מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' ינואר 15, 2013 7:08 am

בספר אגרות ראי"ה מובאות 6 אגרות לר' דובער מילשטיין ז"ל, שמרן הרב חיזק ידיו בקירוב בניו אע"פ שסרו מהדרך וכו'.

לקראת הוצאת חוברת קטנה המכילה את האגרות הנ"ל עם מעט הערות וכו', אודה לכל מידע מעבר לכתוב כאן:

יש בידנו רק מעט מידע ביוגרפי על ר' דובער. היה חסיד ועסק בשחיטה. באגרות ראי"ה (ח"ד איגרת א-קלא, משבט תרפ"ב) מובאת התכתבות של הראי"ה עם בנו הרצי"ה בקשר לעליית ר' דובער לארץ ישראל.
בספר "בשמן רענן" (ספר זכרון לגה"צ רבי נתן רענן-קוק זצ"ל) נדפסו כמה דברי תורה שמסר ר' דובער ממרן הראי"ה (בעמ' רטז, רכה, רל, רסח, תרכג, ועוד).
בספר "בשדה הראי"ה" עמ' 482 מובאים דברי הרב בקשט זצ"ל, שאחרי שרשם דברי תורה מהראי"ה "באתי אח"כ לישיבה והראתי את הדברים לחברים. היה שם זקן ששמו מילשטיין, שהיה אחד ממעריציו הגדולים של הרב זצ"ל, וכשראה את הרשום הפציר בי שאתן לו את הדברים וכו' (ומסרם אח"כ לדפוס)".
[עוד יתכן שהוא ר' דב מילצ'ן אביו של חיים אליעזר מילצ'ן, מותיקי וראשי העיר רחובות, ראה בערכו באנצ' . מחבר "ימי דור: פרקי חיים והגיגי נפש"]

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי יגל » ג' ינואר 15, 2013 12:55 pm

גאולה בקרוב כתב:[עוד יתכן שהוא ר' דב מילצ'ן אביו של חיים אליעזר מילצ'ן, מותיקי וראשי העיר רחובות, ראה בערכו באנצ' . מחבר "ימי דור: פרקי חיים והגיגי נפש"]


משפחת מילצ'ן באה מאזור ביאליסטוק, ואילו ר' דובער (ב"ר הלל) הלוי מילשטיין (נלב"ע כ"ה אב תרצ"ח) היה מווארשא, כמפורש על מצבתו (הר הזיתים, גוש ישן ט' 15 66). בנו חיים זאב טמון סמוך לו, ובשורה הסמוכה הנכד, ר' יחזקאל אליעזר הלוי מילשטיין, שעל פי נוסח מצבתו היה מחסידי גור. והמשכיל בעת ההיא ימצא את צאצאיו של ר' יחזקאל אליעזר מילשטיין חיש מהרה...

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' ינואר 15, 2013 2:42 pm

תודה רבה!
אולי מישהו מחסידי גור יכול להוסיף פרטים על הסבא-רבה?

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי גוראריה » ד' ינואר 16, 2013 12:39 am

משפחת מילשטיין מוכרת בגור והשמות יחזקאל וחיים זאב [וגם הלל] קיימים בה. [הלא המה ימצאון כמ"ש רבינו יגל לעיל וכד'.]
היכן היה הסב ממקורבי הראי"ה? ביפו או בי-ם?

לייטנר
הודעות: 4483
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי לייטנר » ד' ינואר 16, 2013 8:02 am

בירושלים

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי גוראריה » ו' ינואר 18, 2013 1:26 pm

יגל כתב:
גאולה בקרוב כתב:[עוד יתכן שהוא ר' דב מילצ'ן אביו של חיים אליעזר מילצ'ן, מותיקי וראשי העיר רחובות, ראה בערכו באנצ' . מחבר "ימי דור: פרקי חיים והגיגי נפש"]


משפחת מילצ'ן באה מאזור ביאליסטוק, ואילו ר' דובער (ב"ר הלל) הלוי מילשטיין (נלב"ע כ"ה אב תרצ"ח) היה מווארשא, כמפורש על מצבתו (הר הזיתים, גוש ישן ט' 15 66). בנו חיים זאב טמון סמוך לו, ובשורה הסמוכה הנכד, ר' יחזקאל אליעזר הלוי מילשטיין, שעל פי נוסח מצבתו היה מחסידי גור. והמשכיל בעת ההיא ימצא את צאצאיו של ר' יחזקאל אליעזר מילשטיין חיש מהרה...

ר' חיים זאב לא סר מהדרך. רק שני הבנים האחרים. הראי"ה א"ל בין היתר שלא ינתק קשר עמם מצד 'שלח לחמך'.
א' מהם נעשה אח"כ חתן לבית רוטשילד וכלכל את שיבת אביו.

מנחםו
הודעות: 1
הצטרף: ג' פברואר 10, 2015 10:46 am

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי מנחםו » ג' פברואר 10, 2015 1:01 pm

האם ידוע אם בניו שסרו מן הדרך חזרו בתשובה או צאצאיהם, כפי שהרב מעודד את ידיו באגרות?

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי כל דצריך » ד' אפריל 15, 2015 10:04 pm

מובא אצל הרב נריה באחד מספריו שבזמן מסוים חלה ר' דוב מילשטיין בוורשה ושלח מברק לראי"ה שיתפלל עליו ומצבו הוטב.

חלמישצור
הודעות: 1137
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אוגוסט 12, 2018 12:48 pm

אני מעלה כאן את גרסתו המלאה של מאמר שפורסם השבת במוסף שבת של העיתון מקור ראשון, כ"ט באב תשע"ח

האם עצת הרב קוק הועילה לבנים המרדנים של ר"ד מילשטיין וצאצאיהם? / הרב ארי שבט
חשיפת הרקע ההיסטורי מכריעה גם את הויכוח האקטואלי על השקפת הרב זצ"ל לגבי גבול אהבת-ישראל והסובלנות


שאלה גדולה ולא-פתורה ניצבת בפני לומדי אגרות הראי"ה של הרב קוק: "אכן, מה קרה בסוף לאותם הבנים של הרב דובער מילשטיין, שעזבו את התורה ויעץ לו הרב בסדרת מכתבים קלאסיים (עליהם יצאו לאור שני חיבורים[1]) להרבות באהבתם? האם האגרות עזרו להשיבם למוטב?!"

התוצאות מעניינות במיוחד משום שהרב קוק כותב בביטחון שהאהבה והקרבה שירעיף עליהם למרות מרידתם, יועילו להחזירם לדרך התורה, ולפחות חלק מצאצאיהם ישובו למוטב.

הסקרנות גדלה אף יותר כשנחשפים לדבריו המרגשים של הסופר אז"ר בלוח שנת תרע"א/1911: "לימים בא בן אחד של אותו רב לארץ ישראל, ונכנס אל הראי"ה ואמר לו, כי אביו הראה לו את מכתבי הראי"ה ופעל עליו פעולה כבירה מאד, עד שנשתנה לגמרי, והודה לו על זה מעמק לבו" [2].

אך הדבר תמוה. הננו רואים ששוב בשנת תרע"ג מתאונן רד"מ על מרידתם של בניו. ובכן מה קרה בסוף איתם ועם צאצאיהם?

עד היום, ההדרכה שבששת האגרות הקלאסיות הללו מהווה בסיס ללימוד סוגיית אהבת-ישראל בכלל, ובפרט, כיצד להתייחס ל"בנים שובבים", העוזבים את דרך התורה.

רבים לא מודעים לכך שגם הרצי"ה קוק, כשערך את המהדורה המקורית של אגרות הרב בשנת תרפ"ג, החליט שהאגרות הללו יתפשו מקום מכובד, מרוכז ומרשים ביותר בראש הספר. אמנם, כמו בכל האגרות שם, לא מצוין שמו של המכותב הרב מילשטיין, אך דווקא בכך מתחזק הרושם בעיני הקורא, שמא מדובר בבנים שונים ומשפחות שונות, ואולי אף בכוונה מתחדדים הדברים, שאכן תופעת הבנים המורדים בדורנו איננה חריגה כלל.

בסיעתא דשמיא של ממש, צאצאי משפחת מילשטיין יצרו איתי קשר(!). נדהמתי לגלות שבני רד"מ הם דווקא דמויות מפורסמות ביותר ושיש לכך השלכות עקרוניות בהבנת תורת הרב קוק.

מתברר שבנו, נפתלי, הוא המדינאי הבינלאומי, Anatole Muhlstein, חתן לשלשלת רוטשילד מצרפת, עליו כתוב ערך מכובד באתר הרשמי של מדינת פולין, ואף ספר ביוגרפי שלם בפולנית, "היהודי של פילסודסקי", ולפיו היה נפתלי מועמד להיות שר החוץ של בן-גוריון!

כמו כן היסטוריונים פולנים מכירים היטב גם את בנו שמואל-שמולקה, בשמו הפולני סטניסלב ("סטוך") מילצקי, בעיקר בתור "גיסו של" סטפן סטרזינסקי, לימים ראש-העיר של וורשה עד שנת תרצ"ט, ושל מיצ'יסלאו סטרזינסקי, מהמנהיגים הצבאיים של אותה רפובליקה הפולנית של פילסודסקי שבין מלחמות העולם. לפי המשפחה, הוא אף כיהן כיו"ר הבנק הלאומי של פולין, תפקיד סביר ביותר אם נזכור את הקשרים שיש לו מצד אחיו וגיסיו.

באופן אירוני, מתברר שבניו של רד"מ הרבה יותר מפורסמים ממנו, אך משום שינוי האיות של שמותיהם בלעז, ובכלל מחסור מצער של עיסוק במחקר בין-תחומי בעולם התורה (עליו התאונן הרב קוק כבר בזמנו), המידע לא "סונכרן".

ר"ד מילשטיין (תרט"ו-תרצ"ה/1855-1935) הוכר בוורשה בתור איש אמיד, בעל עסקי עצים משגשגים. הוא היה מתמיד בלימודו, ובמיוחד בשינון משניות, אפילו תוך כדי עבודתו ביערות. רק לאחר תריסר שנות נישואין וברכות רבות מצדיקים רבים, נפקדו דובער ומרים בשנת תרמ"ב/1882 בלידת בנם הבכור חיים-זאב. לאחר כארבע שנים נולד שמואל-שמולקה ובשנת תרמ"ט/1889 נולד נפתלי. לפי ה"זכרונות" של רד"מ נשאר חיים-זאב נאמן לתורה ומצוות והבעיות הדתיות היו עם בניו הצעירים.

עוד לפני נסיעתם ביחד לישיבה בקוליבל בהיותם בני 13 ו-16, הושפעו שמולקה ונפתלי על ידי כמה יהודים "וורשאים" צעירים, שהיו סוציאליסטים ופולנים-לאומיים. במיוחד דיברו אליהם הרעיונות של שוויון ליהודים ולאנושות כולה ורעיון העצמאות הפולנית, ארץ שהתחלקה ונשלטה במשך יותר ממאה שנה בידי רוסיה, גרמניה ואוסטריה. שמולקה, שהיה יותר "מרדן", הוביל גם את נפתלי להתחיל ללמוד פולנית. לאחר זמן מועט הורחקו השניים מהישיבה והשקיעו את מרצם בלימודים כלליים.

האחים נטלו חלק בניסיון המהפכה הכושלת נגד הצאר הרוסי כבר בשנת תרס"ה/1905, ואף החביאו פצצות במחסני העצים של אביהם. בשלב זה, בשנת תרס"ו, השתתף רד"מ בסיור יקר ונדיר באותם ימים בארץ הקודש במשך כחודשיים וחצי, שם פגש לראשונה את מרן הרב קוק זצ"ל ביפו, והתייעץ עמו כיצד להתייחס לסוררים בני ה-17-20 שעזבו את דרך ה'. הדרכה זו המשיכה לאחר מכן בהתכתבות במשך שבע שנים.

למרות הקושי עבור "חסיד" ללכת נגד דברי רבו, האדמו"ר מפאריסוב, שהורה לרד"מ להחרים את בניו, בחזרתו מפגישותיו עם הרב קוק העדיף האב את הדרכתו להתפייס עמם, דבר שהחזיר שלוה לביתו.

רד"מ סיכם את הדרכת הרב קוק, ש"הזהיר אותי בזה לקרבם וליתן להם תמיכה כפי כוחי, אשר בזה יכבדו אותי ויועילו דברי אליהם, באם לא בכל, יהיה עכ"פ במעט, וזה המעט לרב יחשב".

בשנת תרס"ח/1908, נעצרו שמולקה ונפתלי בידי שלטון הצאר בשל פעילותם הלאומית לשחרור פולין. עורכי דינם סידרו את שחרורם בתנאי שיצאו מוורשה ומאזור שלטון הצאר הרוסי, והם נאלצו לעבור לקרקוב ולאחר מכן ללבוב. בגליציה הפולנית השלימו את מבחני הבגרות, ושם פגש נפתלי לראשונה את המנהיג מרשל פילסודסקי והאינטלגנציה הפולנית, והתרשמות ההדדית ביניהם הייתה חזקה במיוחד.

נפתלי, המזוהה עכשו בשם אנטול, נמצא בז'נבה בשנת תרע"א/1911. הוא למד שלוש שנים באוניברסיטה ופירסם מאמרים בכתבי עת סוציאליסטים. האחים מילשטיין המשיכו לצרפת, שם התרשמו והתיידדו עם האחים סטרזינסקי, מראשי תומכי מהפכת פילסודסקי.

אנטול המשיך מפאריס לאוניברסיטה של בריסל. על אף התרחקותו ונישואיו הקצרים לסוזן דומונט, בתו הנוכריה של אחד ממנהיגי המהפכה שם, עדיין העסיק אותו גורלם של אחיו היהודים. בגיל 24 הוא פרסם חוברת בשם "התבוללות, פוליטיקה וקידמה", בה התאונן שיש יהודים מתבוללים הרואים את עצמם רק כפולנים, ולא מסייעים לאחיהם המוני היהודים להיכנס לתנועה הלאומית הסוציאליסטית פולנית.

הוא מתואר כגבר גבוה ומרשים ביותר, מנהיג כריזמטי עם ראש מבריק, אוטודידקט, בעל אמביציה עיקשת, זיכרון נפלא, ידיעות רחבות, בעל חיוך נעים ומעורב עם הבריות. הייתה לו בקיאות יוצאת דופן בספרות, בתרבות הפולנית והרוסית (הוא תרגם עם חבר כמה ספרים רוסים קלאסיים לצרפתית) וגם בהיסטוריה של אירופה בכלל. הוא פתח את עיני אנשי מערב אירופה לגורלה של פולין.

למרות שהתרחקו ממנו מבחינה רוחנית וגיאוגרפית, המשיך רד"מ על פי הדרכת הרב קוק, לפרנס את בניו גם בגלותם בגליציה, ג'נבה, פאריס ובריסל, עד תום מלחה"ע הראשונה בשנת תרע"ט/1919.

בשנת תרע"ט/1919 חזר נפתלי לפעילות יהודית. הוא כיהן כאיש ביצוע תחת איל-ההון היהודי בלגי-צרפתי פראנץ פיליפסון, יו"ר יק"א, ומיין את היהודים הרבים ממזרח אירופה שפנו לקבל סיוע כדי להגר, בעיקר כחקלאים, לדרום אמריקה, קנדה וא"י. גם כעבור יותר מעשור, מצאנו אותו בפיק"א עוזר לאחיו היהודים, ואף תורם להם כסף עד סוף ימיו.

בקיצור, הננו רואים שבמידה מסוימת, כבר אז התחילו להתקיים דברי הרב קוק, שנפתלי, פעיל לאומי-פולני, חזר לעזור לעמו ישראל.

המהפך: הבנים מפרנסים את אביהם
במקביל, לאחר הכרזת העצמאות של פולין, התחיל "אנטול" לשרת משנת תרע"ט/1919 בצוות הדיפלומטי בבלגיה, ולימים היה מספר 2 לשגריר פולין בצרפת. הוא נחשב ליועץ מדיני מרכזי, ריכז את המשלחת הפולנית לליגת-האומות, והיה האיש המרכזי בקשרים בין פולין למדינות רבות, גם בהכנות לקראת מלחה"ע השניה. הוא כונה "היהודי של מרשל פילסודסקי".

נפתלי-אנטול מילשטיין בתרצ"ב, תקופת עבודתו במשרד החוץ הפולני
מילשטיין אנטול.jpg
מילשטיין אנטול.jpg (10.84 KiB) נצפה 420 פעמים


בשנת תרצ"ב/1932 התחתן בשנית, והפעם ליהודיה מיוחסת ביותר, דיאנה, נינתו של ה"הנדיב הידוע" הברון אדמונד בנימין דה-רוטשילד זצ"ל, בטקס יהודי(!) מלא בבית הכנסת הגדול שבפאריס. נישואיו ל"רוטשילד" חיזקו את מעמדו בצרפת והביאו לביתו פוליטיקאים רבים ומשפיעים.

בשלב זה המצב במשפחת מילשטיין "התהפך", ובמקום שרד"מ, העסקן האמיד, יתמוך בבניו, הצעת הרב קוק שוב עלתה יפה, והבנים הרגישו מחויבות לכבד ולכלכל את אביהם. בעקבות המהפכה, גניבה וסכסוכים הייתה הרעה חמורה במצב נכסיו. בשנת תר"פ/1920 נאלץ רד"מ למכור את ביתו לבניו שמולקה ונפתלי, בכך גם נמנעה החרמתו. בתרפ"א אף נזקק לעזוב את מסחרו בעצים.

בטבת תרפ"ג עלה רד"מ לירושלים. בשלב ראשון התגורר בביתו של הרב קוק, ולאחר מכן חי בצניעות בבתי ורשה. בין השנים תרפ"ד-תרפ"ה, עלו גם בנו ר' חיים-זאב ונכדו יחזקאל-אליעזר, מה"אגף הדתי" והעני של בני רד"מ.

על אף השחיקה במטבע הפולני שלחו בניו, ובמיוחד שמולקה, "הכלכלן סטוך מילצקי", כסף לפרנס את אביהם, אשתו השניה ובני-ביתם.

לאחר נישואיו לרוטשילד בשנת תרצ"ב ביקר נפתלי את אביו בירושלים וקנה לו דירה גדולה בת 3 חדרים, על יד "קולנוע אדיסון". תמיכת הבנים, תוצאה ישירה מגישת האהבה של הרב קוק, נמשכה לא רק עד פטירת רד"מ בשנת תרצ"ה, אלא גם לאחר מלחה"ע השניה שלח נפתלי 26 ליש"ט מדי חודש דרך פיק"א, לאחיו חיים-זאב.

כצפוי, הצלחתו והשפעתו של "אנטול" גרמה קנאה ועוינות אצל חלק מהפולנים. בסופו של דבר, לאחר פטירתו פטרונו הנשיא פילסודסקי בשנת תרצ"ה/1935, הורידו שר החוץ לתפקיד "יועץ". לאחר כניעתה של צרפת לגרמניה בשנת ת"ש/1940, ברח נפתלי לניו יורק עם משפחתו הרחבה.
בצורה אירונית, אותה לאומיות פולנית לה הקדיש את חייו בסופו של דבר טרקה בפניו דלתות, וכפי הנראה לא היו לו נקיפות מצפון להוציא אזרחות אמריקאית. לאחר המלחמה חזר לפאריס והוציא גם אזרחות צרפתית.

במקביל, התגורר שמולקה בוורשה והתקדם עד שכיהן כיו"ר הבנק הפולני הלאומי. אח"כ בעזרת נפתלי, עבר לפאריס, אך לעומת אחיו, לא הרגישו "סטוך" ואשתו שום סכנה ודחיפות לעזוב, וסמכו במיוחד על נכריותה של אשתו הלנה ועל שמו הפולני. לפי מקור אחד סטוך אף התנצר. אך לבסוף נעצר שמולקה הי"ד על ידי משטרת וישי ונרצח במחנות ההשמדה בשואה.

יחסו ליהדותו
נפתלי/אנטול מילשטיין לא חזר לדתו, אך מעולם לא הכחיש את יהדותו. הוא שירת את פולין בנאמנות, אך לא בגלל לאומיות עמוקה אלא בעיקר בזכות הערצתו לפילסודסקי.

מבחינת פעילותו, עבודתו ביק"א ותרומותיו לפיק"א ביטאו את זיקתו לעם ישראל, כך גם חזרתו לשאת יהודיה מיוחסת מבית רוטשילד בחופה וקידושין בבית הכנסת.

במקצועו הפוליטי כתב נפתלי רבות על אנטישמיות ואף חזה שמאות אלפי יהודים יושמדו בפולין. הוא התאונן שאינו מבין איך העולם שונא את היהודים בעודו חייב לעמנו כל כך הרבה. על פי עדות המשפחה ערכו סדר פסח בביתו, ונפתלי היה היחיד משתי המשפחות שעדיין היה יכול לקרוא עברית!

גם בסוף ימיו, חבריו הקרובים ביותר היו יהודים: ארתור רובינשטיין הפסנתרן האגדי שהופיע רבות בהתנדבות בישראל ועבור פצועי צה"ל, קרוי כאן יער על שמו והוא ביקש להיקבר כאן. כמו כן היה ידיד ויועץ לכימאי האטומי ברטרנד גולדשמיט, לימים אחד ממקימי הכור הגרעיני בדימונה.

לפי הביוגרף הפולני, כאשר קמה מדינת ישראל הציע בן גוריון לנפתלי את תיק שר החוץ, אך בדומה לאלברט איינשטיין לו הוצעה נשיאות, סירב מילשטיין והסביר שהקב"ה לא יעד את היהודים כדי לגדל פרדסים. הוא גם התקשה להאמין שתשרוד מדינת היהודים מול כל הערבים.

נפתלי נפטר בשנת תשי"ז/1957, ולא נשאו תפילות כלל בלווייתו.

צאצאיו של ר' דובער מילשטיין
בנו בכורו, הרב חיים-זאב שנשאר דתי ועלה לארץ, הקים שבט גדול של צאצאים דתיים וחרדים. להבדיל, שמולקה הי"ד שנשא גויה, נרצח בשואה ולא השאיר ילדים.

אך כאמור, הודות להדרכת הרב קוק לא להחרים אלא להרעיף אהבה, לפחות נפתלי חזר במידה מסוימת לעמו, חלק מבנותיו התקרבו אף יותר, וחלק מנכדיו וניניו אף יותר!

לנפתלי ודיאנה נולדו בפאריס שלוש בנות.

הסופרת אנקה מילשטיין (Anka Muhlstein), ילידת תרצ"ה/1935, התחתנה בראשונה לגוי צרפתי, ואחד מבניהם הוא Stephane Dujarric de-la Rivière, שקולו נשמע בכל יום בחדשות כדוברו של מזכיר האו"ם (כבר הודעתי על כך למשרד החוץ, שהוא נצר למשפחות הצדיקות: רוטשילד ומילשטיין, ואולי יום יבוא ויעזור אף הוא לעמו!). לאחר גירושיהם חזרה אנקה והתחתנה עם הסופר היהודי לואיס בייגלי, ניצול שואה.

אנקה היא סופרת מפורסמת שחיברה רבי-מכר, ביניהם ספר על הסבא-רבה שלה, “Baron James - The Rise of the French Rothschilds”. בסוף הספר היא מעמידה בגאוה את גיבור הספר בכך שהוא לא התפשר על יהדותו. "ערכיו לא יכלו להיות יותר עקביים... [כולל] נאמנותו לקהילה היהודית". היא מסיימת בהערכה, "הרוטשילדים לעולם לא הפסיקו לקחת אחריות להנהגת הקהילה היהודית...". אנקה עצמה תרמה לאחרונה כיתה בבית הספר היהודי החדש שבוורשה, לזכרו של סבה, רד"מ.

הצעירה, הלנה נוריסיאר, ילידת תרצ"ו/1936, היא אומנית בינלאומית עם זיקה לישראל, שקיימה תערוכה של יצירותיה בתל אביב בשנת תשל"ב וחזרה להשתמש בשמה היהודי: Cecile Muhlstein. בין ילדיה, חלק נישאו ליהודים מסורתיים, ובין נכדיה, יש שחזרו לשורשיהם היהודים אף יותר. כפי שמעידים הצאצאים בסוף הקדמתם לזכרונות זקניהם רד"מ,

תשובותיו של הרב קוק שפורסמו ב"אגרות הראי"ה" עודדוהו לתמוך בבניו, לשמור על קשר עמם בבחינת: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". כל ימיו קיווה והתפלל שיזכה לראות בקיום הברכה "והשיב לב בנים על אבותם". אמנם הוא לא זכה לכך, אבל יוצאי חלציו זכו לראות בקיום ההבטחה בראותם נכדיו שבים לדרך אבות.

ראוי לציין שהתחזקותם של הנינים של נפתלי היא תוצאה ישירה של האהבה והקשר עם בני-דודיהם בארץ, הממשיכים בהדרכתו של מרן הרב זצ"ל לזקנם ר"ד מילשטיין.

מיהו הבן שהושפע "פעולה כבירה" מהאגרות "עד שנשתנה לגמרי"?
חיפשנו אחר זיהוי הבן שביקר בארץ בסביבות שנת תר"ע/1910 והודה לרב שאגרותיו עשו עליו "פעולה כבירה מאד עד שנשתנה לגמרי", לצערנו, לא יתכן שמדובר בשמולקה ונפתלי, בני ה-21-24, שהיו אז בשיא פעילותם הסוציאליסטית-לאומית, ועסקו בלימודי החול שהיו צריכים להשלים כהכנה לאוניברסיטה. גם לאחר דברי אז"ר הללו בשנת תר"ע, מצאנו שהרב נזקק שוב לחזק את רד"מ באהבת בניו הסוררים שבוודאי לא "השתנו לגמרי".

שתי אפשרויות עומדות לפנינו: או שחיים-זאב הבכור הדתי, ביקר בארץ בשנת תר"ע, ושאף לו היו ספקות מבחינה דתית, אך אלה שתי עובדות שאין להם כל זכר בזיכרונות המפורטות של רד"מ או אצל בני המשפחה (ובפרט שבתר"ע, חיים-זאב היה כבר בן 28 וטרוד עם ילדים). ועוד, בכור זה, המתמיד והנאמן לתורה, גם אם נאמר שהיו לו ספקות קשה לומר שהיה זקוק "להשתנות לגמרי".

האפשרות השנייה והנראה היא שיתכן והסופר היצירתי אז"ר, שכל כך העריץ את הרב קוק, ואף שימש לו כעין "סוכן" להנגיש את משנתו לחבריו הסופרים מהעלייה השנייה, המציא את הסיפור על אודות "הבן של אותו רב". הגיוני שסופר "יפברק" סיפור כש"עדיו רחוקים", דבר המשרת את מגמותיו הברורות והברוכות.

ההשלכות למשנת הסובלנות של הרב קוק
חשיפת הרקע של בני רד"מ מכריעה ספק חשוב ואקטואלי. יש מרבני דורנו המבחינים בין החלוצים האידיאליסטים עליהם דיבר הרב בזמנו, אותם יש לאהוב, לעומת השמאלנים של היום, שלשיטתם אינם ראויים לאהבת ישראל משום שמידת "לאומיותם" מוטלת בספק. חשיפת פעילותם של בני רד"מ מפריכה את הגישה הזו אליבא דהרב קוק.

הרי בני רד"מ לא היו חלוצים ציוניים, אלא אדרבה סוציאליסטים שמאלנים ופולנים-לאומיים. הרב לא התייחס אליהם כ"ערב-רב", או "שונאי-ישראל" שצעדו מחוץ למחנה ואיבדו את הסגולה הישראלית (עי' אגרת תקנ"ה). אדרבה הוא הדריך "לומר להם שיש בנטיותיהם כמה דברים טובים", להבהב את הניצוץ הישראלי גם אצלם, ולבטוח שהדבר יצליח, לפחות אצל חלק מצאצאיהם.

מתברר שהאגרות הקלאסיות לר"ד מילשטיין נלמדות בצדק, בהיותן כל כך אקטואליות. סובלנותו של הראי"ה אינה רק אידיאולוגיה ראויה וצודקת כלפי יהודים סוציאליסטים לאומיים-פולניים (!), וכל שכן כלפי השמאלנים-הציוני של היום, אלה שמזדהים עִם עַם ישראל ולא עִם לאומיות אחרת, אלא היא אף טקטיקה כדאית וחכמה, כדי לשמור קשר איתם ועם צאצאיהם:
"ובניהם אשר יולדו יוכלו להיות טובים מאבותיהם" (אגרות הראיה א, עמ' נט), "עד שמצילין ע"י הדרכה זו נפשות ודורות, בעה"י" (ג, עמ' קמג). "ואפילו אם חלילה יהיה המושפע כ"כ גרוע עד שהוא בעצמו לא יזכה לשוב בתשובה, יפעול כח הגרעין הזה על טבע-נפשו ונפיק מיניה זרעא מעליא [=יצא ממנו ילד טוב], שישוב בתשובה, ויתקן ג"כ את נפש אביו, כדין 'ברא מזכא אבא' (ב, עמ' קפח)."


---
[1] לידידינו הר"ש אבינר, במרחקים יזכרוני: יחס לבנים ולבנות המתרחקים מן התורה על פי מרן הרב קוק, בית אל תשע"ג, והר"ע כנרתי, "אך טוב וחסד", איתמר תשע"ג. ששת האגרות הן: אגרות הראיה א' סימנים נ, קיג, קלח, שלב (עמ' נח, קמג, קע, שסח), ואגרות ב, סי' שעה ותקט (עמ' לג, קמב), משנות תרס"ז-תרע"ג.
[2] "כתר תורה - לצורתו הרוחנית של רבינו ראי"ה קוק שליט"א", "הדפסה מיוחדת מ"לוח ארץ ישראל", ירושלים תרע"א, עמ' 9.
---
הרב ארי יצחק שבט מכהן כראש המרכז התיעודי של "בית הרב קוק" בירושלים, ומרצה במכללת "אורות ישראל" ובמדרשות נוספות. הוא מחבר הספר "להרים את הדגל – דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות".

חלמישצור
הודעות: 1137
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מכותבי ראי"ה- מי היה ר' דובער מילשטיין ז"ל?

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אוגוסט 12, 2018 12:52 pm

ר' דובער מילשטיין
מילשטיין דובער1.jpg
מילשטיין דובער1.jpg (979.61 KiB) נצפה 418 פעמים

המאמר שפורסם במקו"ר אפשר לקראו כאן (https://www.makorrishon.co.il/judaism/69701/).


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוך00, גיזונטע קאפ, מיללער, שייף נפיק ו־ 28 אורחים