רבי חיים קצבי, ועוד - בקשת מידע

[שלום ואמת]

ב"ה

מתוך "אידישע וועלט פארומ'ס"

בס"ד

קיבלתי היום בדוא"ל, בקשת סיוע מאת הרה"ג ר' נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס "ויתילדו", מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין", וזה תוכנו:

בקשת סיוע באיתור פרטים אודות
22
דמויות מגדולי הדורות, יושבי על מדין ומחברי ספרים
ואודות חיבוריהם הרשומים להלן

נודה לכל מי שיוכל להפנות אותנו למקורות, או להעביר אלינו חומר ומידע, אודות 22 מגדולי הדורות, מחברי ספרים ויושבי על מדין, ה"ה:

א. רבי אליהו הכהן האיתמרי בעל ה"שבט מוסר" / ואודות חיבורו - ספר "ולא עוד אלא", שנדפס בשנת תרי"ג.
ב. רבי אלכסנדר סנדר שור - בעל ה"תבואות שור" / ואודות חיבורו - ספר "בכור שור", שנדפס בשנת תרכ"ח.
ג. רבי אפרים הקשר [העקשיר] מאלטונא / ואודות חיבורו - ספר "לוית חן", שנדפס בשנת תצ"ג.
ד. רבי גרשון שטרן / ואודות חיבורו - ספר "ילקוט הגרשוני", שנדפס בשנת תרפ"ז.
ה. רבי דוד טעבל רובין / ואודות חיבורו - ספר "דברי דוד", שנדפס בשנת תרמ"ו.
ו. רבי דוד פארדו / ואודות חיבורו - ספר "למנצח לדוד", שנדפס בשנת תקכ"ה.
ז. רבי חיים חזקיה מדיני - בעל ה"שדי חמד" / ואודות חיבורו - ספר "מכתב לחזקיהו", שנדפס בשנת תרכ"ו.
ח. רבי חיים מטשערנאוויץ - ה"באר מים חיים" / ואודות חיבורו - ספר "ארץ החיים", שנדפס בשנת תרכ"א.
ט. רבי חיים קצבי / ואודות חיבורו - ספר "צרור החיים", שנדפס בשנת תרכ"ט.
י. רבי יהודה לייב עדל [או: אדל] מסלונים / ואודות חיבורו - ספר "איי הים", שנדפס בשנת תרכ"ה.
יא. רבי יוסף בלוך / ואודות חיבורו - ספר "גנזי יוסף", שנדפס בשנת תקנ"ב.
יב. רבי יעקב ברוכין מקארלין / ואודות חיבורו - ספר "קהלת יעקב", שנדפס בשנת תר"ז.
יג. רבי יעקב גינזבורג - תלמיד ה"נודע ביהודה" / ואודות חיבורו - ספר "זרע יעקב", שנדפס בשנת תקע"ד.
יד. רבי יצחק אליהו לנדא / ואודות חיבורו - ספר "לשמוע בלימודים", שנדפס בשנת תרל"א.
טו. רבי יצחק מיאנוב / ואודות חיבורו - ספר "פני יצחק זוטא", שנדפס בשנת תצ"א.
טז. רבי יצחק עטייה / ואודות חיבורו - ספר "רוב דגן", שנדפס בשנת תקע"ח.
יז. רבי מרדכי ברוך קראווליו / ואודות חיבורו - ספר "מירא דכיא", שנדפס בשנת תקנ"ב.
יח. רבי מתתיהו רובין מדאלינא / ואודות חיבורו - ספר "ברכת דוד", שנדפס בשנת תרמ"ו.
יט. רבי שמואל אלבאז מפאס / ואודות חיבורו - ספר "ויאמר שמואל", שנדפס בשנת תרפ"ט.
כ. רבי שמואל בן זקן מרבני פאס / ואודות חיבורו - ספר "גפן פוריה", שנדפס בשנת תרס"ד.
כא. רבי שמואל שלם / ואודות חיבורו - ספר "מלך שלם", שנדפס בשנת תקכ"ט.
כב. רבי שמואל שפירא / ואודות חיבורו - ספר "מעיל שמואל", שנדפס בשנת תרנ"ז.

איך האב זיער עם געוואלט העלפען, האבער דא איז דא אזעלכע וואס איך האב קיינמאהל נישט געהערט פון זיי.

רבי חיים קצבי - למשל?
אדער - רבי שמואל שפירא?

אדער א טייל פון די אנדערע, למשל:

רבי אפרים הקשר [העקשיר] מאלטונא?
רבי גרשון שטרן?
רבי דוד טעבל רובין?
רבי יעקב ברוכין מקארלין?
רבי יעקב גינזבורג?
רבי יצחק מיאנוב?
רבי יצחק עטייה?
רבי מרדכי ברוך קראווליו?
רבי שמואל אלבאז מפאס?
רבי שמואל בן זקן מרבני פאס?
רבי שמואל שלם?

ווער זענען זיי די אלע גדולים?

[יוסףלוי]

רבי שמואל אלבז הוא מפורסם ביותר, חברו של האור החיים, נכתבה עליו כתבה גדולה בהמודיע (חברי מכון עוז והדר ביקרו בבית צאצאו ראש ישיבת שבות יהודה)

[מורה צדק]

רבי יצחק עטיה

היה מגדולי רבני ארם צובא - חלב, נולד בערך בשנת תקט"ו, וכתב כמה ספרים, מהם זרע יצחק (ליוורנו תקפ"א), רוב דגן (תקפ"ח), ויקרא יצחק ועו'.
היה בעל יסורים, ואיבד כמה ילדים במגיפות (תקנ"א) וברעידת אדמה (תקפ"ב).
מקום פטירתו וציונו אינו ידוע.

[חיס]

המאמר מאת הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתילדו.

הגאון רבי חיים ב"ר יהודה קצבי אב"ד דק"ק תלמסאון שבאלג'יר
בעל "צרור החיים"
[תקמז-תרכז]
"צדיק תמים, סבא דמשפטים, חכם עדיף מנביא", "דין הוא הדר, בקדש נהדר, מעלת ה"ה החכם השלם, הרב הכולל,
ענותן כהלל, עצום ורב, כבוד מוהר"ר חיים קצבי כבוד מוהר"ר חיים קצבי זצוק"ל - נפשו צרורה בצרור החיים" - "רב
גובריה ורב חיליה, ברבבות נחלי, מה יפיו ומה טובו, ויראת ה' בקרבו, הולך תמים: דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא,
וכל מעשהו באמונה, ר'ב באישו'רי, מי כמוהו מורה, שנים רבות ישוב על מד'ין בתלמסאן מתא, במותב תלתא, אבי יתומים".

הגאון המפורסם הראב"ד רבי חיים קצבי זי"ע, שנודע בדורו כ"צדיק תמים וירא ה' מרבים" - כהגדרת גדולי דורו,
"היתה בו מדה מפוארה מדת השתיקה... שורש האמונה היה בו" - [ראה: "מלל לאברהם", ח"ב, עמודים רי- רטו].
ספרו "צרור החיים", שנדפס בליוורנו, מכיל חידושים ובירורים על מסכתות הש"ס, רמב"ם ושלחן ערוך ועוד. בסופו
נספח ספרו "תוצאות חיים", המכיל דרושים וגם ביאורים על פירוש רש"י והרא"ם. וכן ספרו "פרפראות לחכמה" על
התורה. נדפס כשנתיים לאחר הסתלקותו, בליוורנו תרכ"ט. מפסקיו מוזכרים בהערצה עצומה בספר "זבחים
שלמים", לידידו רבי אברהם אנקאווא, על רמב"ם הלכות שחיטה, פרק ו אות פח, פרק ז "כסף אחר" סוף הלכה ה.
[וראה עוד בספר "כתבי וחכמי תלמססאון"].

ב"התנצלות הרב המחבר", הוא מספר שאת חידושיו החל כותב מצעירותו ממש, ואת החיבור שלפנינו הוא בהיותו
כבן עשרים שנה בלבד, מתחילת שנת תקס"ז ועד לסופה בחודש אלול: "אלו הליקוטים שלקטה ידי - יד כהה - כד
הוינא טליא, כשהגיע צעי'ר למדב'ר, לקוטי בתר לקוטי, וכתבתי אותם בעט'י, והנחתם בתוך ילקוטי, מה שעלה
במצודתי, זאת היתה לי בשנת התקס"ז ליצירה, וברכתי על המוגמר בחדש אלול המרוצה בתשובה ומעשים טובים,
והיא שנת עשרים שנה לשנותי, וסימן לדבר מבן עשרים שנה ומעלה יבא לצבוא צבא".

רבי חיים נולד בשנת תקמ"ז, לאביו - רבי יהודה קצבי. תחילת דרכו, עלה ונתעלה לכהן פאר ברבנות דק"ק תלמסאון
אשר באלג'יר, ושנים רבות ישב בה על מדין. לימים, עבר לעיר ווהראן הסמוכה, בה שימש כראש ישיבת "אהלי
יעקב", וכרב העיר - "והיה מטופל בכל בני העיר בדיני ממונות איסור והיתר ודיני עגונות", ["מלל לאברהם", שם].
על סיבת עזיבתו את העיר, מסופר בראש הספר: "מפני חמת המציק... ויברח הוא וכל אשר לו, ויטוש משכן שלו, ויטע
אהלי אפדנו פה העירה [עיר והדאן], ליהודים היתה אורה... מרבה ישיבה, לא ימיש מרחובה. מינוהו יחידי וטובי העיר
לדיין... והוא שפט את ישראל באמת ובתמים". ["הקדמת המגיה"]. במשך כיובל שנים שימש ברבנות, עד להסתלקות
בווהראן בשנת תרכ"ז.

רבי חיים לא היה לו בנים כי אם בנות, ואלה שמות חתניו לוקחי ששה בנותיו, אשר זכו כולם ל"תורה וגדולה במקום
אחד", הרבנים הנגידים והגאונים: רבי משה שוראקי, רבי יצחק שוקרון, רבי סעדיה לחאייך, רבי יעקב הכהן, רבי
פינחס אדהאן, רבי משה אדאהן. הם אלו אשר עסקו בהוצאת חיבורו של חותנם הגאון רבי חיים קצבי, ותרמו רבות
להצלחת הספר מהונם ומאונם בגופם ובמאודם.

כמו כן, היה לו לרבי חיים בן חורג אשר מנעוריו גדלהו כבן. [וראה קובץ "זכור לאברהם" (חולון תשנ"ז- ח) מאמר "על
קהילת והראן ורבניה", על נכדו ותלמידו רבי חיים בן אברהם בלייח, רבה של תלמסן].

[שיף]

על משפחת רבי אפרים הקשר
עיין כאן
viewtopic.php?f=19&t=33675

[פלוריש]

כמדומני שר' חיים קצבי היה קשור לפולמוס על תנאי בנישואין

[וונדרבר]

כמדומני שר' חיים קצבי היה קשור לפולמוס על תנאי בנישואין

אתה מחליף עם הג"ר חיים בלייח (רבה של תלמסאן), ראה שו"ת שערי רחמים (לרבי רחמים יוסף פראנקו) חלק ב' (ירושלים תרס"ב) אה"ע סי' ט"ז.

[פרנצויז]

המאמר מאת הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתילדו.

נדפס בתוך ס' "יין ישן בקנקן חדש" על מס' ברכות (אשדוד תשע"ב) עמ' 54-55.
להלן כמה תיקונים.

הגאון רבי חיים ב"ר יהודה קצבי אב"ד דק"ק תלמסאון שבאלג'יר בעל "צרור החיים" [תקמז-תרכז]

צ"ל: אב"ד דק"ק תלמסאן שבאלג'יריה.
[תלמסאן בלי ו'. שם המדינה אלג'יריה, אלג'יר היא עיר הבירה].

הגאון המפורסם הראב"ד רבי חיים קצבי זי"ע, שנודע בדורו כ"צדיק תמים וירא ה' מרבים" - כהגדרת גדולי דורו, ...
[וראה עוד בספר "כתבי וחכמי תלמססאון"].

צ"ל: בספר "כתבי וחכמי תלמסאן".
[הספר נמצא באוצר החכמה].

רבי חיים נולד בשנת תקמ"ז, לאביו - רבי יהודה קצבי. תחילת דרכו, עלה ונתעלה לכהן פאר ברבנות דק"ק תלמסאון אשר באלג'יר, ושנים רבות ישב בה על מדין.

צ"ל: דק"ק תלמסאן אשר באלג'יריה.

לימים, עבר לעיר ווהראן הסמוכה, בה שימש כראש ישיבת "אהלי יעקב", וכרב העיר - "והיה מטופל בכל בני העיר בדיני ממונות איסור והיתר ודיני עגונות", ["מלל לאברהם", שם]. על סיבת עזיבתו את העיר, מסופר בראש הספר: "מפני חמת המציק... ויברח הוא וכל אשר לו, ויטוש משכן שלו, ויטע אהלי אפדנו פה העירה [עיר והדאן], ליהודים היתה אורה... מרבה ישיבה, לא ימיש מרחובה. מינוהו יחידי וטובי העיר לדיין... והוא שפט את ישראל באמת ובתמים". ["הקדמת המגיה"]. במשך כיובל שנים שימש ברבנות, עד להסתלקות בווהראן בשנת תרכ"ז.

צ"ל: ויטע אהלי אפדנו פה העירה [עיר ווהראן]

כמו כן, היה לו לרבי חיים בן חורג אשר מנעוריו גדלהו כבן. [וראה קובץ "זכור לאברהם" (חולון תשנ"ז- ח) מאמר "על קהילת והראן ורבניה", על נכדו ותלמידו רבי חיים בן אברהם בלייח, רבה של תלמסן].

מה שכתוב ב"זכור לאברהם" שם (עמ' קלט הערה 8, ועמ' קמ"ג ליד הערה 28) שרבי חיים בלייח היה נכדו של רבי חיים קצבי, (ונמשך בזה אחרי כותב המבוא של "שער כבוד ה'" מהדורת הרב עצור, ירושלים תשמ"ו, עמ' [14] ועמ' [19], עיי"ש), הוא כנראה טעות, כי בהקדמת ר"ח בלייח לס' שער כבוד ה' (תוניס תרס"ב) עמ' 5 מזכיר את ר"ח קצבי, ואינו כותב שהיה זקנו. וכנראה לא הבינו את המליצה "סבא דמשפטים" שכתב עליו, וחשבו בטעות שהיה סבו.
[ובכתב עת "מהות" כרך כ"ה (תשס"ג) עמ' 168 כותב שר"ח קצבי היה דודו של ר"ח בלייח, וגם זה טעות, כי ר"ח בלייח בהקדמתו הנ"ל אינו מרמז על שום קרבת משפחה אתו].
וכן מה שכתבו שהיה לו בן חורג, אין לזה מקור.

[מכון חכמי ספרד]

האם ידוע באיזה תאריך נפטר רבי חיים קצבי?

יש שו"ת רב יוסף לרבי יוסף קצבי, ויצא לאור מחדש ע"י ר' יעקב בצלאל חרר מרעננה.
האם הוא קשור לרבי חיים הנ"ל?

[פרנצויז]

וכן מה שכתבו שהיה לו בן חורג, אין לזה מקור.

כנראה, מה שכתבו שהיה לו בן חורג, נובע מאי הבנה. ראה בספר "צרור החיים", סנהדרין, (ד"ה ואחר), דף ס"ד ע"א, שכותב רבי חיים קצבי על אחד הדיינים שישבו עמו בבי"ד רבי יעקב אלמדיוני (בלשון חיבה) שמחשיבו כבנו: "ידי"ן החו"ש הלא כבני הר"י אלמדיוני נר"ו". (הובא בספר "כתבי וחכמי תלמסאן" עמ' 42).
וראה עוד בהקדמת ר"י צ'רמון לספר צרור החיים שכתב על המחבר: "שנים רבות יושב על מדי'ן בתלמסאן מתא, במותב תלתא, אבי יתומים".
ואולי מזה הגיעו להמצאה שגידל יתום בתוך ביתו וכו'.
[למותר לציין שבתוך רשימת כל המסייעים להדפסת הספר, אין זכר ל"בן החורג"].

[יעקובי]

האם ידוע באיזה תאריך נפטר רבי חיים קצבי?

יש שו"ת רב יוסף לרבי יוסף קצבי, ויצא לאור מחדש ע"י ר' יעקב בצלאל חרר מרעננה.
האם הוא קשור לרבי חיים הנ"ל?

קיבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין:

רבי חיים קצבי נפטר ביום כ"א אב תרכ"ו.
ראה מה שכתב הרב אברהם הלל בקובץ מקבציאל כרך ל"ח עמ' תת"ע, ובספר כתבי וחכמי תלמסאן עמ' 31 הערה 28.
צילום מצבתו שם בחלק הצרפתי עמ' [85]. (עמ' 266 מאוצר החכמה).
וראה שם בתולדות ר"ח קצבי עמ' 42, מש"כ רי"ב חרר שלא ידוע אם יש קרבה משפחתית בינו לר"י קצבי מתורכיה.

מן הענין להוסיף את יום פטירתו של רבי חיים בלייח.
רבי חיים בלייח נפטר ביום ה' כסלו תר"פ.
ראה שו"ת קרית חנה דוד (לרבי דוד הכהן סקלי) ח"א אה"ע סי' ג' (ד"ה עוד כתב) דף קל"א ע"א. וכ"כ בספר אוצר המכתבים לר"י משאש ח"ב סי' תתפ"ז, ובספר מכלל יופי לר"ד אבן כליפא עמ' תס"ה.
[בקובץ זכור לאברהם תשנז-ח עמ' קמ"ג כותב בטעות שר"ח בלייח נפטר ביום ו' חשון תר"צ. ובמלכי ישורון עמ' 60 כותב שנפטר בשנת תרע"ט, ואינו נכון].

[מכון חכמי ספרד]

תודה.
ומה בדבר שו"ת רב יוסף הנ"ל?

[יעקובי]

ומה בדבר שו"ת רב יוסף הנ"ל?

ר"י קצבי מתורכיה הנ"ל הוא הוא רבי יוסף קצבי בעל שו"ת רב יוסף, ועליו כתבו שלא ידוע אם יש קרבת משפחה בין רבי חיים קצבי לבינו.