פורום אוצר החכמה

צולניק כתב:

פרי יהושע כתב:אספר מעשה על הגרי"ש זלה"ה אותו שמעתי מפי בעל המעשה, ההוא היה בוגר ישיבה תיכונית והיה חפץ ללכת לישיבה קדושה, והוריו חפצו שילך לצבא, וסיכמו שילך לשאול את הרב אלישיב, הוא שאל אותו קודם אם יש בהליכה לצבא כרצון הוריו מצות כיבוד אב ואם, הרב אלישיב ענה שלא, אחר שאל לגופו של דבר מה לעשות האם ללכת לצבא או לישיבה, הרב אלישיב ענה לו, "זה מצווה וזה מצווה תחליט אתה איזו מצווה לעשות", הבחור התעקש ושאל האם אין בהליכה לצבא משום ביטול תורה, והרב אלישיב אמר לו שכיון וזה צורך אין בכך ביטול תורה, כששוב שאל, אמר לו הרב אלישיב, "ארוחת צהרים אכלת היום" ומה עם ביטול תורה, הוא הדין לצבא, כששאל האם אין אפשרות להתקלקל שם ענה לו הרב אלישיב, שכפי הידוע לו יש פלוגות המורכבות מבחורים דתיים ולא מתקלקלים שם אם לא רוצים. עד כאן מפי בעל המעשה לא גרעתי ולא הוספתי.

לא היה ולא נברא ואף לא משל היה.
[אם היו מספרים כזה סיפור על גדול אחר [שליט"א] היו נזעקים כולם למחות 'מזויף' 'השמצות' וכו'].

יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!, אבל האמת שבמעשה זה אפי' אין חידוש, וכל אחד שזכה להכירו כמוני יודע בבירור זאת, אבל כרגיל יש כאלה שאחראים על מה שהגדולים יאמרו או לא יאמרו!!.

ונפק"מ מכל זה מי שלא לומד תורה שחייב ללכת לצבא, ואסור לו להשתמט בכל מיני אמתלות כגון,"הכופרים האלה אי אפשר לסמוך עליהם", וכדו', אלא שיתן את הדין על כך שאחרים הלכו לצבא במקומו, והוא בחר להשתמט.

לפי הסיפור שלך לא שמי שלא לומד יתן את הדין אלא גם מי שלומד ספק גדול אם ילך לצבא או לישיבה. ויש לדון אולי זה תלוי: אם הבקו"ם קרוב אז חייבים להתגייס כי המצווה לפניו ואין מעבירין על המצוות... ואם הישיבה קרובה אז הולכים לישיבה...
סיפור מופקע מתחילה ועד סוף.


ומי שמתעניין אגב בהשקפותיו של הגריש"א על בעיות השעה יכול לקוראן מפי עצמו, בספר דברי אגדה. (דברים שאמר בשנות צעירותו בביהמ"ד תפארת בחורים).

לעומקו של דבר כתב:לפי הסיפור שלך לא שמי שלא לומד יתן את הדין אלא גם מי שלומד ספק גדול אם ילך לצבא או לישיבה. ויש לדון אולי זה תלוי: אם הבקו"ם קרוב אז חייבים להתגייס כי המצווה לפניו ואין מעבירין על המצוות... ואם הישיבה קרובה אז הולכים לישיבה...
סיפור מופקע מתחילה ועד סוף.


ומי שמתעניין אגב בהשקפותיו של הגריש"א על בעיות השעה יכול לקוראן מפי עצמו, בספר דברי אגדה. (דברים שאמר בשנות צעירותו בביהמ"ד תפארת בחורים).

הסיפור היה וכך במדויק! תרצו או לא, ומה שהתחלת להתפלפל מה קרוב וכולי, זה כבר שטויות ממש, הוא אמר מה שתרצה תעשה, והכוונה ברורה שאם חשקה נפשו בתורה יכול להיפטר מהצבא, ואם לא חשקה נפשו בתורה חייב ללכת לצבא ותו לא מידי!.

השיטה הזו לנפנף מה שלא נראה ולא מוצא חן בעיניכם, היא שיטה שמתאימה לילדים קטנים ולא למיתמרים להיות חכמים כלל וכלל.

קרה פעם ששמעת סיפור והוא לא קרה במציאות? יותר מאחד, נכון? אז תצרף את הסיפור הזה לסיפורים הנ"ל.
מופקע בגלל האידאולוגיה וההנהגה של הרב אלישיב ומה יש פה להאריך.
(אני רואה שכבר התחלת להסביר 'פשטים' בסיפור. אז אם אתה רוצה להתעקש שזה היה, אז תמשיך הלאה להסביר 'פשטים' שהוא בכלל לא התכוון לכך).

פרי יהושע כתב:

צולניק כתב:

פרי יהושע כתב:אספר מעשה על הגרי"ש זלה"ה אותו שמעתי מפי בעל המעשה, ההוא היה בוגר ישיבה תיכונית והיה חפץ ללכת לישיבה קדושה, והוריו חפצו שילך לצבא, וסיכמו שילך לשאול את הרב אלישיב, הוא שאל אותו קודם אם יש בהליכה לצבא כרצון הוריו מצות כיבוד אב ואם, הרב אלישיב ענה שלא, אחר שאל לגופו של דבר מה לעשות האם ללכת לצבא או לישיבה, הרב אלישיב ענה לו, "זה מצווה וזה מצווה תחליט אתה איזו מצווה לעשות", הבחור התעקש ושאל האם אין בהליכה לצבא משום ביטול תורה, והרב אלישיב אמר לו שכיון וזה צורך אין בכך ביטול תורה, כששוב שאל, אמר לו הרב אלישיב, "ארוחת צהרים אכלת היום" ומה עם ביטול תורה, הוא הדין לצבא, כששאל האם אין אפשרות להתקלקל שם ענה לו הרב אלישיב, שכפי הידוע לו יש פלוגות המורכבות מבחורים דתיים ולא מתקלקלים שם אם לא רוצים. עד כאן מפי בעל המעשה לא גרעתי ולא הוספתי.

לא היה ולא נברא ואף לא משל היה.
[אם היו מספרים כזה סיפור על גדול אחר [שליט"א] היו נזעקים כולם למחות 'מזויף' 'השמצות' וכו'].

יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!, אבל האמת שבמעשה זה אפי' אין חידוש, וכל אחד שזכה להכירו כמוני יודע בבירור זאת, אבל כרגיל יש כאלה שאחראים על מה שהגדולים יאמרו או לא יאמרו!!.

ונפק"מ מכל זה מי שלא לומד תורה שחייב ללכת לצבא, ואסור לו להשתמט בכל מיני אמתלות כגון,"הכופרים האלה אי אפשר לסמוך עליהם", וכדו', אלא שיתן את הדין על כך שאחרים הלכו לצבא במקומו, והוא בחר להשתמט.

החילוק היחיד לכאורה שניתן לומר, במקום להתעלם מן העובדות ששמענו באוזנינו מכלי ראשון ונאמן, הוא: שהדברים נאמרו לבוגר ישיבה תיכונית בלבוש חיצוני מתאים, ואילו אם היה השואל בחור ישיבה רגיל ששוקד על תלמודו בישיבה קדושה ופתאום החל להסתפק בדרכו האם אולי הוא חייב לצאת מהישיבה ולשרת בצבא, התשובה בוודאי היתה אחרת.
כלומר, יש מקרים בהם "דעת תורה" מכריעה אחרת ממה שצפוי, וכל דבר לגופו.
אם אינני טועה הרב אלישיב זצ"ל דיבר עם בעל המעשה על "ישיבות ההסדר" ולא סתם על התגייסות לצבא במסגרת דתית. מה עוד, שהסיפור היה לפני למעלה משלושים שנה.
לפי מיטב זכרוני התכונה של "ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד" היא התכונה העיקרית שנדרש לה יהושע בן נון בעת קבלת ההנהגה ממשה רבינו ע"ה.
והסיפור יכול ללמד אותנו ש"דעת תורה" איננה כה צפויה לאלה שלא זכו לכך.
ו"על שמאל שהוא ימין" - איננו כלל שמיישמים אותו רק כאשר זה מתאים להשקפת העולם שאנחנו חושבים שצריכה להיות.
מותר ומותר לטעון כי יש גדולי ישראל החולקים על דבריו ובוודאי שניתן ללכת לאורם, כל אחד לפי רבותיו, אך להתעלם מן העובדות - זה אסור! וזה פתח לסכנה גדולה שכבר סובלים אנו ממנה רבות, ועל דא קא בכינא, ודי למבין

חברים, אל תבלעו את הפתיון. ה'מעשיה' הזאת איננה נושא לויכוח בין פלגים כל שהם או לדיון פורומי. תנו לבעל הפרי להתבשל עם ה'תותים' ביחד עם בעל המעשה, יערב לו ויבושם לו, בין כה אף אחד אינו מחויב להאמין, ודאי כשה'מעשה' הוא יתום ללא יחוס והפניה לאימות ובירור.

אליהו בן עמרם כתב:
החילוק היחיד לכאורה שניתן לומר, במקום להתעלם מן העובדות ששמענו באוזנינו מכלי ראשון ונאמן, הוא: שהדברים נאמרו לבוגר ישיבה תיכונית בלבוש חיצוני מתאים, ואילו אם היה השואל בחור ישיבה רגיל ששוקד על תלמודו בישיבה קדושה ופתאום החל להסתפק בדרכו האם אולי הוא חייב לצאת מהישיבה ולשרת בצבא, התשובה בוודאי היתה אחרת.
כלומר, יש מקרים בהם "דעת תורה" מכריעה אחרת ממה שצפוי, וכל דבר לגופו.
אם אינני טועה הרב אלישיב זצ"ל דיבר עם בעל המעשה על "ישיבות ההסדר" ולא סתם על התגייסות לצבא במסגרת דתית. מה עוד, שהסיפור היה לפני למעלה משלושים שנה.
לפי מיטב זכרוני התכונה של "ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד" היא התכונה העיקרית שנדרש לה יהושע בן נון בעת קבלת ההנהגה ממשה רבינו ע"ה.
והסיפור יכול ללמד אותנו ש"דעת תורה" איננה כה צפויה לאלה שלא זכו לכך.
ו"על שמאל שהוא ימין" - איננו כלל שמיישמים אותו רק כאשר זה מתאים להשקפת העולם שאנחנו חושבים שצריכה להיות.
מותר ומותר לטעון כי יש גדולי ישראל החולקים על דבריו ובוודאי שניתן ללכת לאורם, כל אחד לפי רבותיו, אך להתעלם מן העובדות - זה אסור! וזה פתח לסכנה גדולה שכבר סובלים אנו ממנה רבות, ועל דא קא בכינא, ודי למבין

[/quote]

ואני חולק גם על הסתייגות זו, לא זו הייתה דרכו של הרב אלישיב שלא היה מחנך, אלא פוסק, ולכן אף שזה ברור שאם רואה במשהו שמשתמש בצבא כתירוץ לעזיבת הדת, אין ספק שהיה מורה לו להימנע, אבל מכאן ועד לומר שהוא אמר זו רק כלפי...זה לא נכון, הוא אמר כך כי כך סבר, והדברים ברורים.

וכלפי מי שלא רוצה להאמין אין לי מה לומר לו, הלא אפילו יבוא מי ששמע זאת בפירוש ויעיד בשמו המלא, הלא תגידו אנחנו לא מאמנים, אז לא!! הבעיה היא רק שלכם.

כמדומני שאפשר לראות בסיפור את היפוכה המעשי של המאמר: "כך עונשו של בדאי, אפילו דובר אמת אין שומעין לו".
ולא שאני מאמין לסיפור הזה או בא להשמיץ את 'פרי יהושע' שאיני מכירו כלל, אבל אותו ציבור שמכחיש סיפור זה, הוא גם אותו ציבור שמכחיש סיפורים דומים (ופחות דומים) גם כשהם מוכחים...

לייטנר כתב:כמדומני שאפשר לראות בסיפור את היפוכה המעשי של המאמר: "כך עונשו של בדאי, אפילו דובר אמת אין שומעין לו".
ולא שאני מאמין לסיפור הזה או בא להשמיץ את 'פרי יהושע' שאיני מכירו כלל, אבל אותו ציבור שמכחיש סיפור זה, הוא גם אותו ציבור שמכחיש סיפורים דומים (ופחות דומים) גם כשהם מוכחים...

לא הבנתי כ"כ למי אתה מתייחס לציבור הזה או אלי או גם לי וגם להם, בין כה וכה תודה.

אבל בא נאמר ברורות, נעשה כאן בפרט לגבי הרב אלישיב -אבל זו תופעה רחבה כנראה יותר- פשוט שכתוב הסטוריה לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי, בגלל שמשהו היה מעוניין בכך, גם בקשר לרב ש"ך משהו לא מזמן היה יכול להבטיח לי שאם הוא היה כאן הוא היה מתייחס לנושרים באופן אחר [לא יודע איזה אופן בדיוק, לחולמים פתרונים]. מי שאין לו שכל לא יעזור לו שום תרופה.

לעומקו של דבר כתב:קרה פעם ששמעת סיפור והוא לא קרה במציאות? יותר מאחד, נכון? אז תצרף את הסיפור הזה לסיפורים הנ"ל.
מופקע בגלל האידאולוגיה וההנהגה של הרב אלישיב ומה יש פה להאריך.
(אני רואה שכבר התחלת להסביר 'פשטים' בסיפור. אז אם אתה רוצה להתעקש שזה היה, אז תמשיך הלאה להסביר 'פשטים' שהוא בכלל לא התכוון לכך).

אני מבין שמה שכתבתי זה נקרא "פשטים", פשוט לא יאמן, מה שכתבתי זה מה שאמר לא פחות ולא יותר, ואשר לאמונה אולי אתה מפקפק על דבר שגם מסתבר וגם שמעת מפי ידידך בעל המעשה, אם כך איני יודע מי רעך, אני לא מפקפק באמינות של ידידי ובפרט לא במעשה פשוט זה.

פרי יהושע כתב:

צולניק כתב:

פרי יהושע כתב:אספר מעשה על הגרי"ש זלה"ה אותו שמעתי מפי בעל המעשה, ההוא היה בוגר ישיבה תיכונית והיה חפץ ללכת לישיבה קדושה, והוריו חפצו שילך לצבא, וסיכמו שילך לשאול את הרב אלישיב, הוא שאל אותו קודם אם יש בהליכה לצבא כרצון הוריו מצות כיבוד אב ואם, הרב אלישיב ענה שלא, אחר שאל לגופו של דבר מה לעשות האם ללכת לצבא או לישיבה, הרב אלישיב ענה לו, "זה מצווה וזה מצווה תחליט אתה איזו מצווה לעשות", הבחור התעקש ושאל האם אין בהליכה לצבא משום ביטול תורה, והרב אלישיב אמר לו שכיון וזה צורך אין בכך ביטול תורה, כששוב שאל, אמר לו הרב אלישיב, "ארוחת צהרים אכלת היום" ומה עם ביטול תורה, הוא הדין לצבא, כששאל האם אין אפשרות להתקלקל שם ענה לו הרב אלישיב, שכפי הידוע לו יש פלוגות המורכבות מבחורים דתיים ולא מתקלקלים שם אם לא רוצים. עד כאן מפי בעל המעשה לא גרעתי ולא הוספתי.

לא היה ולא נברא ואף לא משל היה.
[אם היו מספרים כזה סיפור על גדול אחר [שליט"א] היו נזעקים כולם למחות 'מזויף' 'השמצות' וכו'].

יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!, אבל האמת שבמעשה זה אפי' אין חידוש, וכל אחד שזכה להכירו כמוני יודע בבירור זאת, אבל כרגיל יש כאלה שאחראים על מה שהגדולים יאמרו או לא יאמרו!!.

ונפק"מ מכל זה מי שלא לומד תורה שחייב ללכת לצבא, ואסור לו להשתמט בכל מיני אמתלות כגון,"הכופרים האלה אי אפשר לסמוך עליהם", וכדו', אלא שיתן את הדין על כך שאחרים הלכו לצבא במקומו, והוא בחר להשתמט.

או שלא הכרת את הגרי"ש או ש.....

סעדיה כתב:או שלא הכרת את הגרי"ש או ש.....

...או שאתה וכל חבריך הכרתם אותו רק דרך ספרי ההשקפה ששכתבתם לכם. הרב אלישיב בכל טהרתו היה נראה כך ולא אחרת, וממש מפליא אותי חוסר השפיות הזו של רובכם כאן.

פרי יהושע כתב:

סעדיה כתב:או שלא הכרת את הגרי"ש או ש.....

...או שאתה וכל חבריך הכרתם אותו רק דרך ספרי ההשקפה ששכתבתם לכם. הרב אלישיב בכל טהרתו היה נראה כך ולא אחרת, וממש מפליא אותי חוסר השפיות הזו של רובכם כאן.

כמה נינים ובני נינים יש לו?
כמה מהם צייתו לפסקו לשרת בצבא (אם הם לא לומדים כל היום)?

"

פרי יהושע כתב:

לייטנר כתב:כמדומני שאפשר לראות בסיפור את היפוכה המעשי של המאמר: "כך עונשו של בדאי, אפילו דובר אמת אין שומעין לו".
ולא שאני מאמין לסיפור הזה או בא להשמיץ את 'פרי יהושע' שאיני מכירו כלל, אבל אותו ציבור שמכחיש סיפור זה, הוא גם אותו ציבור שמכחיש סיפורים דומים (ופחות דומים) גם כשהם מוכחים...

לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי

לגבי השקפת הרב אלישיב הציבורית, אין לי ידיעה מיוחדת יותר מאחרים.

אבל לגבי פסיקתו של הרב אלישיב, בכל התחומים, "מתון ושמרן", זה פשוט לא נכון. וגם אין אחד שטוען כך, תהיה מטרתו אשר תהיה.

שמרן כן, מתון ודאי שלא. אפשר לשאול את כל דייני ישראל באשר הם, ואת כל החכמים שקבלו ממנו הלכה באו"ח ובאהע"ז ובשאר מקצועות ההלכה (בהשוואה למשל לגרשז"א).

אני מדבר כרגע על הלכה בלבד.

(גם שמרן הוא לא היה, בכל מה שנוגע לשינוי דעתו בהלכה ואימוץ חומרות חדשות)

איש_ספר כתב:לגבי השקפת הרב אלישיב הציבורית, אין לי ידיעה מיוחדת יותר מאחרים.

אבל לגבי פסיקתו של הרב אלישיב, בכל התחומים, "מתון ושמרן", זה פשוט לא נכון. וגם אין אחד שטוען כך, תהיה מטרתו אשר תהיה.

שמרן כן, מתון ודאי שלא. אפשר לשאול את כל דייני ישראל באשר הם, ואת כל החכמים שקבלו ממנו הלכה באו"ח ובאהע"ז ובשאר מקצועות ההלכה (בהשוואה למשל לגרשז"א).

אני מדבר כרגע על הלכה בלבד.

(גם שמרן הוא לא היה, בכל מה שנוגע לשינוי דעתו בהלכה ואימוץ חומרות חדשות)

איני יודע, כל אחד יכול לפרש מלים "מתון" שמרן" איך שהוא רוצה, מה שאמרתי בעיקר שקנאי הוא לא היה בשום אופן.

אגב אותו בעל מעשה סיפר שהיה גם גם אצל הגאון ר"ח גריינמן והסטיפלר ושניהם אמרו לו על המקום שלא ילך לצבא בשום אופן, גם לרב ש"ך הוא הלך והוא אמר לו שיעשה מה שרוצה אבל כפי שהוא הבין זה היה יותר מחוסר רצון לענות לו [אולי מחשש של הדלפות או משהו אחר איני יודע].

סעדיה כתב:

פרי יהושע כתב:

סעדיה כתב:או שלא הכרת את הגרי"ש או ש.....

...או שאתה וכל חבריך הכרתם אותו רק דרך ספרי ההשקפה ששכתבתם לכם. הרב אלישיב בכל טהרתו היה נראה כך ולא אחרת, וממש מפליא אותי חוסר השפיות הזו של רובכם כאן.

כמה נינים ובני נינים יש לו?
כמה מהם צייתו לפסקו לשרת בצבא (אם הם לא לומדים כל היום)?

משהו סיפר שהוא קרא לכל בני הישיבות להתגייס לצה"ל, בסך הכל הוא אמר שזו "מצווה", ומי שלא חשקה נפשו בתורה חייב להתגייס, ואכן מי שלא עשה כך מנכדיו, או שלא ציית לו, או שחשש מכך שיתקלקל וכדו', כיון ובא מחברה שונה, וזה כבר כתבתי לעיל.[ואגב איני יודע אם זה תלוי בכל היום, אולי זה תלוי במשהו שנפשו חשקה בתורה ויש סיכוי שיצליח בזה].

פרי יהושע כתב:

סעדיה כתב:

פרי יהושע כתב:
...או שאתה וכל חבריך הכרתם אותו רק דרך ספרי ההשקפה ששכתבתם לכם. הרב אלישיב בכל טהרתו היה נראה כך ולא אחרת, וממש מפליא אותי חוסר השפיות הזו של רובכם כאן.

כמה נינים ובני נינים יש לו?
כמה מהם צייתו לפסקו לשרת בצבא (אם הם לא לומדים כל היום)?

משהו סיפר שהוא קרא לכל בני הישיבות להתגייס לצה"ל, בסך הכל הוא אמר שזו "מצווה", ומי שלא חשקה נפשו בתורה חייב להתגייס, ואכן מי שלא עשה כך מנכדיו, או שלא ציית לו, או שחשש מכך שיתקלקל וכדו', כיון ובא מחברה שונה, וזה כבר כתבתי לעיל.

טוב,
הבנתי שלא הכרת אותו בכלל.

פרי יהושע כתב:

איש_ספר כתב:לגבי השקפת הרב אלישיב הציבורית, אין לי ידיעה מיוחדת יותר מאחרים.

אבל לגבי פסיקתו של הרב אלישיב, בכל התחומים, "מתון ושמרן", זה פשוט לא נכון. וגם אין אחד שטוען כך, תהיה מטרתו אשר תהיה.

שמרן כן, מתון ודאי שלא. אפשר לשאול את כל דייני ישראל באשר הם, ואת כל החכמים שקבלו ממנו הלכה באו"ח ובאהע"ז ובשאר מקצועות ההלכה (בהשוואה למשל לגרשז"א).

אני מדבר כרגע על הלכה בלבד.

(גם שמרן הוא לא היה, בכל מה שנוגע לשינוי דעתו בהלכה ואימוץ חומרות חדשות)

איני יודע, כל אחד יכול לפרש מלים "מתון" שמרן" איך שהוא רוצה, מה שאמרתי בעיקר שקנאי הוא לא היה בשום אופן.

קוטב הדיון כאן הוא על משמעות שנותנים בני אדם למילים נפוצות בהם השתמשת. אחרת נסתם הדיון ובכלל.
המינוח "קנאי" בהלכה אין לו מקום. אבל "מחמיר", מינוח מקובל, הוא בודאי היה יותר מהגרשז"א. ניתן להשוות אפילו בהלכות שבת הידועות.

איש_ספר כתב:

פרי יהושע כתב:

איש_ספר כתב:לגבי השקפת הרב אלישיב הציבורית, אין לי ידיעה מיוחדת יותר מאחרים.

אבל לגבי פסיקתו של הרב אלישיב, בכל התחומים, "מתון ושמרן", זה פשוט לא נכון. וגם אין אחד שטוען כך, תהיה מטרתו אשר תהיה.

שמרן כן, מתון ודאי שלא. אפשר לשאול את כל דייני ישראל באשר הם, ואת כל החכמים שקבלו ממנו הלכה באו"ח ובאהע"ז ובשאר מקצועות ההלכה (בהשוואה למשל לגרשז"א).

אני מדבר כרגע על הלכה בלבד.

(גם שמרן הוא לא היה, בכל מה שנוגע לשינוי דעתו בהלכה ואימוץ חומרות חדשות)

איני יודע, כל אחד יכול לפרש מלים "מתון" שמרן" איך שהוא רוצה, מה שאמרתי בעיקר שקנאי הוא לא היה בשום אופן.

קוטב הדיון כאן הוא על משמעות שנותנים בני אדם למילים נפוצות בהם השתמשת. אחרת נסתם הדיון ובכלל.
המינוח "קנאי" בהלכה אין לו מקום. אבל "מחמיר", מינוח מקובל, הוא בודאי היה יותר מהגרשז"א. ניתן להשוות אפילו בהלכות שבת הידועות.

לא דיברתי בדווקא על הלכה א"כ אצל אנשים מסוגו של הרב אלישיב אין בזה כל חילוק כי הכל זה הלכה, אני עכ"פ דיברתי על סיפור ששמעתי מפי עד נאמן שיש שמנסים להכחישו כאן בעקשנות תמוהה ותו לא.

סיפור קצת שונה, אבל יש דמיון משהו. שמעתי מבעל המעשה שהיה בחור ישיבת אור שמח של חוזרים בתשובה. והנה עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, הרגיש אותו בחור שהוא רוצה להשתתף במלחמה. רבותיו בישיבה ניסו להניאו ולשכנעו שעדיף לישב וללמוד, שבודאי יביא תועלת יותר גדולה. אבל הוא בשלו, לא קיבל את דעת הרבנים. עד שהסכימו כולם שאותו בחור ילך לשאול את דעת הגריש"א זצ"ל, ומה שהוא יגיד, כך יהיה.
אותו בחור התדפק על דלתו של הרב והרב בעצמו פתח את הדלת, הבחור סיפר לו שהוא מרגיש צורך לילך למלחמה, ושהרבנים בישיבה מתנגדים, ושהוחלט לשאול את פי הרב מה לעשות. הגריש"א מיד אמר לו, תעשה מה שאתה מרגיש. עד כאן מפי בעל המעשה.

על האידאולוגיה של הרב אלישיב כבר הצעתי ללמוד מפיו. ספר דברי אגדה.

פרי יהושע כתב:משהו סיפר שהוא קרא לכל בני הישיבות להתגייס לצה"ל, בסך הכל הוא אמר שזו "מצווה", ומי שלא חשקה נפשו בתורה חייב להתגייס, ואכן מי שלא עשה כך מנכדיו, או שלא ציית לו, או שחשש מכך שיתקלקל וכדו', כיון ובא מחברה שונה, וזה כבר כתבתי לעיל.

לא מדויק.

בסיפור שסיפרת הוא אמר זה שללמוד תורה זה מצוה, וללכת לצבא זה מצוה והבוחר יבחר.

ואם הסיפור היה נכון אז יש כאן ב' חידושים א. ללכת לצבא זה מצוה. ב. ללכת לצבא או ללמוד תורה - יבחר מה שרוצה.

פרי יהושע כתב:"זה מצווה וזה מצווה תחליט אתה איזו מצווה לעשות",

ואם נרצה יש עוד חידוש הלכתי. שאין מצוות כיבוד אב ואם לבחור בדרך שהם רוצים אפילו אם זה מצוה, מ"מ אין בזה כיבוד אב.


בכל אופן, מה המסר שאתה רצית להעביר?
שהרב אלישיב לא חשב שיש בעיה השקפתית להתגייס?
שהוא היה בעד הנח"ל?

אם תוכל לכתוב במדוייק מה המסר שאותו אתה רוצה להעביר באמצעות הסיפור, נודה לך מאד.

פלתי כתב:סיפור קצת שונה, אבל יש דמיון משהו. שמעתי מבעל המעשה שהיה בחור ישיבת אור שמח של חוזרים בתשובה. והנה עם פרוץ מלחמת לבנון השניה, הרגיש אותו בחור שהוא רוצה להשתתף במלחמה. רבותיו בישיבה ניסו להניאו ולשכנעו שעדיף לישב וללמוד, שבודאי יביא תועלת יותר גדולה. אבל הוא בשלו, לא קיבל את דעת הרבנים. עד שהסכימו כולם שאותו בחור ילך לשאול את דעת הגריש"א זצ"ל, ומה שהוא יגיד, כך יהיה.
אותו בחור התדפק על דלתו של הרב והרב בעצמו פתח את הדלת, הבחור סיפר לו שהוא מרגיש צורך לילך למלחמה, ושהרבנים בישיבה מתנגדים, ושהוחלט לשאול את פי הרב מה לעשות. הגריש"א מיד אמר לו, תעשה מה שאתה מרגיש. עד כאן מפי בעל המעשה.

האם בשנת תשס"ו היה שייך שהרב אלישיב יפתח בעצמו את הדלת?

נשר כתב:

פרי יהושע כתב:משהו סיפר שהוא קרא לכל בני הישיבות להתגייס לצה"ל, בסך הכל הוא אמר שזו "מצווה", ומי שלא חשקה נפשו בתורה חייב להתגייס, ואכן מי שלא עשה כך מנכדיו, או שלא ציית לו, או שחשש מכך שיתקלקל וכדו', כיון ובא מחברה שונה, וזה כבר כתבתי לעיל.

לא מדויק.

בסיפור שסיפרת הוא אמר זה שללמוד תורה זה מצוה, וללכת לצבא זה מצוה והבוחר יבחר.

ואם הסיפור היה נכון אז יש כאן ב' חידושים א. ללכת לצבא זה מצוה. ב. ללכת לצבא או ללמוד תורה - יבחר מה שרוצה.

פרי יהושע כתב:"זה מצווה וזה מצווה תחליט אתה איזו מצווה לעשות",

ואם נרצה יש עוד חידוש הלכתי. שאין מצוות כיבוד אב ואם לבחור בדרך שהם רוצים אפילו אם זה מצוה, מ"מ אין בזה כיבוד אב.


בכל אופן, מה המסר שאתה רצית להעביר?
שהרב אלישיב לא חשב שיש בעיה השקפתית להתגייס?
שהוא היה בעד הנח"ל?

אם תוכל לכתוב במדוייק מה המסר שאותו אתה רוצה להעביר באמצעות הסיפור, נודה לך מאד.

קודם סיפרתי את הסיפור כמות ששמעתי אותו בלי כוונות מסר כלשהו, רק בגלל שיש ממנו מה ללמוד בהחלט, וכמו שאתה נוכח שהוא חידוש גדול עד כדי כך שיש כאן שאינם יכולים להכיל אותו.

בקשר למה שאני חושב על הסיפור, הלא ברור שמכיון שיש אפשרות להיפטר "ממצוות הצבא" ע"י מצות לימוד תורה, ממילא מי שחשקה נפשו בתורה רשאי ללמוד, ואינו דומה למצות אחרות, [ומקורו מהרמב"ם סוף שמיטה ויובל, ומאסא שנענש על שעשה אנגריא בת"ח עי' שם ובד"א].

כ"ז אם יש בעיה השקפתית וכו'? האם תמך בנח"ל החרדי וכדו'? זה א"א כבר כלל להוציא מסיפור כזה שבא לענות על שאלה פרטית של בחור מישיבה תיכונית, זה גולש למקום אחר לגמרי כשאלה ציבורית ובהחלט לא נכון ללמוד מתוך מעשה זה על כך כלום. ואצא בברכה.

מכל המשפטים דלהלן היה נראה, שיש איזה מסר ולא סתם סיפור התמים.

פרי יהושע כתב:ואגב כל מי שהכיר את הרב אלישיב יודע שאין במעשה זה חידוש כלל,

פרי יהושע כתב:יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!,

פרי יהושע כתב:השיטה הזו לנפנף מה שלא נראה ולא מוצא חן בעיניכם

פרי יהושע כתב:אבל בא נאמר ברורות, נעשה כאן בפרט לגבי הרב אלישיב -אבל זו תופעה רחבה כנראה יותר- פשוט שכתוב הסטוריה לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי, בגלל שמשהו היה מעוניין בכך, גם בקשר לרב ש"ך משהו לא מזמן היה יכול להבטיח לי שאם הוא היה כאן הוא היה מתייחס לנושרים באופן אחר [לא יודע איזה אופן בדיוק, לחולמים פתרונים]. מי שאין לו שכל לא יעזור לו שום תרופה.

מי זה אתם? מי משכתב? מי הם אלו שלא משכתבים?

ברור לכל שאתה רוצה לומר משהו, נא אמור זאת בקול ברור.

בכל אופן, הסיפור נשמע מופרך.

נשר כתב:מכל המשפטים דלהלן היה נראה, שיש איזה מסר ולא סתם סיפור התמים.

פרי יהושע כתב:ואגב כל מי שהכיר את הרב אלישיב יודע שאין במעשה זה חידוש כלל,

פרי יהושע כתב:יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!,

פרי יהושע כתב:השיטה הזו לנפנף מה שלא נראה ולא מוצא חן בעיניכם

פרי יהושע כתב:אבל בא נאמר ברורות, נעשה כאן בפרט לגבי הרב אלישיב -אבל זו תופעה רחבה כנראה יותר- פשוט שכתוב הסטוריה לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי, בגלל שמשהו היה מעוניין בכך, גם בקשר לרב ש"ך משהו לא מזמן היה יכול להבטיח לי שאם הוא היה כאן הוא היה מתייחס לנושרים באופן אחר [לא יודע איזה אופן בדיוק, לחולמים פתרונים]. מי שאין לו שכל לא יעזור לו שום תרופה.

מי זה אתם? מי משכתב? מי הם אלו שלא משכתבים?

ברור לכל שאתה רוצה לומר משהו, נא אמור זאת בקול ברור.

בכל אופן, הסיפור נשמע מופרך.

רק לפני רגע משהו הביא סיפור דומה ושוב הסיפור נשמע מפורך?.

אין שום מסר מיוחד. כל "המשכתבים" זה אלו שבאפן הזוי סרבו לקבל עובדות שלא מוצאים חן בעיניהם, אני למד מכך שמנסים לשכתב את ההיסטוריה שלו [מה שאני שונא איך שלא יהיה בין שתהיה דעתי או לאו], ולעשות אותה מתאימה להשקפות מקובלות עליהם ותו לא מידי.

הרב 'פרי יהושע'.
אכן אתה שמעת את הסיפור מכלי ראשון ואמין וכו' וכו', אבל כלל הציבור כאן לא. וכל עוד שהם לא שמעו מכלי ראשון הרי זה נשאר בגדר שמועה בעלמא שהיחס אליה בהתאם, ושמעות הרי לא חסר וכל אחד דן את השמועה כפי ראות עיניו.
ואם אתה רואה שהרבה מהציבור כן אינו מוציא שמועה זו מכלל שמועה בעלמא, ולא נוטה להאמין לסיפור זה, תשכנע את הציבור שיש אמת בשמועה זו יותר מכל שמועה אחרת. לסנוט באלה שמנפנפים [כלשונך] את הסיפור, זה לא ראוי כי אתה גם היית נוהג כך אם אחד היה מספר לך סיפור ממקור מאוד אמין וכלי ראשון וכו'....

הרב פר"י


זו זכותך לא להיות ממוקד, ולא לפרט כוונותיך,

ואף אנו מצטרפים בזאת למחאה בכל ההזויים והמשכתבים...

בין הזמנים פורה!!!

נשר כתב:מכל המשפטים דלהלן היה נראה, שיש איזה מסר ולא סתם סיפור התמים.

פרי יהושע כתב:ואגב כל מי שהכיר את הרב אלישיב יודע שאין במעשה זה חידוש כלל,

פרי יהושע כתב:יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!,

פרי יהושע כתב:השיטה הזו לנפנף מה שלא נראה ולא מוצא חן בעיניכם

פרי יהושע כתב:אבל בא נאמר ברורות, נעשה כאן בפרט לגבי הרב אלישיב -אבל זו תופעה רחבה כנראה יותר- פשוט שכתוב הסטוריה לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי, בגלל שמשהו היה מעוניין בכך, גם בקשר לרב ש"ך משהו לא מזמן היה יכול להבטיח לי שאם הוא היה כאן הוא היה מתייחס לנושרים באופן אחר [לא יודע איזה אופן בדיוק, לחולמים פתרונים]. מי שאין לו שכל לא יעזור לו שום תרופה.

מי זה אתם? מי משכתב? מי הם אלו שלא משכתבים?

ברור לכל שאתה רוצה לומר משהו, נא אמור זאת בקול ברור.

בכל אופן, הסיפור נשמע מופרך.

יש לי הצעה לסדר:
א. הסיפור הזה איננו שונה מכל סיפור של אדם נאמן שאיננו משתייך לזרם מסוים המצדד בכך או בכך, אלא כל כולו אדם הנאמן לדרך רבותיו, איך שתהיה! "על שמאל שהוא ימין".
ב. כל אחד יכול לפרש את הדברים ואת הנפק"מ כרצונו, ובלבד שלא יעקם את כוונת הרב זצ"ל לרצונו הפרטי.
ג. אסור להתעלם או למחוק את המציאות, בייחוד בדברים עדינים אלה, שיש להם משמעות כה גדולה לדרכנו.
ד. צריך לזכור שיש גם בנושא זה שיטות שונות ומגוונות בין גדולי הדורות, איש איש לפי דרכו, וגם כידוע שיש בכל שיטה עצמה מקרים בהם גדול אחד יודה לחברו.
ה. כל מטרת הסיפור לעניות דעתי הינה להבהיר לכל מי שמדמיין שהוא יודע מה הרב אלישיב זצ"ל היה עונה במקרה שכזה...מה באמת הרב זצ"ל ענה.

תקן אותי אם הבנתי לא נכון.

אף אחד לא יודע דעת הרב אלישיב, ומי שחשב שהוא יודע בא הסיפור וטפח על פניו.

אליהו בן עמרם כתב:החילוק היחיד לכאורה שניתן לומר, במקום להתעלם מן העובדות ששמענו באוזנינו מכלי ראשון ונאמן, הוא: שהדברים נאמרו לבוגר ישיבה תיכונית בלבוש חיצוני מתאים, ואילו אם היה השואל בחור ישיבה רגיל ששוקד על תלמודו בישיבה קדושה ופתאום החל להסתפק בדרכו האם אולי הוא חייב לצאת מהישיבה ולשרת בצבא, התשובה בוודאי היתה אחרת.
כלומר, יש מקרים בהם "דעת תורה" מכריעה אחרת ממה שצפוי, וכל דבר לגופו.
אם אינני טועה הרב אלישיב זצ"ל דיבר עם בעל המעשה על "ישיבות ההסדר" ולא סתם על התגייסות לצבא במסגרת דתית. מה עוד, שהסיפור היה לפני למעלה משלושים שנה.
לפי מיטב זכרוני התכונה של "ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד" היא התכונה העיקרית שנדרש לה יהושע בן נון בעת קבלת ההנהגה ממשה רבינו ע"ה.

מאחר ואינני חושד בשתי ניקים שהם בדאים, ומאחר והפרשנות של הרב פרי יהושע בדבר המצווה החדשה ללכת לצבא די הזויה (מדוע הרב אלישיב לא הורה לנו, שומעי לקחו, לקיים בנפשנו מצווה כבירה זו?? או עכ"פ לנחשלים שביננו, הלא רק השבוע קראנו "לא תגורו מפני איש"), אין לנו אלא דברי בן עמרם, ושפתיים ישק.

אליהו בן עמרם כתב:

נשר כתב:מכל המשפטים דלהלן היה נראה, שיש איזה מסר ולא סתם סיפור התמים.

פרי יהושע כתב:ואגב כל מי שהכיר את הרב אלישיב יודע שאין במעשה זה חידוש כלל,

פרי יהושע כתב:יבאו כל המבינים הגדולים בגרי"ש או בגדולים אחרים שלא ראו ולא הכירו, ויגידו מה היה ומה לא היה!,

פרי יהושע כתב:השיטה הזו לנפנף מה שלא נראה ולא מוצא חן בעיניכם

פרי יהושע כתב:אבל בא נאמר ברורות, נעשה כאן בפרט לגבי הרב אלישיב -אבל זו תופעה רחבה כנראה יותר- פשוט שכתוב הסטוריה לקחו אדם שהיה פוסק הלכה מתון ושמרן, ועשו אותי למעין קנאי, בגלל שמשהו היה מעוניין בכך, גם בקשר לרב ש"ך משהו לא מזמן היה יכול להבטיח לי שאם הוא היה כאן הוא היה מתייחס לנושרים באופן אחר [לא יודע איזה אופן בדיוק, לחולמים פתרונים]. מי שאין לו שכל לא יעזור לו שום תרופה.

מי זה אתם? מי משכתב? מי הם אלו שלא משכתבים?

ברור לכל שאתה רוצה לומר משהו, נא אמור זאת בקול ברור.

בכל אופן, הסיפור נשמע מופרך.

יש לי הצעה לסדר:
א. הסיפור הזה איננו שונה מכל סיפור של אדם נאמן שאיננו משתייך לזרם מסוים המצדד בכך או בכך, אלא כל כולו אדם הנאמן לדרך רבותיו, איך שתהיה! "על שמאל שהוא ימין".
ב. כל אחד יכול לפרש את הדברים ואת הנפק"מ כרצונו, ובלבד שלא יעקם את כוונת הרב זצ"ל לרצונו הפרטי.
ג. אסור להתעלם או למחוק את המציאות, בייחוד בדברים עדינים אלה, שיש להם משמעות כה גדולה לדרכנו.
ד. צריך לזכור שיש גם בנושא זה שיטות שונות ומגוונות בין גדולי הדורות, איש איש לפי דרכו, וגם כידוע שיש בכל שיטה עצמה מקרים בהם גדול אחד יודה לחברו.
ה. כל מטרת הסיפור לעניות דעתי הינה להבהיר לכל מי שמדמיין שהוא יודע מה הרב אלישיב זצ"ל היה עונה במקרה שכזה...מה באמת הרב זצ"ל ענה.

רק שאלה:
למה כל הסיפורים המעניינים האלו יוצאים לאחר פטירתם של הרבנים?
למה כשהגרי"ש היה חי לא סיפרו עליו כאלו סיפורים אלא רק על הגרש"ז אויערבאך, וכמובן רק לאחר פטירתו?
אולי מישהו יודע לספר כזה סיפור מאחד מגדולי ישראל החיים עמנו, שנוכל לברר?

כבר רמזתי למעלה viewtopic.php?f=19&t=10521&start=40#p294616

נשר כתב:תקן אותי אם הבנתי לא נכון.

אף אחד לא יודע דעת הרב אלישיב, ומי שחשב שהוא יודע בא הסיפור וטפח על פניו.

אם התכוונת לשאול ברצינות: דייק נא במה שכתבתי. לא התכוונתי ל"אף אחד שלא יודע", אלא רק למי שמדמיין שהוא יודע מה היה אומר בכגון דא.
ואם התכוונת חלילה "לעקוץ": אני מבקש למחות על היחס והסגנון שהתפתח בשיג ושיח מלומד זה. ממש לא כדאי להתרגל לסגנון כזה כלפי אף אחד. לגטימי שתקשה ותקשה תמיהות רבות וגם תשאר בצ"ע גדול, אך אין זה מתיר לזלזל. כי יש קונה עולמו ב"מאמר" אחד ויש מאבד עולמו ב"מאמר" אחד...

צולניק כתב:כבר רמזתי למעלה viewtopic.php?f=19&t=10521&start=40#p294616

לא ראיתי. וב"ה שזכיתי לכוין לדעתו הרמה

אליהו בן עמרם כתב:

נשר כתב:תקן אותי אם הבנתי לא נכון.

אף אחד לא יודע דעת הרב אלישיב, ומי שחשב שהוא יודע בא הסיפור וטפח על פניו.

אם התכוונת לשאול ברצינות: דייק נא במה שכתבתי. לא התכוונתי ל"אף אחד שלא יודע", אלא רק למי שמדמיין שהוא יודע מה היה אומר בכגון דא.
ואם התכוונת חלילה "לעקוץ": אני מבקש למחות על היחס והסגנון שהתפתח בשיג ושיח מלומד זה. ממש לא כדאי להתרגל לסגנון כזה כלפי אף אחד. לגטימי שתקשה ותקשה תמיהות רבות וגם תשאר בצ"ע גדול, אך אין זה מתיר לזלזל. כי יש קונה עולמו ב"מאמר" אחד ויש מאבד עולמו ב"מאמר" אחד...

אני מודה שלא התכוונתי לשאול בתמימות.


המילה "לעקוץ" גם היא אינה מתאימה, אין לי דבר נגדך וגם לא נגד אף אחד אחר.
התכוונתי להראות כיצד הדברים אינם מתיישבים כלל על הלב. וכמובן בדרך שנונה, אך חלילה לא במטרה לפגוע.

אם חס וחלילה פגעתי בך או במישהו אחר כאן אני מבקש סליחה בלב שלם.

הייחודיות של פורום היא בכך שמבררים את הדברים לגופם של דעות ולא לגופם של כותבים ולכן אין צורך לקחת את הדברים באופן אישי.

אם כי איני מזלזל בצורך לבקש מחילה אם חס וחלילה פגעתי בכבודך, ואני בהחלט מבין שיש כאלה שקשה להם עם הציניות. סליחה.

נ.ב. כמובן איני חוזר בי מדעתי לגבי הסיפור שהוא מופרך לחלוטין.

לעומקו של דבר כתב:על האידאולוגיה של הרב אלישיב כבר הצעתי ללמוד מפיו. ספר דברי אגדה.

אדרבא אולי ישכילנו מה מצא בספר הזה הנוגע לעניין?

כמה אני שמח שנפלה לידי ההזדמנות ללנקק למאמר מתסיס שהזדמן לי לקרוא אתמול, פרי עטו של נדב שנרב-


הנוגע משם לעניננו- הגרי''ש לא כתב תשובה בטעמי וגדרי איסור יציאה בצבא, ודעתו לא ידועה לנו. אנו יודעים רק מה שכותבים על זה לבלרים למיניהם.

(טוב, כבר נודע שבעומקו של דבר יש ע''ז דברי אגדה, אבל נדב שנרב כנראה לא ראה אותם. וגם אני לא, אשמח אם יוכלו להעלותם הנה).


------
המאמר הוסר באיחור מצער. וחבל. א"ס

כמו עוד מאמרים של שנרב, שטחי מלא שנאה וחצאי אמיתות.
לדוגמה.
א. בקשר לפסק של הרב אלישיב, ראשית אני מודה שלא ראיתי את התשובה בפנים אבל בכל אופן לפי העניין נראה לי די ברור שהשאלה באיזה אופן המים או אדי המים שבעננים הופכים לטיפות אינה רלוונטית לנושא, הנקודה המרכזית אותה ציין הגריש"א היא השאלה אם מעשה האדם משפיע באופן מיידי או לא.

ב. בקשר לרב ווזנר, אכן הרב ווזנר טעה בזה במציאות וכבר כתבו על זה בספרי הלכה, אבל זו טעות די סבירה, הרבה יותר סבירה מטעות הפרופסור למתמטיקה שטעה ממש בתחום עיסוקו. פרופסור למתמטיקה שלא שם לב ליחס בין כמות האויר להשפעת התנורים. אלא מה כולם שוגים. וטיעון פסיקת ההלכה אינו רלוונטי. אפשר לחפש ולמצוא כמה טעויות מביכות טעו חוקרים במאמרים מדעיים שבתחום התמחותם. אבל לפרופסור למתמטיקה סולחים כי הוא הרי אקדמאי.

ג. הרבנים וגדולי ישראל לא עובדים אצל נדב שנרב ואינם מחוייבים להוציא קונטרסים בסגנון בו הוא חושק. וגם אם הוא חושב שהקונטרס שהוא הוציא בתור נער בעניין הגיוס זקוק לתשובה אז זהו שפשוט לא.

ד. אין מגוחך מתמיכה ברבנים הליברלים שהזכיר שאולי יודעים מדע ואולי לא אבל אינם מחוייבים לתורה"ק והדבר דומה לשליחת סנדלר לאליפות כדורגל כי הוא מבין בעור ו"יכול לקחת אחריות" על הכדור.

ה. כמו שכתבתי יש בדבריו גם חצאי אמיתות. גם לענ"ד היחס למדע ולאבולוציה שגוי. אבל הקשר לגדולים רופף ביותר. ונכון שאחת ממעלות הגרשז"א היתה שבירר את העניינים שעסק בהם לעומקם גם מצד המציאות.
גם כנראה יש משהו בזה שלהגריש"א היתה שיטה לענות על שאלות כפי שנשאלו ששיטה זו צריכה ביאור לענ"ד ודעת אחרים. אבל כדרכם של חצאי אמיתות התמונה העולה מהן שקרית מאד.

ו. דווקא הרעיון שצריך לברר עם כל אדם שטוען טענה, אם זו אכן דעת גדולי הדור יש לו מקום, בתנאי שיצטרף לזה כבוד אמיתי לחכמה ולחכמי התורה.

אוצר החכמה כתב:כמו עוד מאמרים של שנרב, שטחי מלא שנאה וחצאי אמיתות.
לדוגמה.
א. בקשר לפסק של הרב אלישיב, ראשית אני מודה שלא ראיתי את התשובה בפנים אבל בכל אופן לפי העניין נראה לי די ברור שהשאלה באיזה אופן המים או אדי המים שבעננים הופכים לטיפות אינה רלוונטית לנושא, הנקודה המרכזית אותה ציין הגריש"א היא השאלה אם מעשה האדם משפיע באופן מיידי או לא.

ב. בקשר לרב ווזנר, אכן הרב ווזנר טעה בזה במציאות וכבר כתבו על זה בספרי הלכה, אבל זו טעות די סבירה, הרבה יותר סבירה מטעות הפרופסור למתמטיקה שטעה ממש בתחום עיסוקו. פרופסור למתמטיקה שלא שם לב ליחס בין כמות האויר להשפעת התנורים. אלא מה כולם שוגים. וטיעון פסיקת ההלכה אינו רלוונטי. אפשר לחפש ולמצוא כמה טעויות מביכות טעו חוקרים במאמרים מדעיים שבתחום התמחותם. אבל לפרופסור למתמטיקה סולחים כי הוא הרי אקדמאי.

ג. הרבנים וגדולי ישראל לא עובדים אצל נדב שנרב ואינם מחוייבים להוציא קונטרסים בסגנון בו הוא חושק. וגם אם הוא חושב שהקונטרס שהוא הוציא בתור נער בעניין הגיוס זקוק לתשובה אז זהו שפשוט לא.

ד. אין מגוחך מתמיכה ברבנים הליברלים שהזכיר שאולי יודעים מדע ואולי לא אבל אינם מחוייבים לתורה"ק והדבר דומה לשליחת סנדלר לאליפות כדורגל כי הוא מבין בעור ו"יכול לקחת אחריות" על הכדור.

ה. כמו שכתבתי יש בדבריו גם חצאי אמיתות. גם לענ"ד היחס למדע ולאבולוציה שגוי. אבל הקשר לגדולים רופף ביותר. ונכון שאחת ממעלות הגרשז"א היתה שבירר את העניינים שעסק בהם לעומקם גם מצד המציאות.
גם כנראה יש משהו בזה שלהגריש"א היתה שיטה לענות על שאלות כפי שנשאלו ששיטה זו צריכה ביאור לענ"ד ודעת אחרים. אבל כדרכם של חצאי אמיתות התמונה העולה מהן שקרית מאד.

ו. דווקא הרעיון שצריך לברר עם כל אדם שטוען טענה, אם זו אכן דעת גדולי הדור יש לו מקום, בתנאי שיצטרף לזה כבוד אמיתי לחכמה ולחכמי התורה.

א. כמדומני שהספר ממנו ציטט נ"ש בנוי משאלות ארוכות מאוד של הרב השואל עם תשובות קצרות של הגריש"א (משהו קצת דומה לחלק מספרי השאלות לחתנו הגרח"ק). כך שזה לא בדיוק תשובה טיפוסית של הגריש"א.
ב. במדעי הרוח דווקא יש כתב עת שלם (קתרסיס) שמטרתו לתפוס טעויות של חוקרים. פעם ראיתי כתב עת כזה באנגלית בנושא כלכלה.
ג. דווקא לקונטרס הנ"ל של נ"ש יש תגובה מפורטת של הג"ר אליהו כ"ץ רבה של באר שבע (וזה מלבד שכבר הצי"א בהלכות מדינה האריך בזה הרבה לפני).
ד. דפח"ח.
ה. לא רק הגרשז"א, מצאנו כגון זה גם אצל כל הפוסקים כמעט (איני זוכר כרגע דוגמא לפסק בלי בירור מציאות. וכאמור התשובה הנ"ל של הגריש"א אינה דוגמא מתאימה כ"כ)