עמוד 2 מתוך 7
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' דצמבר 15, 2011 1:31 am
על ידי 23456789
מאוד התפלאתי לראות חבורה שיודעת ספר מביאה ראיות על אודות אחד מגדולי הדור הקודם הרב ראובן מרגליות זצ"ל מכך שר' פלוני קם לכבודו ור' אלמוני אמר להזהר בכבודו, הלא ספרים פתוחים לפניכם, חפשו נא בכל דורות האחרונים תלמיד חכם שכתב הערות על כל הזוהר בשיטתיות וביסודיות, הערות על הבבלי, ירושלמי, שו"ע, רמב"ם, אין כאן המקום להכביר בשבחו של אותו צדיק ומן המפורסמות הם שאינן צריכות לראיה.
לגבי הסיפור על האדמו"ר ממונקטש והרב מרגליות אני שמעתי את הדברים מכלי ראשון והדברים נאמרו כמה וכמה פעמים, והרוצה להתווכח יתווכח...
יצא ספר נפש חיה במהדורת בית מוריה שבבאר שבע, ונכתב שם תולדות חייו של הרב מרגליות והרוצה להחכים יעיין שם.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' דצמבר 22, 2011 4:25 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
האם האשכול הזה אמור להיות שיר הלל לר"ר מרגליות, או שיש מקום לכתוב גם ביקורת עליו, יותר נכון על חלק מחיבוריו?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' דצמבר 22, 2011 4:53 pm
על ידי אוצר החכמה
ביקורת עניינית למה לא?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ו' דצמבר 23, 2011 12:14 pm
על ידי חסיד חבד
מבחי' ההיקף אין שני ואין שווה לו, לרב ראובן מרגליות, בדורנו זה. וגם מבחי' ההברקות הגאוניות שלו. שאף אם לא תאמו תמיד לפשט או לעניין, הרי מידת חידוד רבה יש בהם.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 13, 2012 10:27 pm
על ידי מיללער
'מעריב' תשכ"ז:
http://www.jpress.org.il/Default/Script ... sQuery=%22%u05e8%u05d0%u05d5%u05d1%u05df%20%u05d0%u05dc%u05d9%u05e6%u05d5%u05e8%22&rEntityType=&sSearchInAll=true&ViewMode=HTML
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ב' יוני 18, 2012 10:27 am
על ידי מתפעל
בשיחות חכמים דיליה מקשה על מאמר חז"ל בסוטה שטבעו הפתגם להזהר מן הצבועין שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. וכתב על זה שהוא פלא כי היכן מצינו שזמרי ביקש שכר כפנחס וגם למה נקרא זמרי צבוע והרי לא הסתיר מה שעשה. וענה ע"ז שאין הכוונה כפשוטו על זמרי הנ"ל אלא על זמרי במלכים שהרג מלך ישראל. עיי"ש עמוד 22.
ולכאורה כל קושייתו תמוהה מאד, דחז"ל כלל לא התכוונו שזמרי עצמו הוא זה שמבקש שכר אלא מדברים על אדם צבוע שמנסה להיות גם כמו פנחס וגם כמו זמרי. זמרי עשה עבירה ופנחס הרג אותו וקיבל שכר. ואם כן כיצד יכול לבא אדם ולעשות עבירה כמו זמרי, ולבקש שכר כמו פנחס. אדם כזה הוא צבוע ופשוט.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ב' יוני 18, 2012 5:25 pm
על ידי לייטנר
.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 4:30 pm
על ידי אליהוא
מותר להזכיר את הקדמתו לספר מרגליות הים בה האדיר את שמו של אילפא [ובעצם את עצמו] בניגוד לדברי חז"ל.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 5:05 pm
על ידי חכם באשי
הוא לא בדיוק נתכוון להאדיר את שמו, אני הבנתי שזו יותר התנצלות ופניה למעיין, ש'לא יסתכל עליו כעל בעלבת'...
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 9:27 pm
על ידי לבב
מה ידוע בקשר למקוריות חידושיו והקפדתו על אמירת דבר בשם אומרו?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 9:33 pm
על ידי אוצר החכמה
אליהוא כתב:מותר להזכיר את הקדמתו לספר מרגליות הים בה האדיר את שמו של אילפא [ובעצם את עצמו] בניגוד לדברי חז"ל.
כתב רעיון מרגשת לבבו, קשה לקרא לזה בניגוד לדברי חז"ל, כשברור גם לקורא את דבריו את כוונתו.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 10:10 pm
על ידי אוצר החכמה
לבב כתב:מה ידוע בקשר למקוריות חידושיו והקפדתו על אמירת דבר בשם אומרו?
לענ"ד אע"פ שביקורת מותרת, סגנון כזה הוא סגנון לשה"ר שאינו ראוי.
ואגב כל המכיר את דבריו רואה ויודע, (בלי קשר לשאלה אם גם העתיק לפעמים מאחרים, שזה איני יודע) את מקוריותו ואת הסגנון המשותף לרעיונותיו האפיני לו.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 10:32 pm
על ידי חכם באשי
אם רבינו האוצר מתיר לכתוב ביקורת הנה לכם ביקורת אחת:
מי שמשתמש ב'ניצוצי זוהר' של ר"ר מרגליות נעזר מאוד בהפניותיו ומקבילותיו למקומות אחרים בזוהר ולשאר ספרות חז"ל.
אבל במקרה שענין מסויים נזכר בזוהר כמה וכמה פעמים (וזה מצוי מאוד), היה לו לרשום את כל ההפניות במקום אחד (ועדיפות כמובן למקום הראשון) ובשאר המקומות לציין לאותו מקום ולהודיע "ושם נסמן".
כן נהגו המציינים לדורותיהם.
אבל הוא, בכל מקום שהענין נזכר הוא מוסיף וגורע מ"מ. ובגלל זה המעיין צריך לנדוד ממקום למקום ולבדוק מה הוא רשם ב'ניצוציו' (כולל מה שנרשם במילואים למהדורה שניה ולמהדורה רביעית, שכל אחד מהם נדפס בפני עצמו בסוף הספר). וכולי האי ואולי.
ביקורת נוספת בנוגע לר"ר מרגליות:
ר"ש אשכנזי יש לו חוש מיוחד בהגהה וב'לכידת טעויות'. משהו לא יאומן! הוא עבד תקופה ארוכה במוסד הרב קוק, דרכם הדפיס ר"ר מרגליות את מרבית חיבוריו.
אבל ר"ר מרגליות לא הסכים שר"ש אשכנזי יגיה את ספרו מטעויות. כך ר"ש אשכנזי סיפר לי.
ואכן ספריו מלאים בטעויות, ובמיוחד במראי מקומות. בהרבה מהם מההפניות שלו יש 'סטייה' של דף או שתיים ואפילו יותר. וזה חבל מאוד.
אני מדבר בעיקר על 'ניצוצי זוהר' ועל 'מקור חסד' שעל ספר חסידים.
אילו מוסד הרב קוק, שהם בעלי הזכויות על שני הספרים הנזכרים, היו רוצים להועיל לציבור (יותר מהוצאת ספרים 'מופקעים' כמו הספר 'מידה כנגד מידה'... שכתבתי עליו בזמנו) היו עורכים מחדש את שני החיבורים הנזכרים, ובמיוחד את הזוהר עם ה'נצוצי', תוך כדי בדיקת המ"מ והכנסת המילואים וההשלמות למקומם.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ג' יוני 19, 2012 11:40 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי:
דרך אופיינית לר"ר מרגליות ז"ל, להניח הנחות מקוריות מאוד כדי לבאר דברי חז"ל. האמת היא שאין להתפעל מהנחותיו והשערותיו של מרגליות, אף כי לפעמים הן מבריקות ושנונות. חלק גדול מהן נכתב ללא בסיס מוצק, וללא אף תנא דמסייע. יתירה מכך, לעיתים עומדים דבריו בסתירה לדברי גדולים וקודמים לו.
דוגמאות: בספרו המפורסם "יסוד המשנה ועריכתה" פרק א' הערה ז', ובנספח א', עולה מדבריו שם שבית שני עמד 586 שנים, כדעת ההיסטוריונים החילוניים, ובניגוד לדעת חז"ל שהבית עמד 420 שנה!
עוד שם הערה כ"ג, ממציא המצאות כאילו רבי אליעזר לא חשש לרוב דעות ולכן נחלק בתנורו של עכנאי, בעוד שהאמת היא שהסנהדרין היתה מנועה מלהתכנס, ולא שייך "אחרי רבים להטות". מרגליות מפרש שם בהתאם את מה שאמר רבי אליעזר "אל תחושו למניינכם", בניגוד לדברי כל הראשונים. העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים, מלווה אותו גם בנספח ח', שם הוא מפרש את המושג "בעלי תריסין" - בעלי חנויות, בניגוד לכל רבותינו שמפרשים - תלמידי חכמים!
דוגמא נוספת: מרגליות מערב בין שתי ועידות הבירורים השונות שהתקיימו ביבנה, בהתעלם מהוכחותיו של בעל דורות הראשונים שהיו אלו שתי ועידות נפרדות שביניהן כשש שנים.
עוד: בהערה נ"ד הוא בונה בניינים עצומים על כך שמימרותיו של רבי במשנה מובאות בנוסח "אומר אני". דא עקא, שנוסח זה נמצא אך ורק בברייתות, מלבד פעם אחת ויחידה שהוא מוזכר במשנה!
ליקוי עקרוני נוסף נמצא בספרו, שמביא מדברי זכריה פרנקל, מן המשכילים וחוקרי "ביקורת ההלכה". פרנקל זה חיבר ספר בשם "דרכי המשנה", ורבים מגדולי דורו יצאו נגדו בחריפות למקרא ספרו. למרבה הצער לא נמנע מרגליות מלצטט משם (פ"א הע' נ"ה, ועוד)). (למען הסר ספק, נדגיש כי לא באנו בזה למעט מכבודו של הרב מרגליות, שהיה חריף ובקי טובא, אלא להבהיר כי למרות זאת, אין מקום להסתמך על דבריו בעיניים עצומות)
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 2:04 am
על ידי המחקר
זה רק אני, או שגם לכם נראה שלכמה אנשים פה יש משהו אישי (כנראה) נגד רבי ראובן מרגליות?
במחילה מכבודם, כל הקושיות עליו נראות קלושות כל-כך... באותה מידה וצורה אפשר להקשות על כל חכם אחר שיעלה בדעתנו!
כל ספרות האחרונים מלאה בקושיות ובתירוצים, וכך היא דרכה של תורה, אולם להפוך את זה ל'התלבש על רב מסוים, ולקבץ קושיות ותמיהות על כתביו - נודף מכך ריח של מגמתיות ילדותית למדי.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 2:32 am
על ידי חכם באשי
אם התכוונת עלי ולביקורתי דלעיל, הנני להודיעך, שחלילה, אין לי שום דבר אישי נגד ר"ר מרגליות.
לא זכיתי להכירו אישית, הוא נלב"ע קודם בואי לעולם..., אך אני מכירו מספריו ומוקירו ביותר. וזו בעצם הסיבה שאני מבקר אותו, שכבר אמרו חכמים (חגיגה ט ע"א): "אין אומרים בקרו גמל אלא בקרו טלה"!
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 10:11 am
על ידי בברכה המשולשת
אפרקסתא דעניא כתב:דוגמא נוספת: מרגליות מערב בין שתי ועידות הבירורים השונות שהתקיימו ביבנה, בהתעלם מהוכחותיו של בעל דורות הראשונים שהיו אלו שתי ועידות נפרדות שביניהן כשש שנים.
וכי אסור לגר"ר מרגליות זצ"ל ללמוד אחרת מהגרי"א הלוי זצ"ל בעל דוה"ר?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 11:00 am
על ידי אוצר החכמה
המחקר כתב:זה רק אני, או שגם לכם נראה שלכמה אנשים פה יש משהו אישי (כנראה) נגד רבי ראובן מרגליות?
במחילה מכבודם, כל הקושיות עליו נראות קלושות כל-כך... באותה מידה וצורה אפשר להקשות על כל חכם אחר שיעלה בדעתנו!
כל ספרות האחרונים מלאה בקושיות ובתירוצים, וכך היא דרכה של תורה, אולם להפוך את זה ל'התלבש על רב מסוים, ולקבץ קושיות ותמיהות על כתביו - נודף מכך ריח של מגמתיות ילדותית למדי.
אולי יש משהו קצת צורם בחלק מהתגובות, בייחוד למי, שכמוני, נהנה מאוד מספריו. וידועה בפרט התועלת מהספר מרגליות הים על סנהדרין וחבל שלא חיבר כעין זה גם על מסכתות אחרות.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 11:16 am
על ידי אוצר החכמה
מתפעל כתב:בשיחות חכמים דיליה מקשה על מאמר חז"ל בסוטה שטבעו הפתגם להזהר מן הצבועין שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. וכתב על זה שהוא פלא כי היכן מצינו שזמרי ביקש שכר כפנחס וגם למה נקרא זמרי צבוע והרי לא הסתיר מה שעשה. וענה ע"ז שאין הכוונה כפשוטו על זמרי הנ"ל אלא על זמרי במלכים שהרג מלך ישראל. עיי"ש עמוד 22.
ולכאורה כל קושייתו תמוהה מאד, דחז"ל כלל לא התכוונו שזמרי עצמו הוא זה שמבקש שכר אלא מדברים על אדם צבוע שמנסה להיות גם כמו פנחס וגם כמו זמרי. זמרי עשה עבירה ופנחס הרג אותו וקיבל שכר. ואם כן כיצד יכול לבא אדם ולעשות עבירה כמו זמרי, ולבקש שכר כמו פנחס. אדם כזה הוא צבוע ופשוט.
המסתכל בתוך הספר עצמו רואה שר"ר מרגליות הבין שכוונת חז"ל היא כדבריך, ולא עלה על דעתו לפרש אחרת, רק מה שהיה קשה לו זה למה יבחרו ביטוי כזה דווקא של זמרי ופנחס ולא קורח ומשה למשל, ולמה אם הצבוע עושה מעשה זמרי, כלומר עבירה ברורה, יצייר את עצמו שמגיע לו שכר, הלא צבוע הוא הנוהג בעבירה שנראית מצווה, ועל זה תשובתו היתה שמצינו זמרי שעושה מעשה בדיוק דומה למעשה של פנחס, והורג מישהו, ויכול לטעון שהוא כפנחס.
גם לדעתי תירוצו כאן רחוק מן הסברא, שאמרו סתם זמרי, ווהכוונה לזמרי מלך ישראל ולא לזמרי שהרגו פנחס, אבל מ"מ לא היה זה אי הבנה של פשט הגמרא.
ולעצם קושייתו אפשר לומר שזה גופא הכוונה כאן, שהצבוע טוען שהוא פנחס, כלומר שאע"פ שמעשיו נראים איסור אבל כיוון שמקנא לש"ש זה מצווה ולא עבירה, אבל אמיתת הדבר שזה איסור ברור שאין מה להסתפק בו כזמרי. (אפשר גם ללכת בדרך אחרת שגם זמרי יכול לטעון טענות להצדקתו, וכבר הזכירו בזה, אבל וודאי בכל אופן שזמרי הוא רשע גמור ופנחס צדיק גמור)
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 12:05 pm
על ידי למאי_נמ?
אפרקסתא דעניא כתב:דרך אופיינית לר"ר מרגליות ז"ל, להניח הנחות מקוריות מאוד כדי לבאר דברי חז"ל. האמת היא שאין להתפעל מהנחותיו והשערותיו של [הרב] מרגליות, אף כי לפעמים הן מבריקות ושנונות. חלק גדול מהן נכתב ללא בסיס מוצק, וללא אף תנא דמסייע. יתירה מכך, לעיתים עומדים דבריו בסתירה לדברי גדולים וקודמים לו.
דוגמאות: ...[הרב] מרגליות מפרש שם בהתאם את מה שאמר רבי אליעזר "אל תחושו למניינכם", בניגוד לדברי כל הראשונים. העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים, מלווה אותו גם בנספח ח', שם הוא מפרש את המושג "בעלי תריסין" - בעלי חנויות, בניגוד לכל רבותינו שמפרשים - תלמידי חכמים!
בדברים אלו מגדיר המבקר בדיוק את דרכו הייחודית והמקורית של הגאון המופלא רבי ראובן מרגליות זצ"ל בספר זה ודומיו. למשל, הוא מפרש "בעלי תריסין" - בעלי החנויות (עפ"ד רש"י בשבת לה: ביצה י. ויא: ש"תריסין" הם פתחי החנויות), וחלק מהדיון הוא האם ניתן לדרוש כן בפני בעה"ב ועמי ארצות. אכן, הוא מפרש את הביטוי שלא כדברי הראשונים במקום, ובזה פותח פתח להסבר נפלא, מקורי ושיטתי לכל המחלוקת.
כמובן, יהיה מי שיראה בדברים אלו את "העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים", ויהיה מי שייהנה דווקא מן המקוריות בפרשנות ייחודית זו. עניין של סגנון.
אפרקסתא דעניא כתב:עוד שם הערה כ"ג, ממציא המצאות כאילו רבי אליעזר לא חשש לרוב דעות ולכן נחלק בתנורו של עכנאי, בעוד שהאמת היא שהסנהדרין הייתה מנועה מלהתכנס, ולא שייך "אחרי רבים להטות".
א. אינני יודע מהיכן פשיטא לכותב שהסנהדרין לא הייתה רשאית להתכנס באותו הזמן, ולדבריו שלא שייך "אחרי רבים להטות" - מה אמר רבי ירמיה (בהסבר דברי רבי יהושע): "שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת" - ? (ובפרט לשיטת התוס' במקום שאזלי' בתרבת קול, ו"שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות").
ב. בעיני הדלות זה פירוש נפלא, שהרי רבי אליעזר שמותי, שהיה מתלמידי בית שמאי (רש"י שבת קל: בשם הירושלמי; ועוד), ובית שמאי סברו שהיות והם "חריפי טפי" אין ללכת אחר בית הלל שהם הרוב (עי' יבמות יד. ובמפרשים), ואף רבי אליעזר היה גדול משאר תלמידי ריב"ז (אבות ב, ח
, - חוץ מרבי אלעזר בן ערך לדעת אבא שאול, אבל י"א שהוא לא נשאר בגדלותו, כדאמרי' בשבת קמז: "איעקר תלמודיה", שלא ברור אם כשהתפללו עליו חזר למדרגתו הראשונה, והאריך בזה הרד"ל באיזה מקום ואכמ"ל), וא"כ מתאים הדבר שרבי יהושע ילך אחר הרוב כדרך תלמידי בית הלל, ורבי אליעזר יעדיף את יתרון תלמודו כדרך ב"ש.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 5:23 pm
על ידי לייטנר
אכן גם לי נראה שדברי אפרקסתא דעניא הם דקדוקי עניות
אפרקסתא דעניא כתב:מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי:
העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים, מלווה אותו גם בנספח ח', שם הוא מפרש את המושג "בעלי תריסין" - בעלי חנויות, בניגוד לכל רבותינו שמפרשים - תלמידי חכמים!
ומה נעשה ש'הערוך' והמהרש"א לא סוברים ש'בעלי תריסין' הם ת"ח, אלא לוחמים כפשוטו?! ממש "בניגוד לכל רבותינו".
ואם אכן פירש אחרת כנגד כולם, כלום יש בזה נ"מ הלכתית?!
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 7:17 pm
על ידי רבטוב
עם כל הכבוד הראוי לכל המבקרים ומבקרים בצדק...והאמת הוא שיש טענות צודקות ועוד יותר ממה שכתוב כאן ..... אך צריך לתת את הקרעדיט במקום שמגיע ולמי שמגיע .ר' ראובן הי' a one man band הי' יחידי ועבד לבד והי' לו ל''ע צרת הבת . וראו מה שבנה ממש בכל ענפי התורה כתב וציין ועשה אזניים לתורה וכולם נהנו ממנו עצה ותושי' . בלי מחשב וקאמפיוטער הגיע למקומות הנדחים במקום שלא כל יד ממשמשת שם . הוא הי' הראשון שעשה מספר חסידים ספר שימושי מהגהותיו לזוהר ותיקוני זוהר כולם נהנים [אמר לי הריא''ז מרגליות ממה לו י בשעתו שלדעתו הוא הבקי הכי גדול בדורו בזוה''ק ] כל מה שכתה והדפיס יש לו חן יחודי .ובכלל אישיותו שייף נפק שייף על מעולם לא דחף את עצמו לצד מזרח ענוותן כהילל.יש הרבה לכתוב וללמוד מאד''ם גדול זה והיות שלא זכה להשאיר זש''ק מהראוי הי' ללמוד לעילוי נשמתו '''הטהורה ''' ראובן בן משה ומרים ובודאי ימליץ טוב בעדנו יהי זכרו ברוך
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 7:26 pm
על ידי אוצר החכמה
לייטנר כתב:אכן גם לי נראה שדברי אפרקסתא דעניא הם דקדוקי עניות
אפרקסתא דעניא כתב:מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי:
העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים, מלווה אותו גם בנספח ח', שם הוא מפרש את המושג "בעלי תריסין" - בעלי חנויות, בניגוד לכל רבותינו שמפרשים - תלמידי חכמים!
ומה נעשה ש'הערוך' וכך כותב גם המהרש"א לא סוברים ש'בעלי תריסין' הם ת"ח, אלא לוחמים כפשוטו?! ממש "בניגוד לכל רבותינו".
ואם אכן פירש אחרת כנגד כולם, כלום יש בזה נ"מ הלכתית?!
צודק מאד, מאימתי אסור לפרש פשט בגמרא אחרת מהראשונים, וכל רבותינו עשו כן אפילו במקומות שיש בזה נפ"מ הלכתית וק"ו בדבר כזה, רק כשמגיע ללפסוק הלכה למעשה ע"פ הפירוש, זה עניין אחר.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 7:45 pm
על ידי יאיר
viewtopic.php?f=7&t=682#p60431למישהו יש את הספר (או גישה לספר) "בתורת הסוד היהודית" ויכול לבדוק מה כתוב שם בדיוק?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 7:50 pm
על ידי חיס
יאיר כתב:
למישהו יש את הספר (או גישה לספר) "בתורת הסוד היהודית" ויכול לבדוק מה כתוב שם בדיוק?
הספרייה הלאומית החלה לסרוק את אוסף הספרים הנדירים של פרופ' שלום.
חלק מהספרים כבר נגישים דרך קטלוג אוסף שלום, והשאר אמורים להיסרק עד סוף השנה הבאה.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 10:38 pm
על ידי חכם באשי
איני מבין, מדוע הציבור כאן מקבל כל ביקורת בצורה כזו קשה?
מישהו שלל את זכויותיו של ר"ר מרגליות? את בקיאותו המדהימה והמפליאה? את כשרונותיו לקשר בין עניינים רחוקים לכאורה?
אך באמת, האם לא היו לו, פה ושם, מעט חסרונות כמו לכל אדם?
אחד כאן ביקר כמה מרעיונותיו (ויש להוסיף על כך במיוחד את 'פתרונותיו' המבריקים אך הלא-נכונים בעליל בנוגע ל'פתיחת מספרים', כמו בענין ת' הבנים שהיה לדוד המלך, עי' בספרו 'מחקרים בדרכי התלמוד', כדומני; וכבר העירו על כך באיזה אשכול כאן).
נו? אז מה קרה?
ואני ביקרתי את דרכו באי-הגהת ספרו היטב, כעדותו של רש"א. ושוב, נו? אז מה?
מישהו התכוון לשלול אותו חלילה? לבזות אותו?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 10:43 pm
על ידי אוצר החכמה
למה אתה חושב שהתכוונו אליך?
אגב בקשר לפתרונו על הת' באמת נראה קצת רחוק אבל מה אתה מציע כתשובה לחיי רב, שחי באמת ארבע מאות שנה? הלא זה מוקשה מאד, כפי שכתב שם?
ואולי על דרך המהר"ל לגבי ביתר ושאר מקומות, שארבע מאות הוא כינוי לריבוי?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 11:02 pm
על ידי חכם באשי
אני 'מגן' גם על המבקר השני. (כמאמר מוסגר, הצבור שלנו אינו רגיל לביקורת, צא וראה את מדורי 'ביקורת הספרים' שבעיתונות, שאין להם כל קשר לביקורת אלא 'לקקנות' בעלמא, וסליחה על הביטוי. על כל ספר כותבים "לא בא עוד כבושם הזה", "הספר שרבים ציפו לאורו", כיצד ציפו לאורו אם בכלל לא ידעו ש'הגאון המחבר' מתכוון לכתוב על הענין?!..)
בנוגע לארבע מאות ילדי דוד ושאר מספרים מוגזמים, אכן אין בידי תשובה המניחה את הדעת. אך עדיף להשאר בקושיא מאשר לפתורה באופנים דחוקים ומופקעים!
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 11:02 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
אוצר החכמה כתב:ביקורת עניינית למה לא?
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ד' יוני 20, 2012 11:09 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
חכם באשי כתב:אני 'מגן' גם על המבקר השני. (כמאמר מוסגר, הצבור שלנו אינו רגיל לביקורת, צא וראה את מדורי 'ביקורת הספרים' שבעיתונות, שאין להם כל קשר לביקורת אלא 'לקקנות' בעלמא, וסליחה על הביטוי. על כל ספר כותבים "לא בא עוד כבושם הזה", "הספר שרבים ציפו לאורו", כיצד ציפו לאורו אם בכלל לא ידעו ש'הגאון המחבר' מתכוון לכתוב על הענין?!..)
בנוגע לארבע מאות ילדי דוד ושאר מספרים מוגזמים, אכן אין בידי תשובה המניחה את הדעת. אך עדיף להשאר בקושיא מאשר לפתורה באופנים דחוקים ומופקעים!
יש לו שם דברים נוספים בסגנון זה, אך טעותם מוכחת מתוכם. דוגמא לדבר (מאת ר' יעקב לויפר):
במסכת סנהדרין (כא.) נאמר:
אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלוריות היו, וכולן יושבין בקרונות של זהב, ומהלכין בראשי גייסות היו, והם היו בעלי אגרופין של בית דוד.
הראשונים כבר עמדו כאן על השאלה שיפת תואר אין מותרת אלא אחת במלחמה. ודוד לא עשה ארבע מאות מלחמות. מחמת זה אולי מפרש רש"י בקידושין עו: שהם לא היו בניו של דוד אלא בני ישראלים שנלחמו בצבא דוד. אולם היד רמה בסנהדרין שם ותוס' רי"ד בקידושין דף כא: בשם רבינו יצחק ב"ר אשר הלוי סוברים שהם היו בניו של דוד עצמו, וטורחים ליישב את הקושיות באופנים אחרים. (יעויין בשו"ת הריב"ש סי' שצ"ח. ובשו"ת חיים שאל להחיד"א חלק א' סי' פט.)
ר' ראובן מרגליות טוען שהיה כתוב תשעה ילדים היו לו לדוד, ותשעה אלו התקצרו לת' ואחר כך בא מי שפתח את הת' לארבע מאות! והוא אף מצא שבדברי הימים (א ג פסוקים א-ח) כשהכתוב מונה את בניו של דוד הוא מונה זאת כך: וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית: הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר הָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית: הַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה לַאֲבִיטָל הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ: שִׁשָּׁה נוֹלַד לוֹ בְחֶבְרוֹן… וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל: וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע וֶאֱלִיפָלֶט: וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ: וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט תִּשְׁעָה:
אם נשים לב נראה שהרשימה מחולקת כך: עד התשעה האחרונים מוזכר מי היא אמו של כל אחד ואחד מהם, ואילו התשעה האחרונים מוזכרים בלא שם האֵם. ר' ראובן מרגליות הסיק מכך שהתשעה האלו היו בני יפת תואר, וזו הסיבה שאמם לא הוזכרה, שכן לא היה בזה יחוס. והרי הדברים מסתדרים הפלא ופלא.
הפענוח נראה מבריק מאוד, אבל בלהט החידוש שכח רר"מ לציין את הפסוק הבא בדברי הימים שם: כֹּל בְּנֵי דָוִיד מִלְּבַד בְּנֵי פִילַגְשִׁים וְתָמָר אֲחוֹתָם. כלומר, כל הנזכרים לעיל הם בני דוד מלבד בני הפילגשים ותמר. והנה אם נאמר שהתשעה המוזכרים לעיל הם בני יפת תואר, הרי מן הראוי היה שהם יוזכרו אחר בני הפילגשים שלא היו חשובים אפילו להזכר בשמותיהם.
זולת זאת שמימרא זו של ר' יהודה אמר רב מוזכרת בתלמוד בבלי שלשה פעמים, בסנהדרין דף כא. ודף מט. ובקידושין עו: וכן בילקוט שמעוני (מלכים א רמז קעב) ובכל המקומות כתוב ארבע מאות! וכנ"ל בכל כתבי היד של הש"ס הנמצאים בידינו - כולל אלו שמרבים מאוד להשתמש בקיצורים. זאת אומרת שנצטרך לומר שבכל שלשת המקומות היה כתוב 'תשעה' שהתקצר לת' ובכולם בא מישהו ופיענח את הת' כארבע מאות, וזה קרה בכל כתבי היד. דבר זה אינו מסתבר כלל. שלא לדבר על כך שרר"מ רוצה לשים כטועים את כל הראשונים שהבינו שמדובר בארבע מאות ממש.
כמו כן, נערכה בדיקה בתוכנת 'עדי נוסח' המכילה עשרות כתבי יד של הש"ס ונמצאו מקרים בודדים ממש של קיצורי ש' ות' במשמעות של מספר כל שהוא. כך שקשה לנקוט רעיון זה כהסבר גורף.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' יוני 21, 2012 2:53 pm
על ידי למאי_נמ?
הרב 'חכם באשי' כתב:אני 'מגן' גם על המבקר השני.
(כמאמר מוסגר, הצבור שלנו אינו רגיל לביקורת, צא וראה את מדורי 'ביקורת הספרים' שבעיתונות, שאין להם כל קשר לביקורת אלא 'לקקנות' בעלמא, וסליחה על הביטוי. על כל ספר כותבים "לא בא עוד כבושם הזה", "הספר שרבים ציפו לאורו", כיצד ציפו לאורו אם בכלל לא ידעו ש'הגאון המחבר' מתכוון לכתוב על הענין?!..)
א. איש לא התנגד להבעת בקורת, אלא רק לסגנון, שלטעמי (ולדעת עוד מהכותבים) היה בוטא מידי.
ב. כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, המחבר 'תקף' את הרב מרגליות בטענות הנובעות מחוסר הבנת הסגנון: רעיונות מקוריים המיישבים יפה תמיהות מפורסמות. טענות על חוסר דיוק בפרט זה או אחר, ואפילו באופן שיטתי, מקובלות עלי, אבל בלי טענות "העוז לפרש גמרא שלא כפירושי כל הראשונים", - שהרי זה בדיוק הרעיון.
ג. על אף הזִלזול הגדול של 'עולם התורה' ב'עולם' האקדמאי (שהיא מוצדקת לענ"ד בחלקה הגדול), יש בו כמה וכמה תחומים חשובים שצריכים לימוד רציני, ובהם ג"כ תחום הביקורת. כדי לבקר, לא די למצוא משפט שגוי, אלא צריך לקבל פרספקטיבה כוללת על הספר, על הרעיון שלו, לבחון האם הרעיונות המרכזיים מבוססים או לא, האם השגיאות הם עקרוניות או נקודתיות, ועוד ועוד.
הערתי הייתה, שהביקורת שנשמעה על הרב מרגליות (לפחות בחלקה), איננה עומדת בקריטריונים הבסיסיים לביקורת יסודית ורצינית. אם הרב 'אפרקסתא' יערוך ביקורת מכובד ויסודית על דבריו - נשמח כולנו.
ד. מאז פטירת הגרש"י זוין זצ"ל, למיטב ידיעתי, לא קם עדיין 'מבקר ספרות תורנית' בסדר גודל רציני (יש ביקורת מעניינות של הרב פרופ' נריה גוטל, אבל זה בכלל לא מקביל). נקווה שאכן יקומו אחרים וימלאו את הפונקציה הזו.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' יוני 21, 2012 8:44 pm
על ידי חיס
עוד תמונה
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ה' יוני 21, 2012 8:52 pm
על ידי חכם באשי
איש ספר כבר העלה תמונה זו באיזה אשכול אחר.
Re: ר' ראובן מרגליות
פורסם: ב' נובמבר 05, 2012 12:14 am
על ידי IRU
חכם באשי כתב:אני 'מגן' גם על המבקר השני. (כמאמר מוסגר, הצבור שלנו אינו רגיל לביקורת, צא וראה את מדורי 'ביקורת הספרים' שבעיתונות, שאין להם כל קשר לביקורת אלא 'לקקנות' בעלמא, וסליחה על הביטוי. על כל ספר כותבים "לא בא עוד כבושם הזה", "הספר שרבים ציפו לאורו", כיצד ציפו לאורו אם בכלל לא ידעו ש'הגאון המחבר' מתכוון לכתוב על הענין?!..)
בנוגע לארבע מאות ילדי דוד ושאר מספרים מוגזמים, אכן אין בידי תשובה המניחה את הדעת. אך עדיף להשאר בקושיא מאשר לפתורה באופנים דחוקים ומופקעים!
בכלל בענין מספרים מופקעים, כדאי לעיין בספר 'אוצר לב'.
הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ב' יולי 08, 2013 2:13 pm
על ידי שלח
האם יצאו כל ספריו, אני מחפש ספר נדיר ששמו קטגוריה או שם דומה, שכתב בענין הזוהר , האם מוכר ספר זה?
Re: הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ב' יולי 08, 2013 2:34 pm
על ידי מחולת המחנים
באוצר יש את ספרו שערי זהר, אולי תמצא שם את מבוקשך.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155087&וראה עוד בסקירתו של מנהל ספריית הרמב"ם אבישי אלבוים על הרב ראובן מרגליות ושיטתו, הרב ראובן מרגליות – תלמיד חכם וספרן, כאן
http://safranim.wordpress.com/%D7%92%D7 ... %A8%D7%9F/
Re: הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ב' יולי 08, 2013 2:53 pm
על ידי שלח
תודה רבה ,מצאתי את שם הספר , סיבת התנגדותו של רבי יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ ,ב להקטגוריה שנתחדשה
Re: הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ג' יולי 09, 2013 4:44 am
על ידי הגהמ
לפני עשור בערך ניסו להכניס מאמריו הפזורים לספר אחד ויצא אז ספר פנינים ומרגליות אבל העבודה לקה בחסר ויתר. ז"א חסר משם הרבה מאמרים שנתפרסמו בסיני ובמות אחרות כספרי זכרון וכדו', וגם נדפסו מאמרים שכבר קנו מקומם בשאר ספריו כמו מאמר פסח חזקיהו (שנדפס כולו על מקומו במרגליות הים לסנה') וביאוריו להקדמת הר"מ (שמהדורה מאוחרת ממנו נדפסה בספרו ניצוצי אור) וכהנה וכהנה. מה טוב היה אם היו עושים מלאכה גדולה וחשובה להכניס הכל למקו"א ולעשות מזה 'כל כתבי' באמת.
Re: הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ג' יולי 09, 2013 10:59 am
על ידי חכם באשי
ולפני שיכנסו את מאמריו הנדפסים בכתבי עת שונים, חשוב יותר להדפיס את חידושיו שעדיין בכת"י.
למעלה מעשרים שנה חלפו מאז שקראתי ב'מוריה', כי מכון ירושלים רכש את ספריית ר"ר מרגליות והבטיח להדפיס את החומרים החדשים שמצאו שם. ובינתיים - כלום...
Re: הרב ראובן מרגליות וספריו
פורסם: ב' יולי 15, 2013 9:28 am
על ידי מתפעל
יש איזה מכון בבאר שבע שהוציאו לאור כמה מספריו מחדש.
שכחתי את שם המכון.