורה 'מודרנית' בביתך, זו זכותך. אולם כאשר אתה בחברת חסידים, חברים שלך בעבר, ואתה מכיר בדיוק את כללי התנהגותם, ואיזה דברים יציקו להם, ולמרות זאת בוחר להבליט את דרכך החדשה, אני לא מתפלא שהרב אונגר לא הבליג.

ד"א: הוא היה מוהל מומחה, ועסק הרבה במצוות המילה בשנותיו הראשונות בארץ, וכן בברזיל, הוא היה גם המוהל של מרן אדמו"ר מהר"י מויז'ניץ שליט"א.

בדבר הנסיון למנותו לאב"ד בתל אביב

download/file.php?mode=view&id=51935