רבי נפתלי הרץ הלוי וידנבוים - רבה של יפו והמושבות

[אורייתא!]

ידידיי.
היכן אוכל למצוא חומר אודות רבי נפתלי הרץ הלוי וידנבוים - רבה הראשון יפו משנת תרמ"ו.
גם את תמונתו, אני צריך.
ישר כח גדול.

[מחולת המחנים]

רנ"ה נפטר י"ב סיון תרס"ב ונקבר בהר הזיתים מצבתו בחלקת מחוקק.
כמדומני היה תלמיד מהרי"ל דיסקין

[זאגער ישן]

כאן עם תמונתו.

[בברכה המשולשת]

יש קצת עליו בהקדמה של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א למהדורת תשל"ב של סידור הגר"א בנגלה ובנסתר.

[גוראריה]

בהמודיע התפרסמה עליו בשעתו סדרה ארוכה במדור תל אביב של מעלה.

[אוצר החכמה]

גם היה כאן נושא שלם על חתנו הרב יוסף צבי הלוי.

[אורייתא!]

כאן עם תמונתו.

יש לי "נתיב" והאתר אליו מפנה הקישור חסום לי.
התוכל להעלות הדברים לכאן?
יש"כ גדול.

[אוצר החכמה]

הנה הטקסט

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו
מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.
תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם
אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהיבאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".
עוד בהיותו בביאליסטוק, פקיע שמיה כמומחה בהכנת כתבי יד בקבלה לדפוס, ובהגהות והערות, כך ספר קרני אור לגאון רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה, וכך ספר יהל אור לגאון מווילנא.
גם בארץ ישראל עסק רבות בתורת הגר"א, ורכש בדמים מרובים כתבי יד מצאצאיו של הגאון מוילנא, על מנת להדפיסם. ואכן הדפיס סידור הגר"א, עם ביאורים משלו על דברי הגאון, שנות אליהו מהגר"א על מסכת שבת וספרים נוספים, מהגאון, וכן ממקובלים אחרים, כך למשל הספר ברית עולם, [מהגאון מקובל בדורות הקודמים] עם הערותיו בשם לוחות הברית. בהסכמת רבי יוסף חיים זוננפלד לספר ברית עולם, האריך בשבחו של ר' נפתלי וזה לשונו, "והגאון המפרש גם הוא היה מהמסתתרים הגדולים, אשר זכיתי לשיחתו, וממש מעולם לא החזיק טובה לנפשו, ונתקיים בו כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, כי בלתי זה כמעט א"א לחבר חיבור כמוהו".
במכתב מיום ר"ח אייר תר"ס כותב רבי שמואל סלנט [כפי הנראה בעקבות הפולמוס דלעיל], "הרב הגדול המפורסם בתורה ויראת ה', מו"ה נפתלי הירץ הלוי שיחי' עלה מעירו ביאליסטוק לעירנו הקדושה ושמו הטוב הולך לפניו בתור אדם גדול ירא אלקים ובעל מדות מצוינות נקי כפים ובר לבב ... וכן הכירו בו כל גדולי ירושלים ת"ו כי מאנשי המעלה השרידים היחידים הנהו ויכבד על פניהם ... והרב הגאון הצדיק המנוח מו"ה יהושע ליב דיסקין ז"ל אב"ד דק"ק בריסק, ואבדל לחיים אני הח"מ סמכנו ידינו על הרה"ג הרנ"ה הנ"ל להושיבו לרב ואב"ד ביפו". (נדפס בכתב העת ישורון ה עמ' קעט).

נפטר בירושלים ביום י"ב סיון תרס"ב, [יש שכתבו בטעות שנפטר ביום י"ד סיון], והוא אך בן חמישים שנה. על מצבתו נכתב "ציון במר תבכה על גניזת ספר תורה, הרב הגאון הצדיק אב"ד דעיה"ק יפו והמושבות ת"ו. שמן תורק שמו מוה' נפתלי הירץ בהרב הדרשן מוה' אריה ליב הלוי מביאליסטוק, אוצר מלא תורה ויראה וכל המדות החמודות. מסובל ביסורים יגע מעודו בכל כחו על התורה, והוציא לאור תעלומה סידור הגר"א עם ביאורו, ועוד הרבה ספרים, ומסר נפשו להעמיד ישוב המוסדות על דרך התורה, בשנת היובל לימי חייו שב לאחוזתו ועלתה נשמתו הטהורה לשמים בקריאתו בפיו פסוק שמע ישראל בדבקות, יום ה' י"ב סיון בסתר, בעה"ק ירושלם, ויעמוד לגורלו לקץ הימין, ת.נ.צ.ב.ה.".
אשתו של רבי נפתלי הירץ מרת חיה צביה לא ידוע לי בת מי היתה, נפטרה כ"ד ניסן תרע"ח, בכפר סבא, לשם גורשו רבים מתושבי תל אביב בעת המלחמה העולמית הראשונה.

להלן עץ משפחת אבותיו של רבי נפתלי הירץ.
אביו, רבי אריה לייב הלוי ויינשענקער. היה דרשן מ"מ בביאליסטוק, ועלה לארץ ישראל לעת זקנה, לאחר פטירת בנו. נפטר בירושלים ט"ז שבט תרע"ד. אשת ר' אריה, גיטל, נפטרה בביאליסטוק ט' טבת תרכ"ט. לר' אריה לייב היה עוד ארבעה בנים [יתכן שחלקם היו מאשה אחרת]. א. מאיר וויידנבוים שנפטר י"ב כסלו תש"א, ואשתו מרת ריינא נפטרה כ"ד סיוון תרצ"ג ושם אביה אליעזר. ב. נחמן וידנבוים. ג. שלמה נחום וידנבוים. ד. אליעזר וידנבוים.
אביו, רבי שלמה הלוי.
על פי מה שציטטנו בעבר מספר היזכור לביאליסטוק, אמו של ר' לייב, מרת מאריאשע, היתה בתו של רבי נפתלי הירץ קרצ'מר, אבי אמו של הפתחי תשובה. אך יש לי כמה ספקות בנוגע לאמיתות ענין זה.

ואלו הם צאצאיו של ר' נפתלי הירץ:

רבי יוסף הלוי, נולד בביאליסטוק בשנת תר"ל לערך, לאחר עלותו לארץ נשא לאשה את מרת ברכה צפורה בת רבי אברהם אלקנה זקס מירושלים. בשנת תרמ"ט נתמנה לרב היקב בראשון לציון, וממונה על הפרשת תרומות ומעשרות. עסק רבות בהתפתחות השפה העברית והארמית, וגם ערבית, ופרסם כמה מחקרים בלשניים בקובצים ומאספים שונים. חבר כמה וכמה ספרים במקצועות התורה. למשל ספר 'יקר הערך', וספר 'הערוך' בסידור חדש על פי סדר התלמוד בבלי [כרך ראשון נדפס תל אביב תשא]. כמו כן, הדפיס ספרים שעסק בהם אביו, כמו 'ברית עולם', ו'פסקי חלה להרשב"א'. ניהל גם את התלמוד תורה במושבה, יחד עם רעו רבי יעקב מרדכי זינגר שהיה שו"ב שם. ר' יוסף האריך ימים ונפטר ח' כסלו תש"ט. צאצאיו: א. מרת רחל נולד בשנת תרנ"א, אשת ר' יעקב גד הרשלר מירושלים, היא נפטרה תרע"ט בראשון לציון, והוא נישא בשנית, ואחר כך היגר לדרום אפריקה, ונפטר שם בעיר מיוזמברג. ב. ר' אהרן פישל הלוי, נפטר בראשון לציון. ג. מרת שרה אלישבע נולדה בשנת תרנ"ט אשת ר' יהודה לייב קום, הוא נולד ברציצה שברוסיה בד' תשרי תרנ"ה, עלה לארץ בבחרותו, ונישאו בשנת תרפ"ד, עסק במסחר ובספרות, היה חבר אגוד הסופרים הדתיים, וגם ניהל קופת גמילות חסדים. (לזכר בנם בן ציון, נדפסה חוברת פרקי זכרון בהוצאת בני עקיבא). ד. ר' בן ציון הלוי נולד בשנת תר"ס נפטר ה' ניסן תרצ"ד וקבורתו בתל אביב, אשתו מרת רחל. ה. ר' חיים יהושע הלוי נולד תרס"ב, עבד ביקב בראשון לציון נפטר תשל"ב, אשתו מרת פנינה. ו. ר' נפתלי הירץ הלוי נולד תרס"ד נסע לאמריקה שם כיהן כחזן, ושם נפטר. זוגתו מרת יונה. ז. מרת אלקה נולד תרס"ו אשת ר' יוסף שלוין נפטרה תשל"ח. ח. תמר נולדה תרס"ו ונפטרה בילדותה.
ר' טוביה הלוי
מרת הינדא איילה אשת הגאון הצדיק רבי יוסף צבי הלוי [קלמנס], ממלא מקום חותנו כרב ואב"ד ביפו - תל אביב קרוב לשישים שנה. נולד בסלבודקה באלול תרל"ד [הוריו ר' אברהם הלוי ומרת חיה ריזה נשארו שם, אמו נפטרה כ"ב שבט תרנ"ג. אחותו מרת צפורה רשא היתה אשתו השלישית של ר' שלמה הומינר מירושלים], ותלמיד ישיבותיה ואף נסמך שם להוראה, בעלותו לארץ בשנת תרנ"א למד בישיבתו של רבי מרדכי גימפל יפה ביהוד, נישא בשנת תרנ"ב לערך, בשנת תרנ"ד עבר לירושלים, ונמנה בין מיסדי ישיבת מאה שערים. בשנת תרנ"ז חזר ליפו, ונתמנה כמורה הוראה בעיר. חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, ובמיוחד על מצוות התלויות בארץ. המשיך את מסורת חותנו אף בענין תורת הגר"א, ויסד בתל אביב את בית כנסת הגר"א, שהתנהל תחת מרותו. נפטר בפורים י"ד אדר תש"ך, ולפני פטירתו ביקש להיקבר בטבריה. צאצאיו: א. חיים לוי נולד ביפו ג' אב תרנ"ד. מפעילי הלוחמים נגד המסיון ביפו, נהרג בהפצצה מאוירון במלחמת העולם הראשונה י"ח כסלו תרע"ו. אשתו מרת לוני לבית גולומב נפטרה אף היא בכפר סבא טבת תרע"ו. ב. נפתלי לוי מנקר בתל אביב, חתן ר' שכנא בן ציון גינצבורג. ג. יצחק לוי. ד. שמואל לוי נולד בשנת תרס"ט, היה חבר אצ"ל וממארגני ההפגנה ליד הכותל בשנת תרפ"ט. אשתו מרת רחל לבית ליפמן. ה. אריה לוי. ו. מרת שפרה.

פורסם על ידי בנימין ב- 08:52
שלח בדוא"לBlogThis!שתף אל Twitterשתף אל פייסבוק
תוויות: אייזנשטאט, גולומב, גינצבורג, הלוי, הרשלר, וידנבוים, זקס, ליפמן, קום, קלמנס, קרצמר, שלוין
פרגן
2 תגובות:

עקיבא3 ביוני 2012 18:20

רבי יוסף הלוי נישא לברכה צפורה, בתו של הרב אברהם אלקנה זקס
השב
תשובות
בנימין3 ביוני 2012 21:14

אכן. נשמט מזכרוני.
אוסיף כעת בפנים.
השב

[אורייתא!]

הנה הטקסט

ישר כח גדול. אפשר להעלות גם את התמונה?

[זאגער ישן]

בבקשה.

[ויינשנקר]

תוארו הרשמי היה "רב יפו והמושבות",
אותו תואר שבו נשאו הרב קוק ובנו, הרב יוסף צבי הלוי.

שנית, הנה מאמר ארוך של ד"ר אליעזר באומגרטן עליו ועל ספרייתו, שדומני שלא הוזכר עד כה:
http://aleph.nli.org.il/F/9N8XIP96RQ5LI ... format=999

[וואס]

הנה הטקסט

עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהיבאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

השב

מה הייתה הברית אחת עם החילוניים?

[אוצר החכמה]

אותו תואר שבו נשאו הרב קוק ובנו, הרב יוסף צבי הלוי.

שם אביו של הרב יוסף צבי הלוי היה הרב אברהם הלוי, והרב יוסף צבי הלוי היה חתנו של רנ"ה.

[יציב פתגם]

מצבתו ומצבת אביו בהר הזיתים

IMG_0768.JPG (351.63 KiB) נצפה 7471 פעמים

IMG_0767.JPG (317.67 KiB) נצפה 7471 פעמים

[צולניק]

יש היודע אצל מי למד רנ"ה הלוי בשבתו בחו"ל?
בכל מסקרי תולדתיו אין אזכור לשלושים שנותיו הראשונות עד שעלה לא"י.

[מעוז]

אני מחפש בדחיפות את נכד רבינו, טוביאס וידנבאום. מישהו יודע איפה לחפש?

[איש_ספר]

ברשימה היפה של ר' בנימין למעלה נזכרו:

בנו ר' יוסף הלוי,
בנו ר' טוביה
בתו הינדא אשת ר' יוסף צבי הלוי.

בצוואתו (חלוקת רכוש) מונה ר' נפתלי הירץ עוד ארבעה ילדים

מ' שלמה נ"י
מ' אברהם אבא נ"י
הבתולה מ' יוכבד תחי'
הילדה מ' גיטל תחי'

[איש_ספר]

נינו של הגרנ"ה, ר' אלי שלווין רשם בקצרה פרטים על ר' טוביה וצאצאיו.

אעתיק את דבריו על ר' טוביה, אולי יהיה ביד החכמים כאן למצוא את מצבתו

ר' טוביה היגר בשנת תרס"ד (1904) לארה"ב, עם בנו הבכור אליעזר הירש (לואיס) שלוש שנים מאוחר יותר הצטרפה אליו אשתו שרה קפלן עם שני ילדיהם הנותרים, יצחק משה ונפתלי הירץ. הם השתקעו בעיירה Benton Harbor, Michigan שם נולד להם בנם הרביעי שמשון. טוביה היה כנראה ת"ח במפקד 1910 בארה"ב הוא רשום כ Reverend
בן 1920 ל1930 התגרש מאשתו. ר' טוביה נפטר בתאריך הלועזי 21 בפברואר בשנת 1950 בלוס אנג'לס.

[תולדות]

מעניין מאד.

האם הצוואה פורסמה?

[אני ואפסי]

ר' חיים מאיר הלוי וויידענבוים שמש כרב שלא על מנת לקבל פרס בחברה משניות דבית מדרש הגדול דוויליאמסבורג

פ'נ' הרב החשוב ר' חיים מאיר הלוי וידנבוים בן הרב הדרשן המפורסם ר' אריה ליב ז"ל הרב ר' חיים מאיר הלוי ז"ל הוא אחי הגאון המקובל הצדיק ר' נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שהיה רב ואב"ד בעיה"ק יפו והמושבות ת"ו הרב ר המנהל היה לומד כל ימיו שיעור גמרא לפני קהל ועדה הן בהיותו בעיר נויערק הן בתל אביב נפטר בשם טוב ביום ה' יב בחודש כסלו שנת תש"א בתל-אביב והובא לקבורה בו ביום בירושלים תו ת'נ'צ'ב'ה'

IMG_8818.jpg (3.76 MiB) נצפה 2055 פעמים

[איש_ספר]

מעניין מאד.

האם הצוואה פורסמה?

לא. משום שהיא עוסקת בחלוקת רכוש בלבד. אשתדל להעלות כאן צילום.

הבנים של ר' טוביה ידועים, לא אפרט כי זה לא לכבוד הסבא הקדוש.

קורותיהם של אברהם אבא (לפי השמועה ירד לאוסטרליה) והבת גיטל, לא ידועים. משאר הילדים יש רשימות מסודרות.

[איש_ספר]

רשימת הילדים בכתב ידו של הגרנ"ה זצוק"ל

רשימת הילדים.jpg (153.26 KiB) נצפה 1983 פעמים

[ויש להוסיפו לרשימת הגדולים שצוו את רכושם לבנות שוה בשוה!]

[פלוריש]

[ויש להוסיפו לרשימת הגדולים שצוו את רכושם לבנות שוה בשוה!]

מעניין מאוד. מי עוד נהג כך?

[אליסף]

[ויש להוסיפו לרשימת הגדולים שצוו את רכושם לבנות שוה בשוה!]

מעניין מאוד. מי עוד נהג כך?

כמדומה שר' עקיבא איגר

[תולדות]

ר' חיים מאיר הלוי וויידענבוים שמש כרב שלא על מנת לקבל פרס בחברה משניות דבית מדרש הגדול דוויליאמסבורג

פ'נ' הרב החשוב ר' חיים מאיר הלוי וידנבוים בן הרב הדרשן המפורסם ר' אריה ליב ז"ל הרב ר' חיים מאיר הלוי ז"ל הוא אחי הגאון המקובל הצדיק ר' נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שהיה רב ואב"ד בעיה"ק יפו והמושבות ת"ו הרב ר המנהל היה לומד כל ימיו שיעור גמרא לפני קהל ועדה הן בהיותו בעיר נויערק הן בתל אביב נפטר בשם טוב ביום ה' יב בחודש כסלו שנת תש"א בתל-אביב והובא לקבורה בו ביום בירושלים תו ת'נ'צ'ב'ה'

IMG_8818.jpg

בנוסח המצבה, בקטע השלישי, מסתבר שלא כתוב "הרב ר' המנהל", אלא, הרב ר חיים הנל.

[איש_ספר]

התיאור היפה ביותר שראיתי מעודי על הגרנ"ה זצוק"ל, מתוך צוואת ר' יצחק אייזיק בן טובים (נדפסה בהדפסה משפחתית)

ט"ו.) עד העתיקי ישיבתי בא"י התפללתי שנים רבות בביאליסטאק בבית המדרש בולקאוושטיין בצותא חדא עם הרב הגאון הצדיק המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל. לפני עלותי לא"י, נודענו אחר חתונתו שנחלה תיכף בלקוי הריאה (טובערקולאז) וישיבתו בצפון באויר הקר והרטוב יכלה לקרב קיצו שמה, היה סובל הרבה משיעול הדם (פרוטיזיס) שלעתים קרובות היו יוצא מגרונו במדה מרובה. ובכל זאת קיים בעצמו אדם כי ימות באוהל וממש המית עצמו בלמוד התורה וכה היו דרכו בקודש, ללמוד בהתמדה מאחרי התפילה עד איזו שעות אחר הצהרים, רעב וצמא בידעו כי בביתו אין לחם ובבואו לביתו היו נותנים לו מעט אוכל כאיפת רזון זעומה, כי איש לא ידעו והיו נחבא אל הכלים. ורק אנחנו החזקנו בידו בכל האפשר להחיות נפשו. ומי שהיו אז בחור הישיבה, שהיו סמוך על שולחנו כשבע שנים וכבן בית היו לנו מר יעקב דוב ראזינבלום היו משמשו ומקבץ עבורו וזכות הצדיק עמדה לו, כי הנהו עתה בפילאדעלפיא סוחר גדול, עשיר ונכבד גדול; ככה היו לומד בשקידה גדולה שבועות אחדים עד שהיו הדם שותת מגרונו והיו שוכב במטה עד שהוטב לו מעט ושב ללמודו כבתחילה. וכה חזר כארבעים פעם סדר מועד לבד למודים אחרים; הרופאים אסרו עליו הישיבה במקום אחד ויחל לשוח סביבות העיר (בשבתות ויו"ט הייתי מלוהו) בלקחו עמו ספר קטן ולמוד הקבלה לקח לבבו והצליח בלמודו זה עד כי נהיו למקובל גדול ורבים לקחו לקח מפיו במרוצת מכתבים. כנראה מחבוריו ופירושיו על סידור הגר"א זצ"ל ושני ספריו "יהל אור" ו"קרני אור" באור נפלא על מאמרי הסוד של הגר"א ופירוש על הזוהר ותקונים מהצדיק המפורסם בשעתו עבד ד' רבי אלכסנדר זיסקינד זצ"ל מחבר "יסוד ושורש העבודה". הספרים האלה היו סתומים וחתומים גם למקובלים והוא באור שכלו הנפלא ומוחו החד באר הדברים באופן נפלא. היא ביאר גם את הספר קו"ח פתחי חכמה להרמח"ל וכן את החלק השני מספר הקטן ברית עולם המראה את כל מצות התורה בכ"ב אותיות האלפא ביתא כמובן ברמז וסוד: שניהם לא נדפסו וסיפר לי כי איש חסיד אחד מפוילין שאל ממנו הספר ויעתיק וכנראה הדפיסו משמו ולא נתברר הדבר. –



הוא השפיע הרבה על רוחנו והלך נפשנו ונקשרנו נפש בנפש. מצב בריאותו הורע מיום ליום והרופאים פחדו לנפשו. אז שלחתיו לא"י ובבואו ירושלימה מוזר לכל הכירו תיכף מקומו במאה שערים שהחזיקו בידו ומעט מעט נתגלה ערכו הגדול ונשלח ליפו בתור רב להעדה ולהמושבות ושנים רבות כהן במשרתו הגדולה הזאת, בהשגיחו גם על הכשר היין ביקר בראשון לציון והיו מוסר נפשו ממש לנסוע על הכרמים לציין ולבקר את גפני הערלה וקבע מסמרים בהפרשת תו"מ בהיקב כדת בהושיבו שמה את בנו הרב הגדול רבי יוסף הלוי היו שיותר מה שהוא ת"ח הוא מבקר גדול וכבר יש בידו ספר גדול דברי בקורת על הערוך של ד"ר קאהוט ומראה נפלאות משגיאות וחלופי נוסחאות שנפלו בר"ח ועוד. ולכשיתפרסם ספרו יהי אור חדש בציון; עבודת הרבנות וטרדות הצבור הרבים שלא נתנוהו השיב רוחו החולה וגזלו ממנו סעודתו הדלה החלישוהו מאד ובנסעו בפעם האחרונה בסיון על הכרמים בראשון לציון היה היום בוער כתנור ממש. וכהמתינו תחת כפת השמים לעגלה שאחרה לבוא באשמת ההנהלה, הכה השמש על ראשו ויתעלף. ויביאוהו לביתו כל עוד בו נשמתו ובהבינו כי ימיו חוצצו ביקש להובילו במוצאי השבת ירושלימה, ואחר ימים אחדים נסתלק ועלה השמימה ביום עברות י"ד סיון. והרב הצדיק המגיד רבי נטע ווייס ז"ל בהספידו אמר כי לא לחנם נפטר ביום הזה שהוא גם יום פטירת האדם הגדול בעמקים רבי חיים מוואלאזין זצ"ל שבודאי יצא לקראתו.



נפלאים היו דרכי הצדיק הזה שלא רצה ליהנות מרבנותו מכל דבר, וחי על שכירותו הדלה והרק ארבעים נאפ שנתנו לו ממשרד הבאראן עבור הכשר היין ויחי חיי צער ועוני. ולמרות צרות הבית שמררוהו הרבה היו שקדן גדול וגם בשנים האחרונות שעתותיו היו ספורות ממש ואנשים רבים היו חונים כדור עליו, היו שיעור למודו יום יום שמוא"ת, וכן משנה ואחד ועשרים דפים גמרא, לבד ראשונים ואחרונים וספרי קבלה וכתיבת חבוריו, ולבד חיודושיו בנגלה ונסתר היו חכם גדול בנפש פיוטית ובדברו עם איש היו חודר לתוך תוכו של נשמתו. נפלא היו תמיד איך גוף רסוק ורצוץ חולה עד לאין מרפא כזה להטות שכמו לסבול עול תורה וד"א יחדיו ולהחמיר על עצמו בכל החומרות היתירות כאחד הגדולים. מכל מנהגי הגר"א לא הפיל אף צרור ארצה ובמדה שהתיר לאחרים החמיר על עצמו ועד ראיו הייתי כי יומים לפני מותו בהיותו כבר בירושלים שלד של עצמות יבשות ורק רוח בהם, כאשר הטעימוהו כפות אחדות מרק תרנגולת, לא חפץ לטעום טפת חלב לפני עבור שש שעות; דעתו היתה צלולה עד הרגע האחרון ובאמרו בקול רם שמע ישראל וכו' יצאה נשמתו בטהרה. פטירתו כל כך הרגישה נפשי ורוחי עד כי לא יכולתי לדבר ונעתקו ממני מלים ולא יכולתי להספידו. ד' הטוב יכפר בעדי, אף כי לא התעצלתי מעודי מהספדו של ת"ח והרבה אנשים הספדתי במרירות הלב. –



כל הימים שהתפללתי שמה השתדלתי בכל כחי לפאר ולשכלל את מקדש מעט ההוא בחומר וברוח, אף כי נמנעתי מגבאות. ובהיותי שמה לפני כמה שנים מצאתי עוד זה תלוי על הקיר הדרומי התקנות היפות שעשיתי לפני יותר משלשים שנה. יסדתי שמה חברה ש"ס, ובשבת בראשית בסעודת מלוה מלכה שהיתה שנה שנה בביתי אחר סעודה שלישית ברוב עם ובשמחה של מצוה טהורה. עשינו ההתחלה בש"ס בביתי והרב הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל פתח הלמוד וזמן רב היו דורש לפנינו יום יום את השיעור גפ"ת, וב"ה כי החברא קיימת עד כה וכבר גמרו כמה פעמים ש"ס. ולפני כל סיום הגדול היו מודיעים לי במכתב יום הסיום כי אוכל להשתתף עמם בהחגיגה מרחוק. יסדתי שמה גם שעור לבחורים טובים שהחל הרב ללמוד עמם, ושמתי מעיני הרבה בהקבוץ הזה. ואחד מהם היו ר' שלמה מוסאיבף המטורף מהפאסטען שהיו אז בחור חריף ונסע לפה. אך לא אסתייע מילתא ולסיבות נסיעותי התדירות נתפרדה החבילה. דברי היו נשמעים תמיד ומתקבלים כי ידעו כלם שתוכי כברי ושפת שקר וחנף לא ידעתי, בהיות כל מעשי נובעים ממקור הלב ומתוך חפץ כביר לפאר את בית אלקינו ולתת כבוד לתורה. כזאת עשיתי גם בבתי התפילה ביפו ורק מפני השטן המרקד עתה הרבה מנעתי עצמי מהרבה דברים שלא לגרום עקימת שפתים ודברי ריבות. –

[איש_ספר]

מוצע כעת למכירה

ריחז.jpg (249.29 KiB) נצפה 830 פעמים

"אמת ניתן לכתוב שזה יותר משלושים שנה שאני מכיר את כבוד הרה"ג בתורה ויראה בנו של אותו צדיק הגאון מהו' נפתלי הערץ הלוי זצללה"ה שהיה מפורסם בשמו לשם ולתהלה ושם כבוד בנו ההולך בדרכיו כמהו' יוסף הלוי הוא מעודו בחזקת צורבא מרבנן ות"ח שראוי לסמוך על מה שיוצא ממנו בחזקת כשר ע"פ עדותו וכן הגאונים נוחי נפש שהיו לפנינו פעה"ק ת"ו סמכו עליו. באעה"ח למען כבוד התוה"ק המחכה לישועה קרובה הק' יוסף חיים זאנענפעלד"