החפץ חיים ברובנה שבווהלין

[איש_ספר]

כידוע חומר לא יסולא בפז מצוי בספרי הקהילות (יזכור בוך) בגרסה הבאה יכנסו לאוצר למעלה ממאה ספרי קהילה חשובים ורבים מהם מצויים כבר עכשיו באוצר המקוון: הקישו לפי שם מחבר: ספר קהילה.

על שולחני מונח עתה ספר רובנה (על זיידל רובנר רבים מכם שמעתם מן הסתם...) ושם תיעוד מלא ענין מעד ראיה על ביקור החפץ חיים ברובנה שבווהלין - אוקראיינא, באסיפת חיזוק. (בדקתי בחיפוש זריז בספרו של רמ"מ ישר אם החומר היה לנגד עיניו וכמדומה שלא ראהו). והנה סיום דבריו של המספר.

מיהו האדמו"ר מקאשבקע?

[img770]

ראה ב"בית אהרון וישראל", (קי"ב), מאמרו של אברהם אביש שור, בע' ק"ע ואילך.
שם מזכיר כמה פעמים את הרה"ק רבי שמואל מקאשיבקה, ומציין שם כמה מקורות בהם הוא מזוכר, עיין שם ותחכים.

[זקן ששכח]

יעיין מר בקונטרס 'היכל הבעש"ט', גל' טו, עמ' עב. לדבריהם היה הרה"ק ר' שמואל מקאשבקע חתנו של הרה"ק רי"מ מזלוטשוב.

[הרבי מפוזנא]

יעיין מר בקונטרס 'היכל הבעש"ט', גל' טו, עמ' עב. לדבריהם היה הרה"ק ר' שמואל מקאשבקע חתנו של הרה"ק רי"מ מזלוטשוב.

האם זה נכון?
והרי ידוע על חתן אחד ויחיד בלבד, ר"ד מסטעפין, זקינם של הרבנים למשפחת קרייזר/פוברסקי?

[מורה צדק]

בידי ספר חפץ חיים עם כתב ידו, "מוגה",
ידוע על מישהו שמעוניין לקנותו?

[כרם]

בידי ספר חפץ חיים עם כתב ידו, "מוגה",
ידוע על מישהו שמעוניין לקנותו?

האם ברור שזה כתב ידו? אולי איזה בחור שעבד בשבילו בהגהת הספרים?

[נוטר הכרמים]

בידי ספר חפץ חיים עם כתב ידו, "מוגה",
ידוע על מישהו שמעוניין לקנותו?

האם ברור שזה כתב ידו? אולי איזה בחור שעבד בשבילו בהגהת הספרים?

זה עתה קראתי בא' מכרכי ספר מאיר עיני ישראל, שלמרן החזו"א היה כרך משנ"ב כזה שבעמ' הראשון כתוב מוגה בכת"י הח"ח, ונתנוהו לכורך, והזהירו החזו"א שישאיר את הכת"י הזה...

[איש_ספר]

יש חילוק לגבי השווי של הספר האם המוגה הוא בעפרון הוא בעט. שאומרים שעט הוא כי"ק ועפרון הוא משפחתו.

[ישבב הסופר]

חתנו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב נפגש עם החפץ חיים?! זה דבר בלתי אפשרי מבחינת כרונולוגיה. ועוד שלא היה לו אלא חתן אחד והוא אא"ז הרה"ק רבי דוד מסטעפין זיע"א.
מדובר בחסידות קאשיווקא [עיין כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%95%D7%A7]
עיירת קאשיווקא היא כשמונים ק"מ מרובנה שבאוקראינה [כיום].
זו היתה חסידות ליטאית קטנה מאוד, כדוגמת 'ליבישוב' וכדומה. דויד-הורדוק הוא עיירה קטנה ליד העיר סטולין. מקום מולדתו של ר' יו"ט עהרליך ז"ל, ועליו הוא שר את שירו.
מעניין לציין שלפי דברי וויקי, אחד האדמורי"ם לבית קאשיווקא למד בבחרותו בוולוזין.

[הרבי מפוזנא]

חתנו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב נפגש עם החפץ חיים?! זה דבר בלתי אפשרי מבחינת כרונולוגיה.

עיין שוב, ותראה שאיש לא כתב כאן דבר שכזה.

ועוד שלא היה לו אלא חתן אחד והוא אא"ז הרה"ק רבי דוד מסטעפין זיע"א.

כך אמנם ידוע. אבל לפי המכתב שנדפס בהיכל הבעש"ט נראה שהיה לו חתן נוסף. ועל זה אנו תמהים ושואלים ומבקשיםאת ידיעות החברים.

נ.ב. באחד ממאמרי "ויתילדו", דיון בענין חתני המגיד מזלאטשוב. עיי"ש.

[בר ששת]

(על זיידל רובנר רבים מכם שמעתם מן הסתם...)

אולי כמה פרטים למעטים מאתנ שלא שמעו, ורק מתגרים בנקודות המתגלגלות...

[גוראריה]

חתנו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב נפגש עם החפץ חיים?! זה דבר בלתי אפשרי מבחינת כרונולוגיה. ועוד שלא היה לו אלא חתן אחד והוא אא"ז הרה"ק רבי דוד מסטעפין זיע"א.
מדובר בחסידות קאשיווקא [עיין כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%95%D7%A7]
עיירת קאשיווקא היא כשמונים ק"מ מרובנה שבאוקראינה [כיום].
זו היתה חסידות ליטאית קטנה מאוד, כדוגמת 'ליבישוב' וכדומה. דויד-הורדוק הוא עיירה קטנה ליד העיר סטולין. מקום מולדתו של ר' יו"ט עהרליך ז"ל, ועליו הוא שר את שירו.
מעניין לציין שלפי דברי וויקי, אחד האדמורי"ם לבית קאשיווקא למד בבחרותו בוולוזין.

ליבישוב לא היתה חסידות קטנה.

רבי שלמ'קה מזוועהיל היה חתן רבי אלתר בנציון מדויד הורודוק מגזע קאשייוקע.

[עשוי לנחת]

בידי ספר חפץ חיים עם כתב ידו, "מוגה",
ידוע על מישהו שמעוניין לקנותו?

ברשותי יש סט משנה ברורה שבכ"א רשום בהתחלה מוגה, ושמעתי פעם שהיו לח"ח מגיהים רבים, [וגם בתו כידוע], אך נראה לי שאמרו שאת ה"מוגה" הוא כתב, ופעם שאלתי בחנות של הספרים יד שניה במאה שערים אם הוא קונה כזה דבר, והוא הציע לי על זה 200 ש"ח על כל הסט, [ואמר שהוא מוכר זאת בשלש מאות ש"ח], אז השארתי זאת ברשותי, לא נראה לי שוה למכור את זה במאתיים ש"ח.

[נוטר הכרמים]

(על זיידל רובנר רבים מכם שמעתם מן הסתם...)

אולי כמה פרטים למעטים מאתנ שלא שמעו, ורק מתגרים בנקודות המתגלגלות...

בר שישת, כמדומה שהיה חזן ובעל מנגן, ומקובל גם בחצרות חסידים בניגוניו. כמדומה שהיה במדור 'כנגן המנגן' ב'קהילות' של עיתון 'המבשר' אודותיו.

[בר ששת]

תודה רבי נוטר,
החילות ואף הראת מקום - אלא שאותו עיתון לא מצוי לי, מה גם שתאריכו לא הוזכר, ואין לי איך לחפשו.
ובכ"ז, מהיכרות קצרה עם רבינו א"ס, אני משער שלא בעל מנגן גרידא טמן בג' נקודותיו... מה כן? ומה רבים מעמנו יודעים?...

[הגהמ]

ייש"כ. תיעוד הנזכר יש בו כדי לתרום מידע על מעמדו של הח"ח כלפי חסידות, כנראה.

[נחוניא]

כידוע חומר לא יסולא בפז מצוי בספרי הקהילות (יזכור בוך) בגרסה הבאה יכנסו לאוצר למעלה ממאה ספרי קהילה חשובים ורבים מהם מצויים כבר עכשיו באוצר המקוון: הקישו לפי שם מחבר: ספר קהילה.

על שולחני מונח עתה ספר רובנה (על זיידל רובנר רבים מכם שמעתם מן הסתם...) ושם תיעוד מלא ענין מעד ראיה על ביקור החפץ חיים ברובנה שבווהלין - אוקראיינא, באסיפת חיזוק. (בדקתי בחיפוש זריז בספרו של רמ"מ ישר אם החומר היה לנגד עיניו וכמדומה שלא ראהו). והנה סיום דבריו של המספר.

מיהו האדמו"ר מקאשבקע?

כמובן אני לא מקבל לשון הרע כזה על רבינו החפץ חיים, אבל האדמו"ר מקאשיווקא שהתגורר בראוונא בשנת תרפ"ה היה הרה"ק ר' יעקב פנחס האכטענבערג זצ"ל שמילא את מקום חותנו הרה"ק ר' אליקים געצל ליבערזאן מקאשוויקא זצ"ל בן הרה"ק ר' שמואל (השני) מקאשיווקא זצ"ל בן הרה"ק ר' יחיאל מיכל מקאשיווקא זצ"ל בן הרה"ק ר' שמואל מקאשיווקא תלמיד של הרה"ק ר' מיכל המגיד מזלאטשוב זצ"ל.

[גיורא בשמי שמיא]

כמובן אני לא מקבל לשון הרע כזה על רבינו החפץ חיים

???

[הא לחמא עניא]

כידוע חומר לא יסולא בפז מצוי בספרי הקהילות (יזכור בוך) בגרסה הבאה יכנסו לאוצר למעלה ממאה ספרי קהילה חשובים ורבים מהם מצויים כבר עכשיו באוצר המקוון: הקישו לפי שם מחבר: ספר קהילה.

מדפדוף ראשוני לפי סדר ספר קהילה, מצאתי אכן עשרות ספרי זכרון לעשרות רבות של קהילות שהיו ואינם.
אך דא עקא שבכמה מהם הספקתי לעבור קצת על תחילת הספר, ומצאתי שכתוב יותר על הזוית הציונית והאוירה המזרחיסטית שהיתה בעיר. פחות כתוב על ההווי הרוחני שהיה שם בעיר תחת מנהיגות הרבנים רבני העיר, והטעם לכך פשוט, כי עורכי ומנציחי הספר היו יותר מזרחי וכדו', וע"כ הביאו בספריהם לפי ראות עיניהם [כולל תמונות שונות ומשונות], ולא הביאו והקדישו זכרון לרבנים ושאר כלי קודש שפעלו בעירם.
זוהי הערה קטנה שלי על חלק מהספרים הנ"ל, כי אינני פוסל חלילה את כל ספרי הקהילה, שבטוח אני שבהרבה מהם ישנם אוצרות מלאים וגדושים מפז וכל טוב, אך בכמה מהם לא מוצאים כ"כ את מה שאנו מחפשים.
בתקוה להבנה נכונה למה שכתבתי כאן.

[הגהמ]

אך דא עקא שבכמה מהם הספקתי לעבור קצת על תחילת הספר, ומצאתי שכתוב יותר על הזוית הציונית והאוירה המזרחיסטית שהיתה בעיר. פחות כתוב על ההווי הרוחני שהיה שם בעיר תחת מנהיגות הרבנים רבני העיר, והטעם לכך פשוט, כי עורכי ומנציחי הספר היו יותר מזרחי וכדו', וע"כ הביאו בספריהם לפי ראות עיניהם [כולל תמונות שונות ומשונות], ולא הביאו והקדישו זכרון לרבנים ושאר כלי קודש שפעלו בעירם.

סיבה יותר פשוטה היא שלפני המלחמה ה'הווי הרוחני שהיה שם בעיר' היה חלק קטן לעומת ההבלים הרבים שהלכו אחריהם מרבית העם (ובפרט הנוער) ויהבלו אז למגינת ליבנו. לא כולם ערים לכך אבל כך הם פני הדברים (ופעם הערתי ע"ז כאן בקשר לספרו של הר' גיברלטר 'יסור יסרני'), וכבר דננו על כך ארוכות וקצרות באשכול על ספר 'עשן הכבשן'.

[שווארצעוואלף]

כמובן אני לא מקבל לשון הרע כזה על רבינו החפץ חיים

גם לשיטתך על המתים יש רק חרם קדמונים לא להוציא לעז מעולם לא שמענו שיש איסור גם על השומע....

[עושה חדשות]

בדרך אגב, נתקלתי כעת בסיפור נפלא על הח"ח, סיפור הצריך תלמוד:

חפץ חיים.png (29.92 KiB) נצפה 7712 פעמים

[עמקן]

בדרך אגב, נתקלתי כעת בסיפור נפלא על הח"ח, סיפור הצריך תלמוד:

חפץ חיים.png

מסתבר שהאתרוג ולולב משנה שעברה היו פסולים, והח"ח חשש לכבודו של זה שהיבאו אותם לו והמציא טעם אחר למה הוא אינו נוטלם.