רבי שלמה (שלומקה) מזוועהיל זצ"ל

[המחקר]

בדפי-בקשת-הכסף שחולקו היום בתיבות הדואר, נכתב:
"כאשר עלה ארצה [רבי שלמה] מהעיר זוויעהל שם שימש כרב העיר, לא גילה לאף אחד את זהותו. במשך תקופה ארוכה שהה בארץ ישראל, עבד את השם באמונה ואף אחד לא ידעו שזהו הרבי מזוויעהל הקדוש. עד שיום אחד, בעודו עומד בתפילה נרגשת בכותל המערבי, זיהה אותו אחד המתפללים שהכיר אותו מהעיר זוועהיל, שם היה מסובב תמיד עם חסידים ומעריצים. אותו מתפלל הרים קול זעקה, ובאותו רגע התוודעו כל תושבי ירושלים לצדיק הקדוש השוכן בתוכם".
האם הסיפור היה ונברא?
לי זכור דווקא שהראי"ה קוק העלה אותו לארץ (ושנכדו, שעלה עמו, נכנס ללמוד ב'מרכז הרב', כמנהג רבים מאלו שעלו בעזרת הראי"ה) ומן הסתם אם הראי"ה ידע מי הוא, גם יתר האנשים ידעו...

[היימישער]

ישנו איזה מקור כזכרונותיך?
שכן הגירסה שחולקה בתיבות הדואר מקובלת מאוד ואף נדפסה בכמה וכמה מקומות.

[עשוי לנחת]

בדפי-בקשת-הכסף שחולקו היום בתיבות הדואר, נכתב:
"כאשר עלה ארצה [רבי שלמה] מהעיר זוויעהל שם שימש כרב העיר, לא גילה לאף אחד את זהותו. במשך תקופה ארוכה שהה בארץ ישראל, עבד את השם באמונה ואף אחד לא ידעו שזהו הרבי מזוויעהל הקדוש. עד שיום אחד, בעודו עומד בתפילה נרגשת בכותל המערבי, זיהה אותו אחד המתפללים שהכיר אותו מהעיר זוועהיל, שם היה מסובב תמיד עם חסידים ומעריצים. אותו מתפלל הרים קול זעקה, ובאותו רגע התוודעו כל תושבי ירושלים לצדיק הקדוש השוכן בתוכם".
האם הסיפור היה ונברא?

סיפור זה זכור לי מהספר שנכתב עליו, [מסתמא נאמן קצת יותר מעלון המתגולל ברגלי אדם]

[המחקר]

בספר 'מבחירי צדיקיא' עמ' קנב, מספר הרב יוסף ליב זוסמן זצ"ל:
"האדמו"ר ר' שלמה'לה זצוק"ל מזווהיל, היה ידוע לבעל רוח הקודש נפלא ובעל מופתים כבירים, והיה גדול מאוד בתורה, בנגלה ובנסתר, והוא היה מעריץ את הרב מאוד, וסיפר לי אחד מחסידי זווהיל, כי יש מכתב מהאדמו"ר זצוק"ל, אשר בו הוא מתאר את הרב לצדיק יסוד עולם, והנ"ל הוסיף: אם תרצה לדעת היכן המכתב ההוא, תדע לך שהוא נמצא במשרד העדה החרדית בירושלים...
כשהגיע האדמו"ר הנ"ל לארץ ביחד עם נכדו, הרב הצדיק האדמו"ר ר' מרדכי זצ"ל, שהיה אז בחור צעיר לימים, הכניסו האדמו"ר זצוק"ל בעצמו לישיבת "מרכז הרב", ולמד שם כמה זמן, ואחר כך הוא נכנס לישיבה חסידית, אולם גם אז הוא הלך כל שבוע ביום שישי לשמוע שיעור מפה קודשו של מרן הרב זצוק"ל. כך שמעתי מבנו של ר' מרדכי'לה.
עוד אמר לי, כי האדמו"ר מוהר"ש הנ"ל עמל רבות כדי להשכין שלום בין הגרי"ח זוננפלד זצ"ל לבין רבינו זצ"ל. ואמר כי אם יהיה שלום אז יבוא משיח, ואחר כך הפסיק לפעול בזה, ושאל לו נכדו הנ"ל מדוע הפסיק מזה, וענה שעדיין לא הגיע הזמן. ושמעתי שאמר, שבאמת בין הרבנים אין מחלוקת כי אם בין הצדדים. וידוע, אשר הגרי"ח זוננפלד כבדו באופן אישי, אלא שחלק על שיטתו.

[איש_ספר]

חשש הסגת גבול

[עשוי לנחת]

חשש הסגת גבול

???

[הדעה והדבור]

ידיד עליון,
ברוך הבא לפורום!
-------------------------

בדפי-בקשת-הכסף שחולקו היום בתיבות הדואר, נכתב:
"כאשר עלה ארצה [רבי שלמה] מהעיר זוויעהל שם שימש כרב העיר, לא גילה לאף אחד את זהותו. במשך תקופה ארוכה שהה בארץ ישראל, עבד את השם באמונה ואף אחד לא ידעו שזהו הרבי מזוויעהל הקדוש. עד שיום אחד, בעודו עומד בתפילה נרגשת בכותל המערבי, זיהה אותו אחד המתפללים שהכיר אותו מהעיר זוועהיל, שם היה מסובב תמיד עם חסידים ומעריצים. אותו מתפלל הרים קול זעקה, ובאותו רגע התוודעו כל תושבי ירושלים לצדיק הקדוש השוכן בתוכם".
האם הסיפור היה ונברא?
לי זכור דווקא שהראי"ה קוק העלה אותו לארץ (ושנכדו, שעלה עמו, נכנס ללמוד ב'מרכז הרב', כמנהג רבים מאלו שעלו בעזרת הראי"ה) ומן הסתם אם הראי"ה ידע מי הוא, גם יתר האנשים ידעו...

והנה שמועות נוספות סביב סיפור זה.
במק"א נכתב אודותיו: "בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד האדם. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין האנשים הפשוטים. ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. אולם תושבי ירושלים הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות".

באתר אחר כתבו עליו: "עם הגיעו לירושלים עיה"ק. לא גילה לאיש מיהו ומה טיבו. אלא התנהג שנים רבות! כאדם פשוט. התפרנס מעבודת כפיים. והיה עובד את קונו בסתר. הצנע בתוך הצנע. אנשים קראו לו בשמו הפרטי 'שלמה'. ולא עלה על דעתם. שקדוש אלוקי צדיק יסוד עולם מתהלך בקרבם. פעם הגיע מישהו שהכיר אותו מרוסיה כאחד מגדולי האדמו"רים שם. ונבהל לגלות שהקדוש והטהור מתבזה כאחד מפשוטי העם. ואיש לא שם על לב כי גדול בקרבך קדוש ישראל. מיהר האיש לגלות לרבני עיר הקודש על דמות הפלאים שמתהלך בקרב המחנה. ולאחר בירור התברר שאכן מדובר בלא פחות ולא יותר מהאדמו"ר הקדוש ר' שלמ'קה זוויעהל'ר. מיני אז הלך האיש הלוך וגדול ושמו יצא ונתפרסם לשם ולתהילה על כל רחבי הארץ. בכל זאת. המשיך הצדיק להתנהג בפשטות קיצונית. סירב לענוד כתר מלכות לראשו. והיה נוסע עם אוטובוס ציבורי (אפילו לא מהדרין......) לכותל המערבי ולשאר מקומות"

[הוגה ומעיין]

בכל השמועות יש גרגירים של אמת בתוספת ניפוחים כדרך המספרים. הוא אכן עלה בהצנע, אך היו בירושלים כאלו שהכירוהו מההתחלה, ובכל זאת לא נהג בגינונים כלשהם משך ימים רבים, גם אחרי שהיה מוכר למדי. בתקופה הראשונה היה לו קומץ קטן של מקורבים, שהלך והתרחב עם השנים, אך מעולם לא הגיע לכדי חסידות רגילה עם גינוני אדמו"רות.

(סבי זצ"ל היה ממקורביו הראשונים ומלוו העיקרי ל"כותל". לרוב הלכו ברגל ולא השתמשו אף בתחבורה ציבורית. קרה פעם שביקש ממנו בדרך לקנות עיתון ולקרוא לו את החדשות, ושאר עובדות כיוצ"ב. כשהיה סבי ילד בת"ת, סמוך לעלייתו של ר' שלומק'ה ארצה (סבי נולד בתרפ"ב), הסתובב בת"ת (שומרי החומות) וגייס כספים לצורך קניית קפוטה לר' שלומק'ה).

[שומר]

נינו דוד סתו מרבני צהר

[היימישער]

מה המקור?

[שומר]

אמו של דוד סתו היא בתו של הרב משה גדליה שהיה האדמור מזויל המקור הרישמי ויקפידיה אבל ידוע לי גם ממשפחתו

[כלבאשבוע]

מכתב בקשתו לרשיון עליה [מארכיון המדינה]

[אראל]

מעניין ה'לסדר' שבראש המכתב.... לסדר פרים עשרה אילים שנים וגו', יש בזה איזה רמז?

עוד יש ללמוד מן המכתב, שאכן היה לו משמש בדרכו לארץ ישראל.... [כי כפי המסופר לעיל אמר שזורק את הרביסטעווע לים...]

[חלמישצור]

מלבד העלאת האדמו"ר בשנת תרפ"ו, הרבנות הראשית העלתה במחצית הראשונה של שנות התר"צ גם את בתו ינטה ונכדתו דבורה (בנו ר' יצחק נפ' באוקראינה בסוף שנות התר"פ). אחר שנים מספר חיתן האדמו"ר את הנכדה עם הרב שמואל ישראל ויינגוט, אולם למרבה התוגה היא ובנה הבכור נפטרו בלידה שהסתבכה, ביום י"ג תמוז תש"א. בבית הרב קוק נשתמרו כמה אגרות מהראי"ה אל הנציב העליון ואנשי מחלקת העלייה להעלאת הנכדה היתומה, שהייתה "במצב נורא ונחוץ לחלצה ממצבה הרע במוסריות ובחומריות" וכו'. הרב ויינגוט נישא בשנית, הקים בית וזכה לזרע של קיימא. התגורר בנתניה וכמדומני כיהן שם ברבנות, ונפטר לפני שנתיים-שלוש.

פרט מעניין הוא עדות הרב קוק לנציב שמלבד האדמו"ר עצמו ש"פרנסתו ידועה שהיא מכובדת על ידי חסידיו ומעריציו ממדינות שונות, וע"י משמרת הקבועה לו בישיבת חיי עולם פה" (קיץ תרצ"א), "הוא נותן עוד ערבות בטוחה של עשיר נכבד ובעל רכוש גדול מירושלים מר חיים רקובר" אבי משפחת רקובר (קיץ תרצ"ב), ובהמשך "מר בנציון לבל" (חורף תרצ"ג) - שניהם חתני ר' שמחה מנדלבוים.

נוסיף מסמך מהעלאתו ארצה

העלאת ר שלמה גולדמן האדמור מזווהיל - כ אדר תרפה1.png (1.91 MiB) נצפה 5458 פעמים

[עתניאל בן קנז]

מכתב בקשתו לרשיון עליה [מארכיון המדינה]

מדוע אין חתימה בסוף המכתב?
האם מדובר בהעתק בלבד?

[ברוז]

מכתב בקשתו לרשיון עליה [מארכיון המדינה]

מדוע אין חתימה בסוף המכתב?
האם מדובר בהעתק בלבד?

אכן.
אין זה כתב ידו של הרה"ק.

[כלבאשבוע]

מכתב בקשתו לרשיון עליה [מארכיון המדינה]

מדוע אין חתימה בסוף המכתב?
האם מדובר בהעתק בלבד?

אכן.
אין זה כתב ידו של הרה"ק.

האם יש כתב ידו להשוואה?

[חלמישצור]

ר' יעקב שלמה לוי שליט"א מחבר הספר "יסודי עולם" השיבני ברוב טובו: "ר' שלמ'קה מזוועהיל לא חתום על מכתב הבקשה כי לא הוא כתב אותו. רק נכדו ר' מרדכי'לה שהיה אז בחור, ובלא ידיעתו... [כת"י מוכר לנו]. ראה כ"ז במצ"ב. החידוש הוא שכשכתבתי את זה עדיין לא נחשף המכתב הזה, והנה אכן הכל מתאים...". ושכמ"ה.

[מיללער]

מסמך מעניין משנת תש"ז בחתימת האדמו"ר רבי גדלי' משה מזוועהיל לקבלת תמיכה מאת הג'וינט לצורך ישיבת 'בית מרדכי' זוועהיל בירושלים - עם רשימת תלמידי הישיבה ורבניה משנת תש"ז

http://search.archives.jdc.org/multimed ... df#search=

[גביר]

בכל השמועות יש גרגירים של אמת בתוספת ניפוחים כדרך המספרים. הוא אכן עלה בהצנע, אך היו בירושלים כאלו שהכירוהו מההתחלה, ובכל זאת לא נהג בגינונים כלשהם משך ימים רבים, גם אחרי שהיה מוכר למדי. בתקופה הראשונה היה לו קומץ קטן של מקורבים, שהלך והתרחב עם השנים, אך מעולם לא הגיע לכדי חסידות רגילה עם גינוני אדמו"רות.

(סבי זצ"ל היה ממקורביו הראשונים ומלוו העיקרי ל"כותל". לרוב הלכו ברגל ולא השתמשו אף בתחבורה ציבורית. קרה פעם שביקש ממנו בדרך לקנות עיתון ולקרוא לו את החדשות, ושאר עובדות כיוצ"ב. כשהיה סבי ילד בת"ת, סמוך לעלייתו של ר' שלומק'ה ארצה (סבי נולד בתרפ"ב), הסתובב בת"ת (שומרי החומות) וגייס כספים לצורך קניית קפוטה לר' שלומק'ה).

מתי ובידי מי הוקמה לראשונה בא"י חצר אדמורי"ת במתכונת המקובלת כיום?

[הפצת המעיינות]

אף כי כך רגיל בלשון אלו העומדים מבחוץ מעולם לא "הוקמה" "חצר" אדמורי"ת בשום מקום