פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:

לייטנר כתב:מי ראה או ידע או שמע?

צ"ל דארטשעסטער (עיר במדינת מאסאשוסטס - Dorchester)
ערכו בתולדות אנשי שם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=132

הרב ראז שימש גם כרב בעיירות קעמברידזש וראקסבורי מאסאשוסטס, הנה מודעה עם חתימתו כרב בעיר ראקסבורי
נפ' ט' אלול תשכ"ג

לייטנר כתב:תודה רבה

ולשלימות הדברים - הנה תמונתו (מתוא"ש הנ"ל בסריקה מעולה)

רבי יוסף דוד עפשטיין. היה מזכיר דישיבת מיר טרם מלחמת העולם השניה -יד ימינו של רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל- ובמשך המלחמה. לאחר מכן היגר לאמריקה והיה בישיבה יוניברסיטי.

האם יודע מאן דהו להוסיף פרטים ביחוד על יו"ח הנמצאים עמנו - היכן הם.

תודה למשיבים.

http://www.chareidi.org/archives5762/MP62arepstein.htm

נפטר בשנת תשס"ב ומנו"כ בקווינס, ניו יורק

בנו היה הג"ר חיים ליב עפשטיין ר"י זכרון מלך שנפטר בשנת תשע"ה.

וחתנו הוא ר' יצחק פינקל מנהל בת"ת תורה תמימה בברוקלין.

יישר כחך הרב מילער!

האם מישהו יודע על הרב שלמה פופקא, היה רב בכמה מקומות בסוף ימיו בנוא יורק.

מחפש כל מידע על ר' עמנואל פיינזילבר מלודז ואח"כ בירושלים

חומץ בן יין כתב:האם מישהו יודע על הרב שלמה פופקא, היה רב בכמה מקומות בסוף ימיו בנוא יורק.

בנו של ר' אליעזר פופקא מראדין-פילדלפיה

נפטר סוף שנת תשס"ג
https://www.geni.com/people/R-Shlaime-S ... 4149067447

אשמח לכל מידע עליו בקשר לתקופת רבנותו בעיר הומיל, והאם נותרו ממנו צאצאים.
כיהן שם ברבנות בתקופה שבין שני מלחמות העולם.

ברוז כתב:אשמח לכל מידע עליו בקשר לתקופת רבנותו בעיר הומיל, והאם נותרו ממנו צאצאים.
כיהן שם ברבנות בתקופה שבין שני מלחמות העולם.

מכתב ממנו נדפס זה עכשיו בקובץ נהר מעדן (תשרי תשע"ט) - הוא היה נכד לאדמור"י קוידינוב

הנה הדף שצירפה כהקדמה להמכתב

ייש"כ גדול.
עדיין אני מחפש מידע על פעילותו בעיר הומיל ועל צאצאיו אם ישנם.

ברוז כתב:ייש"כ גדול.
עדיין אני מחפש מידע על פעילותו בעיר הומיל ועל צאצאיו אם ישנם.

אני מציע להתקשר למכון 'שיח אבות' קוידינוב
דוא"ל: siachavot@gmail.com

ר' יעקב דב ב"ר ברוך רענן. מי היה האיש?

את רשימת ספריו אני יודע. אני מחפש פרטים על האיש ומשפחתו. יש"כ

איש_ספר כתב:ר' יעקב דב ב"ר ברוך רענן. מי היה האיש?
את רשימת ספריו אני יודע. אני מחפש פרטים על האיש ומשפחתו. יש"כ

לא מצאתי הרבה. רק שספרייה ציבורית למקצועות היהדות על יד בית הכנסת המרכזי בקרית אונו, נוסדה בתרומתו בשנת תשכ"ה: 'יעקב רענן ... ציין כי ספריה זו באה במקום הספריה שבבית המקדש בעירתו אשר נחרבה בשואה' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=227BEB3C וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B6845B70). ועוד יוזמה נוספת הקשורה אליו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3FA30881). בכמה מקומות ראיתי אותו חתום רק: 'יעקב רענן, קרית אונו'. לכא' הספרייה היא מקום טוב להתחיל בו.

אני מחפש מידע על רבי אברהם תוספאה שגר לכאורה בירושלים קודם השואה [ואולי חי גם לאחריו]

מצאתי מצבת זוגתו מרת העניא בת ר' שלמה שנפטרה בירושלים ביום י"ג אייר תר"צ ונקברה בהר הזיתים

האם יש למישהו מידע עליהם אשמח מאוד לקבל

התודה והברכה

מחפש מידע על אריה הלוי הורביץ שגר לכאורה בירושלים באייר תר"ץ והיה לו אחות בשם 'חיה רסיה' שנקטפה בדמי עלומיה'

מי יכול לסייע בזיהוי הדמויות?

שמעתי שרבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א הוא בעל קשרי משפחה לרבי ישראל מסלנט זצ"ל.
מוכר למישהו? ידוע איך הקשר?

שלום וברכה,
אני מחפש בדחיפות פרטים,
על הרב יעקב דב רפפורט - רבה של העירה זימל, ומח"ס בכפר סבא.
באותו ההקשר נכתב באותה פיתקה "מאיר וונדר".

כיצד אני יכול לדעת מי הם בניו / קרוביו של רבי יעקב דב רפפורט.

ולהנהלת הפורום אבקש, אנא ואנא להמתין מעת לעת.

ההוא דאמר כתב:כיצד אני יכול לדעת מי הם בניו / קרוביו של רבי יעקב דב רפפורט.

ערכו בויקיפדיה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%A8%D7%98):

בתו יוכבד נישאה בשנת תרנ"ט, 1899, לרב אשר ניסן לויטן ... לאחר פטירתו נישאה בתו הצעירה רחל גיטל לרב אברהם ריניק (רניק), תלמיד ישיבת חברון יוצא וילנה, והוא התמנה תחת חמיו כרבה של כפר סבא.

גם על בנו נתן רפופורט יש ערך ויקיפדי.

תודה רבה, והנה נא הואלתי, האם ידוע מיהם יורשיו החיים בינינו.
ראיתי בויקיפדיה כי לבנו נתן היתה בת יחידה, מה ידוע עליה / צאצאיה כיום.

מתדהר כרך 1 עמוד 157

הרב יעקב דב רפופורט
נולד בשנת תר"כ (1860) בעיירה אליטה (בליטא) לאביו ר' אברהם , שהיה מוסמך לרבנות והתפרנס ממסחר. למד בישיבות ואח"כ כ"פרוש" בבית-המדרש

בשאוולי. נשא לאשה את חיה , בת רב העיר ר' יוסף זכריה שטרן, מחבר שאלות-ותשובות "זכר יוסף", ד.' חלקים (שהיה חתנו של הרב ר' מרדכי גימפל יפה , שעלה ארצה והתישב עם ראשוני פתח-תקוה ביהודיה). שלש שנים המשיך ללמוד בבית חותנו ואח"כ נבחר לרב בריבינישק, פלך ויטבסק. אחרי כ-12 שנד. נבחר לרב בזימל, במקום הרב קוק שעזב את המשרד. שם זמן מועט לפני עלותו ארצה. במשרה זו נשאר עד עלותו

ארצה. כל ימיו היה חובב ציון, אך מרוב ענותנות נמנע מעסקנות והתפרסמות. השפיע על צאצאיו שיבססו את עתידם בארץ-ישראל והיה דורש שצעירים יעלו ארצה להחיות את האדמה ולא זקנים שימלאוה רק בקברים. בשנת תרס"ו ביקר בארץ, שנד, אחרי עלית הראשון מבניו, נתן דוד . אחרי שנתים קנה חלקה בת 50 דונם אדמה בכפר-סבא לנטיעת כרם שקדים, כדי להכין לו מקור מחיה לכשיעלה ארצה. בהיותו מטופל בילדים והכנסתו מהקהלה הקטנה הספיקה אך בקושי למחיה, הנהיג קימוצים בבית ואף ויתר על העישון, כדי שיוכל לשלם את מחיר הקרקע והוצאות העיבוד.

בעת מלחמת-העולם הראשונה, כשגורשו היהודים על-ידי המצביא הרוסי מהעיירות הסמוכות לגבול, עבר לניקופול שבפלך חרסון (אוקראינה). כשחזר אחרהמלחמה לקהלתו הגיעתו הבשורה המעציבה, שכרמו בכפר-סבא נחרב -במלחמה.

באביב תרפ"א הגיעתו במכתב מאת בצלאל יפת (קרובו מצד אשתו) בשורה מעציבה עוד יותר, שבנו נתן דוד נפל בהגנה על פתח תקוה ביום ההתקפה הגדולה בכ"ז ניסן תרפ"א. על כך השיב במכתב : "תודה לאל, שנפל בארץ-ישראל ובעד ארץ-ישראל, ולא נטבח בפרעות באוקראינה".

בתרפ"ו עלה ארצה והתישב בכפר-סבא והתנדב לשרת את הישוב המתהוה במושבה בתור רב (הרב הראשון בכפר-סבא). שנתיים ישב בשקט בביתו ועסק בתורה והתרחק מכל פרסום והתבלטות, אף כי בחוגי הרבנים יוצאי ליטא היה ידוע כגדול בתורה, הדפים עוד בבחרותו קונטרס "חקר דין'' בחידושי הלכה והעלה על הכתב הרבה חידושי תורה ודרשות באגדה, אך נמנע מהדפיסם כדי שלא להתהדר.

נפטר בי"ז חשון תרפ"ח ונקבר בכפר-סבא.

ימים אחדים לפני פטירתו נתארסה בתו להרב אברהם ריניק , מחניכי ישיבת חברון, שירש את כסא הרבנות בכפר-סבא.


מתדהר כרך 1 עמוד 198



נתן דוד רפפורט
נולד בעיירה זימל (ליטא) בסיון תרמ"ו (1886) לאביו הרב יעקב דב ולאמו חיה, בת הרב המפורסם יוסף זכריה שטרן משאוולי (מחבר שו"ת "זכר יתוסף", ה' חלקים) ונכדת הרב מרדכי גימפל יפה (מראשוני המתישבים ביהודיה). למד תורה בבית אביו ושנה אחת בישיבת טלז. נטה מבחרותו לחיבת ציון, שהיתה מסורת במשפחה, ובהמרצת אביו הרב עלה ארצה בתרס"ה. בהיותו בן 19, קרוב לגיל חובת הצבא, לא נתנו לו השלטונות פספורט על שמו, ולכן בא בפספורט של אחיו אריה, הצעיר ממנו בשנתים, ואביו לווהו עד האניה לאודיסה.

בפתח-תקוה החל לעבוד כפועל אצל האכרים

ובמהרה נתחבב עליהם בשל מזגו הטוב וחיבתו לעבודה. הוא התמחה בכל ענפי המשק, וביחוד בנטיעות ובטיפול בבעלי-חיים. כשפרץ ריב בין אכרי פתחתקוה ובין הפועלים בשל ניגודים בין שמרנות מסו'

רתית לבין התחדשות מהפכנית, והפועלים אמרו לנתק את היחסים עם האכרים, עמד הוא מן הצד לריב זה, באמרו, שהוא פועל רק לעבודה ולא לסכסוכים.

כשעלתה ארצה סבתו, הרבנית משאוולי, לווה ממנה כסף לתשלום ראשון לקנות לו נחלה בכפר-סבא, ומאז עבד שם בנטיעת שקדים בחלקתו ובעיבוד החלקה שקנה אביו, וגם כפועל שכיר במטעים של אחרים, וכך שקד בעבודה כדי לשלם את מחיר אדמתו. בנה את ביתו בין עשרת הבונים הראשונים בכפר-סבא בהלואה שקיבלו מחברת "עזרא" הברלינית (לא להחליפה בחברת "עזרה - הילפספאריין", שהחזיקה כאן בתי-ספר). כשנפטרה דודתו, אחות אמו. רחל, אשת העסקן הציוני מפטרבורג מר מרדכי זקש ז"ל ובעלה אמר ליצור משהו בארץ לזכר המנוחה. השפיע על דודו, שיתרום את הכסף לספריה צבורית במושבה הקטנה החדשה כפר-סבא. וכשדודו נענה לו ותרם את סכום היסוד ל"ספרית רחל זקש", הקצה חרר בביתו לספריה.

בכפר-סבא עבד במשק שלו ושל אביו ואף בכרם שקנה אחיו אריה, ונוסף לכך שרת את המושבה זמן-מה גם כשומר ועזר בחיזוק הבטחון. במלחמתהעולם הראשונה הקדיש עמל רב לעזרת מגורשי יפו ותל-אביב שחנו בהמוניהם בכפר-סבא. כשגורשו כל התושבים מכפר-סבא בגלל היותה בחזית המלחמה, עבר לחדרה וגם שם שימש שומר. אחרי המלחמה מצא את ביתו חרב ואת המטעים שלו ושל אביו ואחיו גדועים. חזר לפתח-תקוה ועבד עבודות חקלאיות שונות, עבר בנטיעת חורשת הקרן הקימת במקום השייך כיום למגדיאל, וכן בחפירת הבאר הראשונה בעין-חי. בינתים שקד, יחד עם שאר מתישבי כפרסבא, לקומם את הריסות ביתו ומושכתו. כשהבתים היו כבר מוכנים להצבת דלתות וחלונות שהובאו אליהם, פרצו מהומות מאי 1921 ביפו ואח"כ פשטו למקומות אחרים בארץ. בהיות המושבות כפרסבא ועין-חי קטנות (אז נחשבו כבנותיה של פתחתקוה) לא יכול ועד ההגנה שבפתח-תקוה לפצל את הכחות ולחזק את הגנתן, ולכן הוחלט להוציא את הנפשות משתי המושבות הקטנות ולמלטן לפתחתקוה. בכ"ה ניסן תרפ"א השתתף בפינוי שני המקומות, ובהגנה על השיירה בדרכה לפתח-תקוה, ובבואו שמה הצטרף מיד לשורת המגינים. ביום ההתקפה על פתח-תקוה, כ"ז ניסן, יצא בבוקר השכם אל חזית ההגנה שמצפון למושבה ועמד באומץ ובמסירות על משמרה. נפצע בכדור-אויב, הובא אל בית-החולים שהוכן בספריה הצבורית ובדרך יצאה נשמתו, וממחרת נקבר יחד עם שלשת חבריו הגבורים שנפלו בהגנה.

כמו"כ ראה בכרך 1 עמוד 351 בערך הרב מרדכי גימפל יפה

כמוכ ראה בדיון כאן בפורום
viewtopic.php?t=10907

ישנו עץ יוחסין ב GENI

https://www.geni.com/people/%D7%99%D7%A ... 5049000937

הסקרן_הקטן כתב:מי יכול לסייע בזיהוי הדמויות?

none001.jpg

הרביעי מימין עם הגרביים הלבנות הוא הרה"ק רבי שלום ב"ר יעקב משה מקאמארנא זצ"ל.

מצורפת תמונה ברורה יותר.

ההוא דאמר כתב:תודה רבה, והנה נא הואלתי, האם ידוע מיהם יורשיו החיים בינינו.
ראיתי בויקיפדיה כי לבנו נתן היתה בת יחידה, מה ידוע עליה / צאצאיה כיום.

כאן מידע על הבת, שרה אלוני:
http://izkor.maaganm.co.il/page_13655

שלושה ילדים. נכדתה, אורית הירש (בת בתה, ברוריה), נהרגה בתאונת דרכים לפני 23 שנים.

לישועות מלכו היו שלשה ילדים, בנו ר' משה פינחס, בת שנשאה בזיוו"ש לנפש חיה, ובת שרה, אני מחפש מידע על בתו זו, היתה אשה בשם מירל הורביץ שהיתה או נכדתה או נינתה, מה תוכלו לעזור בנידון?
כמו כן, מי היו בניו של ר' משה פנחס מלבד (ר' יצחק יהודה (בעל מקרא מפורש וחסדי אבות)

מיללער כתב:

חלמישצור כתב:

ההוא דאמר כתב:כיצד אני יכול לדעת מי הם בניו / קרוביו של רבי יעקב דב רפפורט.

ערכו בויקיפדיה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%A8%D7%98):

בתו יוכבד נישאה בשנת תרנ"ט, 1899, לרב אשר ניסן לויטן ... לאחר פטירתו נישאה בתו הצעירה רחל גיטל לרב אברהם ריניק (רניק), תלמיד ישיבת חברון יוצא וילנה, והוא התמנה תחת חמיו כרבה של כפר סבא.

גם על בנו נתן רפופורט יש ערך ויקיפדי.

http://kevarim.com/rabbi-osher-nissan-levitan/

דודו של מרנא הגרא"מ שך זי"ע, הלא כן?

פרנקל תאומים כתב:

חלמישצור כתב:בתו יוכבד נישאה בשנת תרנ"ט, 1899, לרב אשר ניסן לויטן

דודו של מרנא הגרא"מ שך זי"ע, הלא כן?

אכן. ראה למשל כאן (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 09#p102609)

הרב יעקב דוב או יעקב דוד?

מירל הורביץ נינת או נכדת בעל ישועות מלכו.
מאוד חשוב לי

מי יכול לתת פרטים על הצדיק הנ"ל.
איני יודע שום פרט מלבד שמו

הרב ישראל דנדרוביץ כתב פעם מאמר על הנושא אם צריך להגיד את המילים "ויצמח פורקנה ויקרב משיחיה" בקדיש שאומרים לאחר סיום מסכת.
אודה ע"כ מאוד באם מישהו מחו"ר הפורום יוכל לעזור לי במציאת מאמר זה, או מאמר אחר שנכתב על ענין זה.
בתודה מראש

זכור לי שהיה על זה דיון נרחב בפורום כאן. אני ממליץ שפשוט תעשה חיפוש

אתה בטוח שהדיון היה על עצם אמירת 'ויצמח פורקניה'?
לי ידוע שדנו באיזהו מקומן אם יש לענות אמן אחרי 'ויצמח פורקניה' בקדיש הגדול.

דרומי כתב:זכור לי שהיה על זה דיון נרחב בפורום כאן. אני ממליץ שפשוט תעשה חיפוש

יש לך רעיון עם איזה מילים לחפש???

האשכול הזה ב'מטפחת' דן בקדיש הגדול ובתוך הדברים ישנה התייחסות גם לאמירת 'ויצמח פורקניה'.

viewtopic.php?f=7&t=28317&hilit=%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%97+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%94

חבר פורום אוצר החכמה כתב:מחפש כל מידע על ר' עמנואל פיינזילבר מלודז ואח"כ בירושלים

אולי קשור:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1800

חתימה משנת תר"כ, אליהו בן הרב הצדיק הרב פנחס אדלער זצ"ל ,מישהו מכיר?