פורום אוצר החכמה

נתבקשתי על ידי חבר לשאול אצל חכמי וידעני אתרא הדין,
אודות הקטע הבא, מתוך 'אדרת אליהו - פרקים בתולדות הישוב בירושלים במאה הי"ט' מאת א"ש שטיין,
המצוי ב'פרוייקט בן יהודה', וכך נאמר שם:

אהוב הוא על הבריות הרוקח הזה, ר' פייבל ליבל אפתייקר, שעבד ב"ביקור חולים" בירושלים, ושהכל יודעים, כי אומנותו אינה אלא חלק בשליחות חייו שהוא עזרה לסובלים ונזקקים. למי הוא לא עזר, אימתי אין הוא חש לעזרה? כל עצמו כמוסד לעזרה – ולתורה. כי הנה זה שנים נוהג הוא לעורר את אנשי שכונת מגוריו, בתי-המחסה, ללימוד "הדף היומי". "הדף היומי" הונהג בתרל"ז (1877) ביוזמתו של ר' יושעה ריבלין, ונתקבל בישראל ובתפוצות ע"י הפרסומת והתעמולה שקיבל בהדוּ-שבועון "יהודה וירושלים" שנערך (תרל"ז–תרל"ח) ע"י יואל משה סלומון חתנו של אברהם רוטנברג שהיה המו"ל. הדוּ-שבועון הזה הופיע בהוצאת הוועד הכללי.

האם מישהו יכול להוסיף פרטים על אותו 'דף יומי' ועל תפוצתו?
האם כתבו על זה בעבר?
תודה לעונים והמסייעים.

כמדומני שגם בביהמ"ד 'סוכת שלום' בירושלים, של הגה"צ ר"א גוטמאכר מגריידיטץ, נהגו בלימוד דף יומי.

עיין צוואת רש"י הגאון מליסא החוות דעת זצ"ל.

על תקנות דף יומי שקדמו לר"מ שפירא, כתב ר"א כצמאן בישורון ט"ו עמ' תתי"ג ואילך.
החידוש של ר"מ שפירא היה בתקנה עולמית.

ב'אור הצפון' (בעלזא) האחרון גם הובאה איזו "תגלית" על סדר 'דף היומי' משנת התק"צ לערך אאל"ט.