רבנים שנהגו להתפלל ביחידות

[רבינו הגודל]

יש למישהו מידע על רבנים שהעדיפו תפילה ביחידות
אני שמעתי על החזון איש והבריסקערוב שהיו מתפללים ביחידות מי שיודע המקור והטעם, נשמח.

[תוך כדי דיבור]

לחזו"א יש על זה ביטוי באחת מאגרותיו לר' רפאל הלפרין.

[עשוי לנחת]

על החזו"א כאן
viewtopic.php?f=7&t=3301&hilit=%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA
וכאן
viewtopic.php?f=7&t=5743&p=49287&hilit=%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA#p49268

[הוגה ומעיין]

דברי העמק ברכה בדעת הרמב"ם הם אולי מקור להנהגת הגרי"ז.

[ש.י.ר.]

בשבוע הזו חל יום היארצייט של מרן הגאון הקדוש בעל ישמח משה זצוק"ל (זקינם של אדמור"י סיגוט סאטמאר), הוא הי' מתפלל ביחידות, כמקובל אצל חסידים.

כמו"כ הרבה מן האדמור"ים נהגו כך, כל אדמור"י בית רוזין סקווירא (מתפללים בחדר מיוחד בצד).
כפי הידוע לי אדמור"י גור, חוץ מתפלת מנחה.

[גאולה בקרוב]

היה כדאי להתחיל אשכול זה מתוך הבהרה (ומקורות) שאין בכך בעיה לאדם גדול להתפלל לעיתים (או אפילו בקבע?) ביחידות.

[רבטוב]

בשבוע הזו חל יום היארצייט של מרן הגאון הקדוש בעל ישמח משה זצוק"ל (זקינם של אדמור"י סיגוט סאטמאר), הוא הי' מתפלל ביחידות, כמקובל אצל חסידים.

כמו"כ הרבה מן האדמור"ים נהגו כך, כל אדמור"י בית רוזין סקווירא (מתפללים בחדר מיוחד בצד).
כפי הידוע לי אדמור"י גור, חוץ מתפלת מנחה.

שמעתי מפי בעל דברי יואל מסאטמאר פעם שזקינו הישמח משה התפלל באריכות וביחידות .
אדמורי רוזין וטשערנאביל התפללו בחדר מיוחד אך במנין ...עכ''פ בדורות האחרונים . בחדר מיוחד התפללו גם נכדי ראפשיץ [סטיטשין ] הרבי מלובלין והמגיד הגדול ממעזריטש ועוד

[חכם באשי]

על לומדי תורה, בתקופת הראשונים, שנהגו להתפלל ביחידות. עי' במאמר 'ענייני תפילה מ'ספר המשכיל' לרש"ש מטרוייש', שהופיע ב'ישורון' האחרון, בסביבות הערות 70-71 ובהערות עצמן.

[עשוי לנחת]

על לומדי תורה, בתקופת הראשונים, שנהגו להתפלל ביחידות. עי' במאמר 'ענייני תפילה מ'ספר המשכיל' לרש"ש מטרוייש', שהופיע ב'ישורון' האחרון, בסביבות הערות 70-71 ובהערות עצמן.

viewtopic.php?f=7&t=9111&p=82912&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C#p81914

[אליהוא]

אמנם הגר"ח מוואלז'ין העיד על עצמו שמעולם לא ביטל תפילה בציבור לבד מעובדה ידועה אחת.

[רבינו הגודל]

היה כדאי להתחיל אשכול זה מתוך הבהרה (ומקורות) שאין בכך בעיה לאדם גדול להתפלל לעיתים (או אפילו בקבע?) ביחידות.

זה גופא היתה השאלה

[איש_ספר]

יש למישהו מידע על רבנים שהעדיפו תפילה ביחידות
אני שמעתי על החזון איש והבריסקערוב שהיו מתפללים ביחידות מי שיודע המקור והטעם, נשמח.

לא נראה לי שיש טעם לכל האשכול הזה. ובכל מקרה פלא שעד עתה איש לא הכחיש את הבדיה שהחזו"א התפלל ביחידות.
(החזו"א המליץ לר"ה לבחור תפילה אחת ביחידות והמליץ לו על מנחה בער"ש. ותל"מ).

[רבינו הגודל]

כמדומה שקראתי בספר 'הצהוב' החזון איש שהיה מגיע לקריאת התורה לבית כנסת ללא תפילין והילדים היו לועגים לה

[איש_ספר]

לא יודע מזה הצהוב ומה קראת, יש מספיק אנשים בין החיים עמנולאוי"ט שהיו מתפללים עם החזו"א בוקר בוקר. אחד מהם אני מכיר באופן אישי.

[כהן]

מסתמא כונתו לספר של גראדה ויתכן שבצעירותו כשהיה לעצמו נהג אחרת מבזקנותו

[ספרן]

הכוונה כנראה לספרו של בראון (עמ' 64) "לפי עדות אחרת, מכיוון שלא מצא מניין של תפילת ותיקין, נהג להתפלל ותיקין ביחידות, וכך עשה אף ביום הכיפורים, זולת קריאת התורה, שאותה הלך לשמוע בישיבת 'בית יוסף" (הורביץ, אורחות רבנו, א', הוספות, עמ' ח')

אולם מדובר רק מיד עם בואו לא"י "בשלב זה עדיין לא קיים מנין בביתו" ואילו אח"כ, דברי אי"ס עיקר.

[ספרן]

בספר "רועה ישראל" לתולדות הגרי"י פישר זצ"ל עמ' שכ-שכא מסופר על רופאו האישי של המהרי"ל דיסקין, ר' משה יוליס שאותו כינה "רבי משה הצדיק". לעת זקנתו רצה לגמול לר"מ עבור מסירותו ושאלו במה אברכך בעשירות או באריכות ימים ? והשיב ר"מ שרק רוצה ללמוד את טעם הנהגתו "מדוע אין מתפלל רבינו תפילותיו בציבור אלא ביחידות" ? המהרי"ל נענה לבקשתו וציוה לכל הנמצאים לצאת מן החדר. רבים ניסו ברבות הזמן לברר את תוכן השיחה ולא עלתה בידם ...

[ארי במסתרים]

כאן viewtopic.php?p=70410#p70410 נראה שעכ"פ תפילת שחרית התפלל בציבור, ואולי היה זה בשנים אחרות

[תוך כדי דיבור]

הכוונה כנראה לספרו של בראון (עמ' 64) "לפי עדות אחרת, מכיוון שלא מצא מניין של תפילת ותיקין, נהג להתפלל ותיקין ביחידות, וכך עשה אף ביום הכיפורים, זולת קריאת התורה, שאותה הלך לשמוע בישיבת 'בית יוסף" (הורביץ, אורחות רבנו, א', הוספות, עמ' ח')

אולם מדובר רק מיד עם בואו לא"י "בשלב זה עדיין לא קיים מנין בביתו" ואילו אח"כ, דברי אי"ס עיקר.

כבר הזכרתי באשכול שצויין למעלה, שבספר פאר הדור כבר התיחסו לזה שהיו זמנים שהחזו"א התפלל ביחידות, ושם מדובר גם על חלק מתקופת ישיבתו בסטויפץ לכה"פ (ואפשר שבאורחות רבנו הנ"ל הסתמכו על פאר הדור). וזה בין השאר ע"פ עדות הגרי"א הענקין.

והגריא"ה עצמו נשאל פעם מרבי מנחם צבי אייכנשטיין מסט. לואיס, אם במקום שיש איזה גריעותא במניין (מצד המקום או האופי וכו') עדיף יותר להתפלל לבד או דנימא שתפילה במניין עדיפא כמו שאמרו חז"ל בגודל שבח התפילה בציבור וכו'. והשיב שבכה"ג עדיף יותר להתפלל ביחידות, וגם הוסיף דברים בעצם הסוגיה אבל מה שרצו פה להרחיב א"א, עי' מנחות צ"ט ע"ב וד"ל.

[גאולה בקרוב]

פרי מגדים (אורח חיים משבצות זהב סימן קא):
"האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, ועיין סימן צ' סעיף י"ח [בהגה], אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים".
והיינו שאם ההיתר רק ל"גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים" אין חשש שאיזה עם הארץ יחשוב על עצמו עד כדי כך שהוא כזה...

[חכם הרזים]

בקיצור תולדות החפץ חיים שנד' בכרך השלישי של כל כתבי החפץ חיים
מתאר בנו ר' לייב את סדר עבודתם הכבירה בחיבור המשנה ברורה
וז"ל בעמ' 48
כמה פעמים לא הפסקנו לתפילת מנחה בציבור, ולתפילת מעריב ע"פ רוב לא הפסקנו וכו', עכ"ל

[חיים שמעון]

ידוע לכל באי בית בריסק שכל נכדי הגרי"ז כולם נוהגים להתפלל ביחידות ואפי' נערים קטנים מקפידים להחמיר בזה מאד לא ליכשל חלילה בתפילה בציבור.
אם כי בשבת ויו"ט הם מתפללים בבמנין.
כל באי זכרון משה רואה אותם מגיעים לקריאת התורה בימי ב' וה', ועולים הרבה ללוי,
דבר מעניין הוא שהם משתדלים גם לקרוא בתורה שנודעה חיבתם לזה, ומה שמעניין הוא שאף חיבה זו היא ממנהגי נכדי הגרי"ז, ומשותפת לכולם שם, מי יבוא בסודם!

[אבישי מספריית הרמבם]

בס"ד
תרשו לי להוסיף מקור, שלא מהספרות המצויה.
בספרו של המרגל מרקוס קליינברג ("המרגל האחרון". תל אביב תשס"ז 2007) מסופר על סבו שנהג להתפלל בביתו. מרקוס (הוא מרדכי) היה נכדו של הרב משה חיים קלינברג, הרב מקששוביצה. רב מפורסם, שהיה בנם של אדמו"רים ונכדו של הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקומרנה. אותו מרקוס גדל כילד אצל סבו והוא אף הקדיש לו פרק בזכרונותיו .
העליתי צילום של הקטע הרלוונטי ברשימתי "המרגל האחרון" בבלוג ספריית הרמב"ם "http://amhasefer.wordpress.com/

אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
לפרטים נוספים פנה אלינו rambaml1@gmail.com

[ברסלב]

מוזר מאוד שכל העת ממחזרים כאן אשכולות

פשוט הוא שאין כל היתר בעולם להפסיד 'סתם כך' תפילה בציבור.

וכבר כתבו באחד האשכולות, שיתכן, ואני מדגיש 'יתכן', שעל כל מה שאמרו התחילו אין מפסיקים, כמו, על תפילה וכו', הכוונה בזה, אין מפסיקים גם לא לזריזין מקדימין, וגם לא לתפילה בציבור. ומטעם זה היו גדולי עולם כמו החפץ חיים זי"ע המנחת יצחק ז"ל ועוד שהיו מפסידים תפלה בציבור, כאשר היו שקועים בסוגיא, והתחילו בהיתר, והתחילו אין מפסיקים גם לא כדי להתפלל בציבור.

הגרי"ז ז"ל היה מתפלל ביחידות, מהרבה טעמים, והאחד מהם, שרשע אחד מקלקל את כל התפילה מלהתקבל, ולא אמרו חלבנה וכו' אלא כשיש עשרה צדיקים ללא החלבנה, וכבר האריך בספר תפילת רבים בכל זה - כפי ששמע מפי תלמידו של מרן הגרי"ז ז"ל.

כל הרוצה להחכים בזה עוד יפנה אלי באישי.

הזכויות שמורות ברסלב
ולפחות קרדיט לאוצה"ח.

[ברסלב]

דברים אלו של להפסיד תפילה בציבור על סמך מעשי'לאך, לא יתכן לכתוב מעל גבי פורום, כאשר אין כולם בקיאים בהלכות אלו, וזה עלול להביא רפיון בכל העניין של תפלה בציבור, וכבר כתבתי שלמדים כן מן הפסוק לשמוע אל הרינה ואל התפלה שחייבים להתפלל בציבור.
כמו כן, אבקש להוסיף, שגם אלו אשר הפסידו תפילה בציבור מחמת התחילו אין מפסיקים או הגרי"ז זי"ע מטעמיו שלו, התגברו על עניין תפילה בציבור באופנים שונים, וכפי שמבואר כל זה בפוסקים.
אך חלילה לנו לכתוב דברים אלו בפורומים, על סמך איזה מעשה'לה פה ושם, כאשר אין למדים מפי מעשה, גם אין כל חכמי הפורום כאן, יודעים בדיוק מה עליהם לעשות במידה והם מפסידים תפילה בציבור משום התחילו אין מפסיקים.
ודי בזה, בנידון הזה.
לעת עתה.
הבהרות באישי

אוטם אוזנו מתפלה גם תורתו תועבה ל"ע

---
אבקש להוסיף בזה, שגם לי הקטן ביקש לי תלמידו של מרן הגרי"ז ז"ל לא לפרסם כל הטעמים של מרן הגרי"ז ז"ל באומרו שאין אנו בדרגה שלו וחלילה לנו לעשות כמוהו, ואספר רק סיפור קטן, בזמנו, נסעתי אליו בת"א ללמוד עמו, בשעות הבוקר, וידוע שהיה גר ברחוב בורכוב, והיה מתפלל הרבה ביחידות, אך כאשר הגעתי לביתו מעבר לדלת שמעתי אותו מתחנן לפני קונו בדמעות שליש, והיה יותר ממונה מעות, חיכתי לו שעה ויותר, והרגשתי שהוא כל כולו דבוק בשם, ותפילתו כנראה תימשך עד הלילה, כאשר אין איש עמו בכל הבניין שם, כעבור שעה לערך, עזבתי את המקום מבלי לדפוק בדלת!
ככה היו אלו שהפסידו תפילה בציבור.

עוד אבקש להוסיף. שמורי ורבי זי"ע אמר לי בזה"ל: הרוב, כלומר, מרן הגרי"ז ז"ל, אמר לי, אני צריך לכל שמונה עשרה לפחות שמונה שעות, אך מה אעשה שאני גם צריך ללמוד.

ואנו כחמורים, לא נלמד ממעשיהם, רק את מה שנוח לנו.

[חיים שמעון]

[ ברסלב כתב

פשוט הוא שאין כל היתר בעולם להפסיד 'סתם כך' תפילה בציבור.


לאט לך ידידי איש ברסלב
פשטות משמעות ההלכה שאין "חובה" להתפלל בציבור ואי"ז אלא ענין. ועל כן אין מקום לכתוב אין היתר בעולם, על דבר שאינו חובה.

כל הנדון האמור האם יש מי שנהג לא להתפלל בציבור נובע מכך שאין זו חובה. אמנם מאידך הענין הוא גדול מאד מאד וכמו שיש הרבה בחז"ל ובספרים על גודל מלת תפילה בציבור לכן מסתבר שנצרכת סיבה טובה שלא להתפלל בציבור.

[אוצר החכמה]

אוטם אוזנו מתפלה גם תורתו תועבה ל"ע

מקור!!

[אוצר החכמה]

פשטות משמעות ההלכה שאין "חובה" להתפלל בציבור ואי"ז אלא ענין. ועל כן אין מקום לכתוב אין היתר בעולם, על דבר שאינו חובה.

מ"מ יותר חובה מאשר לומר פסוקי דזמרה, לא כך?

[ברסלב]

אוטם אוזנו מתפלה גם תורתו תועבה ל"ע

מקור!!

זה אמנם כתוב הפוך, אך כתבתי את שכתבתי, כי המשגיח שלי בישיבה קטנה הקריא מתוך ספר את הלשון הזה ואני כבר במשך שנים מחפש אותו, אולי מתוך אבות דרבי נתן.
בכל אופן יישר כוחך רבי אוצה"ח שליט"א שנתפסתי על דברי תורה.
אך בטוחני שיש דבר כזה.
אולי אחפש באויצר.

[צביב]

במאירת עינים מביא מעשה מהרמב"ן
שכל הלימוד אינו נחשב כ"כ כשמחמת זה מיקל בתפילה [איני זוכר את הנוסח]

[ברסלב]

פשטות משמעות ההלכה שאין "חובה" להתפלל בציבור ואי"ז אלא ענין. ועל כן אין מקום לכתוב אין היתר בעולם, על דבר שאינו חובה.

מ"מ יותר חובה מאשר לומר פסוקי דזמרה, לא כך?

מה שכתב המחבר ישתדל ולא כתב חובה כבר כתבו על זה כמה וכמה אחרונים מניין לקח לומר כן, כאשר בגמ' למדים כן מן הפסוק, לשמוע אל הרינה ואל התפילה.
במקום רינה שם תהא תפילה.
וגם אלו שהיו מתפלל ביני עמודי וכו' היה זה בית מדרש שהוא עדיף מתפילה בציבור וביהכ"נ.
את הנע"ד כתבתי.
ובכל אופן כתבתי באופן כזה, כדי שלא ילמדו מן הפורום ומן החפץ חיים כאילו זילזלו בתפילה בציבור.
שהרי יתכן בהחלט שהחפץ חיים התפלל בשעה שהציבור מתפללים וכפי שביאר כל זה בספר הנ"ל.
ברסלב

[גאולה בקרוב]

לדעתי אין שום חשש בעולם שמישהו מהקוראים כאן בעקבות מעשי אותם גדולי עולם יתרשל בתפילה בציבור, דברשמושרש אצל כל ירא שמים מגיל חינוך,
ואם כבר היה מקום שלא לפתוח אשכול זה מחשש למיעוט ערכם של גדולי עולם הנ"ל שכאילו ח"ו זלזלו בהלכה ומנהג כחובה של כל ישראל, ולכן ציינתי לפני כן לפמ"ג (וכ"פ המ"ב) שלגדולי הדור מותר להתפלל ביחיד בשביל כוונתם.

ואגב אעיר לטעם נוסף ששייך לת"ח בדוקא, שאם ראו שהם מאחרים לתפילה - העדיפו להתפלל ביחיד, כדי שלא ילמדו מהם עמי ארצות להתרשל, או שיהיה ח"ו חילול השם.

[ברסלב]

במאירת עינים מביא מעשה מהרמב"ן
שכל הלימוד אינו נחשב כ"כ כשמחמת זה מיקל בתפילה [איני זוכר את הנוסח]

כבר היה על זה אשכול מידידינו הרב חכם באשי שליט"א ראה שם משבט מוסר.

[ברסלב]

אבקש להבהיר.

פשטות משמעות ההלכה שאין "חובה" להתפלל בציבור ואי"ז אלא ענין. ועל כן אין מקום לכתוב אין היתר בעולם, על דבר שאינו חובה.

מ"מ יותר חובה מאשר לומר פסוקי דזמרה, לא כך?

א. פשטות כוונת המ"ב הוא אכן כפי שכתב הרב אוצה"ח, שעדיף תפילה בציבור על פני פסוקי דזמרה, ולא כפי שסברתי תחילה, שכוונתו שם, להעדיף סמיכת גאולה לתפלה על פני פסוקי דזמרה. אלא כפי שהבין הרב אוצה"ח ועם כבוד תורתו הסליחה, - למרות שהמקובלים מקפידים על פסוקי דזמרה יותר מאשר על תפילה בצבור. לזמר ערצים, וכך היה מורה ובא בעל הדברי יציב זי"ע.

ב. לאחר שפנו אלי באישי בנוגע לספר הנ"ל, אעתיק קטע קטן מתוך הספר הנ"ל עמוד ס"ט, בזה"ל, והנראה בזה ע"פ מה שמפורש בשו"ע רל"ב ס"ב לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדין וכו' ואם התחיל באחת מכל אלו אינו מפסיק, והנה הדברים אמורים ג"כ לגבי לימוד שאם התחיל ללמוד אינו מפסיק. דהנה ע"ש במ"ב ס"ק י"א שכתב ולענין להתחיל ללמוד קודם תפלת המנחה וכו' עי' לעיל בסי' פ"ט ס"ו לענין לימוד קודם תפלת שחרית וה"ה הכא כשמגע זמן מנחה קטנה ע"כ. וע"ש בסימן פ"ט במ"ב ס"ק ל"א וז"ל, אבל אם כבר התחיל אפילו אחר שהגיע הזמן שוב אינו פוסק אם ישאר לו שהות אח"כ להתפלל בזמן תפלה ע"כ. יעו"ש באורך בספר הנ"ל.

הרי להדיא מבואר במ"ב שאם התחיל בלימוד אינו מפסיק לתפלה בציבור, ואין צריך לחפש מעשה'לאך, מדוע החפץ חיים זי"ע היה פעמים נוהג להפסיד תפלה בציבור, כאשר הוא מפרש את הנהגתו, היטב היטב במ"ב.

וחכמי הפורום לא יעשו עוולה. כאשר כל זה מבואר באריכות בספר הנ"ל.
קרדיט לאוצה"ח.

[ברסלב]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?833&&page=39
שו"ת יד אליהו בעניין תפלה בציבור הביאו המ"ב ישנו באויצר.

2 עמודים מתוך שות יד אליהו.pdf

(587.87 KiB) הורד 622 פעמים

שתי עמודים בפורמט פי די אף מתוך שו"ת יד אליהו הביאו המ"ב מתוך מאגר אוצר החכמה.

[יעקובזון]

אבקש להוסיף בזה, שגם לי הקטן ביקש לי תלמידו של מרן הגרי"ז ז"ל לא לפרסם כל הטעמים של מרן הגרי"ז ז"ל באומרו שאין אנו בדרגה שלו וחלילה לנו לעשות כמוהו, ואספר רק סיפור קטן, בזמנו, נסעתי אליו בת"א ללמוד עמו, בשעות הבוקר, וידוע שהיה גר ברחוב בורכוב, והיה מתפלל הרבה ביחידות, אך כאשר הגעתי לביתו מעבר לדלת שמעתי אותו מתחנן לפני קונו בדמעות שליש, והיה יותר ממונה מעות, חיכתי לו שעה ויותר, והרגשתי שהוא כל כולו דבוק בשם, ותפילתו כנראה תימשך עד הלילה, כאשר אין איש עמו בכל הבניין שם, כעבור שעה לערך, עזבתי את המקום מבלי לדפוק בדלת!
ככה היו אלו שהפסידו תפילה בציבור.

[b]עוד אבקש להוסיף. שמורי ורבי זי"ע אמר לי בזה"ל: הרוב, כלומר, מרן הגרי"ז ז"ל, אמר לי, אני צריך לכל שמונה עשרה לפחות שמונה שעות, אך מה אעשה שאני גם צריך ללמוד.[/b
ואנו כחמורים, לא נלמד ממעשיהם, רק את מה שנוח לנו.[/quote]מאידך יתכן שהרבה אנשים אם היו לכ.כילה מתפללים ביחידות היו מכוונים הרבה יותר טוב מבציבור שיש טרדות וכדו

[ברסלב]

הרב יעקובזון.

א. לא אמרתי שמטעם זה היה מתפלל מרן הגרי"ז ז"ל ביחידות, אמרתי, כי טרם נלמוד ממעשיהם שלא להתפלל בציבור, עלינו ללמוד מהם איך להתפלל ומהו עבודה שבלב.

ב. בנוגע לכוונה, כבר היה על זה אשכול בזמנו, המסקנא היא, שאם הציבור מפריע לו לכווין את הכוונה הפשוטה אם זה פירוש המלות אם זה כדברי הגר"ח וכו', כלומר, הכוונה המינימאלית, שהוא נצרך מעיקר הדין, ברור שעליו להתפלל ביחידות, שהרי לדעת הרבה פוסקים וביניהם המ"ב שאם לא כיוון באבות ומודים יש בזה חשש ברכה לבטלה.

ג. אם כבודו מתכוון לדון, מאי עדיף תפלה בצבור, או תפלה בכוונה מעבר למינימום, כפי שנהג מרן הגרי"ז ז"ל ותלמידיו להתפלל, עלינו לדון בכל המקומות שדיבר מהם המ"ב, כמו למשל זה שהביא הרב אוצה"ח, מאי עדיף תפילה בציבור או פסוקי דזמרה, וכגון מאי עדיף טפי תפילה בציבור או וותיקין. ועוד כהנה וכהנה שהרי סוג התפלה של מרן הגרי"ז ז"ל ותלמידיו לדעתי הוא בגדר חומרא ולא מעיקר הדין, ועל כן בבואינו לדון זה מול זה, יש לבדוק את כל הדברים שדיבר עליהם המ"ב זה מול זה, במידה והוא מבקש להחמיר. וראה באשכול מאי עדיף כובע והיכון או תפילה בציבור ועל זה הדרך וכו'.

בברכה ברסלב.

[אוצר החכמה]

ב. לאחר שפנו אלי באישי בנוגע לספר הנ"ל, אעתיק קטע קטן מתוך הספר הנ"ל עמוד ס"ט, בזה"ל, והנראה בזה ע"פ מה שמפורש בשו"ע רל"ב ס"ב לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדין וכו' ואם התחיל באחת מכל אלו אינו מפסיק, והנה הדברים אמורים ג"כ לגבי לימוד שאם התחיל ללמוד אינו מפסיק. דהנה ע"ש במ"ב ס"ק י"א שכתב ולענין להתחיל ללמוד קודם תפלת המנחה וכו' עי' לעיל בסי' פ"ט ס"ו לענין לימוד קודם תפלת שחרית וה"ה הכא כשמגע זמן מנחה קטנה ע"כ. וע"ש בסימן פ"ט במ"ב ס"ק ל"א וז"ל, אבל אם כבר התחיל אפילו אחר שהגיע הזמן שוב אינו פוסק אם ישאר לו שהות אח"כ להתפלל בזמן תפלה ע"כ. יעו"ש באורך בספר הנ"ל.

לצערי לא הצלחתי להבין לאיזה ספר הכוונה, וגם לא הבנתי בכלל מה הראייה מהמשנה ברורה לעניין תפילה בציבור, (אני מתבסס על מה שהועתק כאן כי לא מצאתי לאיזה ספר הכוונה) איפה רמוז במשנה ברורה הנ"ל שמדובר בשאלה אם יתפלל בציבור, יכול להיות שמדבר באדם שבלאו הכי לא מתפלל בציבור כי אין מניין בסביבתו, או להיפך שיהיה לו מניין גם בסוף הזמן.

[ברסלב]

הרב אוצה"ח קשה עלי המלאכה להעתיק את כל הסימן שם, אמנם אעתיק קטע נוסף ממה שכתב שם בהמשך, בזה"ל, כתב הביאור הלכה רל"ב ד"ה ואם, בהמשך דבריו, וז"ל, ודע דכל היכא שאמרו שאינו מפסיק, הוא אפילו אם עי"ז יפסיד התפלה בצבור אינו מחוייב מדינא דלא אטרחוהו רבנן בדיעבד, כיון שיש לו שהות להתפלל אח"כ. ע"כ.

במידה ויהיה צורך אעלה אם ירצה השם את כל העניין.

אך העניין די ברור, לדעתו של המ"ב, כאשר אמרו חז"ל התחילו אין מפסיקים, הכוונה בזה לדעת המ"ב, שמותר גם להפסיד תפילה בציבור, ואין צריך להפסיק לתפלה בצבור, ומפסיקים רק באופן שלא יהא לו אח"כ שהות להתפלל כלל.

[תוך כדי דיבור]

עכשיו כבר אפשר להעביר את האשכול הזה אחר כבוד לפורום 'בית המדרש'.